הזהות היהודית הנסתרת של פרופ' גרשון שקד

פרופ' גרשון שקד, שנפטר לפני שבוע בגיל 77, היה מחשובי חוקרי הספרות העברית בעשורים האחרונים. ספרו האחרון, "זהות: ספרויות יהודיות בלשון לעז", שראה אור בשנה שעברה, השיב ב'הן' על השאלה הבסיסית ביותר: האם יש ספרות יהודית? ועיקר המאמץ הפרשני של פרופ' שקד הוקדש לזיהויו של היסוד היהודי במקומות הנסתרים

פרופ' גרשון שקד, שנפטר לפני שבוע בגיל 77, היה מחשובי חוקרי הספרות העברית בעשורים האחרונים ומורה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. חיבורו החשוב, שבזכותו זכה בפרס ישראל ב-1993, הוא הספר רב-הכרכים "תולדות הסיפורת העברית 1880-1980" שבכתיבתו החל בשנות השבעים. אך בעיני דווקא ספרו האחרון ועב-הכרס, "זהות: ספרויות יהודיות בלשון לעז", שראה אור בשנה שעברה (תשס"ו) בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה (582 עמודים), הוא ספרו רב הרושם שבל ימחה.

עם כל הקושי להעלות רשמים, הערכות וסיכומים של פועלו הספרותי הגדול ורחב ההיקף – ועוד יסופר על כך רבות בידי רבים וטובים ממני, בכוונתי להעלות רשמים על זהותו היהודית של פרופ' גרשון שקד, שהעסיקה אותו שנים רבות באמצעות חקירת סיפורה של הספרות היהודית. שכן לדידו, "יהדות היא מה שיהודים יוצרים".

"היהודים נפוצו בכל ארצות תבל ונזקקו ללשונות שונות כדי להביע את חוויותיהם והגותם", כתב שקד בהקדמה לספרו. "הבעיה שהטרידה אותי היתה: כיצד שמרו על זהות יהודית של הטקסטים שכתבו בלשונות הארצות המארחות וכיצד עיצבו זהות יהודית זו".

ואכן, להווה ידוע על יצירתם של יהודים שלא ראו עצמם חלק מהספרות היהודית, ושהלכו אל הלשונות הזרות כדי להשתלב בהן ובספרויותיהן. אולם דווקא אצל הסופרים הללו נשמר מתחת לפני השטח יסוד יהודי עז וחריף, מעין פיצוי לא-מודע על תהליך ההתבוללות שנקטו בו, כמו ביצירתו של פרנץ קפקא, בה ניתן לזהות גילוי גדול של מהות יהודית.

27 פרקיו של הספר "זהות" מספרים את סיפורם של עשרות סופרים יהודים וגיבוריהם האוטוביוגרפיים והבדיוניים, שהם או אבותיהם בקעו אי-שם במהלך המאה ה-19 מעומק החברה היהודית המסורתית, וחיפשו את דרכם בנתיביו המפותלים של העולם המודרני. העולם הזה פתח לפניהם מצד אחד נתיבים של אמנציפציה, השכלה, התבוללות, הגירה אל ארץ-האפשרויות-הבלתי-מוגבלות שמעבר לאוקיינוס, אבל מהצד השני לא הניח להם לרגע לשכוח שהם יהודים.

שער ספרו האחרון ורב-הרושם

פרופ' שקד הגביל את עצמו לשפות ולספרויות שהיה בקיא בהן, בעיקר הספרות היהודית-גרמנית והספרות היהודית-אמריקנית. הוא בדק יצירות משל הינריך היינה, פרנץ קפקא, יוזף רות, יעקב וסרמן, הנרי רות, ברנרד מלמוד, סול בלו, פיליפ רות, סינתיה סוזיק וא' ללצ'וק – תוך התמקדות במרכיב היהודי בטקסטים הספרותיים שכתבו.

"זהות", ספרו של שקד, משיב ב'הן' על השאלה הבסיסית ביותר: האם יש ספרות יהודית? כן, יש ספרות יהודית. ועיקר המאמץ הפרשני של שקד הוקדש לזיהויו של היסוד היהודי במקומות הנסתרים.

ומה הופך רומאן לרומאן יהודי? מתוך הדיונים המפורטים של שקד בספרו עולות תשובות, שאפשר לחלקן לארבעה רבדים, כפי שעמד עליהן יפה אבנר הולצמן, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב, במאמרו ב"הארץ":

(א) זיהוי היסוד היהודי בלשון: נטיות סגנוניות, אוצר מלים, ריתמוס המשפט, רמיזות למקורות מן הטקסטים היהודיים הקאנוניים, או ביטויים ותרגומי שאילה מיידיש המשולבים ביצירה באנגלית עד כדי יצירת עגה יהודית-אמריקאית מובהקת.

(ב) זיהוי היסוד היהודי במערכת הסימנים: אבזרי קודש, ביטויי הווי, מונחים ומושגים, מנהגים, מחוות והבעות המצטרפים יחד ובונים את הקודים הפנימיים של המציאות היהודית שרק מי שאמון עליה יוכל לפענחם במלואם.

