ומי מנכס את אלברט איינשטיין? גרמניה, לא פחות ולא יותר

קמפיין פרסום אגרסיבי מעודד את הגרמנים להתגאות בארצם. תחת הסיסמה ההיטלראית ביסודה: "אתם גרמניה", מעודדת ממשלת גרמניה את כל תושביה להזדהות עמה. זה שבועות אחדים שהמסר הזה מופיע במודעות המתפרסמות בעיתונים היומיים ובכתבי העת המובילים בגרמניה, ובסרטונים בני שתי דקות המשודרים ב-11 ערוצי טלוויזיה ובבתי הקולנוע בהם מופיעה תערובת של ידוענים וגרמנים מן השורה. עלות הקמפיין מוערכת ב-30 מיליון יורו, וזהו מסע השיווק החברתי הגדול מסוגו אי-פעם בגרמניה. לדברי יוצריו, הוא יגיע ל-98% מהאוכלוסייה בתוך חודשים ספורים; כך שלגרמנים אין ממש דרך לחמוק מהתעמולה הזאת.

 

כרזה מתוך הקמפיין "אתם גרמניה":

          "אתה אלברט איינשטיין"

 

הכול היה טוב ויפה אילו רק הגרמנים הנאורים של היום לא ניכסו לעצמם בתעמולה את דמותו של אלברט איינשטיין היהודי. אותו איינשטיין שבשנות השלושים של המאה העשרים כתב ב"טיימס" הלונדוני שאף-על-פי שהגרמנים כינו אותו בגאווה 'גרמני' והאנגלים כינו אותו 'יהודי-שווייצרי', אם יוכח אי-פעם שתחזיתו בתורת היחסות שגויה, ייהפכו היוצרות…

אותו איינשטיין שתחזיתו האסטרונומית ומשוואתו מ-1905 נותרו נכונות, אך אנטישמים אנגלים, דוגמת ג'ון מיינארד קֵיינס, עדיין בזו לו. "יהודון מגונה, מכוסה בדיו", הכפישוֹ קיינס בביקורו באוניברסיטת ברלין ביוני 1926. הוא פגש את איינשטיין לאחר מכן, בארוחת ערב. "זה לא נעים", העיר קיינס, "לראות תרבות שנתונה כך בידיהם המכוערות של יהודיה הבלתי-טהורים". באותן שנות העשרים נמצאו גם מספר מדענים גרמנים גזעניים שהשמיצו את תורתו של איינשטיין וכינו אותה "פיזיקה יהודית", או "תרמית יהודית".

בגלל עמדתם של מדענים גזעניים אלה, ועקב "הצורך לבסס את תורת היחסות ביסוס נוסף", התעלמה ועדת פרס נובל במתכוון מתורת היחסות ולא אזכרה אותה בנימוקיה להענקת הפרס לאיינשטיין – זאת למרות זרם ההמלצות מצד חשובי הפיזיקאים בכל העולם: מקס פלאנק, ארתור אדינגטון, נילס בוהר ורבים נוספים, שאיששו את תורת היחסות. הוועדה שהחליטה להעניק לאיינשטיין את פרס נובל בפיסיקה ב-1921, התנתה את קבלת הפרס בכך שבטקס עצמו איינשטיין לא יאמר דבר על תורת היחסות הפרטית (כמו גם על הכללית). חברי הוועדה לא צפו שיבוא יום שבו תורת היחסות הפרטית, על אף השינוי הדרמטי שהיא כופה על השכל הישר, תאושש בכל מאיץ חלקיקים. ואילו הפרס שניתן לאיינשטיין, ניתן בשל "תרומתו לפיזיקה התיאורטית, ובייחוד על גילוי החוק של האפקט הפוטו-אלקטרי".

