"חבל שאין לחתולים זכות בחירה", אמר אברהם פורז אחרי שהצביע ביום הבחירות ולא ידע כמה שהוא צודק. ההתרסקות הכי גדולה בבחירות האלה היא של "שינוי", שירדה מ-15 מנדטים לאפס מאופס; תבוסה חסרת תקדים בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית. מה הביא למפלתה, בניגוד לציפיות הגדולות?
"חבל שאין לחתולים זכות בחירה", אמר אברהם פורז ממפלגת "חץ", של פורשי "שינוי", אחרי שהצביע ביום הבחירות ולא ידע כמה צדק ביחס לתוצאות הבחירות שקיבלה מפלגתו.
מבלי להקטין מכישלונו החרוץ של הליכוד בבחירות 2006, דומה כי את התבוסה המבישה ביותר נחלה דווקא מפלגת "שינוי" החילונית. המפלגה שהיתה למפץ הגדול של הבחירות הקודמות, התאדתה בן לילה בבחירות הנוכחיות. 15 המנדטים לה זכתה המפלגה בבחירות לכנסת ה-16, הפכו בבחירות האלה לאפס מאופס. כ-4,000 מצביעים בלבד מכל רחבי הארץ בחרו הפעם להניח את קולם על קרן הצבי שלה, ו-13,000 בסך-הכול, אם נצרף יחד את קולות מפלגת הבת – "חץ".
זו תופעה שלא הייתה כמוה במדינת ישראל, תבוסה חסרת תקדים בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית. היו בעבר מפלגות פוליטיות שנעלמו במשך השנים, אולם מעולם לא היתה מפלגה שבבחירות שהתקיימו אך לפני שלוש שנים הגיעה ל-15 מנדטים והפכה לכוח פוליטי משפיע ובבחירות הללו נעלמה כאילו לא היתה. מה גרם למפלתה של שינוי, בניגוד לציפיות הגדולות?
מעילה באמון הציבור
|
מפלתה של שינוי טמונה, ככל הנראה, בהצלחתה להמריא. הבה וניזכר מה הביא את שינוי למקום בו הייתה רוב ימיה של הכנסת ה-16. מסע הפרסום של שינוי בבחירות התהילה ההם, התרכזו סביב מעמד הביניים שהתקרב לשחיקה כלכלית והחליט ליטול את גורלו לידיו. בנוסף, ישראל של 2003 כועסת על הפלשתינים הרוצחים בנו ועל החרדים שמקבלים מאיתנו.
בתוך האווירה העכורה הזאת, הרכש המחודש והקולני של מפלגת "שינוי", העיתונאי הוותיק והמקושר יוסף (טומי) לפיד, עומד בראשה ומוביל אותה אחריו. כישוריו הרטוריים של לפיד לא הכזיבו והוא הצליח לגעת לציבור החילוני במקומות שכאבו לו. לפיד סחף אחריו תנועת המונים, בעזרתה הוביל 15 מושבים לכנסת ולכיסאות בממשלה.
מנקודה זו, לפיד הצליח בגדול, הוא אולי הפוליטיקאי היחיד בעשור האחרון שלא רק עשה משהו לקידום היעדים שהציב, אלא גם הגשים חלק מהם. תמיכתו בתוכנית הכלכלית הניאו-ליברלית של בנימין נתניהו וברפורמות הכרוכות בה, הוציאה את מעמד הביניים מהמשבר בו שרה לקראת הבחירות לכנסת ה-16. הפחד שהטיל צלו הענק של לפיד עם אחוז המנדטים הגבוה שלו על חברי הכנסת החרדים, הביא אותם להתרסנות בתשוקותיהם.
