המבקר לינדנשטראוס – עוצמה עם התקשורת או עם הציבור?

הסיכויים הקלושים לכך שמבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, יבדוק את תפקוד התקשורת במלחמה, נובעים כנראה מהביקורת שמותחים עליו משפטנים ואתיקאים בכירים. הלא הוא עצמו מטפל, לדבריו, בעיקר בפרשיות השחיתות המתפרסמות בתקשורת

 

בצל הוויכוחים החריפים עם לשכת ראש הממשלה אהוד אולמרט, פירט בכנסת (6.9.06) מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, את האופן בו חוקר משרדו את תפקוד הרשויות והטיפול בעורף. את החקירה החל עוד בטרם שככו הקרבות, ודגש מיוחד הושם על מיגון היישובים בקו העימות והטיפול בחומרים מסוכנים. גם הדרג הצבאי והמשטרה "על הכוונת". ומה עם ביקורת התקשורת?

ספק רב אם המבקר לינדנשטראוס יחליט לחקור גם את אמצעי התקשורת על תפקודם בסיקור ופרשנות מלחמת לבנון השנייה. אין זה סוד שהציבור הרחב וחלק מהעיתונאים (כמו: יעקב אחימאיר, ירון אנוש ונדיר צור) דורשים הקמת ועדת חקירה מיידית לבדיקת התנהלות אמצעי התקשורת בסיקור המלחמה האחרונה. אך מהם באמת הסיכויים שהמבקר לינדנשטראוס, מתוקף תפקידו לבקר גופים ציבוריים, ביניהם רשות השידור וגלי צה"ל והרשות השנייה הנתונה לפיקוח רגולטורי, אכן יבדוק את תפקוד התקשורת בעת המלחמה?

לצערנו הרב, יש להודות שהסיכויים לכך קלושים למדי, ומיד נבין מדוע ואיך. אך קודם לכן נבהיר שגם אם אין זה מתפקידו של המבקר לינדנשטראוס לבקר את אופן סיקור הלחימה בערוצי התקשורת הפרטיים (העיתונות היומית והמקוונת, למשל), אך צפוי היה שהמבקר לפחות יקרא לתקשורת הפרטית לחקור את עצמה. אך לא היא. לגבי התפקוד של רשות השידור, גלי צה"ל והרשות השנייה (הנתונה לפיקוח רגולטורי), הרי שמתוקף תפקידו, על מבקר המדינה לינדנשטראוס להעלות ביקורת כלפי תפקודם של גופים ציבוריים אלה, ככל גוף ציבורי הנושא באחריות הציבורית.

 

האג'נדה של מבקר המדינה

מאז כניסתו לנעלי תפקיד "מבקר המדינה", מתנהל השופט לינדנשטראוס בנחישות רבה; ביקורת המדינה מתרחבת לגופים ציבוריים נוספים והדבר מעודד. לטענת לימור סמימיאן דרש, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית ('מעריב', 10.5.06): "ההתקפה על מבקר המדינה הגיעה באיחור, אבל היתה צפויה. כל זמן שמבקר המדינה היה נציג המלחמה בשחיתות הפוליטיקאים, הוא זכה לאהדה. כי אין קבוצה נטולת לגיטימציה, שהציבור איבד אמונו בה, שהתקשורת משתלחת בה – כמו נבחרי הציבור. אולם מבקר המדינה לינדנשטראוס קבע, למגנת ליבם של בעלי שלדת חסינות הביקורת, כי עוד פרטים ומוסדות ראויים לביקורת. מכאן, המגמה של הדה-לגיטימציה למוסד מבקר המדינה היתה ברורה. שיאה היה בהתקפה של ראשי בנק ישראל, מקרה שקבע תקדים מסוכן, בו גופים ציבוריים מעמידים עצמם מעל החוק".