 

בשנה שבה נמלט איינשטיין מפני הנאצים שעלו לשלטון ושם את פניו לארצות-הברית, פשטו קלגסים נאציים על ביתו והחרימו את חשבון הבנק שלו, והעיתונות הברלינאית יצאה בכותרות ראשיות, כמו: "בשׂורות טובות מאיינשטיין – הוא אינו חושב לחזור". לימים, סטודנטים במגפיים ובמדים חומים ישליכו לתוך להבות האש בין השאר גם את ספריו של איינשטיין, ויתייצבו סביבן במשמר כבוד בברלין. המנצח על הטקס, יוסף גבלס, יכריז על "סוף עידן האינטלקטואליזם היהודי", ואילו איינשטיין יוקיר את מורשת אבותיו ויסתייג לחלוטין ממולדתו הגרמנית.

עם פרסומו בעולם, בין ביקור בארמון המלכותי לשעבר להצגה של ריינהרדט, היו התיירים מצטופפים באודיטוריום מס' 122 של האוניברסיטה הגרמנית כדי לשמוע את איינשטיין מרצה. נשות חברה נהרו לבית-הכנסת המפואר בעל כיפת-הזהב של ברלין באוֹרַניאֶנבורגרשראסה כדי לשמוע את איינשטיין מנגן באך בכינור בליווי עוגב. ממשלת הרפובליקה, שביקשה להשיב לגרמניה את מעמדה כמעצמה תרבותית ומדעית מובילה לאחר תבוסתה במלחמת העולם הראשונה, ראתה באיינשטיין נכס לאומי ויצאה מגדרה על מנת לרַצותו. כאשר התפרעו סטודנטים באחד הסמינרים של איינשטיין וצעקו "Juden Raus!", מיהר שר התרבות לשגר לו מכתב התנצלות נרגש ולהביע תקווה שהשמועות על כוונתו להגר חסרות ביסוס. "גרמניה", טען השר, "היתה ותהיה לנצח גאה למנות אותך, הר פרופסור נכבד, בין המאורות המדעיים הדגולים ביותר שלה".

אלא שלימים יעלה היטלר לשלטון, ולא זו בלבד שממשלת גרמניה תכנה אותו יהודי, אלא גם תתמוך בקריאות להורגו. איינשטיין, שהיה איש עקרונות, אמר תחילה שמדובר רק ב"מחלת ילדות של הרפובליקה הגרמנית". אך מהר מאוד עמד על טעותו ויצא באומץ פומבי נגד המיליטריזם ותורת הגזע של היטלר.

ב-1933, השנה שבה נמלט מפני הנאצים שעלו לשלטון ושם את פניו לארצות-הברית, פשטו קלגסים נאציים על ביתו והחרימו את חשבון הבנק שלו, והעיתונות הברלינאית יצאה בכותרות ראשיות, כמו: "בשׂורות טובות מאיינשטיין – הוא אינו חושב לחזור". לימים, סטודנטים במגפיים ובמדים חומים ישליכו לתוך להבות האש, בין ספרי איינשטיין, גם את יצירות היהודים סטפן צווייג, היינריך היינה ורבים אחרים, ויתייצבו סביבן במשמר כבוד בברלין. המנצח על הטקס, שר התעמולה הנאצי יוסף גבלס, יכריז על "סוף עידן האינטלקטואליזם היהודי", ואילו איינשטיין יוקיר את מורשת אבותיו ויסתייג לחלוטין ממולדתו הגרמנית. מה שלא יפריע לגרמנים, כעבור שבעים שנה, להתיימר להציג את איינשטיין כמדען גרמני דגול. והוא הרי כבר חזה מראש באירוניה האופיינית לו שאם יוכח אי-פעם שתחזיתו בתורת היחסות נכונה – הגרמנים יכנו אותו בגאווה 'גרמני'.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה זווית ראייה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על ומי מנכס את אלברט איינשטיין? גרמניה, לא פחות ולא יותר

  1. אורי הגיב:

    בברלין הקיץ היה קשה להתחמק מדמותו של אינשטיין ברחובות, בכל דרך שתעלה על דעתך. די מרגיז שהם מתגאים באיש שרצו להרוג.

