כמו שפרופ' ישעיהו ליבוביץ' אמר…

"יש בחברה האינטלקטואלית, חברת הסופרים והאומנים והעיתונאים, אווירה של 'או לנו אתה או לצרינו'. הם לא מכירים בתחום ביניים. היה זמן שהמנטרה היתה 'אני מעריץ את ישעיהו ליבוביץ' ופתאום כל בדרן שרצה שיזהו אותו עם השמאל, כל כוכבת מתחילה וכל דוגמן היו אומרים 'אני מעריץ את ליבוביץ', כאילו בכלל טרחו לקרוא פעם ספר שלו. כי להעריץ את ליבוביץ' היה הסממן של השבט, סיסמת הכניסה לשבט הנחשב" – כך הסופר אהרן מגד בראיון לעיתונות לפני מספר שנים.

נזכרתי בדבריו אלה כאשר עיינתי בשבועות האחרונים בכמה מספריו של אחד מגדולי הוגי הדעות היהודים בעת המודרנית, ישעיהו ליבוביץ' ז"ל, שעל מדפי ספרייתי הביתית, לכבוד השנה ה-11 לפטירתו (י"א אלול תשנ"ד, 18.8.94). והנה, בכדי ש"חסידיו השוטים" של ליבוביץ' באמת יעריצו את האיש הענק הזה, להלן מקבץ בלתי-ממצה בעליל מעמדותיו ותפישותיו הפחות-נפוצות של האיש. הקוראים מוזמנים כמובן להוסיף כהנה וכהנה מדבריו של האיש, לעילוי נשמתו.

 

        קריקטורה של בידרמן שפורסמה בזמנו ב"הארץ"

 

                            על השפעת הסביבה החברתית

"החינוך והסביבה החברתית הם גורמים המשפיעים על האדם, אולם שום אדם אינו מוכרח ומחויב ללכת בדרך שהחינוך והסביבה מנחים אותו. התופעה שאדם שנתחנך לרעיון הסוציאליסטי נעשה אחר כך פשיסט, או שאדם שקיבל חינוך דתי אדוק נעשה אחר כך אתיאיסט, או שאדם שגדל ונתחנך בעולם אתיאיסטי חוזר לאמונה דתית ולחיוביה – הן מעשים שבכל יום. הכול תלוי בהכרעתו של האדם".

"לדעת טוב ורע"

"אין הכרעה מדעית לגבי 'טוב' ו'רע', אלא הללו נקבעים לפי סולם-ערכיו של האדם, וערכים אינם נקבעים ע"י ההכרה המדעית, ואפילו אינם מושפעים ממנה".

על חזרה בתשובה:

במכתב תשובה לתלמידו מהאוניברסיטה העברית שסיפר כי במקור בא מבית חילוני לגמרי מרמת השרון ומזה כמה חודשים התחיל לשמור שבת. "לפתע, היה נדמה לי שיש התערבות של הקב"ה במעשיי ובדברים הקורים בדרכי", כתב התלמיד, שפנה לליבוביץ' במספר שאלות אלמנטריות לגבי הדת היהודית והתורה.

וכך בין השאר ענה לו ליבוביץ':

"…על מכתבך ועל דבריך הטובים אלי ועלי אני חייב לך תודה עמוקה. הם לי עדות שהצלחתי לספק חומר-מחשבה לאדם חושב – אשר דרך חשיבתו היא המכונה בהגותנו המסורתית דרך תשובה. זוהי דרך ארוכה, וההליכה בה – יותר משהיא מספקת תשובות על הבעיות הגדולות של האדם היא מעוררת בו שאלות. סימן טוב הוא לך שאתה מציג אותן, כי רק התמימים – ושמא נקרא להם המיתממים – סבורים שהאמונה היא מתן תשובות להקניית ביטחון ושקט נפשי. אדרבא – דווקא היא המחוללת קושיות וספקות".

לתשומת ליבם של כל הספקנים החילונים למיניהם.

