הקרבה על מזבח הרייטינג

בנובמבר 2004 שודר ב"עובדה" של אילנה דיין תחקיר על פרשת "וידוא ההריגה". רס"ן ר' שזוכה לחלוטין שנה אחר כך טוען לסילופים וזיופים, ותובע את דיין ואת "טלעד" בגין לשון הרע. נקודות למחשבה בעקבות כתב התביעה

 

מי שהיה מפקד פלוגה בגדוד שקד של גבעתי וכיום משמש קצין המבצעים החטיבתי בדרגת רס"ן, הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת נזיקין בסך 3 מיליון שקל, נגד העיתונאית ד"ר אילנה דיין וחברת טלעד, בגין התחקיר שפרסמו בעניינו, בפרשת "וידוא ההריגה".

התחקיר עסק באירוע מאוקטובר 2004, בו נהרגה נערה פלשתינית בת 13, ליד מוצב "גירית" של צה"ל, החולש על ציר פילדלפי ברפיח. הנערה נורתה על ידי החיילים, לאחר שזוהתה כמחבלת ונעה באזור האסור לתנועת פלשתינאים. כמה מחיילי הפלוגה פנו לעיתונאי של "ידיעות אחרונות", וסיפרו לו שר' ירה צרור מטווח אפס בגופתה של הנערה, כדי לוודא את הריגתה. הכתבה הוצגה ככתבת תחקיר על אירוע צבאי – אשר כונה על-ידי דיין כ"פרשת וידוא ההריגה במוצב גירית" – והיא שודרה מספר שעות לאחר שהוגש כתב אישום נגד רס"ן ר' בבית הדין הצבאי בדרום.
 
סילופים וזיופים?
הפרשה עוררה סערה בציבור, ולאחר תחקירים שקיים הצבא התברר, שרס"ן ר' לא ירה את הצרור בגופת הנערה וכי לא דבק רבב ערכי במעשיו. עדויות שונות מצד חיילים, שחלקן התפרסמו בתוכנית "עובדה", הביאו לפתיחת חקירת מצ"ח על נסיבות התקרית ולהשעייתו של ר'. לבסוף, הוא הועמד לדין בגין שימוש בלתי חוקי בנשק, שיבוש הליכי משפט וחריגה מסמכות.

לאחר שאחד העדים המרכזיים במשפט הודה ששיקר בתחקיר וגם במצ"ח, זיכה אותו בית הדין הצבאי באופן מלא. ר' טוען כעת, כי התחקיר של דיין, ששודר כמה שעות לאחר שהוגש נגדו כתב האישום, הציג אותו באמצעות "סילופים וזיופים כרוצח צמא-דם של ילדות פלשתיניות תמימות". לטענתו, הדבר נעשה על מנת להעלות את הרייטינג של התוכנית, שזינק ל-22%. "לחם ושעשועים – זה שם המשחק, גם אם בזירה מוטל לבדו קצין אמיץ ומסור שסיכן את חייו בהגנה על חייליו. כמחפשים דם – במיוחד כשלרשותך מכונת תקשורת כה מיומנת שנהנית מקרדיט כה רב בקרב הציבור – מוצאים דם, גם אם צריך 'לעקם' (וזאת בלשון המעטה) כמה כללים וחוקים בדרך".

לדברי רס"ן ר', מטרת אילנה דיין בפרסום הכתבה, באופן שפורסמה, היתה ליצור סנסציה כדי להשיג אחוזי צפייה גבוהים לאורך זמן. "סערה ציבורית סנסציה, דם וקרביים – אלה החומרים שמהם עשוי נתח רייטינג עסיסי", אומר רס"ן ר'.

סילוף עובדות, ראיונות שקריים עם חיילים לא מהימנים וגזר דין תקשורתי – אינם דבר שיש לעבור עליהם לסדר היום ללא נקיטת אמצעים מצד הממונים ברשות השידור. התנהגויות אלה פוגעות באמון הציבור באמצעי התקשורת. תקשורת מניפולטיבית ושקרית פוגעת בצורה אנושה לעבודה העיתונאית המקצועית וההוגנת, ויש להקיא אותה ממחננו.