מצד אחר, לפיד הפר ברגל גסה את ההבטחה שנתן לבוחריו כי לא ישב עם החרדים בממשלה, והתיישב עם מפלגת יהדות התורה (ג') החרדית בממשלת שרון. הוא אמנם אמר אז שג' זה לא ש"ס, אבל הישיבה בצוותה קרתה. כאן החלה השחיקה באמון הציבור של בוחרי "שינוי" בנבחריו: כמו לכל פוליטיקאי ממוצע, נראה היה לעין כל כיצד מנעמי כיסאות הממשלה קסמו להם. גם במחיר העשייה המובטחת, שינוי הציבה לעצמה מספר יעדים אזרחיים נוספים, שגם בהשגתם היא נכשלה כישלון מביש. אם זה בהיעדר חקיקת חוק "ברית הנישואים" (נישואין אזרחיים), חוק המאפשר תחבורה ציבורית בשבת, "גיוס לכל", והקהילה ההומו-לסבית שלא מקבלת תקצוב מהמדינה. ואם שינוי נכשלו בשינוי המצב האזרחי בישראל, מה יאמרו אזובי הקיר?
נוספה על כך, פרשיית השחיתות שהיתה עם יוסי פריצקי ופורז. פרשייה שהעידה כלפי חוץ על היעדרו של ניקיון כפיים שלטוני אותו חרתה שינוי על דגלה במערכת הבחירות הקודמת. הח"כים והשרים של "שינוי" הפכו לעיני הציבור לעוד מפלגה "מושחתת", כפי שנתפשות רוב המפלגות בישראל.
כישלון השנאה וזריעת הרעל
|
במבט לאחור, כיום זה כבר לא סוד שבשינוי שכנעו הרבה אנשים וזרעו רעל ושנאה. הם ציירו את הדתיים ככאלה שחולבים בכוח את עוצמתה הכלכלית של המדינה ומחלישים אותה. הם ציירו את העניים המובטלים והאמהות החד-הוריות כטפלים וכפרזיטים, שחיים על חשבון משלם המיסים, שקורס בעצמו תחת הנטל. ואילו את עצמם הם ציירו בצבעים נאורים, מתקדמים ודמוקרטיים. הנאורות שלהם התמקדה בזכויות של המיליה שלהם בלבד ("אין רעבים בארץ הזאת", הצהיר אז פורז באטימותו).
ואת השנאה שזרעו ברחובות, זרעו גם במפלגתם. הם היו בטוחים שאי-אפשר בלעדיהם. הם לא שמו לב, או שאולי פשוט לא הקשיבו, שהציבור מאס בהם.
כל מי שראה אותם בשנים האחרונות מסתובבים זחוחים בין אולפני הטלוויזיה, ראה אנשים אטומים שכבשו את הארץ, לקחו את העניינים לידיהם, ושלטו ביד רמה בכלכלה של העשירים ובחברי מפלגתם הכנועים מראש לטומי לפיד הבמאי ואברהם פורז המפיק.
ואז באה המפלה הגדולה בבחירות הפנימיות במפלגה. לפיד ופורז הודחו מהשורות הראשונות ורון לוונטל וחבורתו כבשו את הפסגה. חבורת לפיד הקימה לה את "חץ" האלטרנטיבית ל"שינוי", רק שלא ברור בדיוק במה שונות היו פניה.
שינוי הצליחה ונכשלה בעת ובעונה אחת. היא מילאה מעט את המצוקה שהובילה לעלייתה. היא מפלגה שלא היה לה כל מסר חיובי לציבור – אלא בעיקר מסר שהתבסס על שנאה והסתה נגד יהדות שומרי המצוות. הצלחתה הגדולה של "שינוי" בבחירות הקודמות הייתה אות של קלון לחברה הישראלית. תבוסתה המוחצת והמבישה בבחירות הללו, היא בגדר תיקון חברתי. היטיבה לבטא זאת הח"כית הטרייה של מפלגת "העבודה" שלי יחימוביץ', לעברו של טומי לפיד במהדורת הבחירות של ערוץ 2: "לא צריך להיות זולל חרדים לתיאבון, בשביל לייצג את האינטרסים החילוניים".
