פורנוגרפיה היא התיאוריה – אונס הוא הפרקטיקה

קו ישר נמתח בין הגלישה החופשית באתרי פורנו לעלייה בתופעות של אלימות מינית. הגלישה באתרים פורנוגרפיים מגבירה את הנטייה לאונס ומצמצמת את העכבות המצפוניות בחברה למניעת מעשים מגונים. מכאן יש לברך על הצעת החוק המציבה שומר סף טכנולוגי בגישתם החופשית של ילדים ונוער לתכנים פוגעניים

דיוויד אמסדן צדק באבחנה ש"הפורנוגרפיה הפכה לטפט של חיינו". התעשייה הפורנוגרפית עברה נורמליזציה עצומה בכך שהתנפחה ושגשגה עם האינטרנט ונכנסה עמוק לתוך החיים הפרטיים בצורה נגישה וזמינה ללא הגבלה. כיום אפשר להשיג פורנוגרפיה בלחיצה על עכבר, והיא נכנסת דרך האינטרנט לכל בית שיש בו מחשב. אנו חיים בעולם שבו קשה שלא להיחשף אליה. השימוש בחומרים פורנוגרפיים נמצא כיום בכל מקום, ומצביע על מגמה כללית שתרבותנו ספוגה בה. גבולות הצניעות הולכים ומתרחקים עם הזמן, והפורנוגרפיה משתלטת על כל תחום ועניין.

הרף של כמות הגלישות באתרים אלה הוא הגבוה ביותר באינטרנט, המאשש את קביעתו של סאקיני במחזה "בית התה של ירח אוגוסט" שכתב ב-1953 ג'ון פטריק, כי "פורנוגרפיה זה עניין של גיאוגרפיה". הפורנוגרפיה אמנם אוניברסלית, אך קיימות לגביה מוסכמות חברתיות, שהן עניין יחסי לפי מנהג המקום, רוח הזמן, האירוע והקונטקסט.

אגדה מופרכת

רבים מרגישים תסכול מהעובדה שזהו הדבר היחיד שמייצג את מיניות האדם. לפורנו יש מונופול על ייצוג המיניות. תעשיית הקולנוע של הוליווד, למשל, מחנכת ומסדירה את החיזור יותר מהמיניות עצמה. המחקרים מצביעים בבירור שבניגוד לפורנוגרפיה, פרסומות וסרטים הוליוודיים לרוב אינם גורמים לאונס. בשונה מהם אתרי וסרטי הפורנו, שלא רק חושפים את מנעמי תענוגות הגוף, אלא גם מייצרים אפשרות לחוות מין בלי ליטול עול והשקעה באינטימיות הדדית, ובלי הסדרים של יחסי זוגיות נורמליים.

המין משמש בפורנוגרפיה כאווירה מרוּקנת מתשוקת אמת, תירוץ להתפרקות עולצת שאווירה של דקדנס שורה עליה. גם סיפוק עצמי מהפורנוגרפיה אינו אפשרי, כפי שיצרני התעשייה יודעים. "אנשים תמיד חוזרים אלינו", העיד מנהל אתר פורנו ישראלי בראיון לעיתונות. והם חוזרים לא רק בגלל שהם מסוקרנים כל הזמן מהחומרים החדשים, אלא בעיקר מהאפיון התלמודי ש"איבר קטן יש לו לאדם, מרעיבו – שבע, משביעו – רעב" (סוכה נב, ע"ב). כך שחומרים אלה הם בעיקרם חומרים מכזיבים, שבכל פעם שבים ומבטיחים את שאינם יכולים לקיים: את אותה תאוות בשרים מדומה, הנכבשת כבערה ממארת של חדוות גופים אבודה מראש שהיתה לאגדה מופרכת.

האיתותים החיצוניים שמשדרת הפורנוגרפיה מגרים את היצר המיני בכך שמעניקים לו צורה חדשה, המדווחת על מפגשים חסרי-לאות של איברים נטולי אישיות, הדורשת פורקן ושחרור טבעי במלוא העוצמה. רוב הגברים והנשים כידוע אינם מגיעים למיומנות המינית שהאנשים המוצגים בפורנוגרפיה נהנים ממנה; גודל האיברים, משך האורגזמות ומספרן, מגוון הכוחות המיניים והסתברותם, וכמות האנרגיה המינית – כולם מוגזמים ביותר. ובלשונו של האינטלקטואל היהודי ג'ורג' סטיינר: "מן הסתם יש יותר אפשרויות שלא נתגלו של הנאה וסלידה גסטרונומית, מאשר המצאות חדשות בתחום המין למן היום שהקיסרית תיאודרה גמרה אומר 'להביא סיפוק לכל פתחי אהבים שבגוף האדם במלוא המידה ובאותה שעה עצמה'. פשוט, אין די פתחים. מנגנון האורגניזם כרוכים בו התייגעות מהירה למדי והפסקים תדירים. מערכת העצבים מאורגנת כך שההיענות לגירויים סימולטאניים במקומות שונים בגוף מביאה לידי תחושה יחידה, מטושטשת כלשהו".

הפורנוגרפיה גם מעלה את ההסתברות לאלימות נגד נשים, ובייחוד את ההסתברות לאונס; הן משום הנטייה לחקות את ההתנהגות הנצפית, הכוללת לרוב אכזריות כלפי נשים, והן משום שהיא מציגה נשים כמי שלהוטות להיאנס או כמביעות הסכמה ואף עונג מול ניסיונות לאנוס אותן. מכאן שקו ישר נמתח בין הגלישה החופשית באתרי פורנו לעלייה בתופעות אונס והטרדות מיניות. הגלישה באתרים פורנוגרפיים מגבירה את הנטייה לאונס ומצמצמת את העכבות המצפוניות בחברה המונעות מעשים מגונים. מכאן צמחה הסיסמא: "פורנוגרפיה היא התיאוריה, ואונס הוא הפרקטיקה".

הפורנוגרפיה מציגה את האישה כפרוצה לפי טבעה, שחיי המין שלה כפופים לשירות גברים, כמי ששואבת עונג מריצוי גברים, כמי שראויה לאונס, קשירה ועינויים, וכמי שעיקר עולמה סובב סביב תשוקה בלתי נשלטת לגברים ותשוקה לספק גברים. הפורנוגרפיה משקרת לגבי מיניות האישה, ואף לגבי אנושיותה, אישיותה וכבודה העצמי, תוך העמדתה באור מגוחך ומבזה. הפורנוגרפיה מלבה יצרים מיניים, שבאים לידי פורקן בעבירות מין.

לצד ליבוי היצר, הייצוגים הפורנוגרפיים תורמים גם לעיצוב התודעה של הצופה, הלומד לראות באישה חפץ זמין, הנהנה מאלימות מינית. הממצאים מראים שפורנוגרפיה המשולבת באלימות מובילה לנטייה מוגברת לאלימות נגד נשים ולתוקפנות מינית. מחקרים שונים הוכיחו קשר בין חשיפה ממושכת לפורנוגרפיה אלימה לבין אימוץ עמדות בעייתיות ביחס לנשים, כמו: סובלנות לאלימות כלפי נשים ושלילת עונשים קשים לאנסים. מחקר נוסף הראה שחשיפה של נשים לפורנוגרפיה, במיוחד בגיל צעיר, עלולה להגביר את הנטייה שלהן להפנמת מסרים חברתיים לגבי הנאותות של אלימות מינית והפנמת הציפיות המעוותות מהן של הגברים שעימם יבואו במגע מיני.

 

"הדמוקרטיה הליברלית לא רק דואגת לנו, היא גם מעודדת נורמות פורנוגרפיות" –                                  האינטלקטואל המזהיר ג'ורג' סטיינר

היחס בין פורנוגרפיה לאלימות מינית

הקשר בין פורנוגרפיה לאונס מתברר מעדויות של נשים שנאנסו בהשראתה. מחקרי מעבדה שבדקו כיצד גברים מושפעים מהקרנת סרטי פורנו, ומחקרים קורלטיביים, מצביעים שככל שעולה כמות הפורנו כך מסתמנת עלייה במקרי האונס. תמר ברז נאנסה ונרצחה באכזריות על גג חנות "ביתילי" ברמת-גן לפני מספר שנים. כשנשאל הרוצח, יגאל אקסלרוד, מדוע עשה את המעשה, השיב: "רציתי לעשות לה את מה שראיתי בסרטים כחולים".

המחקרים מצביעים על קשר סיבתי בין שימוש תכוף בפורנוגרפיה לבין אונס ואלימות מינית בכלל. ניתוח-על של 16 ניסויים שערכו חוקרים שונים, ושהקיפו 2,248 נבדקים, מראה שלאחר צפייה בפורנוגרפיה התחזקו העמדות התומכות באלימות מינית של הגברים הנבדקים, ועלתה גם רמת האלימות המינית שלהם. הקשרים בין פורנוגרפיה לאלימות מינית נמצאו חזקים במיוחד אצל גברים אלימים. גברים אלה, בשונה מגברים שאינם אלימים, נוטים לפרש את החומר הפורנוגרפי באופן המעודד אותם למעשי אונס.

ממחקר שערכה דיאנה ראסל עולה שחלה עלייה דרמטית בשיעור מקרי האונס בארה"ב בעשורים האחרונים, שבהם חל גם שגשוג של החומרים הפורנוגרפיים. במחקרים קורלטיביים שערכה שר הייט על מיניות הגבר, מדווח ש-67% מהגברים שהודו כי רצו לאנוס אישה צפו באתרי פורנו, לעומת 19% בלבד בקרב אלה שאמרו שלא רצו מעולם לאנוס אישה. אדוארד דונרסטיין, מהחוקרים החשובים של הפורנוגרפיה, גורס ש"היחס בין פורנוגרפיה לבין אלימות מינית כלפי נשים חזק יותר מאשר היחס בין עישון לבין סרטן ריאות". דונרסטיין גם מצא שאם נחשוף גבר במשך שישה שבועות לפורנוגרפיה קשה, יחול אצלו שינוי בגישתו לנשים; הוא יהפוך לנוקשה יותר, ויראה באונס דבר חמור פחות.

הפורנוגרפיה הנצרכת בימינו מייצגת מציאות מעוותת של המיניות, ועשויה לגרום בתנאים מסוימים לאונס נשים. לטענת ראסל, הפורנוגרפיה יוצרת למעשה חתירה תחת המנגנונים המרסנים את הגברים מביצוע אונס. החתירה מתבצעת בשבע דרכים: 

(1) הפיכת הנשים לחפץ.

