הנאורות האבודה של ח"כ עזמי בשארה

עזמי בשארה מתיימר לפתור את השאלה "מהי נאורות?", ונשמט באבחנת "הגיס החמישי"

ושוב הוא בראש הכותרות שעל סדר יומנו הדביק.

היה זה מעייף עד מרגיז לקרוא ריאיון שהעניק אך בתחילת אוגוסט 2006 ח"כ (?) עזמי בשארה ל-Ynet, שם הוא אמר על מאשימיו בזלזול: "אותם אנשים אפילו לא מסוגלים להבין את הספרים שאני כותב ואת הרעיונות שאני מעלה".

באמת מעניין עד כמה אנחנו לא מצליחים לרדת לסוף דעתו של בשארה בספריו, על רעיונותיהם הנאורים למכביר. ניתן להביא לדוגמא את הספר שבשארה ערך, בשם "הנאורות – פרוייקט שלא נשלם?" (הוצ' הקיבוץ המאוחד, תשנ"ז 1997). בשארה הקדים מבוא לקובץ הזה, המכיל שש מסות מקוריות על נאורות ומודרניזם, ממיטב ההוגים של המחשבה האנושית: עמנואל קאנט, ז'אן לה-רונד ד'אלמבר, משה מנדלסון, מאקס הורקהיימר, מישל פוקו ויורגן האברמס.

במבוא לאסופת המאמרים בשארה מתיימר לפתור את השאלה "ובכן, מהי נאורות?". אחד מהמאפיינים הבולטים שהוא מציב למושג הנאורות, בהתבסס על ההוגים כמובן, הוא "עיקרון הסובלנות, הנקשר בפילוסופיה החברתית והמוסרית לשנאת הפנאטיות וההסתגרות".

בשארה בוודאי רואה את עצמו אדם נאור, הכפוף לעקרונות הנאורות, עליה יזם קובץ מאמרים "אקטואלי ביותר במבוכה הרלטיביסטית של ימינו", כהגדרתו במבוא המקיף שהקדים לו.

רק חבל שמעלליו של האיש דוחקים אותו לאותה "מבוכה רלטיביסטית של ימינו". כך למשל, באותו ראיון ל-Ynet, בשארה גם נשאל על הביטוי "גיס חמישי", והשיב ברדידות הבאה: "בכלל, אם אותם אנשים היו מכירים את ההיסטוריה היהודית, הם לא היו מעיזים להשתמש בביטוי 'גיס חמישי'. אם הם היו לומדים, הם היו רואים שהשתמשו בביטוי הזה בגרמניה וצרפת בתקופת מלחמת העולם הראשונה וכך גם בהקשרים אחרים, כמו זה של דרייפוס".

אך אילו כמובן דברים בטלים. הביטוי "גיס חמישי" נולד בין השאר בימי מלחמת האזרחים הספרדית (1936 עד 1939), כדי לתאר את תומכיו הסמויים של הגנרל המורד פרנסיסקו פרנקו, בעל בריתם של היטלר ושל מוסוליני. הואיל ולפרנקו היו ארבעה גייסות, התומכים הסמויים קיבלו את הכינוי "הגיס החמישי" (אגב, את הביטוי טבע בגאווה רבה אחד מקציני פרנקו. הוא דווקא השתבח בגיס החמישי הזה).

כאשר גנרל מולה עלה על מדריד בראש ארבעה גייסות באוקטובר 1936, הוא נשאל מי מהם יגיע לבירה ראשון. מולה ענה שיהיה זה הגיס החמישי, שנמצא בתוך העיר.