"שינוי" נמצאת כיום בפח האשפה של ההיסטוריה. נותר רק לקוות שהפעם הח"כים החרדים (ש"ס ו-ג') יכלכלו צעדיהם בסבירות, יפסיקו להתנשא וישכילו שלא לערוך הנשמה מלאכותית ל"שינוי" שנפחה את נשמתה לנגד עינינו.
פאזל 
מנקודה זו, לפיד הצליח בגדול, הוא אולי" הפוליטיקאי היחיד בעשור האחרון שלא רק עשה משהו לקידום היעדים שהציב, אלא גם הגשים חלק מהם. תמיכתו בתוכנית הכלכלית הניאו-ליברלית של בנימין נתניהו וברפורמות הכרוכות בה, הוציאה את מעמד הביניים מהמשבר בו שרה לקראת הבחירות לכנסת ה-16."
באמת,נו
לו היה הפוליטיקאי הדמגוג העיתונאי הזה אמיתי בדרכו, מפלגה בת 15 מנדטים לא היתה נחרבת.
עובדה שכל מה שעה איש איננו זוכר
רק את פיו הגדול, ואת התלהמותו, גם נגד הדתיים,
ובעיקר את התחושה שליוותה כל מי שהצביע עבורו בבחירות הקודמות והתבדה – שהאיש סימן לעצמו
להיות "פוליטיקאי" ולאחר שראה שאין שם אוצרות גדולים, מיהר להעלם כלעומת שבה.
במקום להסיק מסקנות מתכונה כזו, המשתקפת בשאפתנים רמאים ונוכלים ששואפים לכוחנות ומשהשיגו את יעדם ונבחרו לכנסת הם לא עושים בה כלום, אתה משבח את מעשיו?
אם מעשיו טובים כל כך, איך זה שביבי נתניהו על פי חוות דעתו של העם הרס פה את הכלכלה ולא בנה אותה .איך זה, שמי שסימל, ורצה לסמל, מר טומי לפיד, את מעמד הביניים, נתן יד לנתניהו ביצירת עוני מחריד ורעב נורא ואיום בישראל?
הזוהי הצלחתו של מר לפיד?
אתה טועה ומטעה.
בתכנית "מועצת החכמים" בשבת בערוץ 10,
אמנון דנקנר אמר דברים מורכבים ונכונים. הוא טען למשל ש"הבחירות היו במידה רבה על המדיניות הכלכלית של נתניהו" וגם הסביר שמפלגת "שינוי" בראשות לפיד נפלה בדיוק משום שתמכה במדיניות הזאת בלי סייג.
תמיכתו בתוכנית הכלכלית הניאו-ליברלית של" בנימין נתניהו וברפורמות הכרוכות בה, הוציאה את מעמד הביניים מהמשבר בו שרה לקראת הבחירות לכנסת ה-16."
אם זה נכון לדעתך, מה שאמר דנקנר, והוא צודק בכל מילה שאמר, ד"א, למה כתבת את המשפט הזה?
מה שכתבת הוא שהתמיכה הכלכלית שנתן לפיד לנתניהו הוציאה את מעמד הביניים מהמשבר בו היה נתון?
נכון? או שלא הבנתי את הכוונות שלך?
דנקנר ביטא ומיצה טוב יותר ממני את העניין.
אין רעב נורא ואיום בישראל וגם לא רעב לא נורא ואיום. זה היה יותר מכל אייטם תקשורתי נגד נתניהו. ונתניהו באמת הציל את כלכלת ישראל ולא ברור לי מדוע צמיחה רצינית אחרי מיתון ממושך נקרא אצלך הרס הכלכלה. השאלה היחידה היא האם היה צורך לפגוע בקצבאות הזקנה. אבל ברור שהיתה פה בארץ קבוצה גדולה של אנשים שהתרגלו לא לעבוד ולחיות על קצבאות.עוד הישג גדול שלו הוא שהקיצוץ בקצבאות לחרדים אילץ חלק גדול מהם לצאת לעבודה. החרדים סדרו לעצמם קיצבאות ילדים יחודיות להם,כלאמר קצבאות מיוחדות החל מן הילד החמישי, כך שהחילונים לא קבלו שום דבר.