(2) יצירת מיתוסים של אונס – הפורנוגרפיה, הגורמת לגברים להאמין שנשים נהנות מביצוע אונס בהן, מביאה לביטול מנגנוני הריסון העצמי.

(3) קבלת האלימות הבינאישית – מנגנוני הריסון יחלשו אם הגברים יבינו שאונס הוא התנהגות נורמטיבית.

(4) "שוליות" האונס – האונס הופך מעשה מותר ו"לא נורא כל כך".

(5) יצירת והנצחת גישה גברית וקשוחה למין.

(6) קבלת הדומיננטיות הגברית במערכת יחסים אינטימית.

(7) ביטול הרגישות הגברית לאונס.

נמצא שהפורנוגרפיה מבטלת בהדרגה את מחסומי הגבר כלפי מעשה האונס. היא הופכת את האישה מיצור אנושי שווה זכויות ובעל רגשות לחפץ בבעלות הגבר, היכול לעשות בה כרצונו.

 

פרופ' ישעיהו ליבוביץ':    "חברה זו, שנטשה את תכני היהדות… מספק את צרכיה הרוחניים והנפשיים חיקוי עלוב של תכני העולם המערבי – וזאת דווקא בצורה קריקטוריסטית: התבהמות על-ידי בידור וספורט, התבהמות על-ידי זימה ופורנוגרפיה… לפיכך תלך ותימשך בה ההידרדרות האנושית והחברתית עד להתמוטטות והתפוררות".

הוויכוח הציבורי סביב הפורנוגרפיה נסוב לא אחת על הקשרים האפשריים שבין הסדיזם הטבוע בפורנוגרפיה ובין ההתנהגות החקיינית של האדם. בכתיבתה המקיפה על הקשר בין פורנוגרפיה לאונס, ראסל התייחסה גם לפעולתה של פורנוגרפיה שאינה מראה אלימות, אך מכילה חפצון של נשים. אלימות דמיונית היום נמצאת בשפע לכל דורש. משחר ילדותם ואילך עתידים המכורים לטלוויזיה ולאינטרנט, בייחוד במערב, לצְפות באלפי שעות של רצח, תקיפה, אונס והשפלה. האכזריות החזותית התופחת בעיקר באינטרנט, עלולה עתה לצאת מכלל שליטה. וכדברי סטיינר, "הדמוקרטיה הליברלית לא רק דואגת לנו, היא גם מעודדת נורמות פורנוגרפיות".

אמת, הפורנוגרפיה צומחת מתוך חברה השקועה בזימה, ואיננה יוצרת את הזימה – תפיסה שאני שואל מישעיהו ליבוביץ', שעוד ב-1975 הצביע על חולאי החברה הישראלית, המחקה את המערביות: "חברה זו, שנטשה את תכני היהדות… מספק את צרכיה הרוחניים והנפשיים חיקוי עלוב של תכני העולם המערבי – וזאת דווקא בצורה קריקטוריסטית: התבהמות על-ידי בידור וספורט, התבהמות על-ידי זימה ופורנוגרפיה… לפיכך תלך ותימשך בה ההידרדרות האנושית והחברתית עד להתמוטטות והתפוררות".

הזדמנות פז

ח"כ אמנון כהן. צנזורה? כפייה דתית? נו, באמת

בהצעת חוק סינון האינטרנט של ח"כ אמנון כהן מש"ס, שעברה בקריאה טרומית ברוב של 46 ח"כים מול 20 מתנגדים, הוצע שהמדינה תציב שומר סף טכנולוגי בכניסה לאינטרנט, שימנע גלישה לא מכוונת לאתרים פורנוגרפיים, כדי למנוע מקטינים להיחשף לתכנים בלתי-הולמים בקלות בלתי-נסבלת.

צודק יוני גולדבלט-לבב (הארץ, 4.3.08) בטענה כי לא מדובר ב"צנזורה", כפי שמרבית כלי התקשורת בארץ מכנים את הצעת החוק בהטעיה פופוליסטית. אין אף חוק צנזורה בעולם שהמדינה מרשה לאזרחים לעקוף אותו לפי שיקול דעתם. בחוק המוצע, בידינו לבקש מספק האינטרנט לבטל את הסינון בכל שלב.

גם לא מדובר ב"כפייה דתית", כאילו השמרנים הדתיים-החרדים עשו יד אחת מול הליברלים. "החוק הזה מיותר לגמרי", קבע סגן עורך העיתון החרדי "המודיע", יצחק מתתיהו טננבוים, על הצעת החוק בישיבת נשיאות מועצת העיתונות ב-9.3.2008. פחות מעשר דקות נדרשו לנשיאות המועצה להתנגד פה-אחד להצעת החוק. ההסכמה הרחבה שהשתררה בישיבת המועצה גרסה כי החוק, כפי שהוא, מיותר וכי רצוי להשאיר בידי הציבור את ההחלטה בנוגע לסינון. עו"ד בן-דרור ימיני, הפרשן המשפטי של עיתון "מעריב", היה היחיד מבין חברי המועצה שהביע התנגדות מסוימת לקו הכללי, כשציין כי בכל זאת יש בעיה, שכן לא כל המשפחות שהיו רוצות לסנן את תוכני האינטרנט אכן מנצלות את כלי הסינון המוצע על-ידי הספקיות.

בכמה מדינות מערביות יישמו הצעות חוק דומות. באוסטרליה, בדנמרק, בפינלנד, בנורווגיה, בשוודיה ובמדינות מערביות רבות נוספות סינון האתרים ניתן אוטומטית בידי ספקיות האינטרנט המובילות. על ישראל להצטרף בגאווה לרשימת המדינות המערביות-הליברליות הללו. ואכן, 56% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בארץ תומכים בחוק זה, כפי שעולה מסקר שערך ערוץ הכנסת ומכון המחקר "פאנלס" (גלובס, 28.2.08). התמיכה הגדולה יותר מקרב התומכים באה מכיוונן של הנשים שאחוזם עומד על 71% לעומת 44% גברים. בקרב הציבור השמרני הצעת החוק פופולרית יותר: 70% מהדתיים ו-90% מהחרדים תומכים בחוק, בהשוואה ל-59% מהמסורתיים ו-48% מהחילונים. מטבע הדברים, הורים לילדים תומכים יותר בחוק: 61% לעומת 54% בקרב הנשאלים שאין להם ילדים. הסקר נערך בקרב 594 חברים בפאנל פוליטי של "פאנלס", המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

בחוק סינון האתרים יש לישראל הזדמנות פז לעצור את ההידרדרות במדרון החלקלק של הפורנוגרפיה. על שרים וח"כים נכבדים לקחת בחשבון את ההשלכות המזיקות של אתרים פוגעניים למצבה המוסרי ההולך והמידרדר של החברה הישראלית (והמערבית בכלל). עלינו להציב כחברה מחסום בפני האצת הליבוי של סוג היצרים המיניים שמביאים להפקרות מינית בקרב בני הנוער, מבוגרים ואישי ציבור.

פורסם לראשונה בכתב העת לתרבות e-mago

 

לקריאה נוספת, ראו:

* הצעת חוק התקשורת (שירות סינון של תכנים בלתי הולמים לקטינים באינטרנט), התשס"ח-2008, אתר הכנסת, כ' באדר א' תשס"ח / 26.2.08.

* עו"ד עמיר פרידמן, ערוץ פלייבוי וחוק הצנזורה ברשת, הארץ, 11.3.08.

* גיא הדס, האינטרנט מסוכן לילדים, גלובס, 18.7.07.

* ח"כ אמנון כהן, חופש הביזוי, הארץ, 19.7.07.

* ד"ר אסתר הרצוג, ליברליות בשירות הפורנוגרפיה, מעריב, 3.6.07.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הפרעות בתקשורת. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על פורנוגרפיה היא התיאוריה – אונס הוא הפרקטיקה

  1. אורי הגיב:

    מוריד בפניך את הכובע על ההפנייה לפוסט שלך בנדון, שרק מחזק את הטענות שלי כאן כי בניגוד להלקאה העצמית של כל יפי הנפש הליברלים בעיני עצמם על לא עוול בכפם בחצר שלך, לא מדובר בצנזורה ואף לא בכפייה דתית.

    קבלי עצה קטנה ופשוטה להבא כל אימת שאת מגיבה לפוסטים של אחרים: פשוט תקראי אותם קודם, מתחילתם ועד סופם.

  2. ד"ר ג. הגיב:

    מאמרך כתוב היטב. נוגע בנקודות נכונות
    ומדוייקות. במאמרך מצויינות נקודות רבות הקושרות את מעשי האונס לסרטי פורנו, עם כל ההקשרים הפסיכולוגים. הכי מדוייקים שיש.
    והוספת עוד דברים רבים, מחקרים וחומר רב.

    זהו מאמר חשוב ביותר עבור הציבור כולו, שחלקו מעדיף כנראה בזכות החילוניות הגמורה ובעוכריה
    דחיפת הראש לחול, סתימת פיות לדוברי האמת,
    וזריקת העובדות המחקריות ושאר מסקנות עובדתיות לזבל.

    במקום להפתח ולשמוע על קשרים חד משמעיים , המוכחים מחקרית כפי שהבאת במאמרך זה
    .נוח לנגח אותך על היותך אדם דתי

    אל תתרגש . אל תפחד.

    לגבי המאמר תוכל להופכו בקלות לספר בכריכה עבה
    ולהרחיב את הנושא דרך קרימינולוגיה ועובדות
    מחקריות רבות נוספות, עבור הציבור הרוצה לקרוא
    את האמת.

    מאמרך מצויין ומשובח.

  3. סימה אמיתי הגיב:

    את נורא דואגת לפרטיות שלך , אבל אולי תדאגי גם לדור הצעיר? אם את באמת כל כך דואגת לדור הצעיר כפי שאת אוהבת לספר, אולי שמעת במקרה, שבכל שני וחמישי מתבצע מעשה אונס או תקיפה בגלל הצ'טים למשל. ובקרב הנוער.
    מה זה שלא יסתמו לך פיות?? את לא לבד יושבת באינטרנט, את יודעת, יש עוד המון המון ילדים שנורא מושפעים מצ'טים ופורנוגרפיה.