 

על התבהמות החברה

"אם הסתכלת היום בטלוויזיה בטירוף הכדורגל – ב-20.000 הצופים היוצאים מכליהם מתוך התרגשות והתפעלות על 22 חוליגנים הבועטים בכדור; אם התבוננת בפרצופו של הדור הצעיר הזה, אשר הבעיטות הללו וההשתתפות הרגשית בהן נעשו תוכן חייהם הרוחניים ומוקד התעניינותם; אם שמת לב לציבור הסטודנטים שלנו, אשר ליבם של רובם של בניו יוצאת לטורי הכדורגל בעיתון היומי ולטורי הרכילות בשבועון המצויר, אם ראית כל אלה – אז ראית אחדים מסימני ההתנוונות של חברתנו.

"חברה זו, שנטשה את תכני היהדות, אין לה בעולמה אלא שני קניינים: "המדינה" – מזה, ורדיפה בלתי מרוסנת אחרי העלאת רמת-החיים ע"י כספים הבאים מן החוץ – מזה, תוך הסחת-הדעת מכל הבעיות הגדולות של האדם (ושל האדם היהודי בפרט), של החברה ושל העם. את צרכיה הרוחניים והנפשיים של חברה זו מספק חיקוי עלוב של תכני העולם המערבי – וזאת דווקא בצורה קריקטוריסטית: התבהמות ע"י בידור וספורט, התבהמות ע"י זימה ופורנוגרפיה, והתבהמות ע"י שכרון הלאומנות ותהילת הגבורה המלחמתית.

"לפיכך תלך ותימשך ההידרדרות האנושית, החברתית והמדינית עד להתמוטטות והתפוררות".

13.5.75

מרחמים על עצמם

"אם מדובר בהמתת חסד, יש לשאול: חסד עם מי? יצור אנושי נמצא במצב שבו הפך ל'צמח' ועל-ידי כך נעשה למועקה על כל סביבתו. כאן אין מובן לטענה שנגמול חסד עמו אם נתיר לעצמנו לחסל את חייו, שהרי הוא עצמו כבר נטול הכרה ותודעה. אבל אין ספק שנעשה חסד עם עצמנו, בשחררנו את עצמנו מן המועקה הפיזית והנפשית, שהמשך קיומו של החולה גורם לנו. מכאן הסכנה האיומה שבתוצאות של החלטתנו זו: אם אנו מבטלים את ההנחה המוחלטת שאסור ליטול חיי אדם; אם אנו מוצאים נימוקים לצמצמה ולהגיד: בתנאים מסוימים נטילת חיי אדם אינה פשע אלא מעשה חסד – ניתן לצפות מראש את התוצאות. פתאום יתברר לרבים שהעולם שורץ יצורים אנושיים שבחיסולם יש משום עשיית חסד. ההונאה העצמית – לעתים הכֵּנה – שהם מתכוונים לגמול חסד ליצורים העלובים ההם, תחפה על הדחף לגמול חסדים לעצמם על-ידי חיסולם של אחרים, שקיומם מפריע למחסלים או מעיק עליהם. לפיכך אני אומר: גם אם התגובה הרגשית הכנה שלי על מצבים מסוימים, שבהם מצויים בני-אדם מוכי גורל, היא שייטב מותם מחייהם – אסור לי להישמע לרגש זה.

   "אפשרות קיומנו האנושי בצוותא מותנית בכך שלא ניגע בהנחה של איסור נטילת חיי אדם.

   "חלילה לנו להעלות את המושג Lebensunwert – חיים חסרי ערך. היטלר הוא שקבע שיש 'חיים שאינם כדאיים', והוציא להורג 70 אלף חולי נפש, חולים ובעלי מומים חשוכי מרפא – משום שחייהם 'חסרי-ערך' ואינם כדאיים לחברה, וכל המשחרר אותם מחייהם העלובים ומשחרר את החברה מהם – הרי זה משובח".

 

הגנה על השבת

"לפרופ' נתן רוטנשטרייך, רקטור האוניברסיטה העברית. בעקבות החלטת הוועד הפועל בדבר פתיחת בריכת-השחייה בשבתות הנני נאלץ להודיע על התפטרותי משרות האוניברסיטה.

