גדלות האדם

מאז שעזבת הרבה השתנה כאן

מאז שעזבת החושך גובר כאן

                        אהוד בנאי, "בלוז כנעני"

 

 

 

 

 

על "המשורר הלאומי" של מדינת ישראל, חיים נחמן ביאליק, מי שבימי בחרותו למד בישיבת ואלוז'ין עד שהתפקר, מסופר כי ביקש לפגוש את הרב ברוך בער ליבוביץ', אותו הכיר מימי צעירותו. הרב סירב בתחילה לפגוש את ביאליק, לבסוף נעתר לבקשה, בתנאי שרק הוא ידבר במפגש ביניהם. "ראה את ההבדל בינינו" אמר לו הרב ליבוביץ', "שנינו למדנו יחדיו בימי בחרותנו על אותו ספסל לימודים בישיבה – וכיום, את הדברים שאני אומר וכותב, לומדים בכירי עולם התורה, מיטב המוחות בעולם היהודי דנים בכל מילה ומילה שאמרתי, מתפלפלים בכל סברה וסברה שהגיתי; ואילו את הדברים שאתה כותב ואומר, מצטטות ילדות קטנות בגן-ילדים, המתפלשות בחול הים"…

 

הרב אלעזר מנחם מן שך

הרב אלעזר מנחם מן שך המנוח, שנפטר לפני ארבע שנים (בט"ז במר-חשוון תשס"ב), היה ראש ישיבת פוניבז', בעלת היוקרה האינטלקטואלית בעולם היהודי-המאמין, בדומה לאוקספורד ולקיימברידג' בעולם החילוני-המערבי. "גאון בפשטות שכלתנית", היו מכנים אותו בעולם הישיבות. השכל הפשוט, היה חוזר ומצליף בתלמידיו. והוא הצליח בצורת חשיבה זו ליישב בעיות וקושיות שהתחבטו בהן במשך מאות בשנים בעולמה של תורה.

     הרב ניחן בקווי אופי מובהקים: אינטלקטואל במלוא מובן המילה ואיש אשכולות, בעל הרצון המחושל, המשמעת העצמית, הנחרצות, ההתמדה ויכולת ההבקעה.

     הוא היה אב רחום ואוהב בחיים הפרטיים של כל תלמיד ומכר. קרוב ומבין ללבו של כל אחד ואחד שבא להתייעץ עמו, הן במעגל החיים הציבוריים והן בנבכי חיי הפרט. הרב שך גם ראה את עצמו אחראי לכל אחד שממנו ביקש לעשות פעולה כלשהי – עד הפרט הקטן ביותר.

     האיש והמנהיג הרוחני שהתנגד לכל סוג של אפליה על בסיס גזעי בין הספרדים לאשכנזים, בין יוצאי אירופה ליוצאי ארצות המזרח, ודאג לשילובם של בני עדות המזרח בעולם הישיבות והסמינרים האשכנזים.

     האיש והמנהיג הרוחני שהיה בעד מסירת כל שטחי ארץ-ישראל לידי שלטונם של אומות העולם בתנאי שלא יישפך דם יהודי, ציוני וחילוני ככל שיהיה. וכך כתב:  

"לכבוד ידידי רבי הפעלים, חברי הכנסת מטעם אגודת ישראל הי"ו, שלום ורוב ברכה עד בלי די: בדבר מה ששאלתם אותי בעניין הסכם השלום בין ישראל ומצרים, שייערך על זה דיון בכנסת, איך להצביע, בעד זה, או נגד זה – בקצרה אשיב לכם, שאין צל של ספק שמחויבים אנחנו להסכים לכל צעד של שלום בכל אופן שהוא. וכל פשרה שיכולה לקרב את השלום, מחויבים אנחנו לקבלה. כי הרבה שפיכת דמים יימנע על ידי השלום. וכל הדיבורים בעניין איסור 'לא תחונם', ובעניין ההבטחה מהקדוש-ברוך-הוא שכל הארץ ניתנה לנו בשלמותה, לפי מצבנו בתקופתנו – אין לכל הדברים על מה שיסמכו, כי אין הדבר תלוי בנו. ועלינו החובה אך ורק להיטיב דרכנו בשמירת התורה והמצוות…" (מתוך: "מכתבים ומאמרים", בני-ברק).