  4. גדי שמשון הגיב:

    אין קשר בין החוק לפורנוגרפיה, ויש הבדל בין תוכנת סינון המסננת את האינטרנט שאתה מקבל הביתה לבין סינון גורף על כולם ואז הסרתו למי שמבקש. אתה מבקש לשים את הפילטר של אמנון כהן על השיבר המרכזי, ואנו אומרים – לך ושים אותו בכל בית שירצה בכך. הייתי מסביר לך ארוכות את הבעיות הטכנולוגיות שיהיו למימוש החוק, שיפגעו חמורות בגלישה של כולם – את זה אומר אגב גם אגף ההנדסה של משרד התקשורת עצמו – אבל נראה שאתה שמחת לעבור לדום לשמע ההמצאות על "מסנן טכנולוגי".
    אז אין מסנן כזה. ולא יכול להיות. נאדה, גורנישט. זה יותר פקק. מי שבוחר לשים כזה בבית, זכותו. למה להרוס לכולם? רק כי מרגש אותך להילחם בפורנוגרפיה, אותה תיארת בצורה כל כך מוחשית?
    נו באמת. זה לא מסנן, זה פקק.

  5. אורי הגיב:

    תודה על תגובתך.

    אני מכיר את הטענות הללו ונחשפתי אליהן לאחרונה כמעט בכל פאנל או אתר שעסקו בסוגיה הטעונה. מאחר ואינני איש מחשבים ואף לא שואף או מתיימר להיות, הייתי מעדיף לתת לאנשי המחשבים להחליט האם השמיים הם הגבול של ההתפתחויות ההיי-טקיות שלהם. בדבר אחד אין לי ספק, גדי. ממשלת אוסטרליה, החליטה לפני שנה להשקיע כ-86 מיליון דולר בתוכנה לחסימת תכנים פורנוגרפיים שתסופק חינם לכל בתי האב במדינה. אם אכן כדבריכם, שחבל"ז ואין מה לעשות עם הבעיות הטכנולוגיות, מי המטורף להשקיע סכומי עתק על כך ועוד מהקופה הציבורית? אלא כנראה שיש פתרון טכנולוגי לכל בעיה טכנולוגית. צריך רק רצון כנה לפתור אותה, כפי שיצרנו אותה במו-ידינו האנושיות רפוסות-הדעת.

    יש קשר בין החוק לפורנוגרפיה, בכך שהחוק נועד להצר את מצעדי הכניסה ההמוניים החופשיים הזורמים כיום לאתרי זימה ואינוס – בקרב ילדים ובני נוער, מבוגרים בעלי נטיות מיניות המאובחנות על-ידי מטפליהם כ"סטיות מסוכנות לסביבה", ואפילו אישי ציבור בדרגים המנהלים את מדינתנו, ייצוגית או יישומית.

    כלל לא מרגש אותי להילחם בפורנוגרפיה. ולהזכירך, אינני עונה לשם ד"ר אורית קמיר. ממש לא. אין לי את ההיסטוריה של כל המלחמות שיש ברזומה העשיר של קמיר נגד ערוצי הפורנו הטלוויזיוניים למיניהם. "התיאורים המוחשיים" שלי, שאין בהם כל בושה למי שיודע על מה בדיוק הוא מדבר ונגד מי הוא מתריע בדבריו, מקורם בספרות המקצועית שחקרה את התופעה ובשפתה שלה.

    אני חושב שזו באמת בושה וחרפה שהתדרדרנו כחברה למצב שבו יש צורך לנהל מלחמות בעד ונגד הפורנוגרפיה. ולכם, כמי שמתיימרים להיות ליברלים ונאורים, נאבד בדרך החוש האתי האחרון להצלה עצמית במדרון החלקלק וכל כבוד מתבקש ל"מין השני".

  6. דני בלוך הגיב:

    אני בהחלט בעד הגישה האוסטרלית אבל נגד הגישה שפוליטיקאי יחליט עבורנו מה לצנזר. הבחירה צריכה להיות של הורים ומבוגרים כל אחד לביתו לפי אמונתו והשקפתו.

  7. עומר הגיב:

    נתחיל מזה שאני מסכים איתך שנוער וילדים לא צריכים להחשף לפורנוגרפיה, אבל אם תסלח לי, אני רוצה לדבר רגע על משהו אחר:

    קודם כל, החוק היחיד שקיים באוסטרליה הוא שכל מי שרוצה יוכל לפנות לספקית שלו והיא תוכל לחסום עבורו, שלא כמו הצעת החוק של ח"כ אמנון כהן, שמכריחה אותי להרשם ברשימה שהשם יודע איזה חתול ישמור על השמנת הזו. עדיין, למרות הכל, החוק באוסטרליה נכשל כשלון חרוץ.
    בדנמרק, פינלנד, נורבגיה ושבדיה אין שום חוק שקרוב אפילו למה שאנחנו מדברים עליו, אז הדוגמאות שלך לא נכונות.

    מדינות נוספות שלא הזכרת הן מדינות שהגיעו למה שהחוק הזה מאפשר לעשות, כמו סין, איראן וכל שאר המשטרים החשוכים. הידעת שהחוק נותן סמכות בלתי מוגבלת בידיו של שר התקשורת לקבוע מהם התכנים הלא ראויים? זוהי סכנה לא רק מידי השר הנוכחי, אלא מידי כל אדם שיחליט להחיל את השקפת עולמו על כלל הציבור.
    היום יש שר שחושב שאתרי תמיכה בקהילה ההומו-לסבית במגזר החדרי היא תועבה והופס – זרקנו את חופש הביטוי מחוץ לחלון. מחר יהיה שר שחושב שכל אתר שמקדם דת אחרת נוגד את עקרונות המדינה היהודית שלנו והופס – זרקנו את חופש הדת מהחלון. מחרתיים יהיה שר שחושב שכל ביטוי נגד החוק הוא לא ראוי ואז גם הפוסט שלך יחסם, פשוט בגלל שאני מגיב לו.

  8. יהונתן הגיב:

    ראשית, אני מאמין שראוי היה לספק קישורים לכל אחד מהמחקרים שאתה מצביע עליהם כדי לבדוק את העובדות.

    שנית, אני רוצה להסביר כמה נקודות שחשוב להבין בנוגע לחוק: בכל המדינות בהן מופעלת צנזורה כלשהיא הצנזורה היא על תכנים שאינם חוקיים בלבד. על פי מודל הצעת החוק של כהן, תכנים שחוקי לצרוך יצונזרו, משהו חסר תקדים באוסטרליה, דנמרק או כל מדינה אחרת שמפעילה סינון כלשהוא.

    שלישית, באוסטרליה המודל של סינון מופעל על פי בחירת ההורים: עד שאלו לא בוחרים לסנן, הסינון לא מופעל. זה משהו מידתי יותר, שנותן להורים בחירה.

    רביעית, הסינון כלל אינו נוגע לפורנוגרפיה, אלא מדבר על תכנים שאינם הולמים לקטינים ומגדיר אחד מהם כ"הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני"; כלומר, כל תמונה של בר-רפאלי או כל דוגמנית אחרת עשוי להפסל, ולא מדובר בפורנוגרפיה. עוד אתרים שיחסמו קשורים לאלימות או הימורים.

    כמובן שאי אפשר לספק חסימה שתחסום רק אתרים פוגעניים ולכן אתרים רבים יחסמו על לא עוול.

    חמישית, החוק הזה הוא לא על פורנוגרפיה: גם חברי הכנסת של ש"ס יודעים שהחוק לא נועד לעצור פורנוגרפיה. מי שחושב שהחוק יוכל לעצור פורנוגרפיה או שהחוק אמור לעשות זאת טועה.

  9. רמי הגיב:

    מומחי אבטחה ו-IT חייבים להגביר את תשומת הלב כלפי קבוצה הולכת וגדלה של ילדים ונוער המשתמשים במחשב וגולשים באינטרנט: עבירות כנגד קבוצה זו נושאות – בדרך כלל – אופי מיני והינן בעלות סיכונים פיסיים ונפשיים רבים.
    ………..

    לפי נתוני הסקר, 44% מהקטינים חוו הטרדה מינית באינטרנט ורבים מהם אף חוו הטרדה מעין זו יותר מפעם אחת. 11% חוו עלבונות מצד משתמשים אחרים וכ-4% קיבלו דוא"ל עם מסרים לא נאותים. כ-1.5% דיווחו על פחד בנקודות זמן מסויימות.

    ……………..

    המצב חמור עוד יותר היות וכ-28% הגיעו לאתרים עם תוכן פורנוגרפי; 38% – לאתרים עם תוכן אלים וכ-16% – לאתרים עם תוכן גזעני. כ-86% מהנוער הגולש באינטרנט עושים זאת ממחשבים ללא מסנני תוכן מתאימים.

    לואיס קורונס, מנהל PandaLabs אמר כי "האינטרנט נושא בחובו הרבה יתרונות לחברה. אולם זהו גם כר פורה לפעילות עבור אלפי עבריינים, וילדים – באופן טבעי – הינם המשתמשים הפגיעים ביותר. לכן, יש צורך להשתמש בכל אמצעי האבטחה הזמינים כדי להגן עליהם.

    …..

    הסכנה אורבת לא רק בדוא"ל וצ'אטים – אלא גם מצד רשתות פדופיליה מיומנות היודעות להשתיל רוגלה במחשבים מהם מתקשרים הילדים. לכן, בנוסף לחסימת אתרים מסוכנים בפני הילדים, יש צורך גם בהתקנת פתרונות אבטחה משודרגים".

    http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-84617-00.html?tag=10-12-56

  10. גדי שמשון הגיב:

    החוק האוסטרלי מציע להורה שמעוניין להתקין מסנן על החיבור שלו לעולם, לא פקק אימתני על החיבור של כולם. ההבדל בין שתי השיטות תהומי. באוסטרליה לא ייפגע אף אחד שלא ביקש, בארץ – גם מי שיבקש להיות לא מסונן יסבול ירידה משמעותית באיכות הגלישה והחיבור שלו. למה? כי הסינון הוא גורף ועל כולם, על השיבר המרכזי של מקורות ולא בצינור של הבית. ואגב, הנוצרים הקיצוניים שדחפו לחוק באוסטרליה כבר מגלים שאי אפשר לממשו גם אם נורא משתדלים. עד כאן לגבי הדוגמא האוסטרלית.

    אין שום קשר בין החוק לפורנוגרפיה, ועד כמה שהדיון עד כמה הפורנוגרפיה גורמת אונס או לא, זה לא רלוונטי לחוק. אבל ראית כותרת, שילבת את זה בדעותיך המוצקות למה ראוי ומה לא, ויאללה – אתה בעד. עכשיו מוסבר לך והאמן לי שאפשר לספק לך מספיק קישורים – מוסבר לך שאין מסנן, יש פקק. החוק האוסטרלי (והחוק של אלכס מילר שנפל בגלל ש"ס יום לפני החוק שלה) מציעים לכל הורה מעוניין התקנה של מסנן על החיבור הפרטי שלו לרשת. מידתי וראוי בעיני כל מי שדן בנושא. אבל לא, אתה מתוך רצון למנוע אונס לכאורה, רוצה לשים פקק על כולם.

