יופייה הנשגב של ירושלים

"עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, מתוכם תשעה נטלה ירושלים ורק אחד כל העולם כולו"? ירושלים היא תל תלפיות, המאחדת והמאגדת סביבה את העם היהודי; היא שורש רוחני אחד, ממנו יונקת כלל האנושות את ענפיה, עליה ופירותיה מאילן המורשת היהודית

 

יום אחד חכמינו ז"ל פצחו בחשיפה: "עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה מהן נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו" (קידושין מט, ע"ב). ודבריהם לא ברורים כלל. נופיהם הסואנים של הערים פריז, לונדון או ציריך, יפים לאין שיעור יותר מירושלים. יופי טבעי מרהיב עיניים קיים ברחבי העולם כולו, לא פחות ואולי אף יותר מכלל העיר ירושלים; אירופה ואמריקה מלאים בנופי פאר והדר. ואין זהו סוד כמוס למביני טעם וחן גרידא.

 

מהות היופי  

אולם, הקושי בהבנת דברי חז"ל מתרחש כאשר שוכחים, או מתעלמים במודע, מעיקרון בסיסי נתון. חז"ל הכירו את שורשי הבריאה של הדברים. הם התעסקו ודיברו על רבדים עמוקים לאין שיעור יותר מכל הבנה והשגה שכלית-חומרית. בדבריהם אלו, כמו בשאר מאמריהם, חז"ל מתכוונים לפן העמוק יותר של המושג יופי. הם מדברים על יופי שמתאפיין בהשלמה הרמונית של השגה פנימית-רוחנית המבטא שלמות אידיאלית ואינדיווידואליות.

 

   כאשר חז"ל מדברים על המושג יופי, הם מתכוונים לשורשי המושג. אל הרבדים העמוקים, אותם לא תמיד השכילו להגדיר אומני ההגדרה המוערכים על אומות העולם. זהו סוג של "יופי" שעיני הבשר הרגילות שלנו ספק אם ישיגוהו בהשגה מלאה. דברי חז"ל בעניין הקבין שנטלה ירושלים מבטאים ביטוי מטפורי על מהות היופי; תפישה עמוקה יותר והיא זווית ראייה פנימית-רוחנית. לפיה, היופי הוא נתון ראשוני, שמקורו בתודעה העצמית. מהות היופי האמיתי מתקיים ופועל ב'דעת האדם', ואנו מוגבלים מלהשיגו בגלל רוחניותו. חיבור והרכבה מקורם ב'דעת' (או בשפה עכשווית ב'תודעת האדם'). כפי שאמרו חז"ל (ברכות נז: ע"ב): "שלשה מרחיבין דעתו של אדם, ואלו הן: דירה נאה ואישה נאה וכלים נאים"; צד של ה'פסיכו' שבמהות האדם נהנה ממראה יפה. הפסיכו של האדם אינו בר-השגה בכלי חשיבה אנושית נורמטיבית, כנזכר לעיל. מכאן שגם מובן מדוע אין השגה שכלית בדבר היופי, אלא השתוממות והתרשמות ב'דעת' (בתודעת) האדם בלבד.

 

אורו של עולם

   יופייה של ירושלים מצוי בעולם מבחינה רוחנית עליונה ושופך אור גדול על היכלי הדעת ברחבי העולם כולו. לא לישראל בלבד מאירה ירושלים, מאורה נהנה העולם כולו, כאמור במדרש רבה (בראשית רבה, נט, ה): "ירושלים היא אורו של עולם, שנאמר: 'והלכו גויים לאורך' (ישעיהו ס, ג)". ועוד אומר ר' הושעיה: "עתידה ירושלים להיעשות פנס לגויים, והם מהלכים לאורה" (ילקוט שמעוני, ישעיהו, תצט).

 

זה אך מובן מדוע בסדר הקינות הטראגיות ביותר ביהדות שמבכים היהודים בליל וביום תשעה באב, יום חורבנם של שני בתי המקדש, אנו מבכים על אובדן יופייה של העיר ירושלים. באחת הקינות שחיבר ר' שלמה איבן גבירול נאמר: "הָיִית יְפֵה נוֹף וְראש עַפְרוֹת תֵּבֵל". כלומר, ארצך היתה יפה בנופיה ושימשה ראש לכל עפר העולם.

 

ירושלים היא כלילת יופי: "מציון מכלל יופי א-להים הופיע" (תהילים נ, ב). חכמינו ז"ל אמרו על הפסוק: "מציון מכלל יופי" (תהילים נ, ב): "ממנו [מירושלים] מוכלל יופיו של עולם" (יומא נד, ע"ב); "מציון נשתכלל כל העולם כולו" (תנחומא, קדושים, י). כלומר, נקודת המוצא והשורש של עולם ומלואו הוא בירושלים ובאבן השתייה שבהר הבית, ממנה הושתת העולם כולו. מכאן שיופייה של ירושלים הוא שורש ועיקר לעולם כולו. במעמקיה יסודות איתנים שמהם הושתת העולם.

