עלילות אחד העם

אחד העם

עלילות אחד העם

מאת אורי פז, הארץ, 20.2.07, ב' באדר תשס"ז

"יהודי ודם – היש שני הפכים גדולים מאלה?!"

 

לפני יותר ממאה שנה, ב-1893, שאל אחד העם במאמרו "חצי נחמה" איך מתמודדים עם כמות הטענות נגד היהודים. איך יכול עם לדבוק בצדקתו הבסיסית, שאל אחד העם, מול מטחי הקובלנות על פגמיו ומגרעותיו. וכך כתב: "אחר שכל העולם שונאים את היהודים, וכי אפשר לאמור, שכל העולם חייבים והיהודים זכאים? אפשר ואפשר, ועלילת הדם תוכיח. בה הרי היהודים זכאים וטהורים כמלאכי השרת: יהודי ודם – היש שני הפכים גדולים מאלה?! – ואף על פי כן…".

 

כאשר מאשימים יהודים בשימוש בדם של נוצרים לצורכי פולחן, הסביר אחד העם, האבסורד בולט עד כדי כך, שהמאשים מעיד על עצמו – על כך שיצא מגבולות ההיגיון והשפיות ועל כן אין כל סיבה להתייחס אליו ברצינות. חלק ניכר מהיהודים החלו להאמין בזמנו בזוועות שאנטישמים הטיחו בהם במרוצת השנים. הספק החל לחלחל אל לבם של היהודים שמא הם בעצמם אשמים ביצירת "הבעיה היהודית".

 

ההיסטוריון הישראלי, פרופ' אריאל טואף, דומה שאינו מכיר את ההיגיון שהתווה אחד העם. שכן תמוה כיצד זה עלה בדעתו להאמין שיהודים השתמשו בדם של נוצרים לפולחן דתי של אפיית מצות לפסח. ספרו החדש, "פסח של דם", מאשש לכאורה את מה שהעולם היהודי מכחיש בתוקף מאז המאה ה-12: יש ממש בעלילות הדם הנוראיות שרודפות את העם היהודי עד עצם היום הזה. טואף נוטה להאמין בספרו להודאות שנגבו בעינויים אכזריים מ-16 יהודי העיר טרנטו, שב-1475 הואשמו ברצח הילד סימונינו ובכך שהשתמשו בדמו להכנת מצות לפסח, והועלו על מוקד.

 

ספק אם יש כיום היסטוריון רציני אחד, יהודי או נוצרי, הסבור שיש אמת בעלילות הדם. כלי התקשורת האיטלקיים ביקשו מכמה היסטוריונים מפורסמים לבחון את ספרו של טואף, וכולם דחו אותו על סף.

 

איננו מכירים שום טקס יהודי שיכול להצדיק או לעורר צורך בשימוש בדם של נוצרים. טואף מתאר את מרכזיות הדם במסורת חג הפסח, בעוד שלפי המסורת היהודית יש איסור חמור בתורה לאכול דם של חיות, ולא כל שכן של בני אדם. פולחן הדם היחיד במסורת היהודית המתייחס לבני האדם הוא טקס ברית המילה, שאף הוא מופנה כלפי יהודים בלבד.

 

בימים עברו, כאשר חלף יהודי על פניו של הקיסר אדריאנוס ושאל לשלומו, זעם הקיסר ושאל אותו "איך תעז לברך את הקיסר?" והורה להתיז את ראשו. אחריו הגיע יהודי שלמד את הלקח, וחלף על פני אדריאנוס בשתיקה. "הכיצד תעז לעבור על פני הקיסר בלי לברכו?", נטען נגדו וגם הוא הוצא להורג.

 

בימים מאוחרים יותר, ב-1 במאי 1934, הופיע בגרמניה גיליון מיוחד של "דר שטירמר", ביטאונה האנטישמי של המפלגה הנאצית, ובמרכזו תמונה: ילד גרמני מוטל על שולחן, וסביבו יושבים יהודים מגודלי זקן ופאות המוצצים את דמו מגופו בצינוריות ארוכות.