    איך אומרים? תתבייש לך. אין לי מושג אם זה היה מונע אונס לו זה היה עובד, אבל מאחר והסנן אינו עובד – הרי שאונס לא תמנע, אבל להסב את ישראל לדיקטטורה של המחשבה זה כבר מתחיל.

  11. נגה החילונית הגיב:

    בשם הדיקטטורה של המחשבה אין לך בעיה ולא תהיה לך בעיה אם הילדים שלך חלילה, ייפגעו מרשת האינטרנט, יילכו לפגישה מיותרת אחת, שתהפוך את החיים לגיהנום?

    בשם הדיקטטורה של המחשבה אין לך בעיה להמשיך להתיר הפקרות , חוסר אחריות כלפי נוער וילדים ?

    מה קורה היום לאנשים , מה קורה עם החינוך ?
    החינוך לערכים, חינוך לגבולות, חינוך ושמירה על ילדים ?

    הכל מותר? כי בשם הדיקטטורה של המחשבה מותר לאנוס? אולי מותר גם להטריד מינית? אולי מותר לעבור אי אילו הטרדות מיניות ומעשי אונס כי זה חלק מהקונצנזוס ואז אולי גם לבצע על אנשים אחרים?

    נורא מעניין שהפחד שלנו החילוניים נובע מהדיקטטורה החשוכה של הדתיים, בה בשעה, שאנו נותנים לדיקטטורה מזן אחר לגמרי לשלוט בחיינו.

  12. אבים הגיב:

    אין זה מידתי לחסום באופן גורף ואז לשחרר למי שמעוניין. אם כבר (וגם לכך יש לי הסתייגויות), ניתן להציע אופצית סינון ומי שמעוניין יקבל זאת. חברות האינטרנט עושות בדיוק כך כבר היום: כל מי שמתחבר מקבל מידע לגבי סינון ויכול להוסיף מספר שקלים כדי לסנן ברמת הספק.
    מבחינה טכנולוגית אין אפשרות לחסום כלום. עובדה היא שבאוסטרליה, מנגנון החסימה נפרץ תוך 30 דקות ע"י נער בן 16. למישהו מנוסה יותר זה יקח פחות.
    לו באמת היה איכפת מהילדים כפי שיש נסיון להציג כאן, הצעת החוק של אלכס מילר בנוגע לחובת בפקיות האינטרנט להציע חבילות סינון היתה מתקבלת. העובדה שהיא לא התקבלה מדגימה שאין זו כוונת החוק כלל ועיקר.
    הצעת החוק 892 הופכת אותי והורים אחרים לבלתי ראויים בעיני החוק בכך שהיא מניחה שאין אנו מסוגלים לחנך את ילדינו והיא לוקחת את האחריות ההורית ומטילה אותה על החוק. זוהי לא רק פגיעה בזכותי כהורה אלא גם הטעיה של ציבור שאינו מבין טכנולוגית שהחסימה/סינון לא יועילו ולא יעזר.

    הפתרון? חינוך, ידע ואחריות הורים.

  13. חינוך בהפוכה הגיב:

    ההורים לא מחונכים, החברה לא מחונכת, גם החברה הדתית ד"א הולכת שבי אחרי הצ'טים ויש לא מעט אברכים שמחפשים צרות.

    עם זאת, ההורים עם כל רצונם הטוב אינם יכולים להגן על כל עמוד ודף שהסתננו לעיניים של הילדים, לכן, הדבר החשוב ביותר הוא בדיוק פעולה הפוכה , זאת שהכנסת מטפלת בה:

    חסימה כוללת של תכנים ואז אישור של הורים החפצים בחוסר צנזורה ואין להם בעיה שהילדים יראו הכל, לאפשר להם להכנס חופשי לכל אתר פורנו "בשביל שהילדים יתפתחו טוב".
    ויכירו את החיים…"

    הורה שיקח אחריות על זה – זכותו המלאה.

    יש גישות האומרות כי ילדים צריכים לדעת הכל, אז מי שרוצה שהילד שלו יראה ההה כככללללל כולל פורנו שיבקש פירוק חסימה.

    כל מי שלא מעוניין שילדיו יפגעו – צריך לברך על השינוי ולהגיד תודה.

  14. אורי הגיב:

    יהונתן, כמשפטן אתה בוודאי מודע לנוהל של קבלת החלטות שר בישראל על פי המשפט המנהלי. כאשר החוק מסמיך רשות מנהלית בביצוע פעולה מסוימת, יש ובצד ההסמכה מטיל החוק על הרשות את החובה להיוועץ בגוף מקצועי כלשהו בטרם תוציא לפועל את סמכותה. זוהי חובה סטאטוטורית. ביצוע הסמכות מותנית בקיום התייעצות. גם במקרה דנן, למיטב זכרוני, החלטת שר התקשורת כפופה להתייעצות עם וועדת מומחים מקצועית ולא-פוליטית.

    לפי הצעת החוק, ספק האינטרנט אינו מחויב לנהוג כצנזור של תכנים, אלא להציע דרכי סינון בלבד, וההחלטה הסופית באשר לשימוש באמצעי סינון אלה נתונה ושמורה בידי הצרכן, בהתאמה לטעמו ולהשקפת עולמו.

    ועד שאתה מהלך אימים על כולנו, כאילו ומחר אנו בשורה אחת עם איראן וחשכת ימי-הביניים, אבקש להסב את תשומת ליבך שכבר היום גוגל היא הצנזורית הראשית באינטרנט. הידעת? מנוע החיפוש של גוגל רווי באינטרסים כלכליים סמויים, במידע מצונזר, ובהסכמים עם ממשלות שהגולש לא בהכרח מודע לקיומם. אלעד שגב, שערך מחקר ראשון מסוגו, מבקש להעלות את מפלס הפרנויה:

    http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=1000309355

    לדברי מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל, "בגוגל אנו נוטים לתמוך בזכותם של אנשים לביטוי עצמי. אבל, וזהו אבל חשוב מאד, אנו גם מבינים שחופש ביטוי אינו יכול להיות נטול גבולות. הקושי הוא להחליט היכן למתוח את הקו":
    http://www.haaretz.co.il/captain/spages/923603.html

    לגדי ועוד ליהונתן,
    נכון להיום, הפורנוגרפיה היא דבר חוקי וחלק מחופש הביטוי, אולם ישנם שיקולים שמתנגשים בהן. שיקול בולט הוא האינטרס הציבורי להגנה מפני פגיעה ברגשות, כשהשאלה היא אם מדובר בפגיעה "קשה, חמורה ורצינית" (בג"ץ בעניין ערוץ פלייבוי). רק פגיעות חמורות ברגשות מצדיקות הגבלה של חופש הביטוי וחופש היצירה. האם יש כאן פגיעה כזאת? זה בדיוק מה שאני טוען במאמרי כאן, כי ועוד איך שיש!

    כל ניסיון לטפול עלי מניעים אישיים בפרסום הפוסט הזה, מעיד על סתימת הפיות של המחנה הפסוידו-ליברלי שאליו אתה משתייך בעוז ומוביל את המאבק המתוקשר היטב נגד הצעת החוק הזאת. באותה המידה, ניתן להעלות טענה רצינית למדי, המפנה לעברכם אצבע מאשימה בעשיית יד אחת עם בעלי ההון שגורפים לכיסם מיליארדי יורו בשנה מכל תעשיית הפורנו וההימורים והאלימות הגזענית ברשת. אך אינני רוצה לרדת לרמה הזאת, ברשותך. בא ונישאר ברמת דיון עניינית.

    לגבי המצב באוסטרליה, מהמידע הבא (עדכני לינואר 2008) אני דווקא למד שהוא לא שונה מהצעת החוק המוצעת כעת בישראל:

    http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/678/653.html

    ועוד משהו על המאבק האמריקאי בפורנוגרפיה ברשת:
    http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/672/352.html

    אני גם מכיר את נייר העמדה שהוצאתם לכנסת כסקירה והשוואה לגבי הסדרה של סינון תכנים לקטינים בארצות שונות:
    http://www.isoc.org.il/papers/position_papers_survey_comparison_regularization_countries_august_2007.html

    לרמי,
    תודה רבה על המידע החשוב, הנכון לשנת 2005. כמדומני שכבר בינואר 2008 קראתי באמצעי התקשורת (העיתון "מעריב" היה בלעדי שהרים את הכפפה וקדם לכך תחקיר רציני שערך אחד העורכים הכלכליים ב"ידיעות אחרונות" שאין לי כרגע את המקור המדויק, אבל שמעתי על איזכורו גם בתכנית הרדיו השבועית "ברדוגו את ליפשיץ" לפני שבועיים) – על נתונים חמורים הרבה יותר על המצב בארץ. פרטים יבואו בהמשך, לאחר עריכת סדר בערימות העיתונים שנערמו לצידי.

    לאבים,
    לו קראת את כל דבריי בפוסט זה למעלה, היית למד שעו"ד בן דרור-ימיני ממעריב כבר הגיב לטענות שלך. וכפי שגם כתב נכון גיא הדס (ראו קישור למאמרו בגלובס בסוף הפוסט כאן), "גם איגוד האינטרנט הישראלי, שאינו תומך בהצעת החוק כפי שהיא הוגשה ומעדיף את החלופה החינוכית, מציין כי שרותי סינון האתרים מוצעים על ידי ספקי האינטרנט, בדרך כלל בתשלום סמלי, אך 'עם זאת, על פי דיווחים של ספקי האינטרנט, אחוז המשתמשים המצטרפים לשירותי הסינון הוא קטן, ואחוז זה לא גדל בצורה משמעותית גם כאשר שירותי הסינון הוצעו בחינם לתקופת מבצע'. כלומר, השיטה של היום לסינון וולונטרי של המשתמשים נכשלה".

  15. אבים הגיב:

    לו קראת את מה שכתבתי היית מבין ש:
    1. אני לא קורא "מעריב". בעיקר משום שאינני מעוניין.
    2. אני לא רוצה לדעת מה אחרים אומרים. אני רוצה לדעת מה אתה אומר.
    3. למה לא הגבת על הטענה שלי בדבר הסרת האחריות ההורית?
    4. עצם העובדה שאנשים בחרו לא לקנות שירותי סינון לא מצביעה על העובדה שהשיטה נכשלה. יש כאן כשל לוגי. אולי זה משום שהציבור החליט להשתמש בשיטות אחרות לסינון?