עקב חשיבות הנושא, ומבלי לתפוס צד במחלוקת, להלן מספר נקודות למחשבה עולות עם קריאת כתב התביעה:

* היחשפות לטענות שמעלה רס"ן ר' נגד ההתנהלות של אילנה דיין, מאושיות התקשורת המרכזיות והמשפיעות בישראל, עשויה ללמד אותנו כיצד "תופרים תחקיר", שהוא לטענת התובע: עמוס ב"סילופים וזיופים", "יצירת מופת של לוחמה פסיכולוגית ושטיפת מוח", "יצירה מתוחכמת ויצירתית שבה אמירות שקריות הפכו את רס"ן ר' למעין מפלצת – באמצעות דברים שלא היו ולא נבראו אלא רק במוחה הקודח של דיין". זהו שיעור טוב לכולנו ללמוד מטעויות, במידה והן נכונות כמתואר בפרוטרוט בכתב התביעה, ולהשתפר להבא.

* במידה והטענות נגד דיין נכונות, הרי שהיא ניצלה את כוחה האדיר והשפעתה העצומה על דעת הקהל וגרמה לרס"ן ר' להתחיל את ניהול התיק שבו הוא הואשם, מתוך מצב שבו הורשע בעיני הציבור. מצב בעייתי מאוד, מבחינת העבירה על חוק הסוביודיצה.

* לטענת רס"ן ר', בכתבה ב"עובדה" שודרה גם הקלטה של רשת הקשר הצבאית בזמן האירוע, וכן קטעי וידאו, המאששים כביכול את הטענה שבוצע וידוא הריגה. ואולם, לטענתו, מדובר היה ב"בישול": לפחות ב-13 מקרים במהלך הכתבה היא "בושלה" באמצעות עריכה כך שאין התאמה בין מה שנשמע ברשת הקשר לבין מה שמופיע על המסך באותו זמן. בחלק מהמקומות, הודבק פס הקול באופן שאינו תואם לתמונות, ומטעה את הצופים. בנוסף, תמונות שצולמו באירועים אחרים, שאינם קשורים אליו כלל, הוצגו כאילו צולמו כביכול באירוע.

* בתביעה נאמר גם, כי הכתבה הציגה את התחקיר הצבאי אשר זיכה את רס"ן ר' כתחקיר ללא פירור אחד של אמת – אך את החקירה במצ"ח הציגה כחקירה האמיתית. לימים התברר, כי דווקא התחקיר הצבאי היה התחקיר הנכון ולא החקירה במצ"ח. דיין טרם טרחה להתנצל באחת מתוכניות ה"עובדה" שאחרי פסק הדין המזכה את רס"ן ר'.

* רס"ן ר' טוען גם כי הכתבה באה גם לשרת אג'נדה אישית נסתרת של מי מהעוסקים במלאכה. לטענתו, דיין לא חיכתה לבית הדין הצבאי, אלא היא כבר עשתה "משפט שדה", תוך עריכה סלקטיבית ומגמתית של חומרי החקירה הגולמיים.

* לטענת רס"ן ר' חיילים אחרים המשרתים בצה"ל עלולים "ליפול קורבן לתאוות הפרסום והסנסציה שאינה יודעת שובע של עיתונות תעמולתית ופורעת עול". לטענתו, במציאות של ימינו, להשתלח בחיילים בטעות כבר לא עולה כלום – הרי אף אחד לא יעז לדרוש מדיין התנצלות וגם היא לא חשבה להתנצל אחרי שבית המשפט זיכה את רס"ן ר'.

* בנוסף לתשלום הפיצוי שמבקש רס"ן ר', על דיין גם לפרסם התנצלות או כתבה מתקנת, בהיקף דומה לפרסום בתוכנית "עובדה", שבה תאמר דיין כי הכתבה היתה מסולפת ושקרית וכי היא מתנצלת על הפגיעה בו ובשמו הטוב.

* נורה אדומה נוספת הדליקה דווקא תגובתה של אילנה דיין שכך אמרה בתגובה לתביעה: "אני לא נוהגת להגיב לנושאים שנמצאים בהליך משפטי". האם דיין למדה משהו מהפרשה, שואל הפובליציסט מתי גולן ב"גלובס", כי הרי הכתבה של דיין על רס"ן ר' שודרה בעיצומו של ההליך המשפטי הצבאי נגדו, מיד לאחר הגשת כתב האישום נגדו לביה"ד הצבאי בדרום. אז לשדר תחקיר בעניין "שנמצא בהליך משפטי" כן – ותגובה לא? מריח לא טוב.

    עלילת דם זדונית?

    נכון שהתחקיר חשף דברים שהסתברו כשקריים, אבל אין לשכוח שהייתה כאן עלילת דם זדונית של חיילים נגד מפקדם, שעשו שימוש ציני באילנה דיין ובשמה הטוב. יש לשער שגם עיתונאים טובים אחרים היו יכולים ליפול באותה מלכודת. אם אילנה דיין עשתה תחקיר מקיף מספיק ואם היא סייגה מספיק את אמירותיה – הדבר יוברר ויוחלט בבית משפט.

