אלוהים בשואה

השבוע נחת על שולחני קובץ המאמרים המעולה "על האמונה – עיונים במושג האמונה ובתולדותיו במסורת היהודית", בעריכתם של אנשי האקדמיה, הפרופסורים משה הלברטל, דוד קורצווייל ואבי שגיא (הוצאת "כתר", 753 עמ' כולל מילון מונחים ומפתחות נרחבים של השמות והעניינים המוזכרים בספר).

כרך עב-כרס ומושקע מאוד, עם כריכה קשה, הדן בשאלות כמו מהי אמונה? אילו שינוים עברה האמונה היהודית בדורות האחרונים? מה בין השירה העברית לאמונה? ועניינו אינו רק בבירור מושג "האמונה" לכשעצמו, אלא גם באישים ושיטות של הוגי האמונה במסורת היהודית. בין הכותבים: רבנים, פילוסופים וחוקרים במדעי היהדות בישראל, כגון: פרופסורים שלום רוזנברג, יוסף בן-שלמה, מנחם פיש, מנחם קלנר, אבי שגיא; הרבנים עדין שטיינזלץ, שג"ר, אהרן ליכטנשטיין, ועוד. ספר שוודאי אינו קל לקריאה בשל האקדמיות שלו, אך שמציע דיון בתחום העומד במרכז חייהם של אנשים הולכים ומתרבים.    

דומה כי למרות הכרזתו של פרידריך ניטשה על "מות האל", לא דעך העיסוק באמונה; אדרבה, הוא אף התעצם. מדפי האמונה בספריות רק הולכים ומתמלאים.

דומה כי למרות הכרזתו של פרידריך ניטשה על "מות האל", לא דעך העיסוק באמונה; אדרבה, הוא אף התעצם. מדפי האמונה בספריות רק הולכים ומתמלאים.

          והנה, במאמרו של הרב יואל בן-נון מתוך הקובץ המרנין הזה, על מושג "האמונה" מול הפכיהָ, מצאתי מסופר על האמונה בשואה שהועמדה במבחן כור-המצרף של שעה הרת-גורל לישראל ולעולם כולו:

            …חשבתי תדיר על 'הסתר פנים' בשואה, ואני ישראלי בן הדור השני, נושא את שם סבי יואל פישר הי"ד, שנרצח בחיסול הגטו ברוהאטין שבמזרח גליציה, ערב שבועות, ד' בסיוון תש"ג (1943).


         המשורר

    איתמר יעוז-קסט

ביום עיון על אמונה יהודית לנוכח השואה שנערך בירושלים, דיברתי על 'הסתר פנים'. הכרתי אז לראשונה את המשורר ניצול השואה, איתמר יעוז-קסט, שהגיב על דבריי: "אינני מבין מדוע הרב שדיבר לפניי דיבר על 'הסתר פנים'. אני הייתי שם, והיה זה 'גילוי פנים' – פנים בפנים בתוך האש".

בקהל השומעים היו ניצולי שואה ואנשים מבוגרים. ליד שולחן הדוברים ישב גם פרופ' אליעזר שביד, שדיבר ראשון. דבריו של יעוז-קסט נתקבלו ברחש תדהמה. התאוששתי לרגע ואמרתי: רק מי שהיה שם יכול לדבר כך. אילו אמרתי אני דברים כאלה, הייתם מגיבים בחמת זעם, ובצדק.

 

 

 

לקריאה נוספת על דרכו של יעוז-קסט מהוויה של דו-שורשיות להוויה אמונית-דתית, על רקע השלכות השואה, ראו בספרו "7 במות יחיד", הבמה השביעית, הוצאת "עקד" 2002, עמ' 251-267. בשירו המובא שם, "גילוי פנים", יעוז-קסט מצליח להעניק ביטוי להרגשתו כי "השואה היא נוכחות ה' צבאות במלוא אימתו עלי אדמות".

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אלוהים בשואה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.