    הנושא הוא צנזורה וחופש ביטוי. לא איכפת לי מה גוגל אומרים. גוגל היא חברה שמחויבת לבעלי המניות שלה ולכן במצב בו יש התנגשות בין חופש ביטוי וכסף, הכסף מנצח (ראה סין וגוגל).

  16. אורי הגיב:

    קודם כל, תוריד את המתח שלך בדיון.

    1. אינך נדרש לקרוא את "מעריב" לעולם. די בכך שתקרא לבקשתי את דבריו של עו"ד בן דרור-ימיני שהבאתי בפוסט מתוך ישיבת נשיאות מועצת העיתונות שדנה בפרשה. לטעמי, הוא מעלה טענה נכונה המשיבה כנגדך.

    2. במקרה זה, כאשר אני מצטט מישהו, סימן שאני מצדד בדבריו וטיעוניו. אני פשוט לא אוהב לדבר באוויר ומעדיף להסתמך על בעלי סמכא שמבינים יותר בפרשה ושנתנו את דעתם עליה במישור מקצועי יותר ממני.

    3. התשובה לטענה הזאת שלך, מובאת כבר בדבריהם של גיא הדס וימיני. ואין צורך לחזור עליה במילים משלי. מעבר לכך, כהורה לשני ילדים, מידת האחריות שלי לא פוחתת בהשתדלויות מצידי ומצד רעייתי לחסום שה תמים בדרכו לאיבדון רוחני, ערכי ומוסרי. ועדיין, מה לגבי כל אותם הורים ששמעו על פסגת הטכנולוגיה האינטרנטית ולא מודעים מספיק לנגע הזדוניות התת-אנושית הפושה בקרבה? אני סבור שכחברה, עלינו להגן על האזרחים מפני פגעים המשחיתים כל חלקה אנושית טובה ובריאה. וברור שעל הקו האדום ניתן להתווכח. במקרה דנן, אתרי הפורנו וההימורים הם הקו האדום מבחינתי.

    4. אם הציבור אכן החליט לדעתך להשתמש בשיטות אחרות לסינון התכנים הפוגעניים בנפש ילדיהם הרכים, מדוע אחוזי הגלישה העדכניים בקרב ילדים ובני נוער ישראלים כה גבוהים ומטפסים לשמים? לא כולם שקרנים, דחילק.

    בוודאי שהנושא הוא צנזורה – ואין בהצעת החוק כל אקט של צנזורה. לו קראת את הפוסט שלי היית למד את טענתי: אין אף חוק צנזורה בעולם שהמדינה מרשה לאזרחים לעקוף אותו לפי שיקול דעתם. בחוק המוצע, בידינו לבקש מספק האינטרנט לבטל את הסינון בכל שלב.

    בוודאי שהנושא הוא חופש הביטוי – הפורנוגרפיה היא דבר חוקי וחלק מחופש הביטוי, אולם ישנם שיקולים שמתנגשים בהן. שיקול בולט הוא האינטרס הציבורי להגנה מפני פגיעה ברגשות, כשהשאלה היא אם מדובר בפגיעה "קשה, חמורה ורצינית" (בג"ץ בעניין ערוץ פלייבוי). רק פגיעות חמורות ברגשות מצדיקות הגבלה של חופש הביטוי וחופש היצירה. האם יש כאן פגיעה כזאת? זה בדיוק מה שאני טוען במאמרי כאן, כי ועוד איך שיש!

  17. דני בלוך הגיב:

    אם יש אמצעי סינון המוצעים חינם או בזול חובת ההורים להפעילם.דומני כי כל הורה סביר כבר שמע על סכנות האינטרנט כלפי ילדים. ניתן גם לנהל מסע הסברה בנושא אבל לא להשאיר זאת לשיקול דעתם של פוליטיקאים שיוועצו או לא עם מי שירצו.

  18. אבים הגיב:

    1. למרות נסיונותי ובהיעדר קישור מצידך, לא הצלחתי לקרוא את דברי בן דרור ימיני שאמורים להוות תשובה לטענותי. אם תואיל לקשר לדברים אוכל להגיב.
    2. "מה לגבי כל אותם הורים ששמעו על פסגת הטכנולוגיה האינטרנטית ולא מודעים מספיק לנגע הזדוניות התת-אנושית הפושה בקרבה? אני סבור שכחברה, עלינו להגן על האזרחים מפני פגעים המשחיתים כל חלקה אנושית טובה ובריאה. וברור שעל הקו האדום ניתן להתווכח." וזוהי כל התורה כולה. מיהו הקובע? מי המחליט? ע"פ הצעת החוק, ההחלטה נתונה בידי השר (כן, קראתי גם את הצעת החוק כפי שהועברה בקריאה ראשונה). גם אם וועדה תחליט ותקבע (כפי שמלעיט אותנו בחצאי אמיתות שר התקשורת) מדוע הרכבה ייחשב כראוי להחליט? הקווים האדומים שלי בוודאי אינם הקווים האדומים שלך וסביר להניח שהם אינם חופפים או מקבילי. מי יכריע ומדוע? פורנוגרפיה איננה ראויה.אולם, גם שטיפת מוח לחזרה בתשובה איננה ראויה, לפחות בעיני. מדוע איננה בחוק? שים לב להכרזה באתר האינטרנט של ש"ס ((http://www.shasnet.org.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=127675): "תכלית הצעת החוק היא למנוע את הגישה הקלה והחופשית לאתרי אינטרנט פוגעניים המכילים פרסומי תועבה ותכנים פסולים ומסוכנים, הן ברוחניות והן בגשמיות. כידוע, רשת האינטרנט מסמלת בעיני רבים בעולם המערבי את החופש המוחלט, והגבולות בו פרוצים ומותרים…..עוד מציין שר התקשורת כי הוא פועל ע"פ הוראות מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א וגדולי הדור, בתיאום וועדת הרבנים לענייני תקשורת". כלומר, הגבולות הם תכנים פסולים הפוגעים ברוחניות והמחליטים הם עובדיה יוסף וועדת רבנים של ש"ס לעניני תקשורת. שים לב לעוד מאמר באתר של ש"ס (http://www.shasnet.org.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=127708). האם גם אתרי מסיונרים ייחסמו? מה הלאה?
    3. "אם הציבור אכן החליט לדעתך להשתמש בשיטות אחרות לסינון התכנים הפוגעניים בנפש ילדיהם הרכים, מדוע אחוזי הגלישה העדכניים בקרב ילדים ובני נוער ישראלים כה גבוהים ומטפסים לשמים? לא כולם שקרנים, דחילק. " מה הקשר? אין לוגיקה במשפט. גם אם כולם ללא יוצא מן הכלל מסננים, עדיין אחוזי הגלישה יכולים להיות גבוהים. אני נתתי הצעה חלופית לטענה שלך בדבר כשלון הסינון הוולונטרי שאין מאחוריה ביסוס (וששאלת ממאמרו של גיא הדס). לא טענתי טענה נכונה בהכרח, אלא חלופית שיכולה לתת הסבר לגיטימי באותה מידה. מכאן, שעד שלא תבסס את הטענה על כישלון על עובדות, אין לטענה תוקף.
    4. הצעת החוק היא צנזוריאלית למהדרין משתי סיבות: הראשונה, משום שהשר הממונה יחליט לגבי מהות התכנים הלא ראויים והשניה היא משום שההצעה מחילה את החסימה באופן גורף ויוצרת רשימה "שחורה" של אזרחים שלא מעוניינים בחסימה. עכשיו, בוא נלך למצב היפוטטתי-מישהו פרץ את הרשת האלחוטית שלי ודרכה גלש לאתרים האסורים על פי חוק. המשטרה משתמשת בעוד חוק נוראי, חוק נתוני תקשורת ומגלה שאני מופיע ברשימת הלא מעוניינים בסינון תכנים. האם תתקע כף לידי שלא איעצר משום שאיזשהו לא יוצלח חיבר שתי עובדות?
    5. האם הסכנות כל כך גדולות כפי שמתיימרים תומכי החוק להציג? מאמר חדש טוען שהרבה פחות ממה שנדמה (http://www.mcclatchydc.com/homepage/story/28029.html). עדיין, על ההורים מוטלת האחריות והחובה לחנך את ילדיהם.
    6. אין אפשרות לחסימה מוחלטת של האינטרנט. הטלת האחריות לסינון/חסימה על גורם אחר יוצרת מצב בו הנאורים פחות טכנולוגית סומכים על מערכת שאיננה מאפשרת סינון מלא ומוחלט ומונעת מהם ללמוד באמת איך להגן על ילדיהם. במקום חינוך נוצר מצב של "סמוך".
    7. אין דומה בחסימת תכנים בטלויזיה לחסימת תכנים באינטרנט. עמדו על ההבדל לפני ואין צורך שאוסיף. מתוך כך כל השוואה איננה רלוונטית (גם בג"ץ פלייבוי עשה את הבידול הזה). המסקנה של עו"ד פרידמן לוקה בחסר משום שהיא נשענת על בסיס רעוע של הנחות.

    הפתרון שאני מציע הוא מעשה. אני מציע חינוך. אני מציע ידע. אתה מציע הסתמכות על מישהו אחר שיחליט.

  19. איריס הגיב:

    אני לא מתמצאת בנושא, וכמו כל אזרח ואם רוצה להגיע להחלטה מושכלת. לא ברור לי מה אתה אומר, אולי תוכל לדבר לאט למוגבלים. מה זה "מסנןO,
    ומה זה "פקק". האם מדובר על הצעה לאפשר חסימה שתמנע גם ממבוגר צפיה באתרים מסויימים הנמצאים ברשת ? או האם זו אופציה שאני יכולה להפעיל במינוי או לבטל ? האם אפשר לעקוף את זה בצורה פרטיזנית, כלומר האם יש האקרים שיכולים לעקוף את הפקק או ספקים קטנים שיוכלו לעקוף את ה"מסנן" הלאומי ? בקיצור תסביר מבחינה טכנית לאט ובסבלנות לאנשים שאין להם שום ידע מוקדם בתחום זה מבחינה טכנית. כללית אני נגד צנזורה מראש, אבל אני גם מתבעסת שהבן שלי, הוא בן 7, עלול לגלוש בטעות לכל מיני סצינות שאני בהחלט לא הייתי מאשרת. לא כל רגע אפשר לפקח על מה שהם רואים, וגם הם בעצמם לא יודעים לאן הם גולשים הרבה פעמים. ותמונה לא ראויה שנכנסת למוח ולעין, יכולה לגרום נזקים לטווח ארוך.

    הסבר והמלץ, שוב, בבקשה, לאט ובהתחשב בזה שלא כולם מבינים מה זה בכלל אינטרנט, ספק, מסנן, וכולי.