קשה למצוא מקבילה להתנהגות של חברי הכנסת ד"ר אחמד טיבי, עזמי בשארה ומוחמד ברכה במדינות פרלמנטריות של ימינו. כאשר ארגוני הטרור יורים טילי קסאמים לתוך שטח ישראל, תוקפים מוצב צה"ל בצד שלנו של הקו הירוק וחוטפים חיילים – וכל זאת אחרי שיצאנו מרצועת עזה על חיילינו ומתנחלינו, היה אפשר לצפות שחברי הכנסת הערבים יגנו מעשים אלה ויצטרפו למאמצים של נשיא מצרים ואחרים לשחרר את החטופים לאלתר. אך ההיפך קורה, חברי הכנסת האלה מאשימים בכל את ישראל ורואים בחטיפת החיילים אמצעי לגיטימי לשחרור אלפי אסירים עם דם על הידיים שנשפטו על מעשי טרור ורצח.

לא לחינם הדוגמא היחידה אפוא שעולה להתנהגות כזאת של חברי פרלמנט היא של מנהיגי הסודטים אחרי עליית היטלר לשלטון בגרמניה ב-1933. קונרד הינלין וחבריו להנהגה של המיעוט הגרמני הסודטי נהפכו לגיס חמישי של גרמניה הנאצית וסללו את הדרך להחרבתה של צ'כוסלובקיה.

כך שהביטוי לא היה קיים בזמן מלחמת העולם הראשונה, ובוודאי לא בימי אלפרד דרייפוס. ויתרה מכך, העלילה על דרייפוס היתה נתעבת במיוחד, מפני שהוא היה פטריוט צרפתי נלהב, ללא נאמנויות כפולות, במידה רבה יותר צרפתי מצרפתי. לצערנו, מאוד קשה להגיד דברים כאלה על ישראליותו של בשארה.

——–

פורסם ב-Nfc

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה במבט אחר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על הנאורות האבודה של ח"כ עזמי בשארה

  1. אייל גרוס הגיב:

    איך אפשר לדרוש פטריוטיות ממי שמראש המדינה הגדירה עצמה כלא שייכת לו? אם המדינה היא מדינת לאום והלאום הוא העם היהודי שלא כולל את הערבים, לאיזה מדינת לאום יהיו הערבים פטריוטים? דרייפוס היה צרפתי במדינת הצרפתים (שבהחלט הפלתה(. בשארה הוא ערבי במדינת היהודים. וזה כל ההבדל.

  2. ערדי הגיב:

    אני לא חושב שיש לדרוש מבשארה פטריוטיות (גם לא בדיוק התרשמתי שאורי פז דורש את זה ממנו, אגב). יש שטח רחב ומגוון בין להיות פטריוט לבין להיות מי שמזהה עצמו בכל הזדמנות עם אויבי המדינה.

    מעניין במיוחד שמושא הליקוק של בשארה הוא דיקטטורה חשוכה כמו סוריה. כמי שנלחם בכיבוש לא היתה לו בעיה עם הכבוש הסורי של לבנון, כמי שמתלונן על הצרת צעדיו (בזמן שאנחנו משלמים את משכורת הח"כ שלו) מקובל עליו הטפול הסורי האלים במי שדורש שם חופש אזרחי מינימלי, ו"מדינת כל אזרחיה" לא נראית לו חשובה כשהאזרחים הם הרוב העלאווי בסוריה.

    כל כך בולט ובוטה הזיוף של מר בשארה, שצריך להיות חסיד שוטה או אקדמאי ישראלי כדי לא לראות אותו, כנראה.

  3. איריס הגיב:

    החריידים היו אומרים "לא שייך" כלומר מונח גרוע בדיון אינטלקטואלי.
    ואם יש יהודי לא פטריוט, שמחזיק בדעות כמו של בשארה גם הוא גיס חמישי ?

    מעבר לכך, אני לא רואה מה הנזק שבשארה מביא, גם אם דעותיו צבועות והוא בעצם תומך בסוריה (אני בספק רב), הוא לא עומד בראש צבא או ארגון פעולה, הוא מדבר, הוגה וכותב, ועושה זאת – יש לציין – בשום שכל וטעם רב, וכבר בכך יש תרומה לשיח הציבורי.

