התקשורת הולכת "קדימה"?

מספר מחקרים נערכים היום במטרה לבחון את הסיקור התקשורתי בבחירות 2006, איכותו ומידת האיזון. האם התקשורת, כפי שנוטים להאשים אותה, אכן תומכת במפלגת קדימה?

מספר מחקרים אקדמיים נערכים היום במקביל, כשמטרתם לבחון את הסיקור התקשורתי במערכת הבחירות הנוכחית, איכותו ומידת האיזון.

מחקר אחד נערך במחלקה לתקשורת באוניברסיטת חיפה, בראשות פרופ' גבי וימן, שהחלה בתחילת פברואר 2006 עבודת שדה שבוחנת את הסיקור התקשורתי במערכת הבחירות, ותוצאותיו הסופיות צפויות להתפרסם אחרי הבחירות.

מחקר נוסף נערך ב"מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה" באוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' יורם פרי, ותוצאותיו כבר מתפרסמות השבוע.

עוד מחקר נערך ב"קשב" (מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל), העוקב אחר סיקור התקשורת הישראלית מנקודת מבט פלשתינית. ב"קשב" מאמינים ש"מחקרים רבים מצביעים על חשיבותם המכרעת של אמצעי התקשורת כמקורות העיקריים דרכם מקבלים האזרחים מידע פוליטי". מבית "קשב" כבר פורסמו לא מעט מחקרים דומים על רמת הסיקור הבלתי מקצועית של כלי התקשורת.
 
פרופ' וימן: בולטות בתקשורת אינה ערובה לניצחון בבחירות
המחקר שנערך במחלקה לתקשורת באוניברסיטת חיפה, בראשות פרופ' וימן, יתבצע בשני גלים. תחילת פברואר ובשבוע שלפני יום הבחירות. השאלה העיקרית שמציג וימן למרואיינים שמשתתפים בסקר היא האם התקשורת נוטה לטובת אחד משלושת המועמדים על ראשות הממשלה: אהוד אולמרט, בנימין נתניהו ועמיר פרץ. את הפרויקט הזה מבצעים חוקרי אקדמיה בראשותו כבר עשר שנים, ותוצאותיו יספקו תשובה לטענה שנשמעת במטות ההסברה של הליכוד והעבודה, שהתקשורת משתפת פעולה עם קדימה. בכירי הליכוד והעבודה אמרו לא פעם כי התקשורת כבר הכתירה את אולמרט לראש הממשלה הבא של מדינת ישראל.
 
פרופ' וימן מציד מספר מדדים לבחינת תקשורת מאוזנת. למשל, האם מפלגה ספציפית מקבלת יותר חשיפה תקשורתית והאם הסיקור הוא חיובי או שלילי. הממצא הבולט במחקרים שנערכו עד כה היה, שבניגוד לטענות שנשמעו בעיקר על ידי הימין, הסיקור התקשורתי נעשה יותר ויותר מאוזן לקראת יום הבחירות. בריאיון שהעניק לעיתון "גלובס" (מיום 9-10 בפברואר 2006), וימן סבור שהטענה כאילו התקשורת מעדיפה את "קדימה", נובעת בראש ובראשונה מכך שמפלגה הנמצאת בשלטון זוכה לכיסוי תקשורתי רב יותר מאשר מפלגות האופוזיציה.
 
ויחד עם זאת, אין בכך ערובה לניצחון. וימן מציג על כך את ההוכחות הבאות:
 
* ב-1996 זכה שמעון פרס, כראש ממשלה ושר ביטחון, לחשיפה תקשורתית רבה יותר ממועמד הליכוד בנימין נתניהו ועם זאת, הפסיד במרוץ הבחירות לראשות הממשלה.
* ב-1999 התהפכו היוצרות. נתניהו, כראש ממשלה, זכה לחשיפה רבה יותר ממתחרהו, יו"ר העבודה אהוד ברק, והפסיד בבחירות.

וימן סבור בריאיון כי הליכוד צודק בטענה הבסיסית שלו שהתקשורת היא שמאלנית: "אם תיקח את כל העיתונות בארץ ובעולם, תמצא שהיא ממוקמת במרכז ומשאלה ממנו". ויש לו לכך מספר הסברים: "הימין מחובר יותר לסדר הקיים. למסורת. עיתונאים הם יותר ביקורתיים, פחות שמרנים, פחות מקבלים את הסדר הקיים".
 
ועם זאת, השאלה העיקרית היא: האם ההטיה האישית של העיתונאי מחלחלת לתוך הסיקור החדשותי? וימן סבור כי היא מחלחלת מעט מאוד. "הוכח גם כי בולטות בתקשורת אינה ערובה לניצחון. פרס היה אהוד על מרבית העיתונאים מאז שהתמודד ב-1977 על ראשות הממשלה, והוא תמיד הפסיד".
 

