הארץ המקראית הזאת

לדעת החוקרים, ארץ-ישראל מצטיינת ברציפות שמות כבר 4,000 שנה. לשווא נחפש תופעה דומה במצרים ובמסופוטמיה; שמותיהם של נוא אמון ורעמסס, ושל בבל אשור וננוה אבדו. הסיבה העיקרית לשמירת השמות בארצנו היא המשכיות היישוב היהודי ברוב חבלי הארץ.

 

זה לא מכבר פורסם מאמרו של מגן ברושי, "4,000 שנה של רציפות שמות", במוסף "תרבות וספרות" של "הארץ" (12,8,05) – העומד על השמות של ארץ-ישראל ההיסטורית.

        תוך שהוא סוקר בעניין רב את ההיסטוריה הבלשנית של שמות הארץ המקראית הזאת, ברושי מסיק כי "ארץ-ישראל מצטיינת ברציפות שמות כבר 4,000 שנה. השמות אשקלון, עכו, שכם וירושלים, למשל, ידועים לנו בזכות ממצאים מצריים מן המאות ה-20-18 לפנה"ס. במצרים ובמסופוטמיה לא נשתמרו כמעט שמותיהם של אתרים, שמותיהם של נוא אמון ורעמסס, ושל בבל אשור וננוה אבדו. הסיבה העיקרית לשמירת השמות בארצנו היא המשכיות היישוב ברוב חבלי הארץ".

 יש הרבה שמות במפת הארץ שנשתמרו כמעט בלי שינוי, כמו ירושלים, יריחו, עזה, בית שאן, טבריה ועוד רבים. ויש שהממצא הארכיאולוגי אישר את הזיהוי מתוך כתובות: כגון בית שערים, גבעון, גזר, דן, עקרון וערד.

ויש לו ראיה נוספת לרציפות השמות. לדבריו, "אין בערבית הארץ-ישראלית שום משמעות למלה כפר, אבל שמות מקומות רבים תחילתם במלה זו, למשל כפר יסיף, כפר כמא. במפות המנדטוריות של שנות הארבעים של המאה הקודמת ספרתי 65 אתרים ששמם ראשיתו בכפר, ואין ספק שזו מורשת שמות עבריים וארמיים. גם השם מגדל חסר משמעות בערבית, אבל מצאתי שישה אתרים נושאים שם זה. ועוד דוגמה: שער שכם הקרוי באב אלעמוד, שער העמוד. כפי שאנו למדים ממפת מידבא עמד כאן השער הראשי של העיר עמוד, וקרוב לוודאי פסל של קיסר. הם הוסרו בלי ספק זמן לא רב אחרי הכיבוש המוסלמי, אבל השם נותר יותר מ-1,300 שנים. את המשכיות היישוב מוכיחות גם בדיקות דנ"א שנעשו בשנים האחרונות. מתברר שיהודי מפרנקפורט או מווילנה קרוב יותר לערביי רמאללה או בית ג'אלה מאשר לשכניו הגרמנים או הפולנים".

מפת מידבא המתארת את א"י, משנת 560 לספירה, בימי הקיסר הרומי יוסטיניאנוס

ברושי סוקר במאמרו את ספרו של ד"ר יואל אליצור, חוקר ארץ-ישראל מאוהב, ש"בחר 177 טופונימים, היינו שמות מקומות, ומהם בדק שישים בדיקה מעמיקה. יש הרבה שמות במפת הארץ שנשתמרו כמעט בלי שינוי, כמו ירושלים, יריחו, עזה, בית שאן, טבריה ועוד רבים. יש שהממצא הארכיאולוגי אישר את הזיהוי מתוך כתובות: כגון בית שערים, גבעון, גזר, דן, עקרון וערד. המחבר מדגים בשישים שמות אלה את החוקים השולטים בשינויים החלים בשמות הערביים שמקורם בשמות עבריים או ארמיים", מספר ברושי.

פרט למשפט האחרון והמיותר בסקירתו, ברושי תופס אל נכון את ספרו המחקרי של אליצור: "כל מי שמבקש ללמוד את תולדות הארץ אינו יכול שלא להידרש לחיבור החשוב הזה".

 

למקרא מאמרו המעניין לכשעצמו של ברושי, נזכרתי בסיפורו האישי של הסופר אהרן מגד, חתן פרס ישראל לספרות לשנת 2003, שהחודש חוגג 85 שנה ליום הולדתו:

 

"שמורה איתי מפת ארץ ישראל משנת 1936, היא השנה שבה החל "המרד הערבי", שנמשך שלוש שנים, ולא היה יום ללא הרוגים ופצועים וללא שדות ופרדסים שהועלו באש. מפה מקומטת מקיפולים רבים, בעריכת זלמן ליפשיץ, בשיתוף עם מלומדים כמו פרופ' דוד ילין, פרופ' ש' קליין, יצחק בן צבי, ד"ר בנימין מייזלר, שאושרה ונדפסה על-ידי מחלקת המדידות של ממשלת פלסטינה (א"י).

