המלצות לקריאה על 10 ספרים חדשים

"נער החידות ממומביי", ויקאס סווארופ, (מאנגלית: סיגל אדלר), הוצ' אחוזת בית, 347 עמ'

נער אשפתות ממומביי זוכה במיליארד רופי בחידון טריוויה טלוויזיוני, אך נחשד במרמה ומושלך לכלא. עו"ד אידיאליסטית לוקחת על עצמה לייצגו, והוא מסביר לה שאלה אחר שאלה כיצד ידע את כל התשובות.

פרקי הספר, המופיעים כסדר 12 השאלות בחידון ונושאים את הסכום שמקבלים תמורת התשובה הנכונה, חושפים את תעלומת חייו של הגיבור. בכל פרק, ראם מוחמד תומאס, מגלה קטע מחייו שמסביר כיצד נער אשפתות עלוב ידע את כל התשובות לשאלות. הפרקים מצטרפים יחד לסיפור חייו רב התהפוכות: כיצד ננטש כתינוק, גדל אצל כומר טוב לב שנעלם גם הוא מחייו, התגלגל לבית יתומים נכים, שירת בביתו של דיפלומט אוסטרלי מסתורי, עבד כמשרת אצל כוכבת הוליוודית לשעבר, הציל בכוח האהבה ילדה מאלימות אביה, ועוד כהנה וכהנה אפיזודות, שכולן מתחברות יחד לסוף הבלתי צפוי בתוך אולפן הטלוויזיה.

דרך סיפור חייו של תומאס, בעל אמות מידה מוסריות ומידה מפתיעה של אופטימיות ואהבת אדם, מתגלית לעיני הקוראים הודו של ימינו – ארץ שיופי, ססגוניות ועושר תרבותי מתקיימים בה, לצד כיעור, עליבות וטרגדיה.
 
סנה בוער בקוצק, מאיר אוריין, הוצ' ראובן מס, 317 עמ'

דמות מופלאה וחידתית היה רבי מנחם מנדל הרבי מקוצק – בהליכותיו, בחריפותו, בהתייחסותו, באמרותיו ובמורשתו. אמרותיו השנונות אך המחכימות, דבריו הבוטים אך המשכילים של הרבי מקוצק, לא נס לחם הערב ולא פג טעמם האקטואלי. הם חריפים ומצליפים כאילו נאמרו על בני זמננו ומפיו של בן דורנו.

והנה מספר פניני מחשבה המפורסמים שלו:

  • "פלוני לומד תורה, אך מה לימדה התורה את פלוני?";
  • "סוס הולך באמצע הדרך, בן אדם הולך בצד";
  • "נאמר בספר תהילים 'אמת מארץ תצמח' – אם כך, מדוע אף אחד איננו מתכופף ומרים אותה?";
  • "כשם שהנך יכול לסבול שפרצופו של חברך אינו דומה לשלך, כך תסבול שדעותיו של חברך אינן דומות לדעותיך";
  • "היכן גר הקב"ה? במקום שמניחים לו להיכנס";
  • "אמת הבאה בחיקוי אינה אמת";

הרב מאיר אוריין ז"ל ביקש בספרו לפענח את דמותו הפלאית של הרבי מקוצק. לפנינו מהדורה חמישית (בהדפסה שמינית!) מתוקנת ומשוכללת, לה הוסיף הרב ד"ר יצחק אלפסי הקדמה ומפתח מפורט.

 

"בעבותות השכול – עיונים בעשרה סיפורי אגדה על השכול בעולמם של חכמים", חיים ליכט, הוצ' כרמל, 238 עמ'

הספר מציג את עמדותיהם של תנאים ואמוראים מסוימים כפי שהן באות לידי ביטוי בעשרה סיפורים של "מעשי חכמים".

בחלקו הראשון מוצגים הרהורים בנושא המוות והשכול, בעקבות פסוקי המקרא וספרות חז"ל.

בחלקו השני של הספר מובאים שישה סיפורי שכול בעולמם של התנאים הבאים: רבן יוחנן בן זכאי על פטירת בנו, רבי אליעזר על מחלתו, מחלת שמעון בנו של רבי עקיבא, על פטירתם של בנים בימיו של רבי עקיבא, על פטירת בניו של רבי ישמעאל ועל פטירת בניו של רבי מאיר.

