אי שקט במים סוערים

החודש מלאו 100 שנה להולדתו של הרב הפרופ' אברהם יהושע השל, תיאולוג בעל שם ואיש מוסר. השל סבר שהשבת היא 'ארמון הזמן' שאליו היהודי מוזמן לביקור שבועי ושבו הוא מאזין לקולות הפנימיים של נפשו

 

השל בתהלוכה עם מרטין לותר קינג

 

"מתנה טובה היא השבת", אמרו חכמינו ז"ל במסכת שבת (דף י, ע"ב), ופרופ' השל ביקש לעמוד על טיבה. השל, ששורשיו היו נטועים בעולם החסידות ונופו נטה אל עולם ההגות המודרני, ביקש להעמיד לא רק על הפן הרעיוני אלא גם, ובעיקר, על הפן החוויתי של השבת, שהיא המשחררת מכבלי השגרה ומאפשרת להטות אוזן לשיח הפנימי שבאדם. להלן קטע נבחר מספרו "שבת", בתרגומו של פרופ' אלכסנדר אבן-חן:

 

אי שקט במים סוערים

 

אברהם יהושע השל

 

השבת היא יום של שביתת-נשק במלחמת הקיום האכזרית המתנהלת בעולם הזה.

 

יום של הפוגה בכל החזיתות: האישיות והחברתיות, בין אדם וחברו, בין האדם והטבע ובין אדם לעצמו. החזקת כספים בשבת נתפשת כחילול הקודש, כי פעולה מסוג זה משקפת את אובדן עצמאות האדם, ומשקפת גם כניעה לאליל המרכזי של העולם. היום השביעי הוא כיציאת מצרים – כי ביום הזה יוצא האדם מתחת לעול המתחים של חיי היומיום; כי ביום זה משתחרר האדם מכבלי החומרנות; כי ביום זה האדם הוא ריבון בממלכת הזמן.

 

במים הסוערים של הזמן והעמל, יש איים שקטים אליהם יכול לגשת האדם ולתבוע את כבודו. האי הוא היום השביעי, השבת, היום בו נחלץ האדם מצורכי היומיום וזוכה לדבוק ברוח.

 

ביום השביעי על האדם לנהוג בחן, בחסד ובאהבה לכל. כי אפילו הרשעים בגיהינום ימצאו בה שלום. לכן עבירה חמורה היא לבוא לידי כעס בשבת. וברוח זו מתפרש הפסוק: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" (שמות לה ג'). לדעת חכמים משמעות ה"אש" היא אש המחלוקת וחימום הכעס. לא תבערו אש, אפילו אם מדובר ב"אש" צדק כנגד פגיעה ועלבון.

 

מתוך ימי המאבק, אשר בכיעורם אנו מתייסרים, השבת היא המולדת אליה מבקשים אנו לחזור. יום השבת הוא המקור והוא התכלית. הוא היום בו אנו נוטשים את מטרותינו ההמוניות וחוזרים אל מצבנו האמיתי. האדם מתברך וחושף את עצמיותו, ואין הדבר תלוי ברקע, בהשכלה או במידת הצלחתו המקצועית, כי בשבת מגיע האדם לעצמאות מכל אלה.

 

האדם מוטרד בכל ימות השבוע בשאלות: "מי יתעשר ומי יעני"; מי יצליח ומי לא יצליח; האם השגנו או לא השגנו את מטרותינו… אבל, מי יוכל להמשיך ולהתייסר בענייני העולם הזה, כשנחשפת בפניו גדולת הנצח?

 

"שבת", הוצ' ידיעות אחרונות, ספרי חמד  2003, 123 עמ'

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה הגות יהודית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על אי שקט במים סוערים

  1. עופר הגיב:

    הפנייה יפה.
    הוא היה איש מעניין מאוד, גם, אבל לא רק, בשל קשריו ההדוקים עם מרטין לותר קינג ותמיכתו הנלהבת והפעילה במאבק השחורים למען שוויון זכויות בארה"ב בשנות ה-60.

  2. אורי הגיב:

    הוספתי גם את התמונה של השל עם קינג הבן.

    אתה גם מוזמן לקרוא את מאמרי על קינג ויחסו אל היהודים:

    http://www.notes.co.il/uripaz/15996.asp

  3. מרדכי צבי הגיב:

    בברכת המזון של שבת מוסיפים "הרחמן הוא יזכנו לעולם שכולו שבת". מעניין שהשל כיוון או קרא או למד על המושגים הקבליים הנוגעים לשבת. כי בעצם השבת היא לא יום שלאחר יום שישי או לפני יום ראשון אלא,על דרך משל, ספיירה או מעגל שסובב את כל הווית ימי השבוע.מכאן של"עבור" ליום שבת צריכים להתקדש על ידי ה"קידוש" (על יין או על החלות בכל אופן טקס מסויים) ובצאתנו מספיירה -מעגל- עלינו להבדיל "בין קודש לחול".
    אכן.כיוון יהושע השל על משהו נשגב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s