 

זו היתה חוליה נוספת בשרשרת הארוכה של עלילות הדם, שראשיתה בנוריץ' שבאנגליה במאה ה-12 – כשהעלילו על היהודים שקנו ילד נוצרי לפני חג הפסחא, שאבו את דמו וצלבוהו בעינויים קשים, והמשכה על פני אירופה הנוצרית כולה: בטרנטו שבאיטליה ובלה-גווארדיה שבספרד במאה ה-15, בפולין, בהונגריה וביוון, בצרפת וברוסיה, ושוב בגרמניה, במאות ה-17 וה-18, ועד עלילת הדם המפורסמת על בייליס ב-1911 בקייב שבאוקראינה. עלילות דם אלה הופיעו גם בארצות מוסלמיות: בדמשק ב-1840, בביירות ב-1887 ובמצרים ב-1892.

 

בכולן הוצגו היהודים כמפלצות שטניות מעוררות זוועה, שאחת דתם – לעלות על מוקד, כמו בימי הביניים, או להישמד בירי ובגזים, כמו במאות "הנאורות" יותר. מהן החלו הפוגרומים הנוראים במזרח אירופה ובמרכזה. מהן החל השיסוי לחיסולו המוחלט של "הגזע היהודי", באושוויץ וביתר מחנות ההשמדה.

 

עלילת הדם עודנה חיה ובועטת. התמונות המוקרנות תכופות ברשתות הטלוויזיה הבינלאומיות, בתקשורת האלקטרונית והכתובה, של המערב המתקדם ובארצות ערב רבות, מחרידות עוד יותר מזו שהודפסה ב"דר שטירמר" ומציורי הנאצה מימי הביניים. הגם שמדובר בשוני משמעותי מבחינה גראפית, תכלית התמונות האלה אינה שונה ממה שהיה אצל הקתולים בספרד הנוצרית או אצל הנאצים בגרמניה: "את בני השטן האלה, חלאת המין האנושי, יש למחות מעל פני האדמה!".

 

הסתה המתארת את היהודים כקופים וכחזירים, כערפדים מוצצי דם וכמכורים לפולחני מתים, מתנהלת זה שנים בעיקר בארצות ערב, הן בעיתונות והן בהטפות במסגדים. השוני שבשידורי הטלוויזיה והאינטרנט הוא רק במדיום, שהוא נפוץ יותר ויעיל יותר.

 

לא בגלל מעשינו הם מתעמרים בנו, אך כמה צפוי שמופיע על בימת ההיסטוריה חוקר שהוא במקרה גם ישראלי ומהלך אימים בהחזרתנו לחשכת ימי הביניים – לעלילת הדם הראשונה במאה ה-21.

 

נוסח נרחב של המאמר פורסם באתר Aish ומאוחר יותר פורסם בהרחבה גם כאן 

 

מדגם של עלילות שווא קטלניות

לכל אורך ההיסטוריה של כאלפיים שנות גלות יהודית, אופיינית לגלי רציחות ופרעות ביהודים היתה עלילת דם שהלהיבה את ההמונים לצאת ולעשות בהם שפטים. ב-1154 הסתייעו הנוצרים באנגליה בעדות של מומר יהודי להאשמת היהודים, שלצרכי פולחנם הדתי רצחו כביכול ילד נוצרי. מסע הרצח וההתעללות ביהודים התגלגל אז ליבשת אירופה והלהיב את היוצאים למסע הצלב השני לשדוד ולרצוח יהודים.