(ג) זיהוי דמויות טיפוסיות ודגמי עלילה המשקפים נדבכי יסוד של הניסיון היהודי, כמו חשיפת עלילות של נידוי, נרדפות, נדודים. מצבים של תלישות, הגירה, אחרות, קורבנות, התמודדות עם מציאות זרה ועוינת הוא הראה בשפע גם בספרות היהודית-האמריקאית, ומנגד – התמודדויות עם הפיתויים שמציע תהליך ההתבוללות בממד התרבותי.

(ד) במציאות זו ארוגות דמויות יהודיות ארכיטיפיות: השלומיאל, השלימזל, התלוש, המורד במסורת, הקבצן, הפליט, המהגר, השורד, האם המסרסת ואף דמותו של הפסיכיאטר.

את הדיון פתח פרופ' שקד דווקא בעיון ביצירותיהם של ש"י עגנון ושלום עליכם, שני יוצרים יהודים שכתבו בשפות יהודיות מובהקות. וזאת "כדי לעמוד על ההבדל שבין כתיבה בשפת הקבוצה האתנית לבין כתיבה בשפת הארצות המארחות. ביצירות שנכתבו בשפת הארצות המארחות התגבשה זהותה של הקבוצה האתנית היהודית מתוך עימות עם ה'אחר', עימות שהגיע לשיאו הטראגי בשואת יהודי אירופה".

הפרקים האחרונים בספר הוקדשו לדרך שבה הגיבו סופרים יהודים על ניסיון ההכחדה של המיעוט היהודי בידי הרוב האירופי. את הספר חותמת סדרת עיונים בארבעה ספרים של סופרים ממוצא גרמני, תוך התמקדות באופן ראייתם את ה'אחר' היהודי לאחר השואה ובהשפעתו על גיבוש זהותם נוכח "זכר העם היהודי שנהרג".

"אינני יודע אם הצלחתי במסע עיוני זה לפענח את סוד 'זהותה' של התרבות היהודית שאינה מזוהה בלשונה", כתב פרופ' שקד בהקדמה לספרו, "אך כל אחת מן העבודות הללו לחוד וכולן יחד הן ניסיון לעמוד על סוד זהותם של הסופרים הללו, זהותנו, זהותי".

היטיב לאפיין את זהותו הפרטית הזאת של שקד כמהגר הנצחי, הסופר א"ב יהושע, בדברי הספד שנשא על קברו של מורהו וחברו:

"לפני שבוע, בקומה העשירית של בי"ח 'שערי צדק', כאשר מיטתך עומדת יחידה בחדר ענק ושטוף שמש, אחרי דיבורים מלאי אהבה למלכה, לדלית ולאפרת, דיברת על הוריך. ולאחר שתיארת אותם בבדיחות דעת גרוטסקית, אמרת לפתע כמה אתה מתגעגע אליהם. וכמה, למרות כל השורשים שהכית פה, עדיין אתה נושא על עצמך, כמוהם, את הוויית ההגירה. אני זוכר את פליאתי כאשר ראיתי שנתת לרומן האוטוביוגרפי שלך את השם 'מהגרים'. שאלתי אותך, אפילו מתוך טרוניה קלה, איך זה שאתה בערוב ימיך עדיין מתעקש על זהות המהגר, כאשר הגעת לכאן בגיל 10 וכל לימודיך היו פה.

"שירתת בצבא, הקמת משפחה ישראלית מובהקת, ובעיקר עסקת מתוך סמכות והזדהות עמוקה בקודים הפנימיים ביותר של הספרות הארץ-ישראלית. השכלת להבין ולפרש את היצירות הישראליות ביותר, מס. יזהר ועד גבריאלה אביגור-רותם. מדוע אתה מתעקש על זהות המהגר? האם רק בגלל שהוריך שלחו אותך בגיל 10 לבד לארץ, ועמדת בודד כמה שעות עם המזוודה בנמל חיפה, ממתין לדודה שהתמהמהה לבוא ולאסוף אותך? האם חוויה זו תשלוט על כל זהותך? הרי אתה גם בעל הספר 'אין מקום אחר', על פי הציונות הקודחת של ברנר.

"אני זוכר שהנדת ראש בחיוך קל למשמע התוכחה המשונה שלי, ואמרת – מה לעשות? עדיין זו חוויית התשתית שלי, אינני יכול לבגוד בה. […] אולי תחושת המהגרות הזאת היא שהזינה את האירוניה המתמדת, שאמרה לישראלים: נכון, אין בשבילי שום מקום אלא פה, אבל למרות כל חשיבותו וחיוניותו של המקום הזה, הוא לעולם לא יוכל להשכיח ממני שבאתי אליו ממקום אחר לגמרי".

ינוח בשלווה על משכבו, ויהי זכרו ברוך.

————-

לקריאה נוספת, ראו:

 

* יורם קניוק, הסופר ששכח שהוא מבקר

* הלל וייס, לא מכאן ולא משם

* גרשון שקד, הזיכרון הקולקטיבי מול הפוסט-ציונות

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ארון ספרים יהודי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s