אם פעם תוגשם משאלתם של אזרחי מדינת הטוקבקים הנזעמים שדורשים לסרס את האנס הסדרתי בני סלע כדי שלא יוכל עוד להמשיך ולפגוע בנשים נוספות, והעניין יבחן ברצינות בידי הרשויות הממונות, הם לא יצטרכו לעבוד קשה. בנוסף, זיגמונד פרויד טעה בקביעתו שברית המילה היהודית מהווה תחליף סמלי לסירוס
"קליניקת אגניו", תומאס איקינס, 1889
במספר מקומות באירופה ובארצות-הברית הונהג במאה הקודמת עונש סירוס נגד עבירות מין מסוימות. הסירוס היה כירורגי (ניתוח הסרת אשכים) או כימי-הורמונלי (תרופות אנטי-הורמונליות מדכאות TSTׂ). כיום, הסירוס הכימי – המתבצע באמצעות הזרקה תקופתית של חומרים הסותרים את פעולת הטסטוסטרון, שאמורים להביא לירידה בדחף המיני או לביטולו המוחלט – מהווה שיטת טיפול אחת מני רבות הנהוגה בעולם המערבי לצורך טיפול בעברייני מין.
הגם שיעילות הסירוס במניעת פשעי מין שנויה במחלוקת, ולאחר מלחמת העולם השנייה השיטה ננטשה ברובה, הדבר לא מנע ממדינת קליפורניה להיות המדינה הראשונה בארה"ב לחוקק את הסירוס הכפוי, בחוק מ-1996 המחייב פדופילים סדרתיים לעבור סירוס כימי. מספר מדינות אחרות בעולם הצטרפו אליה מאוחר יותר עם חוקים דומים. בנורבגיה נהגו במשך 25 שנה לסרס עברייני מין ולא הקטינו בכך את הרצידיביזם, היות והגירוי המוחי הגורם ליצר המין החזק, אינו נעלם עם הסירוס.
במדינת ישראל כמעט ולא מסרסים את האנסים הכרוניים המתקשים לשלוט על נטיותיהם ההרסניות. אם פעם תוגשם משאלתם של אזרחי מדינת הטוקבקים הנזעמים שדורשים לסרס את האנס הסדרתי בני סלע כדי שלא יוכל עוד להמשיך ולפגוע בנשים נוספות, והעניין יבחן ברצינות בידי הרשויות הממונות, הם לא יצטרכו לעבוד קשה. כל שעליהם לעשות הוא לבחון את עמדת ההלכה היהודית.
הסריסים מוזכרים מספר פעמים בתנ"ך: סריסי המלך אחאב, יהויכין, יכניה והמלכה איזבל; סריס-מפקד על חיילי צדקיהו ודוד המלך. בנוסף לסריסים משרתים של מלכים, היו גם אנשים סריסים כמו נח, פרעה, פוטיפר, אמנון, שבעת סריסי המלך אחשוורוש, הגא סריס המלך, בגתן ותרש, חנניה מישאל ועזריה, ואחרים.
אך היהדות אוסרת לחלוטין כל צורה של סירוס, פרט למצבים בהם היא נדרשת מחמת פיקוח נפש. על פי דברי התנא רבי חנינא בן חכינאי (בבלי, שבת ק"י, ע"ב), מקור האיסור בתורה נמצא בספר ויקרא (כב, כד). יתרה מזו, גבר שסורס באמצעות פגיעה בדרכי הזרע שלו, מוגדר בתורת ישראל כ"פצוע דכא וכרות שופכה" ו"אסור לבוא בקהל" (דברים כג, ב). פצוע דכא הוא מי שנפצעו אשכיו, וכרות שופכה הוא מי שנכרת גידו. הוא מוגדר כ"פסול חיתון", כלומר מוגבל באפשרויותיו החוקיות להינשא.