עם זאת, דומה שהפעם הביקורת כלפי אופן התנהלותו של מבקר המדינה לינדנשטראוס, חורגת מהתקפה מצד מבוקריו. הפעם נראה כי חרף החשיבות הרבה שיש בהצלחתו של משרד מבקר המדינה לפרסם שחיתות בשירות הציבורי ולהעלות ביקורת בונה על ניהול תקין של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת; חרף ההכרה הציבורית בחשיבותה של הביקורת; וחרף העובדה שלביקורת של לינדנשטראוס יש כוח ההרתעה הדרוש בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת – ראוי ומתבקש לבקר גם את מבקר המדינה עצמו, שאינו חסין מביקורת ציבורית כלפי התנהלותו. ושוב, אין מדובר בהכשר לביקורת מנגד של המואשמים בניהול לקוי, אלא בעצם האג'נדה של המבקר לינדנשטראוס, המטפל לדבריו בפרשיות השחיתות המתפרסמות בעיקר באמצעי התקשורת.

משפטנים בכירים דנים לאחרונה בשבט הביקורת גם את אופן ניהול הביקורת של המבקר לינדנשטראוס. לטענת עורכת הדין רחל מלחי, מן הדין לשאול: "האם ראוי שהאג'נדה של המבקר תוכתב על ידי האג'נדה של התקשורת. ידוע שהתקשורת פועלת בחלק מהמקרים – גם באשר לפרסום דברים וגם באשר להימנעות מפרסום – על-פי שיקולי רייטינג, ולעתים גם על פי שיקולים של בעלי אינטרסים כאלה או אחרים, שיש להם השפעה לא מבוטלת".

נראה שלהסתמכות על מה שמגישה התקשורת, יש גם היבטים שליליים שחייבים להביאם בחשבון.

 

סכנת "המשפטיזציה" ו"התקשורתיזציה"

גם עו"ד רם כספי, מבכירי הפרקליטים בישראל, סבור שמבקר המדינה לינדנשטראוס משתק את המדינה, ולדעתו עוצמת המבקר יחד עם התקשורת – מסוכנים למדינה יותר מכל דבר אחר. "מבקר המדינה משתק את המדינה", כך אמר עו"ד כספי בכנס השנתי של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר (5.9.06). "אין קשר בין מה שהוא עושה לבין מה שהוא אמור לעשות. הוא הפך לרשות הרביעית. כשהוא מפרסם שמות של אנשים שהוא חוקר, הוא פוגע בהם, כי הציבור רואה בזה גזר דין". ואכן, עם כניסתו לתפקיד המבקר, לינדנשטראוס הבהיר לא אחת בראיונות תקשורתיים, שהוא מבקר מזן אחר. שהוא – מפרסם שמות. אצל קודמו בתפקיד, השופט (בדימוס) הפרופ' אליעזר גולדברג וגם אצל מבקרים קודמים, היתה אמנם אצבע מאשימה, אבל היא לא הופנתה לכתובת ספציפית, אלא היתה כללית.

כספי גם תהה בקול רם בשאלה המתבקשת: "איך התקשורת יודעת על המהלכים של מבקר המדינה? האם יש הזנה הדדית בין המבקר לתקשורת? למה לא קובעים שרק בית המשפט מוסמך לפגוע בשמו הטוב של אדם? המבקר מטיל שיתוק ברגולטורים והם לא מקבלים החלטות. עוצמתם של מבקר המדינה, התקשורת והיועצים המשפטיים מסוכנת למדינה יותר מכל דבר אחר."

"ישבתי פעם ליד שר האוצר דאז פנחס ספיר ואיש עסקים שהיה לו מפעל שהעסיק 200 איש וביקש להפוך מאזור עדיפות לאומית ב' ל-א', כדי לקבל הטבות מס טובות יותר. היועץ המשפטי אמר לספיר שזה אסור, אבל ספיר אמר לו 'אני המיניסטר, לא אתה', ושינה את הסטאטוס בהתאם לעמדתו המקצועית."

