שפוך חמתך על הגויים וגם את אהבתך אל תמנע מהם

 

"שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו. כי אכל את יעקב ואת נווהו הֵשַמוּ" (תהלים עט, ו-ז)

 

שפוך חמתך, הגדת פראג, 1527

 

יש אנשים המעדיפים שלא לקרוא את "שפוך חמתך" בהגדה של פסח בליל הסדר, שכן הם מוצאים בה יותר מדי נקמת דם ונקמנות. התפילה גורמת לאי-נוחות בקרב חלק ממשתתפי הסדר, כיוון שנדמה שהיא עומדת בסתירה לערכים האוניברסליים של חופש ושחרור המאפיינים את ליל הסדר.

אני, לעומת זאת, אוהבת אותה. מניין החיבה היתרה שלי לתפילה חריפה זו?

אני מדמיינת את המוני היהודים, במיוחד באירופה, שעבורם היה חג הפסח, הקרוב לחג הפסחא הנוצרי, זמן מסוכן. בעיני רוחי אני רואה יהודים המבלים את שנותיהם בפחד מאלימות של שכניהם הלא-יהודים, והם נטולי יכולת להגן על עצמם…

לפתע, למשך פסקה אחת קצרה, הם פתחו את דלתות בתיהם והצהירו בפני העולם על איחוליהם למתנכלים להם. לרגע קצר אחד הם נתנו לצימאון שלהם לצדק להישמע בציבור. הם לא היו צריכים לפחד. זו הייתה אולי הפעם היחידה בשנה שבה הם הגיבו, ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, לסבל הנורא שהם והדורות שלפניהם חוו. הם לא ביקשו מהאל לאפשר להם לשפוך בעצמם את זעמם על הגויים. הם השאירו את עשיית הדין לאלוהים. לרגע בהיר ונוצץ אחד עמד היהודי גאה. לרגע אחד הכוחות היו מאוזנים, כשהיהודי פנה ל"שופט כל הארץ" לעשות משפט.

ואז, באותה פתאומיות שזה התחיל – זה נגמר. הדלתות נסגרות, היהודי מתיישב, הסדר ממשיך, והכול חוזר להיות כפי שהיה וכפי שעתיד להיות במשך שנים רבות מדי.

 

פרופ' דבורה ליפשטאט, היסטוריונית של השואה הנאבקת במכחישי שואה, ארה"ב

 

שפוך אהבתך על הגויים אשר ידעוך

ועל ממלכות אשר בשמך קוראים

בגלל חסדים שהם עושים עם זרע יעקב

ומגינים על עמך ישראל מפני אוכליהם.

יזכו לראות בסוכת בחיריך

ולשמוח בשמחת גוייך.

 

הוספה שנמצאה בכתב יד של הגדה לפסח מ-1521 המיוחסת לנכדו של רש"י

                                 לא חגיגת הניצחון כי אם חגיגת ההצלה

"בנפול אויבך אל תשמח" (משלי כד, יז)

 

כל העמים בדתותיהן הנימוסיות יעשו יום הניצחון למפלת אויביהם לחג הניצחון, לא כן בישראל. המה לא ישמחו על מפלת אויביהם ולא יחוגו בשמחה על זה, וכמו שאמר: 'בנפול אויביך אל תשמח… פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו'. לכן לא נזכר בפסח חג המצות כי בו עשה במצרים שפטים, רק נזכר כי הוציא ה' את בני ישראל ממצרים, אבל על מפלת האויבים אין חג ויום טוב לישראל.

הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק, "משך חכמה", ליטא, המאה ה-19

שפוך חמתך, הגדת וושינגטון האשכנזית, פירנצה, 1478

בימי חול המועד פסח אנו מברכים את ברכת ההלל בדילוגים (כלומר, לא גומרים את ההלל השלם). אחד הטעמים לדבר מוסבר במדרש "ילקוט שמעוני" (ב, רמז תתקס): "ראויים היו ישראל לקרות [=לגמור הלל שלם] את ההלל כל שבעת ימי הפסח, כשם שקורין שבעת ימי החג, ואין קורין [=גומרים את ההלל] אלא ביום הראשון בלבד, ולמה כן? אלא בשביל שנהרגו המצרים וטבעו בים, שהם שונאי, ואני הכתבתי 'בנפול אויבך אל תשמח…".

מדרשי חז"ל מספרים כי ביקשו המלאכים לומר שירה לפני הקב"ה באותו הלילה שעברו ישראל את הים ולא הניחן הקב"ה. אמר להם: "לגיונותיי נתונים בצרה ומעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים לפני שירה?! מכאן שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים".

החיד"א מבאר בספרו "ראש דוד" (פרשת בשלח, דנד עג) כי משמעות הטענה 'מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה' היא דווקא "בעידנא דריתחא באותה שעה שנידונים, אבל אחר שנגמר הדין ונגלה הנס שרי [=מותר] לומר שירה, וגם דוד לא אמר שירה אלא לאחר מפלתן של רשעים".

חג חירות שמח!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חגי ומועדי ישראל. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על שפוך חמתך על הגויים וגם את אהבתך אל תמנע מהם

  1. אריק גלסנר הגיב:

    מעניין ביותר. יישר כוח!

  2. רבקה הגיב:

    מעניין מאוד-הסבר יפה וגם התוספת שמצאת מעניינת אף היא
    תודה

  3. מוטי זלקין הגיב:

    הייחוס לנכדו של רש"י מוטעה ואין לו על מה שיסמוך. המקור לתפילת "שפוך אהבתך" הוא בהגדה של ר' שמשון ורטהיימר בווינה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s