    נוצר הרושם שבאמת הדעות שלו הן המציקות לממסד, ואין לאפשר נקיטת צעדים עונשיים בשל כך. היום הוא מחר אתה אורי, אף אחד לא חסין.
    לבשארה יש לאן ללכת, מקסימום לסוריה כמו שטוענים פה נגדו, אבל מה עם יהודים שדיבוריהם ודעותיהם אינם לרוחו של הממסד ? לאן יגורשו? המגמה הזו של סתימת פיות ואיסורי מחשבות מדאיגה מאד. האם באמת הוא הבעיה של ישראל ? מה, כבר מילאו בחזרה את הימ"חים שרוקנו על ידי גנבים ?

  4. גרשוני הגיב:

    ההתממות שלך מעוררת גיחוך, "לא שייך" ייחסת בתחילת דברייך בכיתוב עוקצני כלפי החרדים(בחרת לשים 2 יודים אחרי ה"ר").אני אבחר במילה שכל אחד מכיר-טיפשות.הרי לא יעלה על הדעת שבשם ערכי הדמוקרטיה נחריב דמוקרטיה, כלומר שבשם הדמוקרטיה שתפקידה הוא לשמר את המדינה כמתוקנת ניתן לאדם כמו בשארה(שניתן לכתוב את שמו גם-בשארע-מבאיש מרוע)להחריב את המדינה.וכל הדיבורים האלו על הרחבת השיח הציבורי וכולי' לא יעלו על הדעת!איש לא מבקש מאף אדם להיות "פטריוט"(ספק אם בעידן הפוסט עוד קיים מושג כזה בכלל)ובכל זאת ראוי לו שלא יסתור בעצמו ו/או יטיף לסתור את ערכי האחר,. ולפי הבואש אפילו על ידי אלימות.בייחוד כאשר הוא מכהן כח"כ ומתפרנס מכיסי.(ושאר כיסהם של משלמי המיסים).

  5. יוסי הגיב:

    רדוד – אתה מכנה את ח"כ בשארה כיוון שטעה במקור הביטוי גיס חמישי.
    ובכן, גם אתה טועה ברשימתך: בבתי הכלא הישראליים אין אלפי פלסטינים עם דם על הידיים.
    ואקנח בציטוט מוויקיפדיה: "הגדרת קבוצת המיעוט כ"גייס חמישי" רווחה במיוחד במשטרים דמוקרטיים, בהם לא ניתן היה לאפשר בנסיבות רגילות ועל־פי חוקי המדינה לבודד או לנדות את קבוצת המיעוט. הצגת טיעון "הגייס החמישי" אפשרה לתועמלנים שעשו בו שימוש, להציג את המצב ככזה בו יש איום ישיר על שלומם של אזרחי המדינה, המצדיק השעייה או התעלמות מחוקים המבטיחים שיוויון בפני החוק ופוטר את מעלה הטיעון מהבאת טעמים והוכחות לטענותיו".

  6. אורי פז הגיב:

    הפרשנות הסובייקטיבית המובאת בויקיפדיה בנוגע ל"גייס החמישי" איננה מחייבת איש, תרתי משמע.

  7. דרייפוס היה יהודי במדינת צרפת, שהיה פטריוט של מדינתו, כמו שהיה נהוג.
    ככלל, היהודים בארצות הפזורה שמרו אמונים למדינות המארחות, אפילו כשזכו ליחס גרוע פי מיליון לזה שהערבים בישראל זוכים לו. זו הייתה המחויבות שלהם. במדינות רבות הם שירתו בצבא ובמלחמות נלחמו נגד אחיהם היהודים ששירתו בצבאות של הצד השני. כך היה במלחמת העולם הראשונה ובמלחמות בין יוון וטורקיה, למשל.
    הגישה של אייל גרוס בעצם שוללת באופן בלעדי מהיהודים זכות לקיים מדינת לאום.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s