  20. איריס הגיב:

    דעתי על פורנוגרפיה היא בטח די זהה לזו של הרב ש"ך ואין לי מחלוקת שזה חומר זבל המרעיל את הנשמה במיוחד בגיל צעיר כאשר המוח והנפש מתפתחים.

    עם זאת, אני ואחרים שומעים פה מאנשים שזו מומחיותם וזו אומנותם, שההצעה שהונחה היא לא ישימה ואף מסוכנת לחופש הביטוי בעניינים אחרים.
    כלומר, המומחים אומרים שאת המטרה שכולנו רוצים להשיג אי אפשר להשיג באמצעי טכני כלשהו, ואילו האמצעי המוצע טומן בחובו סכנות ממשיות לחירויות האזרחיות והפוליטיות. נידמה לי שאי אפשר פשוט לפסול את דעתם.

    המסננים המסחריים כבר קיימים ומוצעים ברשת, אולי אפשר להפוך אותם לחינם או לסבסדם, ולחייב גם את הספקיות להציע חבילות מראש עם מסנן אשר ידרשו פעולה אקטיבית להסרת המסנן. או משהו כזה.
    דעתי שונה כמובן, יש ללכת בדרך היותר ארוכה והיא הגברת האכיפה נגד יצרני פורנוגרפיה, והתמודדות עם המפגע במישרין. מה שעושים עכשיו זה להעניש את הלקוחות, ואפילו לא את אלה שצורכים פורנוגרפיה אלא את כולם.

    מנסיוני, עשר שנים בתחום המשפטי הנוגע לעבריינות מין (גם נפגעים וגם פוגעים) אני מתרשמת שבמקום למגר את הפשיעה, התלבשו על הנושא גורמים כלכליים המבקשים לעשות הון על המחלה החברתית הזו. יש המציע תוכנות מחשב ויש המציע תרופות פלא (סירוסים כימיים) הכל חוץ מאשר עבודת משטרה טובה, כולל הסברה וחינוך. מה לעשות, יש בזה הרבה כסף, וכמו עם "הוירוסים" במחשב, במקום למנוע, מפיצים עוד וירוסים ואז מוכרים לך "כוסות רוח" בדמות "אנטיוירוס" וכולי.
    סכנה נוספת שכבר שומעים עליה בעולם הרחב. עקב הניסיון להפליל צרכני פורנוגרפיה (רק מסוג מסויים, פורנוגרפיית ילדים), ניתן בידי השלטון כלי נוח להפליל גם חפים מפשע. שכן, ההורחה הנדרשת היא שיירשם במחשב תנועה לאתר מסויים, או הורדת קבצים, או תשלום בכרטיס אשראי לספק פונרנוגפיית ילדים. לא קשה
    להלביש את המעשה על המחשב בדיעבד, או אף בזמן אמת באמצעות תוכנות חדירה פשוטות. זו סכנה שיכולה לאיים על חירויות האדם ואין להקל בה ראש.
    לכן, אני באופן כללי ספקנית בעניין פתרונות קסם טכנולוגיים לבעיות חברתיות ותרבותיות מעיקות. מה יעזור תוכנה אם המשטרה ובתי המשפט מעלימים עין מפשיעה מינית חמורה כולל מרשתות המפיקות את הסחורה המגונה הזו, פה בישראל ? אלה ימשיכו, ומקסימום ישנו את השיווק, ויפיצו באמצעים אחרים, אולי דיוידי, במקום אינטרט או באמצעות אימיילים. תמיד יש עקיפה לעקיפה.

  21. אבים הגיב:

    איריס,
    גם אני הורה. הבן הגדול שלי בן 7. גם אני חרד למה הוא עלול להיחשף באינטרנט. אבל אני גם חרד למה הוא נחשף ברחוב ובטלויזיה ובעיתונות. המציאות של החיים בישראל היא מאוד אלימה. החוק המוצע משול לכיסוי עיניים תמידי תוך התעלמות מהבעיה.

    הדרך המוצעת בחוק היא כנראה (אין הסבר מפורט טכני בחוק משום שאין פתרון יחיד לענין) הקמה של שירות מרכזי שיבדוק את התכנים המועברים למחשב שלך בזמן אמת. לדוגמא, בכל פעם שתכניסי כתובת לדפדפן, התוכן יעבור דרך מרכז הסינון. אם התוכן תקין הוא ימשיך הלאה אל הדפדפן ויוצג בפניך. אם לא, תתקבל הודעה על כך שהאתר חסום.

    בעיקרון, תוכנות סינון תכנים המותקנות על המחשב האישי פועלות בצורה דומה מאוד רק בסדר גודל קטן יותר.
    יש מספר טכנולוגיות סינון ובד"כ משלבים בינהן:
    1.חסימה כרשימה לבנה או רשימה שחורה. כלומר, יש רשימה של אתרים מותרים לצפיה (לבנה) ורק בהם מותר לצפות או רשימה של אתרים חסומים (רשימה שחורה). בד"כ משלבים את שתי השיטות.
    2. סינון דינמי: המערכות מסוגלות לזהות חלק מהתכנים על פי מילות מפתח, הקשרים, תבניות ואף על פי זיהוי תמונות חלקי.
    3. יצירת "מילון" אישי למשתמש. דומה לסעיף 1
    4. (יש עוד טכנולוגיות אבל לא אלאה).

    מסננים שכאלה יוצרים צוואר בקבוק שמאיט את הגלישה ואינם יעילים במאה אחוז. מעבר לכך, הם יוצרים תחושה מזויפת ש"הכל בסדר" . אין היום אפשרות לחסום במאה אחוז על ידי טכנולוגיה בלבד: רוב החסימות הללו ניתנות לעקיפה פשוטה ביותר וניתנות לביצוע תוך מספר שניות גם על ידי אנשים חסרי ידע טכנולוגי. מיעוט של טכנולוגיות החסימה ידרוש מעט יותר, אבל כבר היום קיימים האמצעים לעקיפה בנגישות גבוהה ובהתקנה קלה ביותר. אין צורך בידע טכני מעמיק.
    בשורה התחתונה? באוסטרליה ביזבזו 86 מיליון דולר מכספי הציבור על טכנולוגיה שנער בן 16 עקף תוך 30 שניות. 86 מיליון דולר שיכולים ללכת לחינוך ולבריאות ולנזקקים. יש בעיות הרבה יותר דחופות מהאינטרנט במדינה שלנו.

    ההסתמכות היתירה על הטכנולוגיה יוצרת מצב של התעלמות מהעיקר – חינוך ואחריות הורים. כל מי שרוצה לשלוט על התוכן אומר לנו בפנים שאנחנו הורים לא טובים ושאנחנו לא מספיק אחראים.

  22. אהוד קינן הגיב:

    איריס,

    על פי החוק המסנן יינתן לכל גולש שלא ציין מפורשות אחרת, וכשיגמר לך המנוי באינטרנט ותצטרכי לחדש – לא תוכלי לגלוש עד שתחליטי אם את רוצה אחד או לא.

    בגלגולה הראשון של ההצעה, ההזדהות כבגיר מול הספקית נעשה באמצעים ביומטריים. כהן ואטיאס "המתיקו" לכאורה את החוק על ידי הסרת הזיהוי הביומטרי, אבל עכשיו זה בדרך שיקבע השר. כלומר, השר יכול פשוט לקבוע מחדש בתקנה שזה יהיה ביומטרי, או שליחת תעודת זהות, או התייצבות שלך מול נציג וחתימה על טופס שאת מעוניינת בגישה לאתרים "פוגעניים", טופס שיוצמד לצילום של תעודת הזהות.

  23. חני הגיב:

    אני אתך בנוגע לפורנוגרפיה, אבל בנוגע לסנן – לא. לדעתי לכל מי שמתחבר לאינטרנט צריכה להיות מוצעת האופציה להתקין סנן, ואז הוא יוכל לברר בעצמו מה זה בדיוק אומר, ולהחליט, אבל לא להיפך: לא להתקין סנן עפ"י חוק ורק אחר כך, עפ"י בקשה מיוחדת לבקש להתנתק, כי באופן כזה אתה מעביר את זכותך לבחור ולהחליט למישהו אחר. התפישה שעומדת מאחורי הצעה כזאת היא שלאנשים אין די שיקול דעת, שהם בבחינת ילדים קטנים שצריך לסייע להם לבחור את דרכם, וזאת גישה פטרונית ולא מכבדת.מה שכן: חשוב בעיניי לדבר ולהתריע על הסכנות הטמונות בפורנוגרפיה ממש כפי שעשית, לנסות להשפיע בדרך חינוכית.

  24. ailaG הגיב:

    נגה:
    החוק לא ימנע מצב בו ילדים "ייפגעו מרשת האינטרנט, יילכו לפגישה מיותרת אחת, שתהפוך את החיים לגיהנום".

    הצעת החוק אפילו לא *מנסה* למנוע מצב כזה, היא מדברת על צד שונה לגמרי של האינטרנט.

    ועלית פה על בעיה עיקרית, נגה –

    הצעת החוק תביא לשאננות שוא.
    הנה, מציעי החוק הצליחו לגרום לך להאמין שהוא יגן על ילדך ממטרידנים, וזה לא נכון. מה שיקרה זה שאת תהיי בטוחה שהילד שלך מוגן, בעוד שהוא בכלל לא, ואז לא תדעי מתי להתערב ולהגן. הצעת החוק מסכנת את ילדך עוד יותר!

    את המטרידנים אי אפשר לחסום, טכנית. זה אפילו יותר קשה מלחסום פורנוגרפיה.
    הפתרון האמיתי הוא חינוך – ללמד את הילד לא לדבר עם זרים, לא להאמין לזרים, בדיוק כמו שלימדו אותי אי אז באמצע שנות השמונים שכשאיש זר בגן מציע סוכריה – לא לקחת.

    אז צריך לשנות את הצעת החוק –
    במקום לעשות ממך פראיירית ולגרום לך להאמין לשקרים, בואי נשנה את החוק כך שכל הכסף שהיה אמור ללכת לחוק ילך ללימוד הילדים שלא להאמין לזרים באינטרנט.

  25. נגה הגיב:

    חינוך זה חינוך, ומניעה של קטעי ווידאו מלאי תועבה זה משו אחר לגמרי. את החינוך אם חינכו אותך נכון, היית צריכה ללמוד בדרך אחרת לגמרי
    לא להאמין לזרים באינטרנט? זה כל החינוך שקיבלת? זה הרבה יותר ומעבר לזה, חביבתי.

