דיאלוג בין-דתי מתגבר

עיתון "הארץ" פירסם את מכתבי המובא להלן כמכתב ראשי בגיליונו מיום 9.11.05

 

יהודה מיכאליס במכתבו קובל על הממסד הדתי בישראל שלדבריו "אינו עושה דבר כדי להאיר את עיני צאן מרעיתו במה שקשור לנצרות… פסילת כל דבר נוצרי היא בבחינת טמינת ראש באדמה והנצחה מכוונת של בערות בנוגע לדתות אחרות, שמובילה לאי-כיבודן" ("הנצרות שינתה גישה, היהדות לא", "הארץ", 3.11).

 

תמהני על מה מתרעם מיכאליס ולמה זה הוא מתעלם מביקורם הרשמי והמתוקשר של הרבנים הראשיים לישראל, שלמה עמר ויונה מצגר, אצל האפיפיור ברומא; הוא מתעלם מקשרי הידידות שנוצרו בין הרב הראשי לשעבר, הרב ישראל מאיר לאו, לבין היושב על הכס הקדוש שהלך לעולמו, עד כי זה צבר לו "שעות אפיפיור" יותר מכל מנהיגי ישראל לדורותיהם. מיכאליס גם אינו מזכיר את הדיאלוג התיאולוגי המעמיק שניהל בזמנו הרב סולובייצ'יק מבוסטון, שהוצעה לו משרת הרב הראשי לישראל וסירב לשמש בקודש, עם אושיות נוצריות נחשבות בארצות הברית, שאף הועלה על הכתב.

 

הרבנים הראשיים לישראל לוקחים חלק פעיל בדו-שיח הבין-דתי עם העולם הנוצרי ומנהיגיו, והדבר זוכה לתאוצה גדולה בשנים האחרונות. כך, למשל, הרבנים שלמה גורן וישראל מאיר לאו נפגשו עם האפיפיור, והראשון לציון הרב אליהו בקשי-דורון השתתף במפגשים בין-דתיים שנערכו בתמיכת הכנסייה ונציגיה. רבנים ממסדיים אלה משמשים דוגמה אישית וחינוכית להמוני תלמידיהם בארץ ובעולם.

 

יוחנן פאולוס השני עם הרב הראשי של רומא, בביקורו ההיסטורי בבית הכנסת

מיכאליס הלין על סירובו של הרב הראשי של יהודי איטליה להיענות להזמנת הוותיקן להשתתף בטקס לציון 40 שנה להצהרה "נוסטרה אטאטה" בשל נוכחותו של הקרדינל הצרפתי המומר ז'אן-מארי לוסטיז'ה. אבל סביר שלא תימצא אישיות רבנית אורתודוקסית בכירה שתכרע ברך לפני קדושי הדת שעשתה שמות במיליוני היהודים והמירה יהדותם, ונדמה ששום בקשת מחילה אין ביכולתה להפחית ממעלליהם.

 

פורסם ב"הארץ".

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מכתב רשום. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על דיאלוג בין-דתי מתגבר

  1. Calvin הגיב:

    ולהכיר דת אחרת הוא משהו אחר.
    אם רק הרבנים הראשיים נפגשים עם האפיפיור, או ראשי הדת הנוצרית, אז *הם* אולי מכירים.

    אני רק מקווה שהיקף הלימוד של סטודנטים נוצריים במדעי היהדות הוא כמו מה שלומדים פה על הנצרות. *זה* משהו שמונע בערות.

  2. אורי הגיב:

    חוברת מעולה בנושא זה בהקשר האקטואלי והעכשווי (המתייחסת, לשם שינוי, פחות לפן ההיסטורי מרובה המחלוקות עקובות מדם בינינו לבין הנוצרים) בשם "מחניים – במה למחקר להגות ולתרבות יהודית", גיליון 15, מוקדשת כולה לפרישת התסמינים שיש לברך עליהם ביחסנו עם הנוצרים, בעריכתו של הרב מנחם הכהן.
    הרב דוד רוזן מפרט במאמרו שם את המגוון הרחב של המסגרות לקידום יחסים בין יהודים לנוצרים בארה"ב, המתקיימות היום ברבדים שונים – מארגונים להכרה משותפת בסיסית או לפעילות ספציפית ועד הרובד האקדמי-התיאולוגי.
    בנוסף הייתי ממליץ לקרוא את סקירתו המרתקת בחוברת של ד"ר אביעד הכהן "נצרות ונוצרים בעיניים רבניות בעת החדשה: מהרב קוק ועד הרב עובדיה יוסף". לפיו, "הקמת מדינת ישראל והשתת משטרה על ערכים דמוקרטיים בצד ערכים יהודיים לא הביאו לשינוי של ממש ביחסם של חכמי ההלכה לנצרות ולמאמיניה. ניתן לתלות זאת הן בסיבות הלכתיות צרופות (ראיית הנצרות 'עבודה זרה'), והן בסיבות רגשיות והיסטוריות (יחסה העוין של הכנסייה ליהודים במשך דורות, ובעת האחרונה במיוחד בתקופת השואה), הן בסיבות שעיקרן נעוץ ב'מדיניות הלכתית' (חשש מפני המיסיון וכיו"ב). עם זאת, כמו בתחומי הלכה אחרים, אפשר להבחין לעתים בקיומו של פער בין הרטוריקה ההלכתית והעיון המופשט לבין המציאות הריאלית. למרות הגישה השלילית, יודעים גם חכמי ההלכה בימינו למצוא את 'שביל הזהב' כאשר הדברים באים לכלל מעשה, ומגלים מתינות ואיפוק במישור זה".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s