"גוי גדול עצום ורב"?

ברוח ימי חג הפסח, נברתי מעט במחקרי הסטטיסטיקה לבירור מצבה של הדמוגרפיה היהודית בזמננו. המסקנות המפתיעות, המורות על ירידת מספרם של היהודים בעולם, מעלות שאלות לא פשוטות לגבי מהותו של פתרון אפשרי

 

למרות השעבוד הקשה, גדל מספרם של בני ישראל במצרים בשיעור מדהים. בני ישראל ירדו למצרים שבעים נפש, ובצאתם מנו למעלה משישים ריבוא (שש מאות אלף!). היום, עם תחילת המאה ה-21, עתידו של עם ישראל לוט בערפל. הבה ונבדוק מה טוענים על כך הדמוגרפים:

נכון לשנת 2000, חיו בעולם כ-14 מיליון יהודים, שהיוו 0.2% מאוכלוסיית העולם: בישראל חיו כ-5 מיליון יהודים, ואילו בתפוצות חיו מעל ל-8 מיליון יהודים, מתוכם כ-5.5 מיליון בצפון אמריקה. יחד עם זאת, מספר היהודים בעולם פוחת והולך, בשל ממוצע ילודה נמוך (כ-1-2 ילדים במשפחה) ובשל ריבוי נישואי יהודים עם שאינם-יהודים. בארצות הברית ובאירופה אחוז היהודים הנשואים לבני זוג שאינם יהודים עומד מעל 40%. (סרג'יו דלה-פרגולה, עוזי ריבהון ומרק טולץ, Prospecting the Jewish Future: Population Projections 2000-2080, ישראל 2002).

ממחקר ראשון מסוגו שהוזמן לאחרונה על ידי הוועד היהודי האמריקאי ובוצע על ידי פרופ' סיליביה ברק פישרמן מאוניברסיטת ברנדייס עולה כי יותר משליש מיהודי ארצות הבאית נישאים בנישואי תערובת. למיליון וחצי איש בארה"ב יש הורה יהודי אחד והורה לא יהודי אחר. המחקר נערך באמצעות עשרות ראיונות עם יהודים ולא יהודים באטלנטה ובבוסטון.
 
ירידה תלולה בילודה
וכאילו שאין די בשיעורי נישואי התערובת הגבוהים, קיים בקרב היהודים שיעור ילודה נמוך. שיעור זה הוא מקור לדאגה שמן הראוי כי תדיר שינה מעינינו. השפעתם של החילון, עליית רמת החיים והתיעוש היא כשל אמצעי מניעה. שיעור הילודה בקרב היהודים היה לרוב גבוה משל שכניהם במאות ה-18 וה-19, אך השפעת המגמות החדשות הביאה לשינויים חדים. במהלך המאה העשרים, מספרם הממוצע של הילדים למשפחה בקהילה היהודית האמריקנית נמוך מהממוצע הלאומי. לפי הנתונים הדמוגרפיים, בשלב מסוים בשנות ה-70 ירד שיעור הילודה ל-1.2 ילדים במשפחה, הרבה מתחת לרמת איזון האוכלוסין. מאז חל שיפור-מה בשיעור הילודה, אך התמונה הדמוגרפית הכללית עדיין במגמת ירידה. כך גם באשר ליהודי בריטניה. מספרם הצטמצם לפי הנתונים הדמוגרפיים מ-450 אלף בשנות ה-50 ל-330 אלף היום.

ראוי להציג גם את הסטטיסטיקות האמריקאיות שציטט ג'ק ורטהיימר, בגיליון אוקטובר של Commentary, שכלל לא מעודדות. במהלך חמישים השנים האחרונות לא גדלה כלל הקהילה היהודית באמריקה, למרות שקלטה לפחות 500 אלף מהגרים יהודים. מתוך 5.5 מיליון איש, המסווגים כיהודים על-ידי הדמוגרפים, יותר ממיליון אינם מוכרים כיהודים על-פי ההלכה היהודית. לפני 50 שנה המספר המקביל שאף לאפס.

הגיל החציוני של האוכלוסייה היהודית באמריקה גבוה בשבע שנים לעומת כלל האוכלוסייה. נשים יהודיות מתחתנות בגיל מאוחר יותר, וכשהן נישאות יש להן פחות ילדים. מן הסקרים עולה מסקנה נוספת: הדתיים הם עתידה של יהדות אמריקה. בקרב היהודים הקשורים לבתי-כנסת, יש יותר צעירים דתיים מאשר נציגי כל קבוצה אחרת.