 

והנה מדגם קטן וחלקי:


1099-1096 מסע הצלב הראשון
1096 גזירות תתנ"ו, קידוש ה' המוני ומשבר בקהילות אשכנז
1144 עלילת הדם הראשונה בנוריץ'
1147 רעות האלמוחאידים בספרד המוסלמית. פגיעות קשות בקהילות סיביליה, קורדובה, אליסנה מלגה
1149-1147 מסע הצלב השני. פרעות על קהילת בלוייש
1181 פרעות ביהודי וינה
1182 גירוש יהודי צרפת לתקופה קצרה
1189 פוגרומים על יהודי לונדון
1209 מסע צלב בצרפת – השמדת הקהילה בבזיה למעלה מ-200 איש נרצחו
1211 פרעות על יהודי פראנקפורט על המיין
1212 פרעות וטבח ביהודי טולדנו
1215 אספת רומי גזרות: על היהודים לשאת אות קלון בכל המדינות הנוצריות. אסור למלא משרה ציבורית, מיסים לכנסיה
1225 פרעות ביהודי מקלנבורג
1227 עלילות דם במקלנבורג ובברסלוי
1231 פרעות והמרות דת בכפיה במלכות ליאון
1235 עלילות דם בבדן בלאוודה בישופסבהיים ובפולדא – עשרות עונו ונשרפו
1236 השמדת קהילות אנג'ו, פאטו, בורדו, אנגלס ועוד, למעלה מ-3000 נרצחו באכזריות. מאות המירו דתם תחת כפיה
1239 החרמת התלמוד בפאריז ואיסור על לימודו
1240 יהודי אוסטריה נאסרו, רכושם נגזל, אלו שלא המירו דתם נשרפו. השאר גורשו באכזריות
1241-7 עלילות דם בברסלוי, בוולירס וברוטצינגן ועלילות ה"לחם הטמא" בבעליץ
1242 שריפת התלמוד בפאריס
1255 עונו מאות יהודים בלינקולן עשרות נרצחו בשל עלילות דם
1260 עלילות באנגליה, בנאפולי ובטורינו טבח וגרושים
1264 אלפים נהרגים באשכנז. אסיפת וינה גזירות: על היהודים לחבוש מצנפת מחודדת בעלת קרנות בנוסף לאות הקלון שהתפרסם 50 שנה קודם. על הנשים לענוד 2 סרטים כחולים על הצעיף
1267 עלילות דם בבדן יהודים רבים נטבחו
1270 עלילת זיוף המטבעות באנגליה, כל יהודי אנגליה עם נשותיהם וטפם הושלכו לבתי כלא מאות נתלו על עץ
1279 אסיפת אופון, גזירות: איסור אחזקת משרה בהונגריה, בפולין ועוד. חיוב נשיאת אות קלון אדום על בגדיהם. עלילת דם באנגליה – מאות נרצחו ונתלו על עץ
1280 כליאת כל יהודי קסטיליה בספרד ביום השבת וביזה רבתי
1283 עלילות דם במגנצא ובבכרך פרעות וביזה, עשרות נרצחו
1285 עלילות דם במינכן ובאוברוזל – מאות נרצחו
1286 עלילות דם בבופורד – עשרות נהרגו בפרעות
1287 עלילות דם בבונא בטרויש – טבח יהודים, כל יהודי אנגליה נאסרו ונפדו תמורת כסף רב 1290 גירוש כל יהודי אנגליה; רבים הוטבעו בדרך
1291 גירוש כל הגולים מאנגליה מעל אדמת צרפת, פרעות ורציחות אלפי יהודים בפרס ובעיראק
1292 המרות דת בכפיה וגרוש באיטליה
1290/3 פרעות ביהודי אטליה הדרומית
1298 גזירת רינדפילש על קהילות פרנקוניה ובווריה 1298 עלילת ה"לחם הטמא" הריטנגן גרמניה, הושמדו יותר מ-146 קהילות ונרצחו למעלה מ-100 אלף יהודים בפרעות שנמשכו חצי שנה
1306 פיליפ הרביעי מגרש את יהודי צרפת ומחרים את רכושם
1320/21 זרם פליטים יהודים מצרפת לארגוניה עקב "גזירת הרועים"
1320 "גזירת הרועים" – 120 קהילות נפגעו בצרפת הדרומית ובארגוניה
1322 מגרש את יהודי צרפת שנית
1318-19 המגפה השחורה, פרעות בקהילות רבות
1328 פרעות ביהודי נברה
1348 פרעות ביהודים עקב המגפה השחורה
1360 גירוש יהודי הונגריה, בימי לודויג
1380-82 פרעות ביהודי פאריס
1381 גירוש יהודי שטרסבורג
1389 גזירת פראג
1391 גזירות קנ"א בספרד
1394 קרלוס ה-6 מגרש את יהודי צרפת
1399 עלילת דם בפוזנא
1407 עלילת דם בקראקא
1420 גזירת וינה
1426 גירוש יהודי קולוניה
1439 גירוש יהודי אוגסבורג
1450 גירוש יהודי בוואריה
1453 גירוש ברסלא
1475 גזירת טרנטו
1492 גירוש יהודי ספרד
1492 גירוש יהודי סרדיניה
1493 גירושי יהודי סיציליה
1495 גירוש יהודי ליטא
1505 הקמת האינקוויזיציה באיים הקנרים
1541 גירוש יהודי נאפולי

