המוצב הקיומי / יוסף עוזר

מאת: יוסף עוזר

אריק שרון. יום הכיפורים, 1973

 

הַטַּנְקִים נִגְמְרוּ כְבָר

עכשו זֶה רַק הַצִיטוֹפְּלַסְמָה

אִי סְפִיקַת הַחַיִּים שֶׁמְּבַקְּשִׁים: תַּחְמֹשֶׁת,

אַזְלָה הַתַּחְמֹשֶׁת

הצעקות, דממת המות: זֶה לֹא ממוצב המזח?

איך בני אדם קוֹרְסִים, בהתחלה תוקפים

עכשו רק

בכדוריות הלבנות האחרונות,

אָרִיק,

אָתָּה צולח?

 

 

101  סִבּוֹת  ואיזה צעקות:

להיכנע!

לא להכנע!

האם יהיה  סִיּוּעַ ארטילרי?

ומי ישִׁיר  עָל

מַצָּבוֹ הקיומי שֶׁל הָאָדָם

המוצב קשה אך יציב

איך

הַדְּמָעוֹת יִלַחֲמוּ לָכֶם

וְאַתֶּם תַחֲרִישׁוּן,

 

זה קו ברלב? זה ה ekg?

החיים יכלו להיות גשר הגלילים,

אריק?

אתה צולח?

 

 

——————-

כידוע, אריאל שרון צלח את תעלת סואץ במלחמת יום כיפור והביא בכך לניצחון ישראל על המצרים. המשורר יוסף עוזר חווה אישית את הטראומה הכלל-ישראלית במלחמת יום כיפור, כשפיקד על מארב בקונייטרה. במשך יומיים, בתוך בונקר, עם עוד עשרה חיילים, הוא כבר חיכה למוות, עד שאלהים בא לעזרו על נגמ"ש זלדה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שירה עכשווית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.