 

ציפוי באבני שיש

עוד הפליגו חכמים ביופייה של ירושלים וביופיו של בית המקדש, ולימדונו: "מי שלא ראה ירושלים בתפארתה – לא ראה כרך נחמד מעולם. מי שלא ראה בית המקדש בבניינו – לא ראה בנין מפואר מעולם" (סוכה נא, ע"ב). חכמינו סיפרו על בית המקדש שבנה הורדוס במינים שונים של אבני שיש, ולא ציפה אותו זהב, כפי שעלה בדעתו, משום שקיבל את דעת החכמים שיפה יותר לעשות כן.

 

לכן גם, היופי של ירושלים שונה בתכלית השינוי מכלל היופי הארצי-גשמי שנגלה לעינינו מסביב לעולם. תשעה קבין מתוך עשרה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו – במובן אי-השגת היופי האמיתי שמקורו רוחני. ירושלים – תל תלפיות; כולנו מכוונים בתפילות לכיוון ירושלים המאחדת והמאגדת סביבה את כלל העם היהודי. היא שורש רוחני אחד, ממנו יונקת כלל האנושות את ענפיה, עליה ופירותיה מאילן המורשת היהודית.

 

רשימה מתוך ספר בכתובים על מושג היופי ביהדות

————-

באתר הבא תוכלו לחזות בתשעת הקבין של יופי שנטלה העיר ירושלים. שפע של צילומים מרהיבים של ירושלים מאפשרים לערוך סיור בין השכונות, המגדלים, השערים ונופיה הסואנים של העיר.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חגי ומועדי ישראל. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על יופייה הנשגב של ירושלים

  1. שש הגיב:

    הייתי רוצה הסבר על המשפט הזה:
    מהות היופי האמיתי מתקיים ופועל ב'דעת האדם', ואנו מוגבלים מלהשיגו בגלל רוחניותו.
    נדמה שיש כאן תרתי דסתרי.

    כללית, הטקסט הזה פונה למאמינים. לא ברור לי כיצד אמור אדם חילוני וחסר-פניות להשתכנע בדבר עליונות יופיה של ירושלים. היוםי הזה הוא רק בעין המסתכל המאוהב. הרושם האובייקטיבי קצת שונה.

  2. אורי פז הגיב:

    כתבתי ש"מהות היופי האמיתי מתקיים ופועל ב'דעת האדם', ואנו מוגבלים מלהשיגו בגלל רוחניותו". וכוונתי היתה שאמנם הרגשת חוויית היופי היא מן ההשגות האנושיות, אולם מהות ההשגה וההנאה ממושא או דבר יפה בתכליתו, מתקיימת ברובד העמוק יותר של "דעת האדם", שזהו מושג תיאולוגי מעמיק (ראו למשל, "פרקי קניין הדעת" של הרב שלמה וולבה המנוח, ירושלים תשס"א).זהו רובד שאנו מוגבלים מלהשיגה בשל רוחניותו.

    במאמרי זה אני יוצא מנקודת הנחה שכל מי שחווה אי-פעם בחייו חוויה רוחנית מהסתכלות בדבר-מה יפה בהתרשמותו – יוכל ליהנות מההסבר הפילו-תיאולוגי שלי כאן. בשביל זה לא צריך להיות אדם מאמין או סקולריסט. וגם אם הרשימה פונה בעיקר לשיח של שומרי מצוות, הם גם כן קהלי יעד אתר הבית שלי, אם לא בעיקר. כך או כך, אני סבור שגם אדם חילוני באורח חייו שחווה לא-אחת חוויה של יופי נשגב מבינתו, יוכל לקבל שמץ של מושג רוחני של התופעה הריאליסטית.

    וזה בדיוק העניין שהרושם האובייקטיבי אינו רלוואנטי למושא היופי הנשגב מבינתנו. ומאחר ומדובר בחוויה רוחנית במהותה, גם לדעת רבים מחוקרי אומות העולם שנתנו את דעתם על כך, כל המימד הריאליסטי-האובייקטיבי כבודו במקומו מונח בצד בשטחי דעת וחקר אחרים בהווי עולמנו המורכב.

  3. ינון הגיב:

    מאז שחרב בית המקדש, ירושלים לא נהנת מתשעה קבין של יופי שקיבלה ובגלל זה אין לה כאין וכאפס את היופי מימי שלמה המלך(ע"ה) לדוגמא

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s