  2. אבי הגיב:

    הגרמנים של היום הם לא הנאצים של שנות ה-30 וה-40 ואי אפשר להאשים אותם היום בשואה ובהחלט הם יכולים להתגאות באיינשטיין
    התיאוריה של איינשטיין הופרכה ממזמן והתיאוריה המקובלת בעולם הפיזיקה כיום היא מכניקת הקוונטים שסותרת את איינשטיין

    מאיפה הציטוט של קיינס? מה המקור שמתוכו אתה מצטט

  3. באנדר הגיב:

    איזו תאוריה הופרכה תורת היחסות הפרטית או הכללית?

  4. אורי הגיב:

    אני לא טוען שהגרמנים של היום הם הגרמנים של פעם, מה הקשר בכלל?

  5. ישענר זאף הגיב:

    אני חושב שיש לגרמנים זכות לנכס את איינשטיין לתרבות הגרמנית.
    העובדה היא שאיינשטין נולד והתחנך בגרמניה, דיבר גרמנית, וכתב את מאמריו בשפה הזאת.
    לא היתה אף שפה אחרת שבה נכתבו המאמרים הכל כך משפיעים על המאה ה-20.
    זה דבר שעומד לזכות גרמניה, דבר המעיד על תרבותה, ואי אפשר לקחת את זה ממנה.

  6. אורי הגיב:

    גם מיין קאמפף, חוקי הגזע וההתקפות על איינשטין ותורתו כ"מדע יהודי" נכתבו בגרמנית. זה גם מעיד על תרבותה המיוחדת באותה תקופה, אי אפשר לקחת את זה ממנה.

    אתה באמת חושב שאתה יוצא כאן אינטלקטואל קוסמופוליטי, אה?

  7. ישענר זאף הגיב:

    קודם כל אני מעריך אם לא תהיה ציני לגבי הכוונות שלי, ולגבי ההנאות שלי איך אני "יוצא".

    לגופו של עניין, נכון גם מיין קאמפף נכתב בגרמנית.
    וגם את זה לא יוכלו לקחת ממנה.

    אתה יודע, לפעמים יש דברים שיש בהם קצת טוב וקצת רע.
    הם לא לגמרי רעים, והם לא לגמרי טובים.

  8. יונתן הגיב:

    המאמר "ברוך הגבר", שכתב הרב דב ליאור לזכרו של ברוך גולדשטיין, נכתב בעברית. זה קרה לפני שנים ספורות. אז מה, כולנו רוצחים?

  9. ישענר זאף הגיב:

    לא כולנו רוצחים, אבל חלקנו.
    עובדה היא שבעברית נכתב מאמר נבזי.
    נכתבים בעברית עוד מאמרים, חלקים לא נבזים.

    התרבות העברית היא האוסף הכולל של כל המאמרים, עם הנבזים והלא-נבזים.

    התרבות הגרמנית היא גם מיין קאמפף וגם תורת היחסות.
    לכן מה שאמרתי שצודק מצד הגרמנים לנכס את איינשטין לתרבותם.
    זה לא פייר שניתן להם לנכס רק את היטלר.
    בגרמניה קרו עוד כמה דברים במהלך ההיסטוריה.

    מה קשה להבין?
    על מה ההתקוממות?

  10. איריס הגיב:

    לדעתי יש משהו באמת מרגיז בכך שאיינשטיין מככב בתעמולה ממשלתית הנושאת אופי "פטריוטי לאומי", גם אם זה לא היה על רקע השואה. האיש כל כך שנא פטריוטים ולאומנים מכל גזע וסוג כולל שלא התלהב מן הציונות כמובן. הניכוס של איינשטיין להזקפת גאווה לאומית כלשהי, גרמנית בפרט, מקוממת.
    איינשטיין היגר כמובן לאמריקה ולא לכאן, חרף התחנונים שהופנו אליו, וגם זה אומר הרבה. וגם ממארחיו באמריקה לא התלהב, והעיד על הטרדות מצד משרד ההגנה שהפעיל עליו לחצים שונים ומשונים בקשר למדיניות הבטחון והגרעין אמריקאית. הוא סרב ככל יכולתו להיענות לתביעות כאלה החורגות מהשקפת עולמו.
    יהודי בכל רמ"ח ושס"ה, דוקא משום שלא ענד את התוית הזו כאילו היא חזות הכל.