החלק השלישי מציג ארבעה סיפורי שכול בעולמם של האמוראים: רב חייא בר אבא, רבי חנינא, רב שמואל בן יהודה והסיפור על פטירת בני שכנתו של רב הונא.

את הספר מלווים דברי הסבר מאירי עיניים, הן בהקדמה והן באחרית דבר, על השכול בעולמם של חכמינו ז"ל. והספר מלווה ברשימה ביבליוגרפית ענפה.
 

 

"ואהבת לרעך כמוך – המושג אהבה, שימושיו ושגירותו בכתבי המקרא", מנחם זוהרי, הוצאת כרמל, 75 עמ'

המחבר סוקר לפרוטרוט את 251 היקרויותיו של מושג האהבה בכתבי המקרא – על רקען, הקשרן, מגמתן ותכליתן. בסיומה של הסקירה מצטיירת אספקלריה מובנית למעמדו של מושג האהבה במערכת יחסיהם של בני האדם, כמו גם בין האדם לרצונותיו ולכיסופיו שלו.

ההיגיון המקראי הרציף עומד כאן במבחן המגדלת המחקרית בהצלחה רבה, יש להודות.

 

נפתח מהספר כר נרחב לעיון מקיף ומעמיק יותר, העשוי להעשיר את תפיסתנו והשגתנו את עולם המקרא, רקעו ויסודותיו.

 

"יהי", ד"ר רחמים מלמד-כהן, הוצ' מלמד (02-5664713), 96 עמ'

ד"ר מלמד-כהן איננו משורר, אך הוא אוהב שירה גדול. הספר הזה הוא קובץ שירים שני שלו, המשך לזה שקדם לו "לוּ" (2004) וביחד "לוּ יְהִי". לקובץ השירים מצורף תקליטור עם עשרה משיריו המבוצעים בידי הזמרים המובילים, כמו: אהוד בנאי (שני שירים), אהרן רזאל, עמית בן עטר, גייל טרמן (ארה"ב), עקיבא מרגליות, יעקב וייסברג, אושי גרוס, יורי ברנר, אלי יפה, יפעת קורן, ועוד.

מלמד-כהן כתב את הספר הזה, כמו כל ספריו הקודמים, באמצעות תנועת העין על מקלדת וירטואלית. הספר נכתב בתקופה שבה הוא משותק, צמוד למכונת הנשמה ומרותק לכיסא גלגלים ממונע בגלל מחלת ניוון שרירים (ALS) שלקה בה מזה כשניים-עשר שנים. מלמד אינו מוותר על החיים ודבק בהם, כאשר רק שפתיו נעות וקולו לא נשמע.

התמודדות עם חיים בצל הידיעה על חידלון הגוף המתקרב בצעדים איטיים, הוא מבחן שאין דומה לו. חרף כל מגבלותיו הפיזיות, מלמד הוא יוצר בלתי נלאה, שלא חדל מעשייה ויצירה. עבורו זו תקופת חיים פורייה ביצירה אישית ובעשייה ציבורית. חרף בריאותו הרופפת הוא ממשיך לאזור אומץ, לחלץ מותניים ולהגדיל תורה ולהאדירה. כך זכה לפרסם את הספר המרתק "ובחרת בחיים" (תשס"ג), שהוא קובץ של מחשבות ועצות על שיפור איכות החיים; לאחרונה אף פרסם ספר חידושים על פרשות השבוע (תשס"ו) וכעת הגיע טורו של הספר על ההפטרות. ביצירות אלו הוא מיטיב ללמד את קוראיו רעיונות ועצות מעשיות כיצד ניתן לחיות חיים איכותיים גם במצב של מגבלות גופניות קשות.

בראיון שקיימתי עמו לפני מספר שנים, מלמד שיתף אותי במבול היצירתיות שתוקף אותו בשנים האחרונות, באמצעותו הוא מבקש לבטא היבט אנושי מגוון, הנע כמטולטלת בין האפשרות לקרוס תחת נטל הייסורים ועגמת הנפש, ובין ההזדמנות להתמודד עם הקושי ולעשותו קרש קפיצה לצמיחה רוחנית מוגברת, בבחינת "מעז יצא מתוק", או בניסוחו שלו: "בין האפשרויות של הסתגרות, התבודדות, טרוניוֹת ונרגנוּת לבין יצירתיות, עשייה, שמחת חיים וגלגול זכות על הסובב אותי – בחרתי באפשרות השנייה, בחרתי בחיים".
 