אדון אותך לכף זכות על כי מעולם לא פגשת ולא חזית במו-עיניך בזקנים, בעולים ובילדים המחטטים בפחי האשפה שלנו. אין עניים בישראל, מה? בפילוסופית אומרים שלא ראיתי זה עוד לא ראיה לכך שבאמת אין, אתה יודע.
וואו! ב"ונתניהו באמת הציל את כלכלת ישראל" אתה נשמע כמו איזה "שלא יעבדו עליכם!" של נחמיה שטרסלר… אל נא תעבוד עלינו, טוב? נתניהו היטיב עם העשירון העליון שהלך והעשיר יותר כקורח, על גבם של עבדיו המודרניים, בעלי המעמד הבינוני ומטה.
ומה שנוגע לקצבאות שקיבלו החרדים, כאילו שחסר משפחות חילוניות המונות יותר מ-3 ילדים, זכות הדיבור לפרופ' יוחנן שטסמן, שהתפטר לפני שנתיים מתפקידו כמנכ"ל הביטוח הלאומי במחאה על הקיצוץ בקצבאות הילדים. וכך אמר האיש בראיון ל"הארץ": "אני לא מכיר אף מחקר רציני שמראה שחרדים לא עובדים. יש פרסומים של בנק ישראל, הם לא מדעיים. עשיתי סקירה קטנה בביטוח הלאומי ומצאתי שכמעט בכל משפחה בבני ברק יש לפחות אחד שמשלם ביטוח לאומי כאדם עובד. להגיד שאינם עובדים או אינם רוצים לעבוד זה בגדר השמצה. יש חוגים מצומצמים שמקדישים עצמם לתורה ומקבלים מלגות – זה כמו שסטודנטים מקבלים מלגות, אין הבדל. המדינה זקוקה לחינוך גבוה, אבל זקוקה גם ללימוד תורה ולישיבות כדי לשמור על הזהות היהודית. "עוני יש מסיבות אחרות. מי שלמד בישיבה שבע שנים וקיבל תואר רב לא יתקבל למנגנון המדינה. אי אפשר למנות אותו כפקיד במשרד התחבורה, כי אין לו השכלה גבוהה. אם הוא בוגר החוג לתלמוד באוניברסיטה הוא כשיר לכל עבודה, ומה ההבדל? זה אותו תלמוד. הציבור החרדי מופלה לרעה בקבלה לעבודה".
על השאלה, למה צריך קצבאות ילדים? השיב הפרופ' שטסמן: "הקיצוץ היה 'הישג' של המפד"ל ושינוי, כמובן בתמיכתו הנלהבת של נתניהו. 'שיילכו לעבוד' זה רעיון נפלא. רק ש-86% ממקבלי הקצבאות היו אז אנשים עובדים. התרענו, התפטרתי בגלל זה – וזה בדיוק מה שקרה: עוני שלא יתואר בציבור החרדי ובכל הציבור שיש לו ילדים. עשו גם קצבת ילדים אחידה. זה לא הגיוני, גם ברוב מדינות אירופה ההקצבה מדורגת. חוק הלפרט (שהעניק קצבאות נדיבות למשפחות עם חמישה ילדים ויותר, י"א) היה מוגזם, זה עלה 500 מיליון שקל. אבל צריך היה לתקן את ההגזמה ולא לבטל את הכלי. זאת שגיאה נוראית. אין ספק שהיא תתוקן, ובאוצר יודעים את זה".
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?contrassID=1&subContrassID=5&sbSubContrassID=0&itemNo=695710