    נקודות סילוף וזיוף חמורות מן הסוג המתואר בכתב התביעה, במידה ותתבררנה בבית משפט כנכונות, מהוות הפרה בוטה של האתיקה העיתונאית של ד"ר אילנה דיין. סילוף עובדות, ראיונות שקריים עם חיילים לא מהימנים וגזר דין תקשורתי – אינם דבר שיש לעבור עליהם לסדר היום ללא נקיטת אמצעים מצד הממונים ברשות השידור. התנהגויות אלה פוגעות באמון הציבור באמצעי התקשורת. תקשורת מניפולטיבית ושקרית פוגעת בצורה אנושה לעבודה העיתונאית המקצועית וההוגנת, ויש להקיא אותה ממחננו.

    יחד עם זאת, נכון שהתחקיר חשף דברים שהסתברו כשקריים, אבל אין לשכוח שהייתה כאן עלילת דם זדונית של חיילים נגד מפקדם, שעשו שימוש ציני באילנה דיין ובשמה הטוב. יש לשער שגם עיתונאים טובים אחרים היו יכולים ליפול באותה מלכודת. אם אילנה דיין עשתה תחקיר מקיף מספיק ואם היא סייגה מספיק את אמירותיה – הדבר יוברר ויוחלט בבית משפט. 

    דבר אחד ברור: הפרשה הולכת להיות מעניינת, וגם חשובה מאוד – האם בית המשפט יהיה אמיץ דיו לקבוע הלכות וסייגים לתחקירים עיתונאיים?

    הקישו לכתב התביעה המלא של סרן ר' נגד אילנה דיין וטלעד באתר "אומדיה", שם הדברים פורסמו לראשונה.

    מודעות פרסומת
    פוסט זה פורסם בקטגוריה הפרעות בתקשורת. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

    0 תגובות על הקרבה על מזבח הרייטינג

    1. איתי הגיב:

      כל מה שאתה אומר כאן חכם וחשוב. כי כנראה יותר מדי קל להיות עתונאי שחושף תקלות (או תקלות לכאורה) בבית חולים מלהיות רופא מוצלח, וכנ"ל לגבי חינוך, בטחון וכל תחום.

      אבל בחייאת רבאק – ילדה חפה מפשע מתה.

      זיכויו הפורמלי (והמוסרי ?) של ר' איו משמעו שיש לעסוק בהרשעתה של דיין, כפי שעושים כלי התקשורת, אלא בשאלה מדוע הילדה מתה, מדוע כ"כ ילדים חפים מפשע (כן, משני הצדדים) מתים בסכסוך הזה ומה ניתן לעשות בכדי למנוע זאת.
      אולי העובדה שר' "עבד לפי הנהלים" (ולכן הוא זכאי) אומרת שהנהלים דפוקים? האשם העיקרי אם כך אינו אילנה דיין אלא האלמוני שניסח את הנהלים.

      הברנז'ה מתעסקת באילנה דיין, כי הברנז'ה מעניינת את הברנז'ה – כך גם שלי יחימוביץ' מקבלת חשיפה שחכים חרוצים ממנה לא יקבלו לעולם. בנהלים שהורגים ולא בטוח שהם מביאים בטחון אף אחד לא עוסק. איזה מזל שצה"ל עצמו נזכר אחרי כמה שנים של הרס בתי מחבלים לעשות מחקר ולגלות שזו לא הרתעה אפקטיבית.

      אם אילנה דיין תורשע אולי (מסופקני) זה יגרום לכמה עיתונאים להסס לפני שהם מכפישים אדם ב"חשיפה" שלא נבדקה היטב. את הילדים שנהרגו וייהרגו זה לא יציל.

    2. אורי הגיב:

      בחייאת ראבאק, הנערה נורתה על ידי החיילים, לאחר שזוהתה כמחבלת ונעה באזור האסור לתנועת פלשתינאים.

