שופטי בג"ץ מעל החוק?

שופטי בג"ץ דחו עתירה שדרשה מהוועדה לבחירת שופטים לחשוף את תכני הפרוטוקולים של דיוני הוועדה כדי שיהיו נגישים לציבור, וקבעו כי חוק חופש המידע אינו חל עליהם. בל נתפלא מדוע אימון הציבור ברשות השופטת הולך ומתדרדר

שופטי בג"ץ דחו השבוע את עתירת "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל", שדרש מהוועדה לבחירת שופטים לחשוף את תכני הפרוטוקולים של דיוני הוועדה כדי שיהיו נגישים לציבור, וקבע כי חוק חופש המידע אינו חל עליהם.

לטענת הפורום, כלל 15 לכללי השפיטה, הקובע את סודיות דיוני הוועדה, בטל משום שהוועדה אינה מוסמכת לקבוע את כלל מהותי של סודיות, אלא רק כללי פרוצדורה.

עוד בטרם הגשת העתירה לבג"ץ מיצה הפורום את כל ההליכים המינהליים. ביולי 2006 הוגשה לשר המשפטים דאז, חיים רמון, מתוקף תפקידו כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים דרישה לביטול כלל 15 משום שלטענתם הותקן בחריגה מסמכות. פניית הפורום עלתה לדיון בישיבת הוועדה. בתוך חודש מסר מנהל בתי המשפט דאז, בועז אוקון (כיום הפרשן המשפטי של "ידיעות אחרונות") כי עמדת הוועדה כפי שעלתה באותה ישיבה היא ש"דיוני הוועדה הם סודיים ואין מקום לגלותם" וכי "עם זאת, הוועדה החליטה לבקש את חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה".

לקראת ישיבה נוספת של הוועדה שהתקיימה בפברואר 2007 הונחה בפני שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן חוות דעתו של עו"ד משה דיין, יועץ משפטי למשרד המשפטים, שנערכה על דעת היועץ המשפטי לממשלה. בחוות דעת נאמר כי "בישיבת הוועדה מיולי 2006 נשמעה בין חברי הוועדה עמדה על פיה יישמר כלל הסודיות, אך יפורסמו פרטים כפי שיוחלט עליהם. זהו הסדר סביר, ראוי ומאוזן… המטיל סודיות ולצידה האפשרות לפרסם חלקים כפי נסיבות העניין".

השופטת אסתר חיות, אליה הצטרפו השופטים אשר גרוניס ואליקים רובינשטיין, קבעה כי חוק חופש המידע אינו חל על הוועדה, משום שאינה עונה להגדרת "רשות ציבורית" שבחוק. עם זאת, אין בכך לומר שהוועדה פטורה ממתן מידע לציבור על פעילותה. לדבריה, דיוני הוועדה "נוגעים מטבע הדברים בעניינים שחשיפתם עלולה לפגוע בפרטיות המועמדים. בדי לבדוק וללבן את שאלת התאמת מועמד פלוני לשפיטה, נדרשת הוועדה לבחון אינפורמציה רבה ומגוונת, וכן הערכות והמלצות הנוגעות לאותו מועמד בהיבטים מקצועיים ואף בהיבטים אישיים".

עוד נימקה השופטת חיות כי אין זה נדיר שגורמי הערכה והמלצה שונים מתנים מסירת מידע לגבי מועמד מסוים בכך שהמידע לא ייחשף ולא יימסר לציבור או למועמד עצמו. לבסוף ציינה את ההכרה האוניברסלית כי חשיפת מידע על דיונים פנימיים, חוות דעת ותרשומות פנימיות שניתנו לצורך קבלת החלטות, "עלולה לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות של הרשות ולגרוע מאיכותן".

הוועדה למינוי שופטים לבית המשפט העליון מורכבת כיום מתשעה חברים: שר המשפטים (יו"ר), נשיאת בית המשפט העליון, שני שופטים עליונים מכהנים, שר בממשלה, שני חברי כנסת, ושני פרקליטים מלשכת עורכי הדין.