פרופ' וימן: "הוכח כי בולטות בתקשורת אינה ערובה לניצחון בבחירות. פרס היה אהוד על מרבית העיתונאים מאז שהתמודד ב-1977 על ראשות הממשלה, והוא תמיד הפסיד".

פרופ' פרי: מנצחת מפלגה שכובשת את סדר היום התקשורתי
גם ראש מכון חיים הרצוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' יורם פרי, חקר יחד עם ד"ר תמר ליבס, את עמדת התקשורת המערכת הבחירות של 1996. השניים בחנו בעיתונות הכתובה קשר בין המאמרים שהופיעו בעמודי הדעות לבין הכיסוי החדשותי השוטף. מסקנתם הייתה שיש פער משמעותי בין שני החלקים של העיתון. בעמודי הדעות הייתה תמיכה גדולה בפרס בהשוואה לנתניהו. לדברי פרופ' פרי לעיתון "גלובס" הם "טענו במחקר שאת עמודי הדעות קוראים מעט אנשים, ולכן בררנו מה קורה בעמודי החדשות. כאן גילינו שהתקשורת פועלת משיקולים מקצועיים. בדקנו את הכיסוי של פיגועי הטרור שהיו בזמן מערכת הבחירות. היו שידורים חיים, הייתה דרמטיזציה, הופעל לחץ כלפי הממשלה. כל זה יצר מצב שהעיתונות הייתה גורם אופוזיציוני חזק לממשלה".
 
נגד ממצאי הבדיקה שערכו הפרופסורים פרי וליבס על הכיסוי התקשורתי ביחס למדיניות הממשלה, קיימת עמדה מחקרית הפוכה בניתוח מדוקדק שהועלה בספרו של ד"ר דניאל דור (יו"ר מרכז "קשב"), "עיתונות תחת השפעה" (הוצ' בבל, תל-אביב 2001). דור הציג כיצד סיקרה העיתונות הישראלית את אירוע האינתיפאדה בספטמבר 2000. הוא טוען, ומגייס דוגמאות רבות ומאירות עיניים, כי העיתונות הישראלית לא סיקרה באופן אובייקטיבי את האירועים אלא נקטה קו שתמך במובהק בהחלטות הממשלה והעומד בראשה אז, אהוד ברק.
 
אולם פרי סבור שרק "בודדים בעיתונות מבצעים חשיבה ביקורתית. התקשורת משקפת הלכי רוח מרכזיים בחברה. העיתונות נשבית בקונספציה. כך היה בתקשורת האמריקנית, ערב המלחמה בעיראק, שקיבלה את עמדת הממשל האמריקני בנוגע לנשק ההשמדה שמצוי בידי עיראק".
 
סוד ההצלחה של קדימה, סבור פרי, הוא הסיפור החם. המפץ הגדול, שרון והמחלה, הקמת קדימה בידי מקים הליכוד ההיסטורי, השאלה האם אולמרט ייכנס לנעליים הגדולות של שרון. "העיתונות אוהבת סיפורים חמים. אמנם לפני קדימה היה הניצחון הגדול של עמיר פרץ, אבל קדימה היא סיפור מתמשך. ולכן אנחנו רואים את העיסוק האינטנסיבי ברשימה זו".
 

מהמעקב השוטף אחר אמון הציבור בתקשורת שערך "מכון הרצוג", עולה גם כי קיימת הסכמה רחבה לגבי המפלגות שהתקשורת אינה אוהדת: 52.6% מאמינים כי התקשורת עוינת את ש"ס ו-48% מאמינים כי היא עוינת כלפי הליכוד. מפלגת העבודה נמצאת במקום טוב באמצע: 32% מאמינים כי התקשורת אוהדת את העבודה, בעוד ש-22% מאמינים כי התקשורת עוינת אותה.

ופרופ' פרי חלוק עם פרופ' וימן בדבר ערובת הניצחון בבחירות בהתאם לחשיפה התקשורתית. "בבחירות מנצחת המפלגה שכובשת את סדר היום התקשורתי", מצהיר פרי בראיון ל"גלובס". "ועד כה קדימה היא שמכתיבה את סדר היום הפוליטי במדינה".
 