      מניסיוני אעיד שצה"ל מבצע את פעילויותיו הצבאיות-הביטחוניות בצורה מוסרית ככל שניתן וספק אם יש צבא מתחשב ומוסרי יותר הימנו. ראו למשל:

      http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/419/558.html

    3. איתי הגיב:

      להלן תסריט דמיוני:

      הנערה א', בת 13, תושבת מגרון, מסתננת ביודעין (בניגוד לאימן אלהמס) למתחם הכנסת (האסור בכניסת אזרחים לא מורשים, ללא הבדל דת גזע ומין) בכדי לתלות שלט מחאה נגד פירוק המאחז.
      איש משמר הכנסת מזהה דמות בחשיכה, קורא לה ולעצור וכשהדמות לא נענית ומתחילה לרוץ הוא יורה בה למוות. בתחקיר מסתבר שפעל עפ"י הנהלים.

      האם תגובתך (ותגובת התקשורת) למקרה זה היתה זהה? מסופקני.

    4. ד.ט הגיב:

      היא שמתחם הכנסת אינו נמצא תחת אש מתמדת, מטענים, ואיום של חפירת מנהרות-נפץ תחתיו. לשומרים שם אין סיבה אוטומטית לחשוד שמי שנקלע לשם, מסכן את חייהם באופן מיידי. לא כך החיילים בפילדלפי. דמות שצצה מולם משמעה סכנה מיידית.

    5. דוד שליט הגיב:

      לפני שנות דור התגלגל סיפור על סטודנטים בטכניון שמתבקשים לתכנן צינור דם לנגב, וללא שום פקפוקים ושאלות מוסריות הם מתיישבים לשולחן השרטוט. הבראנז'ה מתעניינת בסיפור הווידוא הריגה מול ווידוא כתבה, אבל את הד"ר למשפט אילנה דיין היו מקיאים בחוגים שהיא מן הסתם רוצה להסתופף בחו"ל בדיוק על הדבר שאיתי מצביע עליו, על טירוף המערכות הזה של נהלים תקינים שכאשר פועלים לפיהם נמצאת נערה בת 13ירויה למוות. ומי שמפקפק בדוגמה של איתי על מתחם הכנסת, יעלעל בעיתוני אתמול, בהם פורסם שכתבת רדיו אחת עברה סריקה גופנית, כולל הפשטת חזיה, בגלל איזה ביקור של ראש הממשלה. מדינת ישראל כולה היא שטח אש

    6. איתי הגיב:

      עפ"י מספרי ההרוגים, במפגש (גם דרך משקפת) בין חייל לנערה פלסטינית ברצועת עזה, ניתן לומר שיותר משהנערה היא סכנה מיידית לחייל, החייל הוא סכנה מיידית לנערה. אבל למה שניתן לנתונים לבלבל אותנו, בכל זאת למדנו בבי"ס על השואה ועל זה שלא נלך כצאן לטבח ועל עמלק והמן ואחמדינג'אד – וכולם כולם נכנסו בה בגופה של הנערה.

    7. איציק ש. הגיב:

      מפרשת הריגת ילדה בת 13 הפכה הפרשה לפרשת אילנה דיין. מזכיר לי את הפוליטיקאים שכינו את פרשת בראון-חברון כפרשת חסון. יהיה מישפט ונראה מה יצא; ודאי לא יקבע שאילנה דיין הרגה ילדה בת 13. איך היא זוהתה כמחבלת? באיזה מרחק מהחיילים היא זוהתה בודאות כמחבלת?
      האם היתה גדר ושליטי אזהרה בערבית על איסור כניסה לשטח צבאי? האם החיילים ניסו לגרשה? קראו אליה ברמקול בערבית? פשוט ירו בה בקור רוח. אני במקום הקצין הייתי יושב בשקט.

    8. איתי הגיב:

      הכתבה ב-NRG כה מגוחכת ומעוררת אסוציאציה לכתיבה אורווליאנית. מתכנסים אנשי צבא מכל העולם ומתחרים (בתאוריה) על פרס הצבא ההומני בעולם.

      עצם הרעיון לדרג צבאות על סולם הומניות הוא מגוחך, משום שאין הרבה טעם להשוואה בין צבא שוויץ לצה"ל לדוגמה. ובכל זאת, אם יש גוף מוסמך לעשות "כוכב הומני נולד" שכזה הרי זהו גוף שמאגד ארגוני זכויות אדם, כלומר גוף שמייצג את הנפגעים החפים מפשע הפוטנציאליים.

      ייתכן מאוד שצה"ל לא גרוע יותר בהרג, פציעה והתעללות בחפים מפשע מהצבא האמריקאי או הסיני, אבל להגיד שהוא "אור לגויים" זה בהחלט מוגזם.

    כתיבת תגובה

    הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

    הלוגו של WordPress.com

    אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Twitter

    אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Facebook

    אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת גוגל פלוס

    אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    מתחבר ל-%s