היהדות היא הדת היחידה האוסרת סירוס של בני אדם ובעלי חיים. בניגוד לה, כמעט כל העמים הקדמונים ביצעו סירוס של גברים, וניתוחי סירוס נחשבים בין הניתוחים הקדומים ביותר בתולדות הרפואה.
האם יש קשר בין שבעת סריסי אחשוורוש (למשל) לבין הסירוס כפי שהוא ידוע לנו כיום? כלומר, האם מדובר במשרתים מסורסים? חכמינו האמוראים נחלקו במסכת סנהדרין (דף צג, ע"ב) אם מדובר בסריסים ממש. יש שסבורים כי אכן מדובר בעבדים שסירסום מכיוון שעסקם היה עם נשות המלך, לבל תעלה בליבם מחשבת פיגול. אך רוב מפרשי המקרא סבורים שלא מדובר דווקא בסריסים במובן של עיקור, אלא שהיו אלה רק פקידים בבית המלך.
ואכן, אין פלא שבעברית העכשווית נכללות מגוון הדעות. כך למשל, במילון ספיר: סָרִיס – 1. עֶבֶד מסורָס שֶמשַמֵש כּשומֵר ההַרמון; 2. מי שֶנִכרְתוּ אֲשָכָיו כּדֵי לִמנועַ מִמֶנוּ כּושֶר הולָדה, מעוּקָר; 3. (בּהרחבה) מי שהוא חֲסַר כּוחַ יצירה, חֲסַר רגישוּת; 4. פָּקיד בּבֵית המֶלֶך.
ברית מילה כתחליף לסירוס?
יחד עם זאת, שנים רבות לאחר שנכתב איסור הסירוס בספר דברים (המצוטט למעלה), טען הפסיכואנליטיקאי היהודי זיגמונד פרויד כי ברית המילה (הן היהודית והן הלא-יהודית) מהווה תחליף סמלי לסירוס, שבאמצעותו הטיל האב את מרותו על בניו בימי-קדם.
לדעתי, פרויד לא צדק, לפחות לא לגבי טקס ברית המילה היהודי. וזאת בשל מספר נימוקים וסיבות:
תחריט עץ משנת 1731 של טקס ברית מילה יהודי
א'. ברית המילה נוהגת מתקופת אברהם אבי המאמינים, אשר מל עצמו על פי ציווי הבורא, ומאז מעשה ברית המילה מהווה אות ברית שכרותה בין העם היהודי לבין בוראו מייחדו. ברית כרת האל עם אברהם, וציווהו שתהיה אות הברית בבשרו לעולם, ככתוב: "זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך, המול לכם כל זכר… והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם" (בראשית יז, י-יג).
הציווי על המילה עובר מדור לדור מימי אברהם שמל את עצמו לא בכדי להטיל את מרות אביו, תרח עובד האלילים, על עצמו, אלא כדי לכרות ברית לדורות בין זרעו לבין בוראם-בוחרם לו לאומה.
ב'. אותו התנ"ך היהודי שאוסר על פצוע דכה וכרות שופכה לבוא בקהל ישראל, מצווה על ברית המילה כאקט יהודי-אמוני גרידא, בכך שמציין במפורש במספר מקומות את כריתת הברית שבין עם ישראל לבין אלוהיו.
ג'. הסירוס לא נעשה על ידי פגיעה ישירה באיבר המין דווקא, אלא באמצעים רבים ושונים.
ד'. נניח שאני טוען שברית מילה היא עניין סמלי שמטרתו להראות כיצד אנשים שרצו שילדיהם יגיעו לחלל ולא יכלו – מבטאים זאת על ידי ברית מילה. תוכיח שלא?! האם כל רעיון עוועים שעולה במוחו של מישהו עלי להוכיח מנגד?!
