שקדייה אחת / ס' יזהר ז"ל

הסופר זוכה פרס ישראל, פרופ' יזהר סמילנסקי, נפטר הבוקר והוא כבן 90.

זקן השבט של הספרות העברית ומהוגיה הפוליטיים היותר-שנויים-במחלוקת פרסם לפני מספר שנים את הסיפור שדווקא אהבתי, על שקדייה אחת. והוא מעין משל זן מעגלי מרגיע, המתאר איך התמלאה פתאום, ממש פתאום, שקדייה שאין בה שום דבר מיוחד, פריחה.

אני רואה בו משל למצבו של עם ישראל בהיסטוריה ואתם כמובן מוזמנים כאן לפרשן אותו כרוחכם  

שקדייה אחת / ס' יזהר

 

יש לנו בחצר שקדייה. שום דבר מיוחד. לא קומה לא רוחב, ולא אומרת כלום. ופתאום, ממש פתאום, יום אחד, פתאום, נתמלאה זו כולה פריחה, וכולה היא לבנה, עשירה, וכל המקלות היבשים ההם הבקיעו פתאום פריחה מתוכם, פתאום והיא לבנה כולה, ריחנית, קוראת דבורים. ואפילו ביום מעונן כזה, באמת שום דבר לא הזדעזע מסביב, ולא שום סימן תימהון, כאילו באמת לא קרה כלום, אבל הנה פתאום, החצר, כל החצר, התמלאה פריחה, וכל מה שהיה שם שנראה היה שאי-אפשר עוד שתהיה בו אי-פעם הפתעה ושיהיה רק הולך לו ונמשך רק כמו שהוא תמיד בכזה סתם אחד, עמום, בלי סימן, ורק הולך ונמשך כמו שהוא, תמיד, ופתאום והנה זו פריחה, פריחה אדירה, עולה על גדותיה, מציפה את העולם ואת אותו השיח היבש עם אותם שלדי המקלות היבשים, והוא הופך כעת לכלה מהודרת, לבן עם ורוד, ועם ריח דבש, וכבר עם סיעות דבורים תוזזות, והכול כבר מלא סביב סביב רחש עסקני שואף להספיק.

 

          האם זה אומר משהו?

          האם זה סימן למשהו?

          האם צריך להבין מזה משהו? – מי שרוצה.

          אבל באמת אין כאן אלא פלא שאינו פלא, אין כאן אלא רק הכרח אחד שמתקיים, שבבת אחת נעשה וכבר ישנו, וכבר הנה הוא כאן פורח להפליא.

 

מֵישר, אדר א, תשס"ג

פברואר, 2003

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טקסט טוב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על שקדייה אחת / ס' יזהר ז"ל

  1. רחל נפרסטק הגיב:

    היופי נמצא בפרטים הקטנים דווקא.
    לעתים נראית לנו תופעה פלאית, מגיחה משום מקום והנה היא ניצבת מולנו. האם היא פלאית באמת? או אולי זה דרכו של הטבע?

    ואולם גם השכול והנהי עלולים להופיע לפתע פתאום מבלי שצפינו אותו.

    הלך ענק מן הארץ. יהי זכרו ברוך.

  2. מיקי האייל המגחך הגיב:

    ענק בעיני הוא לא היה, כתיבה טרחנית מוטה פוליטית מגוייסת לרעיון שאינו נחלת הכלל אלא שייך למחנה מאוד מסויים על בסיס השתייכות שבטית/חברתית צרה ולא מייצגת.

    למרות שנפטר בשיבה טובה חבל על דאבדין לנכדיו ילדיו ושאר בני משפחתו.

  3. אומר שהלכתי בין ענקים,
    אומר שצעדתי במשעול של תקווה, יופי וכנות.
    אומר שלא פעם חייכתי ולא פעם התעצבתי.

    אם יורשה לי לומר קינת אוהבים.
    ידך חסרה, דעתך נעלמה.
    כתבייך נשארו אך עם זאת תמו.
    ס. יזהר, אם יורשה לי לומר, הלכתי בין ענקים כס. יזהר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s