אמונה רציונלית

השפעת תחומי המדע המדויק חדרה לתחומי מקצועות מדעי הרוח. כל ילד לומד לשאול: מדוע? מה הגורמים ל…? והוא "חוקר" בכלים קוגניטיביים את העולם שמסביבו. האם נטייה זו פוגעת באמונה?  ד"ר רחמים מלמד-כהן על פרשת בשלח

 

                       שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ  (שמות טו, כה)

בני דורנו נוטים לשאול על כל דבר "למה?". המאוויים לדעת סיבת כל דבר נובעים מהגישה הרציונלית, השכלית, שהרי כל אדם שואף להבין את הקורות באופן הגיוני. זאת הגישה השלטת – במיוחד – בתרבות העולם המערבי. השפעת תחומי המדע המדויק: פיזיקה, מתמטיקה, ביולוגיה וכד' חדרה לתחומי מקצועות מדעי הרוח. כל ילד לומד לשאול: מדוע? מה הגורמים ל…? והוא "חוקר" בכלים קוגניטיביים את העולם שמסביבו. האם נטייה זו פוגעת באמונה?

על המילים "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט" אמר רש"י: במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם: שבת, פרה אדומה ודינין. מצוות אלו הן "שמעיות" ולא "שכליות", שהמצוות השכליות יש בהן היגיון אנושי, לעומתן המצוות השמעיות הן בבחינת "גזירת מלך". רש"י הסביר את הביטוי "כל חוקיו" שבפסוק כו: דברים שהם גזירת מלך בלא שום טעם. אונקלוס תירגם את המילה "שָׂם" = גְזַר, כלומר, הוא פירש את הביטוי "שימת חוק" כגזירה.

באמונה קיימים מרכיבים לא-רציונליים שהמאמין מקבל על עצמו מראש לקיימם גם אם אינו מבינם.
באמונה היהודית זורמות שתי מגמות:

             שלמה המלך,

           צייר: גוסטב דורה

לפי האחת יש להעמיק ולהבין את טעמי המצוות באופן שכלי, כולל סיכון שמא לא תימצא סיבת המצווה והאדם המחפשה, עלול להישאר מתוסכל. במדרש מסופר על שלמה המלך שאמר על מצוות "לא תעשה": "לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה… וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים… " (דברים יז, טז-יז) שמכיוון שהוא יודע את טעמן, הוא יוכל להתגבר על האיסור, אך סופו שנכשל (ילקוט שמעוני, מלכים א', קצה).

לפי המגמה האחרת, קבלת עול מלכות שמים חייבת להיעשות מתוך אמונה תמימה, מתוך רגש, בשמחה וללא הרהורים, התלבטויות או היסוסים. "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם" (קהלת יב, יג).
  
נראה ששילוב שתי המגמות הללו, השכלית והרגשית זו בזו, בדרך אל האמונה – הוא הפתרון הנכון. 'חנוך לנער על פי דרכו', פירושו שעל-פי פרופיל האישיות של אדם במזיגה נבונה ובתמהיל סביר של רגש ושכל אפשר לחנכו.

גננת אחת אמרה לילדים בתחילת השנה שיקבלו עול מלכות שמיים. בסוף השנה התלונן אחד הילדים: "הבטחת שנקבל עול מלכות שמיים, חיכיתי כל השנה ולא קיבלתי…".
 ———————————-
מקורות לעיון ולהרחבה:

1.              בראשית כו, ה; במדבר יב, ז; מלכים א, ח; תהילים מ, ט; קיט- לד, מד, צז; משלי ו, כג; כט, יח.
2.              רמב"ן, שמות טו, כה – ד"ה: "שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו".
3.              משנה ברכות ב, ב – "למה קדמה 'שמע' ל 'והיה אם שמוע'".
4.              תלמוד בבלי, ברכות יד, ע"ב: "כרבי יהושע… דאמר: עול מלכות שמים תחילה" ואילך ; סא, ע"ב: "תנו רבנן: פעם אחת גזרה מלכת הרשעה" ואילך;    שבת פח, ע"א: "ויתיצבו בתחתית ההר" ואילך;   יומא סז, ע"ב: "אני ה' חקקתים ואין לך רשות להרהר בהם" ואילך.
5.              ילקוט שמעוני, פרשת שופטים, רמז תתקיג – ד"ה: "מפני מה לא נתגלו טעמי תורה?".
6.              רמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה  י, ו;    ספר המצוות, מצוות עשה ב; מצוות לא תעשה סג.
7.              מן התפילה, שחרית, "יוצר אור" – "וכולם מקבלים עליהם על מלכות שמים".
8.              שו"ת יחווה דעת, חלק א, סימן נה – ד"ה: "שמא יאמר" – בעניין שופר.
9.              שו"ת מהר"ש לניאדו החדשות, סימן יט, בעניין מצות סיפור יציאת מצרים.
10.          דיני ממונות ובירורי יהדות, פסקי דין ירושלים, ז, עמוד תלח – בעניין גיור.

11.          אבו שגית, "יחס היהדות להתבוננות בטבע", בתוך: טללי אורות י, מכללת אורות, תשס"ב.
12.          אביעזר פרופ' נתן, "ויאמינו בהשם ובמשה עבדו", דף שבועי 479, פרשת בשלח אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ג.
בן-ארצי ד"ר חגי, "תורת אמת, תכנית אלטרנטיבית להוראת מחשבת-ישראל", באתר דעת.
13.          ליבוביץ פרופ' נחמה, "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות", פרשת בא, בתוך: עיונים בספר שמות, ההסתדרות הציונית העולמית, עמ' 136.
וכן: "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום" פרשת ואתחנן, בתוך: עיונים בספר דברים, ספריית אלינר, עמ' 50.
14.          רבינוביץ לוי יצחק, "ההתאבדות של הקנאים במצדה", בתוך: סיני, גיליון נה, תשכ"ד.

15.          שוורץ פרופ' דב, "אדם בעקבות גורלו או גורל בעקבות האדם", דף שבועי 429, פרשת בשלח, אוניברסיטת בר-אילן, שבת שירה תשס"ב.
16.          שרלו הרב יובל, "דמותו של האומן הדתי", בתוך: טללי אורות י, מכללת אורות, תשס"ב.

        

מתפרסם באדיבות המחבר, מתוך ספרו החדש "פרשת השבוע – רעיונות חינוכיים" שניתן להשיג

בטל' 02-5664713, בעלות של 40 ש"ח בלבד (כולל משלוח).

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מדע ואמונה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s