טקס מילה, תמשיח קיר, סקארה, המאה העשרים לפנה"ס
ה'. אנו מלים את ילדינו לא בגלל סיפור אברהם, אלא בגלל ציווי התורה המופיע בפרשת מצורע "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא יב, ג), רק שאברהם צווה על ידי האלהים. ואם תאמר שאינך מאמין בכך, אומר לך שאני איני מאמין כלל שיש מצווה כמו ברית מילה, והרי המקור היחיד למצווה הוא הכתוב בתורה והתורה מספרת גם כיצד נולדה המצווה. מי שאינו מקבל את זה, מדוע שיקבל שיש בכלל מצווה ויספר אודותיה כל מיני סיפורי ילדים אינפנטיליים, המעידים יותר מכל על פנימיות לבו.
פאזל 
אתה טוען שפרויד טעה. אבל פרויד לא אמר שאתה טועה.
הוא בסה"כ נתן למיצוה המילה הסבר שונה ממה שאתה נותן לו.
האם לא נכון יהיה לומר שההסבר שלך הוא תלוי אמונה, ואין לו תוקף עבור מי שאינו מאמין?
ראשית, תודה על תגובתך.
לגופו של עניין, חמשת הנימוקים שהצגתי בפוסט למעלה אינם תלויי אמונה אלא תלויי היגיון. למשל, סביר להניח שאותו ספר דת לא יתיר ויאסור את אותו המעשה, ובכך ימנע מעצמו חוכא ואיטלולא.
בחלק מהמקרים הסירוס לא מצליח לעקר את יצר
התוקפנות העז שמניע אנשים כמו בני סלע, ואז
הם מממשים את זממם באמצעים מזויעים אחרים.
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2094493&whichpage=#R_3
הראשון שמצא את הקשר בין המילה והסירוס היה הקיסר הדריינוס, שלפי חלק מהמקורות גזר על המילה עוד לפני פרוץ המרד, לא מטעמים של 'גזירות שמד', אלא כחלק מהאכיפה על איסור הסירוס באימפריה הרומית.
אילו היה פובליוס איליוס הדריינוס, שחיק עצמות, קורא את הגיגיו של אורי פז (בתרגום חפשי ללטינית), לבטח היה חוזר בו.
המילה היא אקט של הטלת מום.
כל השאר זה בובא מיסאס
להביא את הבן בברית מילה, הם לא ילדו בכאבי גהנום, הם לא
מניקים, הם לא היו בהריון 9 חודשים של סבל
ומתח
ברית המילה ביהדות זה עניין שהומצא על ידי גברים יהודים, לפני כמה אלפי שנים, שמפקיעים את חזקת הבן מהאשה שילדה אותו, והופכים אותו בכך לנכס בלעדי שלהם, הברית היא לפיכך בין אב לבן, ותרתי משמע זה רק עניין של אמונה.
פרויד נגע בנקודה אבל אחרת, בנוגע למרות של אב בן אבל הוא לא דייק
הסיפור פה נוגע ליחסי המרות שבין האב לאם
וגימודה של הנקבה על ידי הזכר.
סרוס כימי זה כבר סיפור אחר.
