המלצה על שני ספרים חדשים: עיון וספרות

אורתודוקסייה יהודית: היבטים חדשים
יוסף שלמון, אביעזר רביצקי ואדם פרזיגר (עורכים)
הוצאת מאגנס
ירושלים 2006
622 עמ'

מהי היהדות האורתודוקסית? האם תפישת עולמם ואורח חייהם של האורתודוקסים אינם אלא המשך היהדות מקדמת דנא? והאם "אורתודוקסיה" פירושה התבצרות אידיאולוגית היוצרת מצע הלכתי והשקפתי להתמודדות מתגוננת מול אתגרי התקופה המודרנית? עם שאלות אלה ואחרות מתמודדים חוקרים בעלי שם במחשבה ישראל בזמננו.

הכינוי הסתמי "אורתודוקסיה" יחד עם ההגבלה המעשית של הנושא לתופעה מודרנית משקף את תפישתו של ההיסטוריון יעקב כ"ץ ז"ל, לו מוקדש הספר. כ"ץ הגן על השימוש במושג המחודש "אורתודוקסיה" כמונח המאפיין את הזרם השמרני ביהדות, שלא חפץ בדרכי הרפורמה, למרות שמונח זה נכפה על ה"אורתודוקסים" בתחילת האמנציפציה שלא בטובתם. כ"ץ נימק את הטענה הזאת בשתי נקודות: א'. היהדות השומרת תורה ומצוות הייתה בפעם ראשונה בהיסטוריה למיעוט בקרב העם היהודי; ב'. אובדן האוטונומיה המשפטית של הקהילה היהודית הותיר את פסקי הדין ההלכתיים כבלתי אכיפים, ואיפשר ממילא פסיקה שלא נושאת על כתפיה אחריות כלפי כלל הציבור היהודי.

אך האם לא הייתה היהדות מאז ומתמיד תגובה מתגוננת לסביבתה? החל מהרמב"ם, שראה את עיקר היהדות כתגובה לעבודה זרה, ועד לפרנץ רוזנצווייג, שתפש את ההגות היהודית לדורותיה כמבוססת על אפולוגטיקה, מהדהד המוטיב של יהדות בתור תגובה. שינוי מושא התגובה אינו מצדיק לפי פרופ' אביעזר רביצקי, מעורכי הקובץ הזה, את הצגת "האורתודוקסיה היהודית" כתופעה חדשה, שהרי מושא התגובה התחלף במשך הדורות פעמים רבות, בלי שהיהדות ה"מגיבה" כונתה "אורתודוקסית". בדומה לכך, לדעתו של פרופ' אבי שגיא, לידתן של תנועות יהודיות מתחרות, התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית, אילצה גם את שאר היהודים לאמץ שם תואר חדש.
לכן, רביצקי מציע להשתמש בסוג של הגדרה מבית מדרשו של לודוויג ויטגנשטיין, המסתמכת על דמיון כמו-משפחתי בין רכיבי הנושא המוגדר, בעוד שפרופ' שלום רוזנברג מציע גישה מתחרה, המסתמכת על רודולף קרנפ, ומבקשת להגיע להגדרה באמצעות "הנהרת" מונחים עממיים קיימים.

קהל היעד: חובבי מחשבת ישראל

דבר המבקר: המסע בשבילי המחשבה היהודית המודרנית, כפי שהוא מתבטא בקריאת מאמרי הקובץ הזה, מעולם לא היה מרתק יותר. היהדות האורתודוקסית מצטיירת כאן כתופעה מגוונת ועשירה מבחינה היסטורית, חברתית וגיאוגרפית. הקובץ מלווה בשלושה סוגי מפתחות (אישים, מקומות וארגונים).

ציטוט למזכרת: ראו תוכן עניינים, פתח דבר ומבוא 
————–

כדקל במדבר

פרופ' צבי אנקורי

הוצאת כרמל

ירושלים תשס"ח

559 עמ'

 

רומן המשתרע על פני 50 שנה, שלושה דורות וחמש יבשות. סיפורו של ילד חולמני העורך יחד עם אמו מסעות דמיוניים ברחבי העולם ויחד עם אביו מסעות בארון הספרים היהודי. כסטודנט הוא עולה לא"י, וכחייל בצבא הבריטי מגיע למצרים, לוב, הודו, סין, איטליה וגרמניה. הסיפור נחתם ערב הקמת המדינה.

יריעת הספר רחבה בהשלכות לספרות כללית, אמנות, היסטוריה ושירה. מתוארות בספר פגישות מרגשות, תעתועי גורל מפתיעים, והכול כתוב בשפה קולחת, בהומור עצמי ובמתח דרמטי. עם זאת, כל הדמויות בעלילה, כל המקומות, האירועים והתאריכים הינם כנראה אותנטיים.

צבי אנקורי הוא היסטוריון, סופר, חוקר ומחנך, פרופסור באוניברסיטאות בארץ ובארה"ב. אחרי 40 שנות מחקר והוראה אקדמית הוא חוזר לאהבתו הראשונה: הספרות. זה הרומן השני פרי עטו אחרי "ערמוני אשתקד" שראה אור ב-2001.

קהל היעד: חובבי הז'אנר הספרותי האותנטי וההיסטורי

דבר המבקר: בתחילה הייתי מאוד סקפטי לגבי הספר הזה והנחתי אותו בצד ערימות הספרים הלא-מעניינים, עד שהתחלתי לקרוא ברצינות ונשביתי בקסמיו. לאט-לאט ובהדרגה אתה נשאב לתוך עולם קסום, מחכים ומלמד, עד כי אינך רוצה שהספר עב-הכרס הזה ייגמר ותסתיים חוויית הקריאה.

ציטוט למזכרת: "פרדוקסלית, ככל שעלה מעמדו של עגנון בקריית הספר הירושלמית וככל שנתחכך באנשי האוניברסיטה ביקשו קרבתו ונתבססו מהלכיו בחברה האקדמית, ועם זאת, מכוח המציאות הוא נשאר מחוצה לה, כן גברה דו-ערכיות יחסו לחברה זו: את צביעותה והתחסדותה תיעב, כפי שרק עגנון ידע לתעב; על התנפחותה הנלעגת מרוב חשיבות עצמית לגלג כיד האירוניה הארסית הטובה עליו; ואת עוולותיה ותככיה הגדולים והקטנים ידע לפני ולפנים ואף רמז לשמץ מהם בספריו. אף-על-פי-כן נעמו לו דודיה וחנופתה וכיבודיה, והוא נשאר כרוך אחריה בעבותות אהבה וברגשי אשם גם יחד, כאילו נכשל חלילה בגילוי עריות" (עמ' 205).

לקריאת הפרולוג מתוך הספר

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה קורא סדרתי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s