"גם היום אני נהנה לפרוש אותה על השולחן ולעיין בה במשך שעות, כשמבטי עובר על פני מאות שמות הכפרים, בשפלה הירוקה ובהרים הכתומים, השמות הערביים ולצידם המקראיים, ג'בע – גבע, פרעתה – פרעתון, ג'לג'וליה – גלגל, שוויכה – שכה, פנדקומיה – פונדקא, חירבת בלעמה – יבלעם, ג'נין – עין גנים, וכו' וכו'.

"ואני מתפעם מכך, איך השתמרו השמות המקראיים במשך מאות השנים שהיהודים גלו מן הארץ, והשתמרותם הלוא היא הסותרת את הסברות המגוחכות של כמה היסטוריונים 'חדשים', ש'תקופת המקרא לא היתה ולא נבראה' ".

 

                         מפת "ירושלים בתוך הגויים"
                     מתוך האטלס "בימת בירות העולם",
                                   גרמניה, 1584
                                      אוסף המוזיאון היהודי, ניו-יורק

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה התנ\"ך האבוד. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על הארץ המקראית הזאת

  1. יצחק שפאץ הגיב:

    דוקא "המשפט האחרון המיותר" אינו מיותר. העובדה שאתה מציין שיהודי מפרנקפורט קרוב יותר גנטית לערבי מרמאללה מאשר לשכניו, נותנת את התשובה. הישוב היהודי הקטן הרצוף לא תרם כהו זה להשתמרות השמות. מה שיש לנו כאן הוא רציפות האוכלוסיה הכפרית מהתקופה בה היתה יהודית או ישראלית, ועד היום. במהלך הדורות שינו הכפריים את דתם פעמיים. זה מה שמסביר את הקירבה הגנטית בין האיש מרמאללה ליהודי מפרנקפורט. אם לזה אתה קורא "רציפות הישוב היהודי" אז אני מסכים איתך. מתישהו בתחילת המאה כתבו יצחק בן צבי ובן גוריון ספר, שאינני זוכר את שמו, ובו הם מעלים את הרעיון
    שהכפריים הערבים היו יהודים ששינו את דתם במהלך הדורות. אולי אלו הם האנשים שכונו במישנה "עם הארץ".

  2. עידן הגיב:

    דווקא ירושלים היא לא דוגמה טובה לשימור השם –
    להלן סדר הופעת חלק משמותיה: רשלמם, אורשלים, יבוס, איליה קפיטולינה, אל אקצא וכמובן ירושלים.

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D

  3. אורי פז הגיב:

    שמה של העיר "ירושלים" נישא כך עד היום בפי כל יושבי תבל. מה שבהחלט מעיד על שימור השם, אשר מקורו שמי-מערבי, ופירושו: "ירוּ" – משמע להקים, לייסד, ו"שלם" – שמו של האל הישראלי (שלום).

    זאת ועוד, אין זהו סוד כמוס ליודעי ח"ן כי ירושלים מוזכרת במקרא בלמעלה מ-700 אזכורים, ואילו בקוראן אפילו ולא פעם אחת!

  4. עידן הגיב:

    לאורי,

    ראשית, תשובה לטענותיך.
    לא כל יושבי עולם קוראים לירושלים בשם המקובל עלינו.
    כאמור, המוסלמים משתמשים בשם אחר.

    אכן, ירושלים לא מוזכרת בקוראן, ויוחסה לה חשיבות דתית בשל אינטרסים.
    מה לכך ולנושאנו?

    מותר לנו וגם לאחרים לטעון לזכותנו על הארץ.
    מותר, אך פחות רצוי, להתעלם מעובדות או מטענות האחר.

    מעטים טוענים כי עם ישראל לא ישב בישראל לפני חורבן הבית.
    לא ידוע לי על הטוענים כי עמים אחרים לא חיו בארץ מאז.
    עמים אלו הטביעו את חותמם על הארץ, אף כי לא מחו את עקבות קודמיהם.
    בכך תרמו להיותה של ירושלים, וישראל כה מעניינות.

    אירופה הייתה זירה למלחמות מאות שנים.
    חבלים רבים עברו מיד ליד ומדינות שלמות נכבשו לחלוטין מעת לעת.
    טיעונים היסטורים הם לרוב לא רלוונטים לקביעת שייכות היום.

    חבל לשפוט כל דבר לאור הסכסוך הישראלי-ערבי.
    גם אנחנו וגם הם צריכים לקוות שלא יגיעו לכאן צאצאי היבוסים וידרשו לסלק את כולנו.

  5. עכבר צמא הגיב:

    הדמיון הגנטי בין יהודי אשכנזי לערבי מראמללה מקורו בכך ששניהם בני הגזע השמי. מרבית הערבים יושבי א"י הגיעו לכאן במאה השנים הארונות בעקבות הצמיחה הכלכלית והתעשייתית שהחלה בעקבות עליית היהודים לא"י.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s