    את החינוך הכי טוב שתיתני – תיתני אם תלמדי את הילדים הילכות ונימוסין, התחשבות באנשים מבוגרים, הרגלי נקיון ושאר ירקות

    את הכניסה לאינטרנט לאתרים שטופי פורנו לא תוכלי למנוע בחינוך, משום שאין מה שיעצור את התמונות והלכלוך.

    לכן, חשוב מאוד שתהיה צנזורה קבועה על כל האתרים ואם תרצי כשיהיו לך ילדים לא לאפשר להם לראות דברים מלוכלכים, פשוט לא תבקשי אישור שיכניס לך את זה למחשב .

    כמה פשוט ככה חכם.

    לגבי ילדיי – אני צינזרתי להם בכסף מלא את הלכלוך ואכן, הם לא יכולים להכנס לא לצ'טים ולא לשום מקום מלוכלך אחר, וזה בדוק !!!!!!!!!!

  26. א הגיב:

    במקום להתקין פילטרים על האינטרנט, עדיף להתקין את הפילטרים בעולם האמיתי.
    בכל פעם שמישהו מוציא מפיו דבר הטרדה מינית,
    קולו יושתק מיידית בטכנולוגיה המבוססת איכשהו על התאבכות הורסת.

    בכל פעם שאונס עומד להתבצע, שוקר חשמלי יהמם את האנס, ובמקביל תוזעק המשטרה שתשתלט עליו לפני שיתאושש, ותוביל אותו לשיפוט מהיר וסירוס.

    אני בטוח שעם קצת מאמץ תימצא הטכנולוגיה שתצליח לבצע זאת.

    מישהו נגד ?

  27. איריס הגיב:

    האם הכוונה היא לחייב זיהוי של בגיר לצורך מינוי ? הרי גם ככה מישהו צריך לשלם, וזה לא יכול להיות קטין, או שאולי יש קטינים עם כרטיסי אשראי. מה אני יודעת.

    הביומטרי הזה לא נשמע טוב. אבל גם היום צריך ת"ז כמדומני. אני מבינה שההצהרה שאתה רוצה אתרים פוגעניים היא מחסום פסיכולוגי או משהו כזה ?

    הכל נשמע מטופש למדי. רוב הקטינים גולשים על המינוי של ההורים, לא ?

    מעניין מה הרעיון כאן. יתכן שרוצים פשוט יותר מידע ומעקב על כל אזרח, מה שבזמן האחרון ניכר מהחקיקה באופן כללי. זו מגמה שאי אפשר לעצור אותה, כך ניראה. בקרוב ה"בר קוד" האנושי, וחסל סדר פרטיות. חוזרים לימי הרציעה באוזן.

    האמת, אחרי שהכנסת אישרה לצותת לכל אימייל בלי צו, וגם לסלולרי, כולל איכון, זה היה עניין של זמן עד שיצמידו ביומטרי למקלדת.

    במצב כזה עדיף להימנע מלהחזיק אינטרנט בבית. אבל מי יכול ? כולנו כבר מכורים ושבויים.

  28. אחת מהצפון הגיב:

    אני מזכירה לכולכם ש:
    1)רוב הפגיעות המיניות בילדים נעשים ע"י קרובי משפחה ומכרים. הסכנות הן קודם כל בבית, בדיוק כמו התאונות.
    2)פורנוגרפיה, כמו זנות, היא כולה ניצול של אנשים שרוטים.
    3)אחריות הורית אומרת שלא שמים מחשב בחדר של הנער. שמים אותו במרכז הבית.
    4)אחריות הורית אומרת שמתפקידנו ליידע את הנער מה זו פורנוגרפיה ושיבין (וגם אתם, בוגרים משתמשים)שאם זה מעורר אותו לפחות שיזכור שהוא רואה אנשים סובלים ולא נהנים.
    סעיף זה תקף לא רק לפורנו. גם לפרסומות, לדוגמנות, לצרכנות, גזענות וזילות האישה. אני בטוחה ששכחתי עוד כמה "מפלצות". עדיף לשוחח איתם על הדברים מאשר "להעלים" מעיניהם.
    הרי לא תוכלו לעקוב אחריהם מחוץ לבית, נכון?
    5)האם יתכן כי החוק הזה מוצע מפני שלאור המחקרים המובאים למעלה, מסתבר שלא רק הנוער אלא גם המבוגרים אינם מחונכים?אינם מבינים במה הם מסתכלים? לאילו תהומות הם הגיעו? הכל מותר בשם היצר?

    נ.ב. אני אהיה קטנונית עוד יותר.
    בין כותבי הפוסטים באתר הזה אני מזהה את הגברים שמרבים לצפות בזה ודי לחכימא.

  29. דנה הגיב:

    רוב הפגיעות בילדים נעשות מחוץ לאינטרנט, וזה נכון, אבל נוספו מקרים רבים מאוד של פגיעות בבני נוער בגלל הצ'טים. ואתרי הפורנו.

    פורנוגרפיה היא תעשייה שלמה וענקית שגורפת מליונים ומליארדים, אולי רב העוסקים בה שרוטים אבל הם עושים את זה בעיקר בגלל הכסף.

    אחריות הורית היום היא לבקש חסימה מבזק, וטיק טק אין פורנו, ואין צ'טים ואין שום דבר מסוכן

    עדיף לא לדבר על פורנוגרפיה עם ילדים
    כי זה עלול לסקרן אותם יותר מדיי

    סעיף 5 שלך נכון לחלוטין, הפורנו זה תעשייה של מבוגרים לא של קטינים.

    הפורנו הוא גם תעשייה של גברים עבור גברים, בעיקר, לא של נשים.

  30. אבים הגיב:

    הרמיזות שלך מקוממות אבל אני לא ארד לרמה שלך.
    הנושא הוא לא פורנוגרפיה. הנושא הוא מי מחליט מהו התוכן שמותר לקבל. אליבא דש"ס: וועדת הרבנים לעניני תקשורת בש"ס מחליטה. תראי מה הם כותבים באתר שלהם. בחוק זה מנוסח "השר יקבע". אין הכוונה רק לפורנוגרפיה, אלא גם להימורים ואלימות. אבל רק הימורים שאינם בחסות המדינה, כך שמפעל הפיס, מפעל הימורים פאר אקסלנס, מותר.
    החוק מוצע משום שלרבנים אין שליטה. הם לא מצליחים לשלוט על הציבור שלהם. אז הם מטילים חוק "ליברלי" "להגן על הילדים". זה ספין תקשורתי. המטרה היא צנזורה לשמה.
    ושוב, הנושא איננו פורנוגרפיה. הנושא הוא שליטה.

  31. קובי הגיב:

    כדאי שתקראו את הצעת החוק עליה אתם רבים כאן:

    http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillKnesset/210/210.pdf

  32. רפי הגיב:

    אם הנושא הוא שליטה, הוא קשור מאוד לפורנו, בפורנו ידוע שהמון דברים נעשים עם "שליטה"
    לכן טענתך מגוחכת, טענתך מוכיחה בדיוק את ההפך.

  33. אחת מהצפון הגיב:

    אני יודעת שהרמיזות מקוממות אבל יותר מדי פוסטים המשלבים דימויי גוף או התייחסות מבטלת לנשים מקוממים גם אותי.

    אולי לא הייתי מובנת מספיק בתגובה למעלה.
    אני נגד צנזורה מלמעלה ובעד אחריות אישית. על עצמנו ועל ילדינו.
    לא להעלים את המפלצות האלו (וכתבתי לא רק לגבי פורנו) אלא לשוחח עליהם. לא עם ילד בן 7 אבל כן עם ילד בן 13.
    מה יעזור אם נשתיק את הדברים? האם הם לא יפגשו את זה בכל מקרה? האם ידעו טוב יותר איך להתמודד?
    אז שאלתי את בני המתבגר אם יצא לו לראות פורנו באינטרנט. הוא אמר שכן, קצת.
    אז הזכרתי לו שהוא רואה אנשים אומללים. אולי זה פחות יגרה אותו כשהוא יתקל בזה שוב.
    אולי גם אנשים בוגרים יתגרו פחות כשזה מה שיעמוד מול עיניהם?

  34. איתן הגיב:

    מה שעשית עם הילד הוא בדיוק מה שצריך להיעשות. הילד שלך היה נחשף לפורנו גם אם האינטרנט שלך היה חסום. את לא יכולה לשלוט בחסימה של האינטרנט אצל החברים של הילד שלך אבל את כן יכולה לשלוט בתגובה שלו כשהוא ייחשף לפורנו אצל החברים.
    החסימה המוצעת בחוק תחסום את האתרים המנסים להילחם באתרי הפורנוגרפיה ולהסביר בדיוק את מה שאת מזכירה בתגובה שלך. החסימה תיגרום לאתרים שמסבירים למה פורנוגרפיה זה רע ופוגע בחסרי ישע – להיחסם, בעוד שאל אתרי הפורנוגרפיה תהיה גישה דרך שירותים שונים שיציעו את הגישה (בדיוק מה שקורה במדינות שחסומות כיום). לאתרי הפורנוגרפיה יש דרכי מימון בעוד לאתרים שמנסים להילחם בהם אין את אותו מימון.
    החוק לא מדבר על פורנו. החוק מדבר על "אתרים לא ראויים". מי ייקבע מה ראוי ומה לא? שר התקשורת בלבד.
    האם אתר שמציג קעקועים הוא אתר ראוי או לא? את זה השר ייקבע. האם אתר שמציג עדויות של נפגעות אונס הוא אתר ראוי או לא? את זה השר ייקבע. האם אתר שמציג את הסכנות הטמונות בעישון, בסמים, במין לא בטוח או בשחיטה הומנית של בעלי חיים הוא ראוי או לא? את זה השר ייקבע. האם אתר שמתאר את הזוועות שמתרחשות במחנות הפליטים הוא ראוי או לא? את זה השר יקבע.
    השר יחליט לאילו חומרים הילד שלך יהיה חשוף ולאילו לא. השר אינו סומך על שיקול הדעת שלך והוא ינסה לחנך את הנער עפ"י דרכו.