"החלטה זו, המבטאה את הלך-הרוח שבא לידי ביטוי גם בדיון בסנאט, משנה מיסודו את אופייה של האוניברסיטה העברית מבחינת מעמדה בציבור ובחיי-הרוח בישראל, ומבחינתי אני היא מבטלת את ההנחות שעליהן התבסס שירותי בה 34 שנים. הנחת-היסוד, שנראתה מוסכמת ומקובלת על הכול, הייתה – שאין האוניברסיטה מגדירה את עצמה כשייכת לאחד מן הצדדים בפילוג הגדול המפלג את עמנו בדור הזה מבחינת קבלת עול תורה ומצוות, ושהיא מקיימת את עצמה כמסגרת משותפת לשני הפלגים בפעילות המדעית של כל חבריה.

"ההחלטה בעניין בריכת השחייה משמעותה – שהאוניברסיטה מפעילה מלכתחילה שירות שיש בו משום פגיעה במוסד המרכזי של אורח-החיים הדתי, בשבת".

היחס לדת

"…אתה כותב, שהרבה זמן לא תוכל עוד להחזיק ביחס חיובי לדת ישראל נוכח המעשים המגונים הנעשים בה. דבריך אלה אינם מובנים לי: אם אתה מקבל עליך את התורה – אין יחסך לה תלוי במעשיהם של המדברים בשמה ומתעללים בה; ואם אין אתה מקבל עליך את התורה – מה טעם יש ביחסך החיובי לה?".

ההשחתה בטבע של עבודת הקורבנות

בתשובה לטענה: "הצד המעשי בעבודת הקורבנות, שבה עוסקת התורה, מושתת על השחתת יבול והשמדת בעלי חיים".

"אתה טועה טעות גמורה בדבריך על 'נקודת מבט דתית הרואה בעבודת הבורא תמיכה בבריאה'. זאת היא תפיסה אלילית מובהקת, וההכרה הדתית מנוגדת לה.

"ההבדל העמוק בין האדם-כפי-שהוא-מטבעו ובין האדם המאמין (במובן הדתי של 'אמונה') הוא בכך שהראשון נשאר תקוע במציאות הטבעית (גם טבעו של העולם וגם טבעו האנושי שלו-עצמו) שהיא חסרת טעם וערך – "ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכול הבל' (נעילה של יוה"כ); ואילו המאמין מתאמץ להתעלות מעל למציאות זו ע"י קבלת 'עול תורה ומצוות', ז.א. – פרוגרמת-חיים שאיננה מתחייבת מטבע הבריאה ואינה מכוונת 'לתמוך בה', אלא דווקא להתגבר עליה מתוך הכוונה למה שמכונה בתהילים 'קרבת אלהים'. המילה הראשונה שבה פותח 'השולחן ערוך' היא 'יתגבר!'.

"הקורבנות הם עבודת ה', ואין להם נימוק אחר. ואשר ל'השחתת יבול והשמדת בעלי-חיים' – כל התרבות וכל הציוויליזציה האנושית, שבהן נבדל האדם מן החיה והבהמה, הן פגיעה בטבע".

אלהים בשואה – האל שהכזיב?

"לפני זמן-מה שמעתי מפי אדם שהוא אחד האישים הדגולים במציאות החברתית והתרבותית שלנו, איש רוח מהמדרגה הגבוהה ביותר ומעורה בעולמה של היהדות [חוששני כי מדובר בפרופ' חיים ה' כהן המנוח, משופטי בית המשפט העליון – א"פ], שבעקבות אושוויץ אבדה לו האמונה באלהים. תגובתי היתה: משמע שאתה מעולם לא האמנת באלהים, אלא האמנת בעזרת אלהים. והאמונה הזאת באמת איכזבה. אלהים לא עזר. אבל המאמין באלהים אינו קושר זאת כלל במושג 'עזרת אלהים'."