דומה כי מצב עגום זה קיים ברוב קהילות ישראל בעולם, וגם המצב בישראל רחוק מלהשביע רצון. במשפחה ממוצעת באוכלוסייה היהודית, כולל המשפחות החרדיות, יש 2.7 ילדים, ואילו במשפחה ממוצעת בקרב לא-יהודים יש שבעה או שמונה ילדים. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), המשפחות היהודיות קטנות יותר: מספר הנפשות הממוצע בהן עומד על 3.1 לעומת 5.1 נפשות אצל ערבים. מנתוני הלמ"ס עולה עוד כי האוכלוסייה היהודית בישראל היא ה"מבוגרת" בקבוצות האוכלוסייה, שכן כ-12% ממנה הם בני 65 ומעלה, וחלקם של בני 75 ומעלה מתוך אוכלוסייה זו הוא קרוב לחצי ועומד על 46%. מנגד, האוכלוסייה המוסלמית היא ה"צעירה" ביותר: רק פחות מ-3% בני 65 ומעלה. כמו כן, 25.5% מהאוכלוסייה היהודית הם ילדים, ואילו אצל המוסלמים מגיע שיעורם של הילדים באוכלוסייה ל-43.2% (נכון לסוף 2002). שני הנתונים האחרונים מצביעים בעיקר על ריבוי טבעי בשיעור נמוך יחסית בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל.
 
חוסר מנוח
ברור שאחד הסיכונים המאיימים ביותר על המשכיותו של העם היהודי בעידן הפוסט־מודרני הוא ההתבוללות. בעוד שניים־שלושה דורות, טוענים הדמוגרפים, יתמעט מספרם של היהודים בתפוצות ב-‏50%, ורובו המכריע של העם ישכון בארץ ישראל. למרבה הצער, גם מדינת ישראל אינה נקייה מהתבוללות בתוך ערביי ישראל והפלשתינים, אך בשיעור נמוך למדי. ההתבוללות בישראל מתבטאת בעיקר ברצון להתבולל. יש קשר בין הזיקה שחש היהודי לארץ־ישראל (ובעיקר בין תפיסתו באשר לזכותנו על הארץ) לבין זיקתו לעם ישראל. הזיקה העמוקה הזו שמרה בעבר על העם היהודי כעם, ואולם היא איננה בנמצא היום אצל רוב העם בארץ. המסר הרוחני העיקרי היוצא מישראל כיום הוא: מותר עם ישראל על הגויים – אין, כי הכול תרבות המערב.

בדיון על חוק השבות בכנסת לפני כשלושים שנה, אמרה ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר: "אין אנו יכולים להיות שלווים, ולומר לעצמנו שבתקופה הנוכחית [מכיוון שיש מדינה יהודית, א"פ] אין נשקפת סכנה לקיום עם ישראל. אי־אפשר לשאת זאת, שדווקא כשישנה מדינה יהודית – גוברת התופעה של נישואי תערובת, ופירוש הדבר: ירידת מספר היהודים בעולם. לי אישית אין הדבר נותן מנוח. התפקיד הראשון, אחרי ביטחון המדינה, הוא לשמור על עם ישראל. אין ערובה ליהודי המודרני שיישאר יהודי ושילדיו יישארו יהודים… במשך דורות, אלמלא הדת היהודית היינו ככל הגויים, שפעם היו ואינם".

לדברי גולדה מאיר, האינטגרציה החברתית עלולה להוביל במהרה לאובדן זהותו של עם ישראל בתפוצות, והדרך היחידה למנוע זאת היא העמקה של שורשי מורשת היהדות שם ובכלל.

כיצד לדעתכם, קוראים יקרים, ניתן להגיע לפתרון אפשרי להמשך הישרדותו של העם היהודי במעגל ההיסטוריה האנושית?

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה גיור והתבוללות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על "גוי גדול עצום ורב"?

  1. איציק ש. הגיב:

    לשנות את תנאי הקבלה לעם היהודי במדינת ישראל ולא למקד את היהודי בעניין הדתי. הרוב המחלט של המצטרפים רוצים לקשור את גורלם בגורל עם ישראל. נכון שהדבר יכניס נימות תרבותיות חדשות לעם ישראל היושב בציון, אך בניגוד ליהודים הדתיים, יש לי אמונה בדומיננתיות היהודית (גם החילונית) בישראל והמצטרפים יצטרפו אליה.

  2. ברגע שאני רואה תמונות "JUDE” יש לי צמרמורות בגוף.. יש לי כזאת אמיתית והיא מזכירה לי את סבתא.. כי היא שייכת לה.. סבתא שלי הייתה במחנה ההשמדה וזה פשוט עצוב.. מצדי לא להראות את התמונות אלו בכלל ולא להזכיר לאנשים אשר עדיין בחיים, את מה שהם עברו..

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s