  35. אבים הגיב:

    אחת מהצפון-למעשה אנחנו מסכימים. הפתרון הוא לא ע"י עצימת עיניים אלא על ידי תקיפת הבעיה בצורה חינוכית. אבל, אני לא יכול להגיד לאנשים בוגרים מה לעשות. אני יכול לצאת במסע הסברה כדי להסביר מה נורא ומה קורה אבל, אי אפשר להכריח.
    רפי, הנושא הוא לא פורנו. מעניין שאתה מדבר על "שליטה" ופורנו. זה מה שמדליק אותך? כשאני מדבר על שליטה אני מדבר על שליטה בציבור. אם לא הבנת את זה מתוך התגובות המפורטות מאוד שלי, צר לי. אני חושב שהדרך ההתנסחות שלי מאוד ברורה.
    אני מדבר על אחריות של הורים ועל הותרת האחריות בידי ההורים. אני מדבר על חינוך ולא על יצירת חסמים מלאכותיים שתלויים בהשקפת העולם של המטיל אותם.
    אם אני אתפוס את הילדים שלי גולשים באתר בעייתי, לפחות אוכל להסביר להם על טוב ורע. בדיוק כמו שלימדנו אותם להיזהר מהכביש או מחשמל.
    כשהילדים שנחסמו (הילדים של רפי?) יגדלו ויהפכו לבגירים ויוכלו לבטל את החסמים בעצמם, מי יהיה לידם כדי להסביר להם שפורנו ואלימות והימורים זה רע? מי ילמד אותם להפריד בין טוב לרע?
    ש"ס עושים כאן תרגיל לא קל, הם מסבירים לכם שהחוק הוא למען הילדים כדי למנוע מהם תועבה. מי יכול להגיד שהוא רוצה שהילדים שלו ייחשפו לדברים כאלה? אף אחד, גם לא אני. אבל, אני רוצה להסביר לילדים שלי למה זה רע. לא ליצור מצב של "פרי אסור" שימשוך.
    אז אני לא רוצה שום כיסוי עיניים. אני רוצה לתקוף את הבעיה כמו שכל הורה אחראי צריך לעשות.

  36. רפי הגיב:

    וגם אורי פז ניסה וניסה ומנסה להסביר לך איפה הטעויות שלך , אבל אתה בשלך.

    הילדים צריכים לקבל חינוך בלי קשר לכלום!!!!
    הם צריכים גם לקבל הסברים למה פורנו הוא דבר רע ומזיק ולא טוב.

    אבל, אם תשאיר להם את האתרים האלה בלי פיקוח ורק תסביר כמה זה רע, הם לא יקשיבו לך לאורך זמן, ודווקא כי תגיד להם לא, הם יסתקרנו.

    הדברים צריכים לעבוד במקביל.

    הידעת למשל מר אבים, שבכל מערכת החינוך יש הנחיות ברורות לילדים ואזהרות הנוגעות לשימוש בצ'טים ובאתרי פורנו?

    כל מה שבעצם מעניין אותך זה שש"ס לא תתערב לך בחיים, חוץ מזה חינוך שמחינוך, תועבה לא תועבה, כמו שאמרת : אתה לא רוצה שום כיסוי עיניים, וסגירת וחסימת אתרי פורנו צריכה להשאר פתוחה ולמה? כי אתה לא אוהב את ש"ס.

    נו גם זאת תשובה, שיהיה.

  37. אבים הגיב:

    אורי פז לא הסביר לי את הטעויות שלי, רחוק מכך. הוא מאשש את הסברה שלי: הדיון, למרות שאתה ואחרים מנסים לגרור אליו הוא לא על פורנוגרפיה. הוא לא על נפשם של הילדים. הוא על שליטה בתוכן. כל תוכן.

    ש"ס עושה תרגיל פוליטי על הגב של כולם. עובדה שהצעת החוק של אלכס מילר נפלה בלחץ של ש "ס . הצעה שהיתה מידתית והגיונית. אגב, אני לא אוהב את ישראל ביתנו (שאלכס מילר חבר בה). כאשר אריאל אטיאס תיקן תקנות לטובת הצרכנים (בנוגע לחברות הסלולריות) הייתי בעד. אני שופט על פי המעשה. המעשה בחוק הזה הוא אנטי דמוקרטי.
    גש בבקשה וקרא את הצעת החוק שנית ולמד. לא מדובר על פורנוגרפיה. מדובר על אתרים "לא ראויים". מי יקבע מה לא ראוי? אתה? אני? אריאל אטיאס? הצעת החוק אומרת בפירוש "השר יקבע". ופני החסימה כפני השר (וש"ס אפילו הצהירה על כך בגלוי באתר האינטרנט שלה. נתתי קישור באחת התגובות).
    עוד עובדה: אריאל אטיאס התנגד שהחסימה לא תוטל באופן אוטומטי על בתי עסק. מדוע? הרי בבתי עסק כולם אנשים מבוגרים. המסקנה: החסימה נועדה לשלוט בתוכן נרחב יותר מפורנוגרפיה. הפורנוגרפיה רק מהווה קרדום לחפור בו. הדיון על פורנוגרפיה מסיט מהאמת המלאה.

    שלא יעבדו עליכם!

  38. הירנוט הגיב:

    החוק הזה נוראי. הוא למעשה נותן מונפול לשר התקשורת על איזה חומר העם "יכול" לראות ואיזה לא. זה מאותו מפלגה שאנשיה רואים קשר נסיבתי בין נטיות מיניות לתופעות גיאולוגיות. החוק יוצר מכניזם של הכפפת מוסר של בעל השררה על *כולם* בדיפולט – כאשר כדי לצאת מאמת המוסר הזו – מכניסים את ה"סוררים" לרשימה – וברשימות משתמשים בסוף.

    מי שלא מבין למה זה זוועה – שלגוף דתי תהיה השפעה גורפת על מה שמותר או אסור לראות בכל בית בישראל אני מציע שיבדוק איך השיטה הזו עובדת באירן.

  39. קובי הגיב:

    בבקשה ממך אל תוציא דברים מהקשרם.

    לא מדובר בהחלטה של שר, כי אם ההחלטה שלו הכפופה לוועדת מומחים חיצונית שתתכנס אחת לכמה זמן ותחליט לגבי אלו אתרים יוק ואלו לא. כך שלא מדובר בשם "גוף דתי" ובטח שלא באיראן.

    חדל אפוליגטיקה פופולסטית!

  40. הירנוט הגיב:

    "לא מדובר בהחלטה של שר, כי אם ההחלטה שלו הכפופה לוועדת מומחים חיצונית שתתכנס אחת לכמה זמן ותחליט לגבי אלו אתרים יוק ואלו לא"

    אני מבקש ממך. בכל לשון של בקשה לקרוא את החוק. אני אשמח עם תביא סימוך לועדה הנ"ל כפי שכתוב בחוק.

    good luck with that.

    ועם כל הכבוד – הפוסל במומו פוסל לגבי "אפולוגטיקה פופוליסטית" – מפחידים אותנו עם פורנוגרפיה כדי לקחת מאיתנו את זכות הבחירה החופשית.

    פופוליזם הוא בדיוק מה שעומד מאחורי החוק הנ"ל.

  41. איתן הגיב:

    קובי, בחוק כתוב במפורש שרק שר התקשורת, בצורה בלעדית, קובע מה יסונן ומה לא. לא מוזכרת ועדה משום סוג ובשום רמה (לא ברמה פוליטית, לא ברמה דתית, לא ברמה חינוכית – כלום! השר קובע בלעדית מה תקין ומה לא).

    רפי, עפ"י החוק גם אתרים שמדברים על חינוך מיני ייחמו. אתרים שמדברים על מין בטוח. אתרים שמדברים על מחלות מין, על שימוש באמצעי מניעה, על טיפול בסרטן השד – כל אלו ייחסמו ברמת ברירת המחדל.

    אבל לא זה העניין. יכול להיות שבתור הורה אתה דווקא מעוניין לחסום אתרים מסוג זה – וזו זכותך. אבל זה המצב שקיים היום (והוא נוצר ללא חוק). כל אחד יכול לחסום חומרים שהוא לא מעוניין שיוצגו אצלו במחשב. העניין הוא שהחוק מדבר על אוניברסיטאות, על ספריות, על משרדים ובתי עסק רבים שייחסמו בפני תכנים אלו. התירוץ של הגנה על ילדים לא תופס כאן. זו צנזורה לשמה.

    יש ברשת פורנו, אלימות והימורים. החוק לא ימנע את ההתעסקות בנושאים האלו. זה שאתה חוסם אתרים שמתעסקים בנושאים כאלו לא ימגר את התופעה. גם אם תטמון את הראש בחול ולא תראה פורנו או אתרי הימורים ברשת, עדיין הם יהיו קיימים והילדים שלך ייתקלו בנושאים האלו מתי שהוא. כדאי שהם ידעו בדיוק במה מדובר. כדאי שהם ידעו להבחין בין טוב ורע (וזה שהם רואים רק "טוב" לא עוזר להם להבחין בין טוב ורע).

    החוק לא מדבר על פורנו. החוק מדבר על אתרים "אסורים" עפ"י מה שנראה לשר (ולו בלבד!) כאתר בעל תוכן "אסור". אין כאן קשר לש"ס או לדת. יש כאן עניין של צנזורה. יש כאן עניין של חופש דת. יש כאן עניין של חופש ביטוי. יש כאן עניין של חופש עיסוק.
    זו לא מלחמה בש"ס. זו לא דרישה לראות פורנו ברשת. זו מלחמה לודא שכל אחד ואחת רואה את מה שהוא מעוניין לראות ולתת לכל אחד אחר לראות או לחסום תכנים כראות עיניו – על פי רצונו החופשי ולא ע"י חקיקה.

  42. avshalom הגיב:

    מחקר מצביע בדיוק על ההיפך מהנטען במאמר של עוזי:
    http://anthonydamato.law.northwestern.edu/Adobefiles/porn.pdf
    אבל האמת היא בהקשר לחוק המוצע, הדיון אינו רלוונטי. יש להבין שאין בחוק כל הגנה על קטינים. הדרך הנכונה להגן על קטינים מתכנים פוגעניים באינטרנט (ולא רק באינטרנט) מוצגת בבהירות על ידי ח"כ יצחק לוי :
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3466496,00.html

  43. אורי הגיב:

    אטיאס מוכן לשינוי חוק הצנזורה ברשת

    שר התקשורת, אריאל אטיאס (ש"ס), מוכן לשינויים בעניין הגבלת הגישה של מנויים לאתרי סקס, הימורים ואלימות באינטרנט: לא תיחסם הגישה של מנוי קיים לאתרים אלה בתקופת ההתקשרות עם הספק במקרה שלא יענה על השאלה אם ברצונו בסינון האתרים, אבל ייחסמו מנוי חדש או מנוי המחדש את ההתקשרות בין המנוי לספק אם לא יגיבו לשאלה; הרכב המועצה הציבורית שתחליט אילו אתרים יצונזרו ייקבע בחוק ולא על ידי השר.

    http://www.haaretz.co.il/captain/spages/997412.html

    30.6.08