"בני אדם וחיות אחרות באספקלריה היסטורית", בנימין ארבל, יוסף טרקל, סופיה מנשה (עורכים), הוצ' כרמל, 404 עמ'

קובץ המאמרים עוסק בהיבטים שונים של זיקה בין אנשים לחיות בתרבויות שונות, משחר ההיסטוריה ועד ימינו. תשער-עשר חוקרים מתחומי היסטוריה, תולדות האמנות, הארכיאולוגיה, הזואולוגיה והאנתרופולוגיה.

בין המאמרים שעניינו אותי במיוחד: טלייו של א-לוהים: קיצור תולדות היחס לבעלי-חיים והאמונות לגביהם במערב (ג'יימס סרפל); היחס לגידול חתולים במשנה, בתוספתא ובתלמוד (שולמית ולר); אלימות כלפי חיות במערב הנוצרי בימי-הביניים: המקרה של הכלב (סופיה מנשה); זואולוגיה והלכה בארץ ישראל במאה ה-19: מחקריו הזואולוגיים של רבי יהוסף שווארץ (אבי ששון); כלבים, מלומדים וחיות אחרות (גדי אלגזי); כה שונים וכה דומים: ביפון, רוסו והוויכוח על קופי העל (אמנון יובל).

את הספר מלווה מפתח בעלי-חיים.

 

"שופרות של מרד", זאב גולן, הוצ' מכון ז'בוטינסקי בישראל, 225 עמ'

מסתבר שהמאבק על הר הבית לא החל היום. ב-1929 טענו הערבים לבעלות על הכותל המערבי וביקשו להרחיק משם את היהודים. הבריטים, ששלטו אז בארץ, אסרו על תקיעת השופר ליד הכותל המערבי במוצאי יום הכיפורים, כחלק מהגבלת הזכויות היהודיות באתר המקודש ליהודים. החל מ-1930, הפרו צעירים יהודים את הצו הבריטי. רובם הוכו והובלו לכלא. ב-1944 איים האצ"ל על הבריטים לבל יפריעו לתפילה, וטען לניצחון כאשר לא נכנסו הבריטים לרחבת התפילה ולא עצרו יהודים מתפללים.

במשך 17 שנים (1930-1947), יצאו חברי בית"ר, "ברית הבריונים" והאצ"ל במוצאי יום כיפור – כשהם מפרים את התקנות הבריטיות – לרחבת הכותל המערבי, ותקעו בשופר כדי לקבוע את זכויותיו הדתיות והלאומיות של העם היהודי בארץ ישראל.

המחבר מביא במחקר זה את שמות כל התוקעים וסיפוריהם, מסביר את מניעיהם ומפרט על מה שעלה בגורלם. הספר כולל מפתח שמות מפורט ומועיל. והוא מלווה בעשרות צילומים של התוקעים בשופרות.
 
"פניני נובל – מבחר נאומים של כלות וחתני פרס נובל לספרות", שולמית אלמוג (עורכת), (מאנגלית: ענבל שגיב), הוצ' כתר ואוניברסיטת חיפה, 196 עמ'

 

למה כבר ניתן לצפות מאומני השפה והמילים הספרותיות? מקבץ נאומי הזוכים בטקס קבלת פרס נובל היוקרתי, מוצג לצד ביוגרפיות קצרות, דיוקנים וציטוטים נבחרים מיצירותיהם של גדולי הסופרות והסופרים.

בין הנואמים: ש"י עגנון, אימרה קרטס, סול בלו, יצחק בשביס זינגר, גבריאל גרסיה מארקס, ויסלבה שימבורסקה, ת"ס אליוט, ברטרנד ראסל, אלבר קאמי, ז'וזה סאראמאגו, נגיב מחפוז, ועוד.

נעדר כאן נאומו הפוליטי המעצבן של המחזאי היהודי-הבריטי הרולד פינטר. נו, טוב. אחרי שכבר פורסם בעשרות ערוצי תקשורת רדיקליים ברחבי תבל והופיע לאור בעברית בהוצ' רסלינג ("אמנות, אמת ופוליטיקה", 2006), מוטב לקובץ זה בלעדיו.

 

 

"חלב גוי", הרב משה פיינשטיין, סדרת רשו"ת: תשובות מבוארות מגדולי הפוסקים בני זמננו, יואב שורק (עורך), הוצ' ראובן מס, 64 עמ'

להלכות הכשרות יש השפעה חברתית וכלכלית עצומה על חייהם של יהודים ועל קשריהם עם סביבתם. חלק מההלכות אף עוצבו מתוך מגמה מפורשת להשפיע על מערכת יחסים זו. התקופה המודרנית ותהליכי התיעוש והעיור הנלווים אליה, משנים את מערכות היחסים האלה לבלי הכר.

