חיזורי אמונה

עוד לא התייבשה הדיו של מאמרי "כולם מדברים על שלום…", על הוועידה הבין-דתית בסביליה תחת הסיסמא "אימאמים ורבנים בוחרים בשלום", וכבר קפץ לו הסופר האהוב עלי, איל מגד, בטורו השבועי וכתב ברוח ימי הרכבת הקואליציה בראשות אהוד אולמרט ("קדימה"):

 

"כשאתה נוכח באיוולתם של הפוליטיקאים – עורכי הדין ורואי החשבון המוסמכים – אתה מתגעגע לימים שבהם חכמי הדת נתנו את הטון.   "תראו איך בצד השני יש כוח, סבלנות, נחישות, אפילו גמישות, כשרועים רוחניים הולכים בראש המחנה, ולא משפטנים תכסיסנים.   "הייתי סומך יותר על עשן לבן שהיה יוצא מדיונים בין הרב עובדיה לשייח' יאסין, מאשר על נייר בחתימתם של חיים רמון ועריקאת.   "מילת המפתח, אם עדיין לא הבהרתי את עצמי, היא אמונה. הכוונה לאנשי אמונה, כי בלי אמונה זה לא ילך. בלי אמונה נמשיך בירי עיוור לעבר מטרות נמהרות. הזוועות הכי גדולות קורות כשיורים לעבר המטרות האלה ושוכחים מהי, בעצם, המטרה.   איל מגד, מקור ראשון, מוסף "דיוקן", 21.4.06

מודעות פרסומת