השפעת התקשורת על דפוסי ההצבעה
 
מכאן מעניין לסקור את ממצאי המחקר החדש שנערך במכון הרצוג. המחקר מעלה כי 62% מהציבור אינם מרוצים מהאופן בו הבחירות מסוקרות במערכת הבחירות בכללותה. נתון דומה למה שנמצא במערכת הבחירות של 2003. עורכי המחקר – פרופ' גבי וימן, ד"ר יריב צפתי, ריבה טוקצ'ינסקי ופרופ' יורם פרי – מציינים תופעה מעניינת, לפיה אנשים מאמינים כי התקשורת משפיעה על דפוסי ההצבעה של אחרים, אך לא על אלה שלהם (תופעה המכונה בתיאוריה "האדם השלישי"). כך למשל, 9.5% מאמינים כי התקשורת תשפיע מאוד על הצבעתם של אחרים, אך רק 2.5% ציינו זאת לגבי עצמם.
 
עוד העלה הסקר, שנערך טלפונית בקרב 509 נבדקים וממצאיו הובאו לידיעת העיתונאים, שיותר מחצי מהציבור (56.6%) מאמין כי התקשורת אוהדת את מפלגת קדימה. לפי ממצאי הסקר, רק 10.8% מאמינים שהתקשורת מגלה יחס עוין לקדימה.
 
מהמעקב השוטף אחר אמון הציבור בתקשורת שערך המכון, עולה גם כי קיימת הסכמה רחבה לגבי המפלגות שהתקשורת אינה אוהדת: 52.6% מאמינים כי התקשורת עוינת את ש"ס ו-48% מאמינים כי היא עוינת כלפי הליכוד. מפלגת העבודה נמצאת במקום טוב באמצע: 32% מאמינים כי התקשורת אוהדת את העבודה, בעוד ש-22% מאמינים כי התקשורת עוינת אותה.
 

פרופ' פרי: "בבחירות מנצחת המפלגה שכובשת את סדר היום התקשורתי. ועד כה קדימה היא שמכתיבה את סדר היום הפוליטי במדינה".

החוקרים מציינים כי קיים קשר בין התמיכה במפלגה לבין תפיסת הסיקור שלו היא זוכה: תומכי מפלגות נוטים לתפוס את הסיקור התקשורתי כעוין את מפלגתם יותר מאשר כלל האוכלוסייה. כך למשל, 66.7% ממצביעי ש"ס, 45% ממצביעי הליכוד, 26% ממצביעי העבודה ו-12.7% ממצביעי קדימה חושבים שהתקשורת מגלה כלפי מפלגתם יחס עוין.
 
נתון מעניין נוסף שעולה מהסקר מצביע על הסלידה שמגלה הציבור בעיסוק האובססיבי של כלי התקשורת בסקרים ובהערכות לגבי המנצחים: רק 16% אמרו כי הם מעוניינים במידע כזה, אבל 38.4% ציינו כי התקשורת מתמקדת בכך במקום להציג בפניהם מידע על העמדות והתכניות של המועמדים והמפלגות. במקביל, שיעור גבוה של הנשאלים (31.7%) ציינו שהיו רוצים לקבל מידע מקורי שכזה, ורק 9.6% הודו שהם מקבלים זאת בפועל מהתקשורת.
 
עוד עולה, כי הציבור סבור שקיים עיסוק יתר באישיות של מנהיגי המפלגות. רק 16.3% מהנשאלים מעוניינים במידע כזה, בעוד ש-24% ציינו שהתקשורת מתמקדת בכך. למרות הביקורת הזאת, 44.4% עוקבים אחר סיקור הבחירות בתקשורת, ורק 15.4% ציינו כי כלל אינם עוקבים אחר מערכת.
 
יהיה הוויכוח האקדמי אשר יהיה, עד כמה הבולטות התקשורתית של מפלגה כזו או אחרת מהווה ערובה להצלחתה בבחירות, ויהיו אשר יהיו ממצאי סקרי דעת קהל בדבר מידת מעורבותה של התקשורת בקבלת החלטותיהם הפוליטיות של הבוחרים הפוטנציאליים – עקרונות ההגינות והאיזון המצופים מכלי התקשורת עומדים באיבם. עקרונות אלה קובעים כי הכתב והעיתון צריכים לדווח בצורה הוגנת על כל נושא, על אחת כמה וכמה במקרים של עימות או מחלוקת שיש לתת לצדדים השונים הזדמנות להציג את עמדותיהם, ללא נקיטת עמדה/העדפה/הבלטה ממניעים זרים מצד העיתונאים והעורכים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הפרעות בתקשורת. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על התקשורת הולכת "קדימה"?

  1. ד. ט. הגיב:

    משודרת תוכנית בשם "ברדוגו וליפשיץ" בגלי צה"ל. שעתיים של תשדיר פרסומת למפלגת קדימה, פשוט לא ייאמן. הם הגיעו עד כדי שבחים לרוחמה אברהם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s