כך מחזקים את ירושלים?

הבהרה: בהתכתבות שקיימתי לאחר פרסום הפוסט הזה עם ד"ר צבי צמרת התברר שכלל לא הציע לפגוע בערבים ובוודאי לא הציע לפגוע בזכויות החרדים. הצעתו הייתה לחזק את החלק היהודי-ציוני של ירושלים ולספח אליה את היישובים ממערב לה, שממילא נסמכים אליה. ממאמרו המקורי שנשלח ל"הארץ", אותו קיבלתי מאוחר יותר וקראתי, התברר שדבריו הוצאו מהקשרם בידי עורכי "הארץ".

ד"ר צבי צמרת

לד"ר צבי צמרת יש הצעה פרקטית "לחזק את ירושלים" (הארץ, 31.12.06): לחדול ממגמת הבנייה המיועדת לציבור החרדי ולבנות שכונות מעורבות לחילונים, מסורתיים ודתיים-לאומיים. ותמהני, האמנם שוב החרדים אשמים ברפיסות הדעת של כל השאר?

 

מנתונים שעובדו לאחרונה ב"מכון ירושלים לחקר ישראל" ופורסמו ב"הארץ" (17.9.06), עולה כי 313 אלף יהודים עזבו את ירושלים ב-25 השנים האחרונות (1980-2005), בעוד שרק כ-208 אלף יהודים עברו להתגורר בה. לפיכך, מאזן ההגירה השלילי של ירושלים בשנים אלה עמד על מינוס 105 אלף יהודים. לדברי עורכת השנתון הסטטיסטי, ד"ר מאיה חושן, ב-2005 עברו להתגורר בירושלים 10,300 אנשים, ו-16,200 עזבו אותה. מחצית העוזבים היו צעירים בגילאי 20-34. בנוסף עולה מהנתונים שבשנים האחרונות גדל חלקה של האוכלוסייה החרדית בקרב העוזבים. כך שדי להלין על ירושלים המתחרדת, המניסה מתוכה את האוכלוסייה החילונית, הצעירה והיצרנית. לירושלים יש דווקא הרבה מה להציע לאוכלוסייה זו בתחום התיירות, התרבות, הבילויים, המוסדות הפוליטיים והחברתיים, מזג האוויר ומערכת השכלה גבוהה.

הצבתה של תל אביב, "בירת החילוניות", כחלופה חילונית לירושלים מקורה בהיסוס לגילויי רגשנות ריאקציונרית למראה העיר המקודשת במסורת היהודית בידי אדמו"רי החילוניות הישראלית – החל מי"ח ברנר ודוד בן-גוריון, המשך בא"ד גורדון וברל כצנלסון, וכלה בעמוס עוז ויונתן גפן.

והאמת היא שסיבת הנטישה החילונית איננה נעוצה באפיקי בנייה המיועדים לצרכי הקיום הנורמליים בבירה, אלא דווקא באיבוד ערכי היהדות והציונות. הלא כל אותן משפחות חילוניות מבוססות שהיגרו למבשרת החדשה, עשו זאת חרף תנאי הקיום הירושלמיים הייחודיים בפתיחותם ובנגישותם. סיבת הנטישה החילונית של ירושלים נעוצה לא בחיי התרבות השוקקים והפורחים בבירה, אלא בהצבתה של תל אביב, "בירת החילוניות", כחלופה חילונית לירושלים.

הצבה זו מקורה בהיסוס לגילויי רגשנות ריאקציונרית למראה העיר המקודשת במסורת היהודית בידי אדמו"רי החילוניות הישראלית – החל מי"ח ברנר ודוד בן-גוריון, המשך בא"ד גורדון וברל כצנלסון, וכלה בעמוס עוז ויונתן גפן – כפי שד"ר צמרת בעצמו עמד על כך במאמרו המקיף בקובץ החדש "עם לבדד – מולדת ופזורה" (בעריכת הרב הד"ר בנימין לאו, הוצ' ידיעות אחרונות, 2006, עמ' 202-218); צמרת אף הרחיב על כך את הדיבור בהרצאתו הפומבית בכיכר רבין ביום הזיכרון האחרון להירצחו של ראש הממשלה, כשציטט בארוכה מספרו האוטוביוגרפי של עוז "סיפור על אהבה וחושך" (הוצ' כתר 2002, עמ' 10-11). עוז וגפן פרסמו דברים קשים על ירושלים, כולם בציניות בוטה, כפי שצמרת מצטט מדבריהם. לדידם, השפיות הלא שוכנת רק בתל אביב. אז מה הפלא שהחילונים מבקרים את המרכז על פני ירושלים?!

עמוס עוז ויונתן גפן פירסמו דברים קשים על ירושלים, כולם בציניות בוטה, כפי שצמרת מצטט מדבריהם במאמרו בקובץ החדש "עם לבדד". לדידם, השפיות הלא שוכנת רק בתל אביב. אז מה הפלא שהחילונים מבקרים את המרכז על פני ירושלים?!

דווקא מד"ר צמרת, המוחה על מעמדה ההולך ומתדלדל של ירושלים בקרב הציבור החילוני-הישראלי השבע, לא צפיתי שיתלה את "רפיסות הדעת" הזאת בקריאה לרמיסת זכויות היסוד של החרדים הממשיכים להיאחז בשערי העיר, בשל אמונתם עתיקת היומין בדבר קדושתה ההיסטורית לעם היהודי. שכן, מבחינת החלום היהודי ההיסטורי, חשוב ערכית שיהודים באשר-הם ימשיכו לחיות בירושלים המקודשת להם לדורי דורות.

————

ולהלן הנוסח המקוצר של מכתבי שפרסמו ב"הארץ" (7.1.07):

די להלין על ירושלים המתחרדת, המניסה מתוכה את האוכלוסייה החילונית, הצעירה והיצרנית. לירושלים יש דווקא הרבה מה להציע לאוכלוסייה זו בתחום התיירות, התרבות, הבילויים, המוסדות הפוליטיים והחברתיים, מזג האוויר ומערכת השכלה גבוהה. סיבת הנטישה החילונית אינה נעוצה באפיקי בנייה המיועדים לצורכי הקיום הנורמליים בבירה, אלא דווקא באיבוד ערכי היהדות והציונות. הלא כל אותן משפחות חילוניות מבוססות שהיגרו למבשרת החדשה עשו זאת חרף תנאי הקיום הירושלמיים הייחודיים בפתיחותם ובנגישותם. סיבת הנטישה החילונית של ירושלים נעוצה לא בחיי התרבות השוקקים והפורחים בבירה, אלא בהצבתה של תל אביב, "בירת החילוניות", כחלופה חילונית לירושלים. אני תמה על צבי צמרת הקורא למעשה לרמיסת זכויות היסוד של החרדים, הממשיכים להיאחז בשערי העיר בשל אמונתם עתיקת היומין בדבר קדושתה ההיסטורית לעם היהודי. מבחינת החלום היהודי ההיסטורי, חשוב ערכית שיהודים באשר הם ימשיכו לחיות בירושלים המקודשת להם לדורי דורות. אורי פז עורך וחוקר יהדות ירושלים