עו"ד יצחק בם, חבר בפורום שהגיש את העתירה לבג"ץ, סיפר ל"מקור ראשון" כי "בג"ץ הכניס את עצמו למצב לא נוח בעתירה הזאת. בעצם, בג"ץ אמר שהוועדה למינוי שופטים, שהיא גוף ציבורי כה חשוב, חוק חופש המידע לא חל עליו. כלומר, הכללים שחלים על כל גוף ציבורי במדינה דמוקרטית לא חלים על הוועדה הזאת. בכל העולם הדמוקרטי אין מצב ששופטים ממנים שופטים. ואילו בישראל לא רק שהשופטים ממנים שופטים אלא שגם ששופטים הממנים שופטים מתעקשים לעשות את זה בסוד ובשקט.

"לטעמנו, הוועדה למינוי שופטים היא כן רשות ציבורית. ואם יש ועדה שחוק חופש המידע צריך לחול עליו, הרי שזאת הוועדה למינוי שופטים, שבה מועלים על כף המאזניים ומוכרעים הדברים החשובים ביותר במדינה. היום הכוח נמצא בידי שופטי בבג"ץ והכוח על בג"ץ נמצא בידי היושבים בוועדה למינוי שופטי בג"ץ.

"אם חופש המידע היה חל על הוועדה הזאת כבמצב תקין, יכול להיות שמהרבה מאוד דיונים לא היינו מקבלים פרוטוקולים, אבל פרוטוקול מדיון בישיבת הוועדה לגבי מינוי של שופט שלגביו עולות הטענות של 'חבר מביא חבר' – יכול להיות שלמרות החשש לפגיעה באיכות הדיון היה מתפרסם בשל העניין הציבורי הגובר על כך. למה ממנים את פלוני לשופט בבית משפט שלום, אולי הציבור לא באמת צריך לדעת.

"אולם, ככל שעולים בדרגה כך גובר העניין הציבורי וזכותו לדעת. בארה"ב עורכים למועמד לשפיטה שימוע פומבי בסנאט ומתקילים אותו בשאלות קשות שעליו לענות עליהן ולחשוף את השקפת עולמו, ושם סבורים שהמהלך תקין מבחינה דמוקרטית. אין שום סיבה שבישראל ההליך יהיה למעשה רובו ככולו בידי בלוק חוסם של שופטי עליון וגם ההליך כולו יהיה סודי".

לדברי עו"ד בם, "השופטים דורשים לעצמם פריבילגיות. אם בג"ץ נדחק לפינה שבה הוא אומר שחוק חופש המידע, שחל על ועדת הקישוט האחרונה שבמועצות המקומיות – אינו חל עליהם, בל נתפלא מדוע אימון הציבור ברשות השופטת הולך ומתדרדר". בכוונת חברי הפורום ליזום חקיקה בנושא (בג"ץ 2283/07).

פורסם כידיעה בעיתון "מקור ראשון", 6.5.08

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפט שדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על שופטי בג"ץ מעל החוק?

  1. גולדלבט משה הגיב:

    הוועדה הוסמכה לקבוע כללים על פי החוק ובין היתר קבעה בכללים שלה כי "דיוניה של ועדת הבחירה ושל ועדותיה ותכנם של השאלונים שהובאו בפני חבריה לצורך הדיונים הם סודיים ולא יגלה משתתף לאיש פרטים עליהם זולת פרוטוקולים שאינם עוסקים במועמדים או בענינים אישיים וזולת דבר המלצתה של הועדה על מינויו של פלוני, אלא אם
    כן החליטה הוועדה אחרת, דרך כלל או לענין מסוים"
    כאשר ברור שהפרוטוקול יפורסם הוא כבר לא יהיה שווה כלום מאחר וכל ההחלטות יתקבלו ללא דיון פורמלי בוועדה 8והפרוטוקול ישקף רק את מה שנאמר לפרוטוקול

    שיטת מינוי השופטים אצלנו עקרה המלצות וחוות דעת שנמסרות בחשאי ובצירוף סחר מכר מהסוג הידוע. כל אלו אינם תואמים דיון המתנהל בשקיפות. את הבעיה הזו לא ניתן לרפא על ידי חשיפת פרוטוקולים ,אלא ,אולי,על ידי שיטת מינוי אחרת-

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s