אבולוציה או בריאה

"אם אנו מקבלים את האבולוציה כעובדה היסטורית, עדיין לא קבענו שאנו מכירים את המכאניזם שלה. יש הרבה פרצים בחומת התיאוריה הניאו-דרוויניסטית הרווחת היום בביולוגיה, וההשגות עליה אף הולכות ורבות. אולם גם אם אין בתיאורית האבולוציה היום משום הסבר למערכת החיים, אין בכך משום אסמכתא לתורת 'הבריאה': שגיאה לוגית חמורה היא ההנחה שאם A אינה מסבירה תופעה מסוימת יש בזה משום עדות לאמיתותה של B. המשמעות העצומה של הפסוק הראשון בתורה היא העיקר האמוני הגדול שהעולם אינו אלהים; ואין בכך משום מתן אינפורמציה מדעית על טיב העולם".

לשנוא ולהיות נאור

"מסימניו של הפילוג המתקרב והולך בעם היהודי הוא גל השנאה ליהדות ולציבור שומרי התורה, ההולך וגואה בקרב הציבור החילוני. שנאה שיותר משהיא רציונלית היא אמוציונלית. זאת אומרת, עמוקה ביותר. היא רווחת בנוער שנתחנך חינוך לאומני-חילוני מזה, ובקרב האינטליגנציה והאקדמאים מזה. עקשנותה של היהדות הדתית להוסיף להתקיים מרגיז את החילונים, באשר היא מפריעה לעיצוב האומה 'הישראלית' הלא-יהודית; על כך מתווסף לעתים, שלא ביודעין, הגורם הפסיכולוגי של הזכרת עוון. הרוגז ההופך לשנאה בא לידי ביטוי בציבור, בוויכוחים פומביים, בכנסת ובעיתונות, ואפילו בניסוחים ובנימוקים של פסקי-דין של בתי-משפט בישראל".

כפייה דתית כסיוט חילוני

כתב שראיין פעם את פרופ' ליבוביץ' ביטא בשאלותיו את הפחד החילוני המצטבר מפני החרדים, אשר "יושבים לחילוני על הווריד" ולא מאפשרים לו לחיות בשקט בארץ הזאת. הפרופסור המנוח, שלא נמנה עם אוהדיו הגדולים של המחנה החרדי, נצמד לעובדות ולא הניח לתחושות של הכתב לבלבל אותו. שאל הכתב: מנין שואבים הדתיים את כוחם הרב, יחסית למספרם המצומצם באוכלוסייה? מדוע יש כאן לגיטימציה לחוקי התורה? וליבוביץ' השיב:

"ראשית, אין להם שום כוח ושום לגיטימציה. בכנסת הם קצת יותר מעשרה אחוזים. כלומר, 90% מחברי הכנסת יכולים לקבל כל החלטה שהם רוצים כנגד הדתיים. מלחמתם של העסקנים הדתיים היא לא על שמירת השבת, למשל, אלא על משרות ותקציבים בלבד. במדינת ישראל יש 400 בתי חרושת שעובדים בשבת. הרחובות מלאים מכוניות בשבת, ובתי הקולנוע פתוחים בשבת. זאת אומרת שהחיים המתנהלים במדינה הם חילוניים, לא ב-99% אלא ב-100%".

בכל זאת, קיימת בציבור החילוני תחושה של כפייה דתית, ונשמעת קריאה למרד חילוני.

"אני מטריאליסט נוקשה, ואם אתה מדבר על עובדות, בוא ניצמד אליהן בלבד. שר החינוך זבולון המר ממפד"ל נתן 80% מתקציב החינוך לזרם הממלכתי-החילוני. כלומר, לחינוך שעומד בסתירה להשקפת עולמו, חינוך המרוּקן מתורה ומצוות ונועד להרחיק מתודעתם כל תוכן דתי. מיום הקמת המדינה המפלגות הדתיות משתתפות בשלטון החילוני והמוות חלק אינטגרלי מהמסד החילוני. חוקי האישות הם לא חוקי התורה, אלא חוקים שחוקקה הכנסת, והרבנות אינה מוסד דתי אלא משרד פוליטי, בדיוק כמו משרד הביטחון, החוץ או כל משרד ממשלתי אחר. אם כבר אתה רוצה לדבר על תחושות, אומר רק זאת: מדינת ישראל היא מדינה חילונית הידועה בציבור כדתית. ולכן איני מבין על מה הצעקה".