 

השקפותיו הברורות נאמרו על ידו ללא כחל ושרק: כך בהסתייגותו מכל סוג של משיחיות פוליטית של הימין הלאומי-הסהרורי, כך במלחמת החורמה העיקשת שניהל כנגד המשיחיות של הרב'ה מחב"ד (המשיחיסט לובביצ'ר) וראה את תנועת חב"ד כ"כת הקרובה ביותר ליהדות", וכך בחרם שהוציא כנגד הרב עדין שטיינזלץ. מי יגלה עפר מעיניו של הרב שך שאיש לא הבין על מה יצא בכזה קצף ובחרם של ממש כנגד הרב שטיינזלץ וכנגד פרשנות התלמוד שלו, מהרגע שעיברֵת שמו ל"אבן ישראל" (שאינו תרגום לשטיינזלץ, שהוא בכלל: אבן מלח); היתה לרב שך תחושה קשה של יומרות משיחיות בעניין, שכן שם זה מזכיר את הפסוק: "ומשם רועה אבן ישראל" (בראשית מט, כד). והנה לא-מכבר נודע כי שטיינזלץ עומד בראש מוסד הסנהדרין, שאינה אלא פארסה מגוחכת לאין שיעור יותר מהסנהדרין של נפוליאון…

נאומו המפורסם של הרב שך באצטדיון "יד-אליהו", שבו ביטא את צערו העמוק על בני הקיבוצים ש"מגדלים שפנים וחזירים", פגע בנקודה הרגישה של יחסי חילוניים-דתיים במדינת ישראל. ברם, דברי אמת – טבעם שחודרים מבעד חומות ומסכים. הגם שבני הקיבוצים נפגעו, מפני שהבינו או שלא הבינו את כוונותיו, בראות כולנו איש אמת, לא ניתן שלא להעריכו ולכבדו באמת ובתמים. הוא ראה בלימודה של תורת ישראל ובשמירתה את מרכז חייו של העם היהודי, ועל כן אמר את שאמר.

 

נאומו המפורסם באצטדיון "יד-אליהו", שבו ביטא את צערו העמוק על בני הקיבוצים ש"מגדלים שפנים וחזירים", פגע בנקודה הרגישה של יחסי חילוניים-דתיים במדינת ישראל. ברם, דברי אמת – טבעם שחודרים מבעד חומות ומסכים. הגם שבני הקיבוצים נפגעו, מפני שהבינו או שלא הבינו את כוונותיו, בראות כולנו איש אמת, לא ניתן שלא להעריכו ולכבדו באמת ובתמים. הוא ראה בלימודה של תורת ישראל ובשמירתה את מרכז חייו של העם היהודי, ועל כן אמר את שאמר.

והאיש חולל מהפכים חשיבתיים בקרב מאות אלפי נערים שהפכו להורים וסבים. המהפך החשיבתי כלל דרך השקפתית ברורה וסדורה על פיה, כדי לשמר את העם היהודי ומורשתו. אך ההשפעה שאולי חשובה יותר היא ההשפעה האישית על כל אחד מתלמידיו ומכריו. מאות אלפי יהודים קיבלו ממנו את אופן החשיבה, צורת ההסתכלות, ההפרדה בין עיקר לטפל, ההבדלה בין היחס האישי (חם) לבין ההתייחסות הציבורית (ללא פשרות). הוא גידל דור של אנשים חושבים. דור שלם, שחב לו את היכולת לחשוב בשיקול דעת התורה.