"היום היו עושים חקירת משטרה בינלאומית. היום יועצים משפטיים מחליטים איפה עוברים כבישים. היום אין טעם להיפגש עם שרים, כי הם לא מחליטים דבר בעצמם. כשמשקיעים יהודים מרוסיה רוצים להשקיע פה כסף, שואלים אותם מאיפה הכסף ופוסלים אותם פסילה טוטאלית. הדברים הללו – המשפטיזציה והתקשורתיזציה מסוכנים למדינה ביותר, וראינו את התוצאה לכך במלחמה בלבנון, כשגופים לא פעלו מפחד של ועדות חקירה. אני רוצה לראות פוליטיקאי שיגיד מה שאני אומר; ישחטו אותו!".

עו"ד כספי יצא גם להגנת הפוליטיקאים החוששים לתפקד כראוי ובהתאם להבנתם המקצועית: "ההנהגה שלנו משותקת, מכיוון שאנשי המפתח מפחדים מהתקשורת. מקבלי ההחלטות לא חושבים על מה נכון, אלא על מה יכתבו ואיך זה ייראה". דבריו אלה של עו"ד כספי נכונים לפחות על פי הנתונים המדברים אודות העיסוק הרב למדי שמטריד את מנוחתו היומיומית של כל חבר/ה בכנסת ישראל: תדמיתו/ה במדיה הישראלית. לאישי ציבור בקושי נותר זמן לעסוק בענייני ניהול המדינה עליהם הופקדו ולהם נבחרו בידי הציבור.

הפרקליט הבכיר ביקר את עודף הביורוקרטיה השלטת במסדרונות השלטון: "לפוליטיקאים אין זמן לעבוד כי הם עסוקים בתקשורת", אמר עו"ד כספי. "והתוצאה היא שכדי לבנות משהו ולקבל תב"ע (תכנית בניין ערים – א"פ), צריך לחכות עשר שנים. התוצאה היא שקבלנים ישראלים בונים בבוקרשט ובבודפשט, במקום בתל אביב. התוצאה היא שיזמי היי-טק לוקחים את הדיסקטים עם ההמצאות הגאוניות שלהם ובורחים לסן פרנסיסקו".

 

המלצות למבקר לינדנשטראוס

עו"ד רחל מלחי מציעה על כן למבקר המדינה לינדנשטראוס "להתחייב למכסה מסוימת, מינימלית, של טיפול בנושאים הבאים מהציבור, מאנשים פרטיים, שלעתים קרובות הם חסרי אונים, מתוסכלים וממורמרים, רק משום שאין כתובת יעילה לטיפול בתלונותיהם. "

"כך נדע שגם לאדם 'הקטן' יש תרופה מידי מבקר המדינה, לא דרך העיתונות וגם לא בדרך של הפנייה לנציב תלונות הציבור, אלא בדרך של חקירת טענות האזרח על ידי המבקר".

בינתיים האזרח המצוי נותן ציון בלתי מספיק למבקר המדינה לינדנשטראוס. סקר של מנהל מכון "גיאוקרטוגרפיה", פרופ' אבי דגני, שפורסם בתכנית "פוליטיקה" (ערוץ 1, 5.9.06), גילה רמה נמוכה מאוד, נמוכה להפליא, של אמון הציבור במבקר המדינה. נתוני הסקר הללו הם לא לחינם. "רמת האמון במבקר המדינה נעשית דומה לרמת האמון בתקשורת", אומר היום ל"אומדיה" פרופ' אסא כשר בעקבות ממצאי הסקר. לדעתו, ירידה חדשה ומפתיעה כזאת באמון הציבור במבקר המדינה היא "אור אדום" למבקר.

ואכן, הרעיון המקורי העומד מאחורי מוסדות ביקורת המדינה, הוא היותם מנגנונים של סיוע להנהלה הארגונית למלא את תפקידה בצורה הולכת ומשתפרת. מטעמים היסטוריים, מעמד ביקורת המדינה בישראל השתנה והיא הפכה חיצונית ועצמאית במנגנוניה. אך לאחרונה, נוצר הרושם שהיא הפכה עצמאית מדי לא רק במנגנוניה, אלא גם ביעדים המכוננים אותה. יותר ויותר היא מצטיירת כ"שחקן" מן המניין בתקשורת ולא כמנגנון השתפרות אפקטיבי.