  11. אורי הגיב:

    תודה רבה לכל המגיבים לעניין.

    ראשית, עלי לציין ולהדגיש ש"אורי" שהגיב עד כה בדיון, איננו אורי פז; שכן תגובותיי בכל אתרי 'רשימות' מופיעות אוטומטית עם הקישור לאתר הבית שלי כאן. מה גם שאורי זה הוא המגיב הראשון לפוסט שכתב בכלל אורי אחר…

    ולא שאני לא מסכים בגדול עם אורי הנוסף, כן.

    יודגש ויצוין שאף אחד לא רוצה ולאף אחד גם אין כל זכות לקחת מהגרמנים את האוצרות הלאומיים-התרבותיים שלהם ולא לכך כיוונתי בדבריי בפוסט למעלה. כך למשל, אני בהחלט סבור ש*אושיות יהודיות תרבותיות רמות-המעלה* שגרמניה היא מולדתם והשפה הגרמנית היא שפת אימם – הם בהחלט גרמנים לכל דבר ועניין; וכוונתי לאושיות כמו: פרנץ רוזנצוויג, משה מנדלסון, הינריך היינה, סטפן צווייג, גרשום שולם, מרטין בובר, שמואל הוגו ברגמן, ארנולד שנברג, הנס מאייר, תיאודור אדורנו ומקס הורקהיימר (שני האחרונים היו אנשי אסכולת פרנקפורט), ורבים וטובים אחרים שהיו למוביליה של התרבות הגרמנית המודרנית, מוקיעת היהודים מתוכה. אף אחד בעולם לא יוכל לבוא בטענות כלשיהן אל גרמניה של היום על הניכוס שלה בנוגע לאושיות תרבותיות אלה. זאת בשונה מהניכוס שלה את אלברט איינשטיין.
    שכן, כל אחד מהאישים הדגולים הללו *ראה את עצמו* (בעצם זהותו) בן בית בתרבות הגרמנית והזדהה עמה מאוד ואף הקריב רבות מזהותו היהודית בשביל להתערות בתרבות הנכר הגרמנית ולהתבולל עמוקות בחיקה הקר והאדיש כלפי דידו. זאת בשונה תכלית השינוי לגבי איינשטיין, שכפי שתיארתי ברשימתי בפוסט: האיש ראה את עצמו גרמני באותה מידה שהיטלר ואייכמן ראו את עצמם יהודים.

    כך שלבוא ל*גרמנים של היום, הנאורים ונקיי-הכפיים משפיכות דמם של היהודים בשואה* ולומר בשמה של הממשלה הגרמנית הנבחרת: "אתם גרמניה" כמו ש"איינשטיין הוא גרמני" – הרי זה זריית חול בעיניים ויותר מעדות צורמת על הצביעות הגרמנית הידועה לשמצה בהיסטוריה האנושית.

    אבי,
    המקור לדבריו המצוטטים של קיינס, ראה:

    "The Collected Writings of John Maynard Keynes", Vol. X: Essays in Biography (London: Macmillan; New York: St. Martin`s Press, for the Royal Economic Society, 1972).

    ועל איינשטיין כאבי החשיבה הקוואנטית, ראה מאמרו של הפיזיקאי הפרופ' יששכר אונא מהאוני' העברית, בכתב העת למדע "גליליאו":

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3030309,00.html

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3033218,00.html#n

  12. שוקי הגיב:

    הייתי בברלין מוקדם יותר השנה. זו הייתה, אגב, "שנת איינטשיין". היו פוסטרים שלו בכל מקום, ומשפט שאמר הופיע על אחד מבנייני הרייכסטג.
    ברלין היא עיר שמנציחה את השואה טוב יותר מאשר ההנצחה שאנחנו מכירים בישראל. זוהי עיר ששנאה את הנאצים, כשם שהנאצים שנאו אותה – העיר של ההוללות והמיניות המשוחררת.
    אז איכשהו, לראות את הפוסטר הענק של איינשטיין ליד אוניברסיטת המבולט, בה הוא לימד, נראה יותר מהגיוני. כמו הציטוט של מרקס על הקיר בלובי הכניסה: "הפילוסופים תארו את העולם, עלינו מוטל לשנותו".
    שום דבר לא מחבר בין הסטודנטים של המבולט לנאצים, אבל הרבה מחבר אותם למרקס ולאיינשטיין.