תופעה שמדהימה יותר מכל, היא אהבתו ואבהותו לכל אחד. הוא זה שהיה דולה, הוא המפענח כל סבך ופורם כל מועקה. דווי נפש ודכי רוח נהרו לפתח ביתו, צרי לב ומזי כוח שיחרו למבטו, לחומי רשף ועניי דעת שיוועו לאורו – בכולם הפיח נשמה ורוח. לכולם היה אח ואם, רב ואב.

יהי זכר צדיק לברכה.

_________________________

לקריאה נוספת, ראו: מאמרו של אבישי בן חיים, "איש ההשקפה".

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אחרי מות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על גדלות האדם

  1. אבי גוזולצני הגיב:

    לא ברור עניין הפסקה הראשונה. א. איך היא קשורה לרב שך? ב. יש לך בכלל ספק מבחינת האימפקט המחשבתי, המוסרי, והפוליטי שהיה לביאליק יחסית לזה של הרב ליבוביץ? ילדות קטנות??? למה אתה מצטט את ההבל השלומיאלי הזה, עדיף היה שישכח. ולמה משורר לאומי במרכאות כפולות?

    ובנוגע לדברים הנוגעים לעדין שטיינזלץ (עליהם לא ידעתי), הפרשה אמנם מעניינת , אבל נראה שאתה תמים דעות עם הרב שך בנושא זה. תמוה. דבריו של שך נראים יותר כמו ניסיון לניגוח על בסיס אידיאולוגי בתירוצים לא רלוונטיים. האם ניתן להתעלם ממפעלו האדיר של שטיינזלץ בשל שינוי שמו והשתתפותו בארגון, אפילו נאמר שמפוקפק? האם אדם כמוהו ראוי לחרם?

  2. אורי הגיב:

    בנוגע לפסקה הראשונה: היא קשורה לרב שך כדמות תורנית של הרב ליבוביץ'; יש לי ספק גדול מבחינת האימפקט המחשבתי והמוסרי שהיה לביאליק יחסית לזה של הרב ליבוביץ' מתוך היכרות מעמיקה וקרובה עם כתבי שניהם (להבדיל ממך, הנסמך בעיקר על אפולוגטיקה ושטיפת מוח ציונית מקטנות, לציונות החילונית והלאומית היה עניין בביאליק לעומת הרב ליבוביץ'); "משורר לאומי" במרכאות, ולא במרכאות כפולות ומכופלות.

    בנוגע לרב שטיינזלץ, יותר משהאדם כמוהו ראוי לחרם בשל היותו אדם מישראל ובכלל, "מפעלו האדיר" ראוי לחרם לדידו של המחרים.

    ואולי בזכותך אשתדל להביא כאן חלופת מכתבים ביני לבין העיתונאי זאב גלילי מ"מקור ראשון" בנוגע למהות החרם על ש"ס שטיינזלץ.

  3. שלומי הגיב:

    דברי הרב ברוך בער, אם הם נכונים, אז במחילה מכבודו הם דמגוגיה זולה.
    אם דיקלומה של ילדה קטנה הוא המודד, מה נאמר על דברי משה רבנו המדוקלמים בכל גן ילדים?
    אינני משווה בין כתבי ביאליק לכתבי הקודש שלנו, אולם המציאות היא שבאלה ובאלה עוסקים טובי המוחות מכאן, וילדי הגן מכאן, כל אחד לפי כוחו.

    הידוע לך כמה מחקרים יש על שירת ביאליק? האם קראת פעם את 'גילוי וכיסוי בלשון' של ביאליק? האם עיינת בפירושו למשנה סדר זרעים?

    ושוב, אני מקוה בשביל ר' ברוך בער ליבוביץ שהסיפור אינו נכון.

    ומלה אחת בנושא שטיינזלץ: הרב שך התנגד לש"ס בפורמט ההוא, הוא לא אמר אף מלה על האיש, וק"ו לא על משיחיותו (שאני עדיין בספק לגביה).

    לאט לך, אתה מעמיס על הרב שך יותר מידי, גם ככה רשימת מוחרמיו צפופה, ודי לחכימא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s