הרב משה פיינשטיין נדרש לשאלה בדבר השפעתם של השינויים האלה על האיסור העתיק לשתות מחלב שחלבו גוי, אלא אם נוכח יהודי בעת החליבה. האם איסור חלב גוי נועד לשמור על דרישות הכשרות של התורה או שהוא נועד ליצור הפרדה בין יהודים לנוכרים? האם ההלכה מכירה בהבדל בין הרפתן הכפרי לבין המחלבה המשווקת את תוצרתה ברשתות השיווק? והאם ניתן לסמוך על מערכת הפיקוח של המדינה בנוגע לרכיבי המזון הנמכר בחנויות?

יואב שורק, עורך הסדרה רשו"ת, עוסק שנים רבות בזיקה שבין עולם ההלכה למציאות החיים המודרניים. אל התשובות שביאר כאן מצורף מבוא הפורש את הרקע ההלכתי וההיסטורי של סוגיית חלב גוי.

סדרת "רשו"ת", מביאה אל הקורא הלא-מקצועי מבחר מבואר ומוער, בהגשה ידידותית, של תשובות מספרות השו"ת המודרנית. ספרות שמכמניה עצומים והיא נותרה עד היום חתומה לקורא הלא-מקצועי (גם הדתי).
 
"מסעותי עם צ'רלי – בחיפוש אחר אמריקה", ג'ון סטיינבק, (תרגמה מאנגלית: צילה אלעזר), בהוצ' אחוזת בית, 307 עמ'

ב-1960, כשהוא בן 58 וכבר מפורסם בעולם כולו, ג'ון סטיינבק – מגדולי הסופרים האמריקנים בכל הזמנים, חתן פרס נובל לספרות – מחליט לצאת למסע בארצות הברית, שאותה תיאר בעושר רב כל כך ברומנים הגדולים שלו. הוא, שנולד בקליפורניה שבחוף המערבי וחי בחוף המזרחי, רוצה בגילו המתקדם (לדבריו) להכיר את אמריקה האמיתית, זו שבין שני החופים.

כשותף אידיאלי למסע הוא לוקח איתו את צ'רלי, כלב הפודל הצרפתי שלו – אינטליגנטי, דיפלומטי, מעודן, שקול, חבר לעת צרה הממיס ליבם של זרים. סטיינבק מתקין על משאית מעין בית נייד, מצטייד בהמון פריטים לא נחוצים, והוא וצ'רלי יוצאים למסע של אלפי קילומטרים, מחוף לחוף, דרך הערים הגדולות ו-34 מדינות, מלונג איילנד עד לסיאטל, ממפלי הניאגרה עד לניו אורלינס.

סטיינבק מנסה לפגוש אנשים, לשמוע אותם, להבין מה מעסיק אותם. אלא שמתברר לו שרק מעטים עוסקים במשהו חוץ מהקיום הפיזי והשגרתי שלהם. רק מעטים מתמצאים בפוליטיקה, רק מעטים מעוניינים להיכנס לדיונים מוסריים, ורק מעטים מוכנים בכלל לקשר שהוא לא קשר שבלוני וקלישאי בין זר לזר.

במהלך המסע הארוך הזה סטיינבק מצביע על הסימנים הייחודיים לאמריקה העצומה, שהם רלוונטיים עד היום: היעלמות הייחוד המקומי של כל אזור ואזור לטובת אלמנטים גלובליים: בשפה, באוכל, בארכיטקטורה, בביגוד, ובעצם בכול; ההזנחה של מרכזי הערים הישנים לעומת טיפוח פרוורי שינה חסרי ייחוד; מרחבי הבדידות של האוטוסטראדות העצומות; האשפה הנערמת בכל מקום בלי מודעות לאסון האקולוגי המתקרב. ובתוך כך, סטיינבק מחפש נואשות את מה שהוא משווע לו יותר מכול: הבנה אינטימית של הנפש האמריקנית.

זהו סיפור על הסתכלותו הייחודית של סופר גדול באמריקה ארץ מולדתו, בשנים שבהן התגבשה בדמותה המוכרת לנו כיום.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה קורא סדרתי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s