מחקר בדק: הסיבוכים הרפואיים בעקבות ברית מילה
0.5 אחוז מהבריתות מסתיימות בסיבוך רפואי, כך עולה ממחקר חדש שבדק את הנושא. הסיבוכים השכיחים: דימום, צלקות, עקמת או סיבוב של הפין ואפילו כריתת חלק מהפין. עוד מצא המחקר – אין הבדל בין מוהל לרופא בכל מה שקשור לרשלנות וסיבוכים
מיטל יסעור-בית אור
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3244428,00.html
פרופ' אלן רונאלד, מומחה למחלות מין מאוני' מניטובה קנדה:
"סיכוייהם של גברים שנימולו להידבק בנגיף האיידס קטנים בהרבה מאלה של גברים שלא נימולו. הממצאים מתבססים על 28 מחקרים בנושא, שבוצעו במקומות שונים בעולם, בו נבחנה מידת ההידבקות בנגיף האיידס של גברים בריאים. 26 מהם ציינו קשר ישיר בין סכנת ההידבקות בנגיף האיידס, לבין הימצאות עורלה המשמשת מקום מסתור וגידול לגורמי מחלה שונים"
פרופ' שמעון גליק, המרכז לחינוך רפואי, אוניברסיטת בן-גוריון:
"מבחינה יהודית טקס הברית וחיובו הוא דתי ולא רפואי. עם זאת יש בו יתרונות רפואיים אחדים. הנתון החדש, מהנתונים הרלוונטיים הידועים, הוא ששכיחות האיידס באפריקה גבוהה פי כמה באוכלוסיות שלא נימולו, בהשוואה לאלו שנימולו (מאמר על התופעה הזאת הופיע ב"סיינטיפיק אמריקן" במארס 1996). העובדות עצמן מרשימות מאוד. יש כמובן גם נתונים מוכרים על הגנה כנגד סרטן העורלה וזיהומים בדרכי השתן בילדים בנוסף לשיפור בהיגיינה"
הארץ 31.5.96
האם אתה מוכן להראות לי ניתוח רפואי שאינו כרוך בהטלת מום בגופו של הפציינט.
המאמר שלך פתח בדיון בסירוס, עבר לפרויד וסים בברית מילה וניסיון להצדיק אותה.
עכשיו אתה מביא צידוקים רפואיים?
כדאי לבדוק את המאמרים הרפואיים שאתה מביא. הם אינם מעודכנים. למשל, היתרונות הרפואיים המועטים של המילה שהובאו במחקר שנעשה באפריקה הוכחו כמוטעים משום שלא הביאו בחשבון גורמים תרבותיים. האוכלוסיה שנימולה שמרנית יותר (פחות החלפת בני זוג) ולפיכך אחוזי ההדבקות באידס אינם קשורים למילה.
בקשר לסרטן העורלה: הסיכונים בניתוח המילה הם בערך 1:50 בעוד הסיכוי לחלות בסרטן העורלה גבוה מ 1:1000. ברור שאם כורתים את העורלה לא מקבלים בה סרטן, אבל גם אם הסיכוי לקבל סרטן השד אצל נשים הרבה יותר גבוה ועומד כיום על 1:9, לא מבצעים עדין כריתת שד מניעתית לבנות
בטח לא בגיל של שמונה ימים.
זיהומים בדרכי השתן נפוצים יותר אצל נימולים אחרי גיל שנה, ובנוסף קימים הרבה יותר אצל בנות מאשר אצל בנים, ובכל זאת לא מלים בנות כדי למנוע זיהומים בדרכי השתן, בטח לא בגיל שמונה ימים.
לענין ההגיינה: מים וסבון. אין צורך בניתוח לשם כך.
בקיצור, אין שום סיבה רפואית שמצדיקה את המילה. לעורלה יש תפקידים בריאותיים חשובים וחבל מאד לכרות אותה. הניתוח כואב ויש לו השלכות לטווח הארוך. ובכלל, אם האיבר עובד ומתפקד כמו שצריך – למה "לתקן"?
הסיבה היחידה למול היא הסיבה האמונית. יכול להיות שמבחינתך כאדם מאמין אין אפשרות אחרת. לטעמי, כאישה חילונית אין מאחורי המעשה הזה הגיון.
ההסבר שמציע פרויד למילה אינו סותר את ההגיון שלך. הוא מקביל לו. או במילים אחרות: אתם מדברים שפות שונות.
בקשתו של בני סלע לעבור סירוס הופנתה למטפליו בשב"ס (כך פורסם באחד העיתונים), ולא במסגרת אחת מ-130 העתירות שהופנו על ידיו לבית המשפט.
סירוס כימי מתקיים במדינות רבות ומתוקנות, בוודאי לאחר שנדון בכובד ראש על ידי מומחים לנושא. פעולה זו נועדה למקרים קשים ומסוכנים במיוחד, כמענה מניעתי ולא כענישה. אינני שולל את הצורך לבחון "מענה" זה במקרה של סלע.