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הגות יהודית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על עלילות אחד העם

  1. תומר הגיב:

    נדמה לי שעשית לעצמך את החיים קלים ותקפת איש-קש ולא את פרופ' טואף. שהרי הפרופ' לא טוען ששימוש בדם נוצרים היה נוהג קבוע או מצווה יהודית חו"ח, אלא שיתכן שהיו יהודים בודדים, בלי ספק חריגים, שעשו כן.
    זה כמובן ייתכן, כפי שייתכן שיהודים יעסקו באורגיות מיניות כאשר הם פרנקיסטים ואפילו יתאסלמו כאשר הם שבתאים. האם אלה מנהגים יהודיים כשרים? ודאי שלא, אבל היו יהודים שעשו כמותם…

  2. אורי הגיב:

    במאמר המקורי שלי טענתי, בין השאר, כי פרופ' טואף כותב בספרו שכת יהודית קטנה ושולית שחיה ופעלה במאה ה-15 בצפון איטליה, השתמשה בדם של ילד נוצרי כחלק מתוכנית ריפוי של חולים. אולם, גם אם הדבר נכון הרי שלדברי חוקרים רבים בתחום, מדובר בכת שולית והזויה של יהודים מימי הביניים, שלא שיקפה ולא ייצגה את כלל היהודים מאותה תקופה. לכן אין מקום להיקש שנעשה בפומבי ממחקר זה לעלילות הדם מהן סבלו היהודים קשות, על לא עוול בכפם. גם אם היו רבנים שהתירו להשתמש בדם יבש לצרכים רפואיים (למשל, בעירובו בעשבי מרפא), כמנהגם המקומי של הגויים באזור, מכאן ועד לטענה שהיהודים הרגו נוצרים לצרכים פולחניים המרחק גדול.

    זאת ועוד שהטענות של פרופ' טואף נשענות על ההנחה המוטעית, לפיה ההתאמה בין העדויות מוכיחה שהן אמיתיות. כאילו לא נותר אלא להאמין לעדויות הרבות של נשים שהואשמו בכישוף – שרובן "הודו" כי שכבו עם השטן, ונתלו בסיילם שבמסצ'וסטס במאה ה-17 – כי אכן ביצעו את המעשים שבהם הואשמו על ידי הכנסייה. ההתאמה בין העדויות מצביעה רק על ההסתגלות לנרטיב שנדרש על ידי המענים.

  3. תומר הגיב:

    מסכים שלא צריך לקחת טענות שהתקבלו תחת עינויים ולהשתמש בהן כהוכחות.

    מסכים גם שאם מדובר בכת קטנה ודאי שזה לא מצדיק עלילת דם גדולה.

    ואם כתבת במקור שטואף טוען שמדובר בכת קטנה זה בכלל משהו אחר. אני הבנתי מכאן שאתה טוען שהוא טוען שהיה נוהג כזה בקרב היהודים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s