על הרפורמים והקונסרבטיבים

כך השיב בתשובתו לשאלה ששאל תלמידו הפילוסוף פרופ' אסא כשר: "האם יש להלכה כפי שהאורתודוקסים מקיימים אותה עדיפות כלשהי על ההלכה כפי שהקונסרבטיבים או הרפורמים מקיימים אותה?

         "אין 'יהדות' אלא היהדות האמפירית-היסטורית, וכל צורה אחרת של יהדות, או כל ניסיון לשוות לה צורה אחרת, אינם אלא בדותות או המצאות שרירותיות – ואיך יוכלו לחייב אותי?".

המשמעות של היותנו "עם בחירה"

בתשובה לשאלה: "איך להאמין באלהים ועוד בכך שאנו נבחרנו על ידו? מההיסטוריה הארוכה שלנו נראה רק כי נבחרנו לסבול יותר מכל העמים האחרים".

         "לעניין שאלותיך בדבר בחירת עם ישראל, את נתפסת לדעה האווילית והפרימיטיבית הרווחת בקרב החילונים – שהאמונה ש'אנחנו נבחרנו ע"י השם' פירושה האמונה שאנחנו מופלים לטובה מכל העמים מבחינת 'הטובות' שיעשה עמנו, הצלחתנו בחיים, בהיסטוריה וכו', יותר מכל העמים. האמת היא ההפך מזה: המובן של 'אתה בחרתנו מכל העמים' הוא שעל עם ישראל הוטלו משימות קשות יותר מאשר על בני עמים אחרים ונדרש ממנו יותר מאשר מכל עם אחר, ולפיכך הוא אף נושא באחריות כבדה יותר. התורה שנתן ה' לישראל ושקיומה מחייב מאמצים מיוחדים וקשור בסבל וקורבנות – היא-היא הבחירה של ישראל: משום שה' בחר בישראל הוא מחמיר בדרישותיו מן העם הזה. משל למה הדבר דומה? – ליחידות מובחרות של הצבא, שעליהן מוטלות המשימות הקשות ואף המסוכנות ביותר, ולכן הן גם סובלות אבדות כבדות יותר מאשר היחידות האחרות בצבא; ודווקא עובדה זו מעידה שהמצביא מעריך ומוקיר יחידות אלו במיוחד. את הרעיון הזה של בחירת ישראל מבטא בצורה הנמרצת ביותר הנביא עמוס: "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה, על כן אפקוד עליכם את כל עוונותיכם". ורעיון זה נכלל בכל התפילות, בייחוד ב'עלינו לשבח' וב'אהבה רבה', ובכל הברכות: 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו'."

 

קיום הדת כציות עיוור או כערך עליון?

"את כותבת על 'ציות עיוור' של האדם הדתי. האדם הדתי פועל מתוך הכרה ברורה שעבודת ה' היא הערך העליון. ערכים אינם ניתנים לרציונליזציה. שאלי פטריות (אמיתי): 'למה יש לאהוב את המולדת ולהגן עליה?' והוא יענה: 'משום שיש לאהוב את המולדת ולהגן עליה'. שאלי סוציאליסט (אמיתי): 'למה יש לחתור לצדק חברתי?', והוא יענה: 'משום שיש לחתור לצדק חברתי'. שאלי נער האוהב נערה (אהבה במלוא משמעה של מלה גדולה זו): 'למה אתה אוהב אותה?', והוא יענה: 'משום שאני אוהב אותה'. לפי דעתך יש, כנראה, לראות בכל המקרים האלה 'עיוורון' (של דבקות או של אהבה); לפי דעתי אין בכל אלה עיוורון, אלא דווקא הכרת ערך".