  13. אורי הגיב:

    ראשית, תודה על תגובתך החשובה בעיני.

    שנית, אמליץ לך לקריאה בעניין שני ספרים שיצא לי לנער מהאבק השבת: את ספרה של הפרופ' פניה עוז-זלצברגר (בתו הבכורה של עמוס עוז), "ישראלים, ברלין" (כתר, 2001), בעיקר החל מעמ' 152 ואילך; יורם קניוק, "הברלינאי האחרון" (ידיעות אחרונות, 2004).

    שני הכותבים, יוצאי גרמניה במקור שהשתלבו יפה בתרבות הישראלית ומטביעים את חותמם עליה, דנים בחיבוריהם בדבר האם בדורנו כבר מותר לגרמנים של שני הדורות האחרונים לחזור לנורמליות או להמשיך לראות את עצמם כקורבן הוריהם הפושעים.

    וראה עוד בעניין זה:

    http://www.tchelet.org.il/magazine/magazine.asp?id=269

  14. אורי (לא פז) הגיב:

    מה שהפריע לי במסע הפרסום של איינשטין בברלין היתה העובדה שבכל פינה מופיעות פניו כמי שבילה תקופה חשובה בחייו בברלין וכמעט בשום מקום (שאני ראיתי) לא מוזכרות הנסיבות יוצאות הדופן שאלצו אותו לעזוב אותה. זה לא מעצבן אותי כיהודי דוקא, אלא כמי שלא אוהב צביעות.

    לא הבנתי למה ברלין מנציחה את השואה יותר טוב מישראל, אבל אולי זה ענין של טעם (אני מקווה שהכוונה לא לאנדרטה ליד פוטסדם פלאץ?) אבל לקרוא לה "העיר ששנאה את הנאצים"? אמנם היה להם קל יותר במינכן או נירנברג, אבל עם הזמן גם ברלין חיבקה אותם וכמה מהאירועים הזכורים לשמצה ביותר התרחשו בה.

    אגב, יש לי כאן הזדמנות להחזיר לך בהמלצה משלי על ספר: "רקוויאם גרמני" של עמוס איילון מלא במידע מעניין על הנושא, והוא אחד הספרים הכי מרתקים שקראתי בשנים האחרונות, בכל תחום.

  15. שוקי הגיב:

    גרמניה לא מכחישת שואה, למרות שלפעמים נראה שהיא רוצה להדחיק אותה. כמובן שזה בלתי אפשרי, כי הנצחת השואה ממלאת את ברלין.
    בכל אופן, לא לומר כיצד ומדוע עזב אינטשין את ברלין, זה די דומה להשמטת נסיבות מותו של הרצל. זו לא השתמטות מאחריות אלא ניסיון לצמצם את המבוכה.

    האנדרטה ליד פוטסדמרפלאץ (למעשה, בין פוטסדאמר לטירגרטן לשער ברנדנבורג – פיסת הנדלן הכי יקרה בברלין אם אינני טועה), היא לא דוגמא טובה להנצחה.
    מלבד סיפור הבלהות שקדם להקמתה (אלכסנדר מאן כתב על זה מאמר מצויין. תחפש), זהו פשוט פיל לבן, מיותר ומייגע.
    אגב, ליד האנדרטה יש מוזיאון מוצלח מאד.

    במוזיאון היהודי, בבית הכנסת באורניינבורגר, במוזיאון הפתוח של מרתפי הגסטאפו ובמקומות נוספים יש הנצחה מפורטת, מעמיקה ורצינית יותר מאשר ביד ושם לדעתי.

    עניין התמיכה של הגרמנים בנאצים – מי תמך, למה, כיצד, ואיזו אחריות זה מטיל על צאצאיהם של אותם גרמנים – הוא נושא ארוך מכדי לעסוק בו כאן.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s