איפה הבושה, מתי?

מתי גולן, עיתונאי ותיק ("דוקומדיה") שכיום משמש בתפקידי עריכה שונים בעיתון העסקים "גלובס", יצא חוצץ נגד היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז כאשר זה החליט שעל השר צחי הנגבי להשעות עצמו מתפקידו הציבורי. לעומת זאת, במקרה דומה של הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר, גולן סבור שהחלטת היועץ מוצדקת ושעליו להתפטר, על אף שבמישור המשפטי אין הבדל עקרוני בין שני המקרים. הן במקרה של הנגבי והן במקרה של מצגר, היועץ המשפטי מזוז חרץ דין בטרם שימוע.

בפרשת הנגבי, הוגשה עתירה לבג"צ, ושופטי העליון החליטו שהנגבי לא צריך להתפטר, למרות המלצתו של מזוז. גם בפרשת מצגר, הצוות המשפטי העומד מאחוריו שוקד כעת על נוסח התביעה שתוגש לבג"צ נגד החריגה של מזוז מתחומי תפקידו.
 
אז מה מניע את מתי גולן לחרוץ את דינו של מצגר ולחון את הנגבי? האם לא מדובר במקרים דומים של "חריצת דין בטרם שימוע"? האם העבירות הציבוריות המיוחסות לשר הנגבי (חלוקת ג'ובים) חמורות פחות מהעבירות המיוחסות לרב מצגר (שהייה במלונות אירוח)?

להלן קטע מדבריו של מתי גולן (מיום 8.3.2006), בעניין החלטת היועץ מזוז בפרשת השר הנגבי: "…טוב עשה הבג"ץ, כאשר דחה את העתירה. לא יכול להיות מצב, בו נדרש אדם להתפטר מתפקידו, בגלל שהוגש נגדו כתב אישום, כאשר עדיין ממתין לו הליך של שימוע. יש פה פשוט סתירה פנימית, מכיוון שקיימת אפשרות שבהליך השימוע יוחלט שלא להגיש כתב אישום. למעשה, אם כן, לפני השימוע החשוד הוא בחזקת אדם שטרם הוחלט בעניינו".
 
והנה קטע מדבריו של גולן (מיום 4.4.2006), בעניין החלטת היועץ מזוז בפרשת הרב מצגר: "תמשיך, מצגר, תמשיך (=בעקשנותך שלא להתפטר כהמלצת היועץ). מאוד חשוב שיונה מצגר יתעלם מדרישתו של היועץ המשפטי להתפטר מתפקידו כרב הראשי לישראל. היועץ אמר שהוא מצפה ממצגר להתפטר מכיוון שמצגר אינו המגדלור המוסרי שרב בכלל, ורב ראשי בפרט, צריך להיות. אבל מצגר, באישיותו ובהתנהלותו, הוא כן המגדלור הראוי הממחיש לכולנו את ההסתאבות הנגרמת לדת ולעסקני דת כאשר היא מעורבת בענייני מדינה. לכן חשוב שמצגר יישאר עד שנתפכח ונעשה להפרדת הדת והמדינה".
 
מצער לראות כיצד השקפת עולמו האנטי-דתית הידועה של גולן מעבירה אותו על יושרו המקצועי ומדרדרת אותו במדרון החלקלק לצביעות המאוסה. נקיטת העמדות השונות על מקרים דומים, תוך הפליית הרב (המייצג את הדתיים) לעומת זיכוי השר (המייצג את החילונים) מצביעה על זיגזג בלתי-מוסרי בעליל ועל דו-פרצופיות.

איפה הבושה, מתי?

פוסט זה פורסם בקטגוריה הפרעות בתקשורת. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על איפה הבושה, מתי?

  1. אור הגיב:

    בגדול, ברור שמתי גולן עושה כאן איפה ואיפה. על שניהם היה להתפטר או לא. למעשה, שניהם לא היו ראויים מלכתחילה לתפקידיהם וככל שייעלמו מהנוף כן ייטב.
    נכוןגם שמתי גולן הוא אנטישמי לא קטן.
    אבל אתה טועה אם אתה חושב שיש לו השפעה כלשהי בתקשורת, שלא לדבר על תלמידים או חברים. הוא נתפס כרעש רקע בלתי מזיק

  2. אור הגיב:

    את גלובס עורך חגי גולן, לא מתי, ולמיטב ידיעתי אין גם קשר משפחתי.
    מתי רק משרבט שם טור

  3. גדי הגיב:

    הוא כבר ערך את העיתון הזה בעבר. ואז עזב עם משפט מאוד מתוקשר. נראה שההדורים יושרו.

  4. אורי הגיב:

    תודה רבה לכל המעירים והמאירים.

  5. איציק ש. הגיב:

    ישנו הבדל קטן בין יונה מצגר וצחי הנגבי ומתי גולן עומד עליו. צחי הנגבי הוא פוליטיקאי ואילו יונה מצגר הוא רב ראשי. מתי גולן קורא לו לא להתפטר, כדי שהניגוד בין האיש מצגר ובין מה שאמור לסמל רב ראשי יזעקו לשמים ותופרד הדת מהמדינה.

  6. אורי הגיב:

    תודה לא-ל אינני זקוק לפרשנים שידקלמו עבורי את דבריו של מתי גולן. ההבדל הקטן לכאורה, עליו עמד גולן בדבריו המצוטטים ובכלל, בין פערי המשרות הציבוריות שכביכול יש בין המקרים, דומה להבדל בין כוכב לכוכב מהיבט כלפי שמיא בעינינו הבלתי-מזוינות במכשורים טלסקופיים.