למה אתה חובש כיפה?

"לחבישת כיפה אין מקור בהלכה, אלא שהיא נוהג מקובל (אתה רשאי לקרוא לזה אופנה) בעולמם של יהודים שומרי תורה ומצוות. ואינני רוצה להפגין פרישה מציבור זה".

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בּשֵם אוֹמְרם. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על כמו שפרופ' ישעיהו ליבוביץ' אמר…

  1. אכן הגיב:

    wired: ?
    tired: ערוץ 8
    expired: ליבוביץ

  2. אליקים הגיב:

    אתה מבין שאפשר להעריך מאוד את לייבוביץ', ועדיין לא להסכים עם כל מה שהוא אמר? לתשומת לב החכמולוגים הדתיים למיניהם (וזו פאראפראזה על משפט שלך)

  3. אורן הגיב:

    לעניות דעתי הכנסת כאן מקבץ של אמונותיו היותר מוכרות ופופלריות. אם ניסית להראות כאן קו מסויים באמונתו , הרי שסתרת את עצמך לאורך כל הדרך. אם ניסית להראות את בורותו ונבערותו של הציבור החילוני בנושא, הראת את שלך.

  4. קסיה הגיב:

    לכבוד הסיפרה הראשונית החיננית?
    לכבודו של האדם הגדול מרבבה המדובר?
    לא הבנתי בכלל את המשפט הזה
    זה נשמע קצת כמו "חגיגות האחד עשרה.."
    ??

  5. אורי הגיב:

    קסיה,

    הדגש במשפט אינו על מספר השנים, שכן זה יכל להיות גם 12 ואפילו מספר 13 הארור בקרב הנוכרים, הדגש הוא על היורצאייט.

    אליקים,

    אני אחד שמעריך מאוד את ליבוביץ' אבל עדיין סבור כי אין להסכים עם כל מה שהוא אמר או חשב.

    אורן,

    תודה על הערותיך הענייניות.
    "מוכר או לא-מוכר" זהו עניין יחסי, האחד מכיר יותר והשני הקדיש פחות מחשבה וממילא מכיר פחות או יותר או שיש המכירים "בערך", כלומר "לבערך אין ערך"…

    ולא, לא התיימרתי ואף לא ניסיתי להראות כאן קו מסויים באמונתו. קוטנו עבה ממותניי. ואין שום רצף מחשבתי במקבץ הדברים שהבאתי מפיו (מכתביו).

    גם לא באתי להצביע אצבע מאשימה על בורותו ונבערותו של הציבור החילוני בנושא, אלא "להגדיל תורה ולהאדירה", והלוואי ו"המאור שבה – יחזיר את כולנו, בלא-יוצא מן-הכלל וללא כל הבחנה-סקטוריאלית-ישראלית-צרת-המוחין, לדרך הישר, כפי שליבוביץ' המנוח השכיל להבינה בנקודות הקריטיות המובאות למעלה מדבריו.

  6. אורן הגיב:

    לפסקה האחרונה של תגובתך כל מה שנותר לומר הוא "אמן כן יהי רצון" .

    שנה טובה.

  7. א.ט. הגיב:

    ליבוביץ נשאל ע"י אורי זהר (בצעירותו:
    "כיצד ייתכן שאדם בעל שיקול דעת כמוך מתייחס ברצינות ומקדיש זמן לקיום מנהגי פולחן דתי כלשהו? שאלתנו אינה נוגעת כלל לאמונותיך",
    תשובתו:"כל העניינים הכרוכים בערכים אנושיים מטרייאליים, מוסריים, אסתטיים, חברתיים וכו' כפויים על האדם בתוקף טבעו ואין הוא יכול להמלט מהם, אולם הם חסרי משמעות. אין משמעות אלא למעמדו של האדם לפני ה'"

  8. ישו הגיב:

    למה בקליפים: איך לנהוג עם הבנדיטים ועל המשך השליטה בשטחים באתר flix הוא נואם בלי כיפה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s