כך שבינתיים, עד שמבקר המדינה לינדנשטראוס יתעשת וישכיל "להחליף פאזה", כנראה שאין וגם לא תהיה מצידו כל דרישה מאמצעי התקשורת בישראל לביקורת ציבורית או לביקורת עצמית ופנימית, עם מסקנות אופרטיביות לקראת שיפורה ויעילותה בשירות הציבורי. נמתין ונראה כמה זמן עוד ייקח למבקר לינדנשטראוס לשנות את התנהלותו, לאור הביקורת הציבורית שנמתחת עם שוך הקרבות על תפקודם של כלי התקשורת בארץ בעת מלחמת לבנון השנייה ולאור מידת האמון הציבורי במוסד שלינדנשטראוס עומד בראשו, שכאמור הולך ופוחת מאוד בתפישת הציבור הישראלי.

על מבקר המדינה לינדנשטראוס להחליט את מי הוא משרת: האם את הציבור בישראל, הרואה בו כתובת אחרונה להגשת תלונות כלפי רשויות השלטון המכהנות, או את אמצעי התקשורת, מהם הוא ניזון בפרסומיו ונהנה יחד איתם ממנעמי הרייטינג הזמני. "אמון הציבור יכול לעמוד על בסיס רעוע", מודה פרופ' כשר. "אבל בלעדיו אין לגופי המדינה אפשרות לתפקד כראוי. כמו הצדק, כך גם הביקורת לשם השתפרות, צריכה להיעשות ולהיראות בתור שכזו ולא אחרת".

                                 

 פורסם לראשונה באתר "אומדיה"

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הפרעות בתקשורת. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על המבקר לינדנשטראוס – עוצמה עם התקשורת או עם הציבור?

  1. דוד הגיב:

    ואכן, עם כניסתו לתפקיד המבקר, לינדנשטראוס הבהיר לא אחת בראיונות תקשורתיים, שהוא מבקר מזן אחר. שהוא – מפרסם שמות. אצל קודמו בתפקיד, השופט (בדימוס) הפרופ' אליעזר גולדברג וגם אצל מבקרים קודמים, היתה אמנם אצבע מאשימה, אבל היא לא הופנתה לכתובת ספציפית, אלא היתה כללית.

    כדאי שתקרא את הדוחות של מבקרי עבר ובהם גולדברג, לפני שאתה כותב דברים כאלה. למשל הדוח שכתב המבקר על מינויי הנגבי במשרד לאיכה"ס. הוא בהחלט מפנה אצבע מאשימה לאנשים ספציפים. כלל לא ברור לי מהי ביקורת כללית – "משהו רקוב בממלכת דנמרק"? "במחלקה א' של משרד ב' יש מינויים פוליטיים"?

  2. דוד הגיב:

    הפסקה הראשונה מתוך המאמר שלך שם.

  3. אורי פז הגיב:

    אצל גולדברג וקודמיו היתה אמנם אצבע מאשימה, אבל היא לא הופנתה לכתובת ספציפית, אלא באופן כללי.

    המקרה של השר משה הנגבי הוא יוצא דופן, שאינו מעיד על הכלל.

  4. דוד הגיב:

    הביקורת תמיד מבוססת על ליקוי ספציפי. אין כל ערך לדוח שבו נאמר כי במשרדי הממשלה יש באופן כללי מינויים פוליטיים.

    לעתים מתגלה בביקורת אחריות אישית של שר או אדם אחר לליקויים, ולעתים לא. כך אצל המבקר הזה ואצל קודמיו.

  5. דוד הגיב:

    הנה סקירה של דוח הביקורת האחרון של גולדברג

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3080613,00.html

    כפי שאתה רואה, אין מדובר ב"ביקורת כללית"

    דוחות ביקורת משנים עברו אפשר למצוא באתר מבקר המדינה

  6. אורי פז הגיב:

    למיטב ידיעתי, הדו"חות של גולדברג וקודמיו התרכזו בהמלצות סיוע להנהלה הארגונית למלא את תפקידה בצורה הולכת ומשתפרת. ואלה הופנה כלפי כל גוף ציבורי שנבדק, נבחן ונחקר.