    מאחר ומדובר בשני "כוכבים" של השירות הציבורי – האחד שר בכיר בממשלה שלכאורה חילק ג'ובים תמורת אתה יודע מה והשני רב (שמתרבים הרבנים האמיתיים המטילים ספק גדול בכשרותו או בכישוריו לכהן כרב עיר, שלא לומר מדינה) שלכאורה קיבל טובות הנאה באירוח בבתי מלונות בבירה ללא תמורה ממשית – קשה לעמוד את ההבדל "הקטן", כהגדרתך, שיחי כאן.

    שניהם אישי ציבור שנשלחו בידי מצדדיהם לשרת את הציבור במלאכת קודש ושניהם סרחו, מי במעשים חמורים ומגונים יותר ומי פחות מגונים. ומכאן שיש מן הצביעות לדרוש מהאחד שלא להישמע לעצת היועץ המשפטי להתפטר מתפקידו הציבורי, לעומת הדרישה מהשני להישמע לעצת היועץ ולהתפטר. כלומר, לא להתפטר למען ירד קרנה של הרבנות הראשית הופכת היהדות קרדום לחפור בה ותופרד הדת מהמדינה. אם להמשיך על-פי ההיגיון של גולן, הרי שבאותה המידה ניתן היה לצפות שהוא ימליץ לשר הנגבי להתפטר, כלומר ידרוש בציניות שלא להתפטר, למען ירד קרנה של הפוליטיקה המושחתת והריקנית של כנסת ישראל ותפורט הדמוקרטיה מהעם…

  7. ד.ט הגיב:

    אבל עם זאת יש הבדל במעמד המשפטי של שר ושל רב ראשי, שהוא בין היתר תפקיד שיפוטי, שנושא באחריות לבית הדין הרבני.
    את הנגבי לא ניתן להדיח אלא אם הוא מורשע בדין פלילי, ולא ניתן להשעות אלא אם הוא מועמד לדין פלילי. לעומת זאת שופט, או דיין, או רב ראשי, וכן גם אנשי שירות המדינה, אפשר להדיח בהליך משמעתי פנימי מבלי שהורשעו בעבירה פלילית או אף הואשמו בה.

  8. איציק ש. הגיב:

    לא הצדקתי את הנגבי. דוקא אתה שמאד קרוב לעולם הדתי היית צריך להיות חרד מזה שמצגר הוא רב ראשי. אני חילוני וגם גולן חילוני.
    המגיב שאחרי כיוון להיותו של רב ראשי גם שופט, שהאתיקה שלו צריכה להיות הרבה יותר גבוהה מסתם פוליטיקאי בכיר.
    אני דווקא לא הסכמתי עם מתי גולן לגבי לצחי הנגבי. רק ניסיתי כאן להבין את הראש שלו.

  9. יואב הגיב:

    ההבדל בין מצגר להנגבי הוא שהראשון הוא מינוי ציבורי והשני הוא נבחר ציבור. לכאורה, נבחר ציבור נבחר על ידי הציבור, והסמכות לפטר אותו צריכה להיות בידי הציבור, בעוד שמינוי ציבורי ממונה על ידי הממשלה, והסמכות לפטר אותו היא רחבה יותר.

  10. אורי הגיב:

    ראשית, הרב מצגר כבר השעה עצמו מכהונתו כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים לפני כתשעה חודשים, בעת חקירת המשטרה בפרשת האירוח במלונות הבירה. כך שד.ט. מכובדי, לא ניתן להדיחו בהליך משמעתי פנימי מבלי שהורשע בעבירה פלילית או הואשם בה. ומכאן גם שדין הנגבי כדין מצגר.

    וכמובן שכל הפוסט שלי כאן עוסק בעיקר בדו-פרצופיות, שלא לומר בצביעות של מתי גולן ביחס לשתי הפרשיות המסריחות. דעתי האישית על הרב מצגר אינה קשורה לנידון כאן, והאמינו לי שהיא עשויה להפתיע רבים וטובים מכם בקיצוניותה, הרבה יותר מכם. זאת לאור העובדה שכשומר מצוות, אין לי כל עניין במוסד הרבנות או העומדים בראשו, פרט לפונקציה הציבורית שאלה אמורים למלא בקרב העם. וברגע שיוכח כי אלה מנהלים כאן מאפיה רוסית או איטלקית או שניהם יחד, הופכים את התורה "קרדום לחפור בה" (ועיינו במסכת אבות מה נאמר על כך), מועלים בכספי הציבור, והמוסר היהודי חדל להיות נר לרגלם – אפשר מצידי לפזר את כולם הביתה ולמנות אחרים, טובים ישרים והגונים מהם במקומם. במקום מתי גולן ושאר ערוצי התקשורת בישראל הייתי הולך בכיוון הזה, שהוא הכיוון שכל גדולי חכמי ישראל האורתודוקסים מתווים אותו ולא מהיום, אך מה לעשות שהתקשורת מעדיפה לעסוק בפלגנות מסוג הפרדת הדת מהמדינה (ע"ע דברי גולן בפרשת מצגר למעלה).

  11. על צחי נגבי להשעות עצמו, לא להשהות עצמו.

כתוב תגובה לאורי לבטל