    ואילו אצל המבקר לינדנשטראוס, נוצר הרושם שביקורת המדינה הפכה עצמאית מדי לא רק במנגנוניה, אלא גם ביעדים המכוננים אותה. יותר ויותר היא מצטיירת כ"שחקן" מן המניין בתקשורת ולא כמנגנון השתפרות אפקטיבי. לינדנשטראוס הבהיר לא אחת בראיונות תקשורתיים עמו שהוא מבקר מזן אחר. שהוא קודם כל והכי חשוב – מפרסם שמות. לדידו, שמות הם דבר המחייב תשומת לב. גם של המבוקר, שאינו יכול להסתתר מאחורי אנונימיות של המשרד המבוקר, וגם של הציבור, שיודע עם מי ספציפית יש לו עסק.

  7. דוד הגיב:

    אם אין לך חשק לנבור בדוחות באתר המבקר, קרא לפחות את הקישור בהודעתי.יש שם שמות רבים.

    המבקר שונה אולי בסגנון, לא במהות.

    אגב, הביקורת מעולם לא הצטיירה כמנגנון השתפרות אפקטיבי.

  8. קרני הגיב:

    השר משה הנגבי טוען לחפותו. בפעם האחרונה שקראו לו לאכול השם היה צחי הנגבי. גם הפרשן משה נגבי לא ידע שהוסיפו לו את ה' הידיעה ומינו אותו לשר.

  9. אורי פז הגיב:

    ככה זה כשקוראים בעיתונים ושומעים ברדיו את השמות שלהם. התבלבלתי בשמות, הכוונה היתה לשר צחי הנגבי.

  10. גדי הגיב:

    אתם יכולים להמשיך להתווכח עד מחר ללא מועיל.

    זה הכול תלוי במתבונן. עניינים של פרשנות. שניכם צודקים, מי פחות ומי יותר.

  11. דוד הגיב:

    הטענה שהמבקרים בעבר וגולדברג בפרט נמנעו מלנקוב בשמות, או שביקורתם היתה "כללית", היא שגויה עובדתית.

  12. אורי פז הגיב:

    להלן קטע נבחר ממאמרו של יעקב אחימאיר במעריב, 10.9.06:

    …הסגנון לא מוצא חן אפילו בעיניו של פרופ' אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, החרד שמא יתבצר לו המבקר כ"רשות רביעית‭,"‬ עצמאית. פרופ' כרמון מבקש להזכיר למבקר המדינה כי הוא רק שלוחה של הכנסת, הבוחרת בו, ואל לו לפרוש כנפיים. מוזר שנשיאו של מכון, המבקש לבצר את המשטר הדמוקרטי בישראל, חותר להחזיר את המבקר לינדנשטראוס אל לשון הרמזים וכתבי החידה שאפיינו את לשון הביקורת של כמה מקודמיו. האם אנו עוסקים כאן בהפרדת הרשויות של מונטסקייה? וגם אחד מבכירי הפרקליטים, עו"ד רם כספי, טוען כלפי המבקר, כי בחושפו את שמות הנחקרים הוא פוגע בזכויות הפרט.
    לא רק הח"מ בוודאי זוכר היטב, כי הביקורת שהוטחה בכמה מקודמיו של לינדנשטראוס היתה על הדוחות, שהיו כמו מוצפנים, שהסתירו את שמות הנחקרים. דוחות שממש נזקקו לפענוח. יש לקוות שמבקר המדינה לא יירתע מכל אמירה של רם ונישא…

  13. אורי הגיב:

    בראיון למוסף הארץ, טוען צחי הנגבי שמבקר המדינה השופט בדימוס אליעזר גולדברג חיסל חשבונות על גבו, כך שברור מדוע דווקא את שמו של הנגבי חר גולדברג לאזכר מפורשות בדו"ח שלו, זאת בשונה מכל אחד אחר שביקר בדו"חותיו:

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/770462.html

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s