קבורת חמור ללאום הישראלי?

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשתם של 21 אזרחים בני כל הדתות שביקשו לקבוע כי הם בני לאום "ישראלי" וכי יש לשנות את רישום הלאום שלהם בתעודת הזהות ל"ישראלי". השופט נעם סולברג קבע כי הסוגיה פשוט "אינה שפיטה".

בין העותרים נמנה הבלשן פרופ' עוזי אורנן, הרשום במרשם האוכלוסין על פי הצהרתו כ"עברי", בגלל שבעבר ראה עצמו כעברי עד לפסיקת בג"ץ כי למונחים 'עברי' ו'יהודי' משמעות זהה, והקים לפני כעשור את עמותת "אני ישראלי". לאורנן הצטרפו בבקשה לבית המשפט: העיתונאי אורי אבנרי, איתמר אבן-זוהר, פרופ' יוסף אגסי ורעייתו יהודית בובר-אגסי (בתו של מרטין בובר ז"ל), ח"כ לשעבר שולמית אלוני, אלון אולארצ'יק, יוסף ברנע, איברהים דויירי, עינב הדר, יובל הלפרין, חן יחזקאלי, יוברט יו-לון, עפרה ישוע ליית, המחזאי יהושע סובול, המזרחן פרופ' יהושע פורת, רבקה (בקי) קוק, נילי קוק, עאדל קעדאן, דן תמיר וגדעון שפסקי. רוב חברי הקבוצה הם יהודים, ורק מקצתם רשומים במרשם האוכלוסין כבני לאום ערבי, דרוזי, בודהיסטי, גרוזיני ובורמזי.

בשלהי שנת 2000 פנה אורנן לשר הפנים וביקש להירשם בסעיף הלאום כ"ישראלי", אך בקשתו נדחתה, משום ש"אין בטבלת הלאומים לאום 'ישראלי'". כחלוף שלוש שנים אורנן עתר לבג"ץ, ביחד עם 37 אנשים נוספים, בבקשה להורות לשר הפנים לנמק "מדוע מסרב משרד הפנים לכלול את הערך 'ישראלי' בטבלת הלאומים של משרד הפנים, הכוללת כ-135 ערכים". בתשובתו טען שר הפנים כי לצורך שינוי בפרטי רישום, נדרשת תעודה ציבורית המעידה על השינוי. המשנה לנשיא דאז, השופט מישאל חשין, המליץ לעותרים למשוך את עתירתם ולפנות לבית המשפט המחוזי, בפניו "יוכלו להעיד את עדיהם ולפרוש את מלוא טיעוניהם".

כעבור למעלה משנתיים, קבוצת העותרים פנתה לבית משפט המחוזי בבקשה לתת "פסק דין הצהרתי, שעל פיו הלאום של המבקשים הוא ישראלי, וזאת על מנת שפסק הדין ישמש את המבקשים כתעודה ציבורית לצורך הבקשה לשינוי פריט הלאום במרשם האוכלוסין ובכל תעודה רשמית שבה מופיע פריט זה".

לבקשתם צירפו העותרים תצהירים כי על פי תפיסתם ותחושתם אינם בני הלאום היהודי, אלא בני הלאום הישראלי. לשיטתם, עצם קיומו של לאום ישראלי הוא עובדה שאינה טעונה הוכחה, כפי שהדבר נכון לגבי הזהות הישראלית; וכי הימנעות מהכרה בלאום הישראלי, בשל המחסום הטכני הנובע מהיצמדות לטבלת הלאומים הקיימת, היא "עיקשות מינהלית", המביאה ל"אנומליה הזויה". בנוסף מצביעים המבקשים על העובדה כי בדרכוניהם מצוינת אזרחותם כישראלית, והם מלינים על כך שכלפי פנים הלאום שלהם הוא 'יהודי', וכלפי חוץ 'ישראלי'.

משרד הפנים והיועץ המשפטי לממשלה השיבו לעתירה כי הצד השווה לתושבי מדינת ישראל – יהודים, דרוזים וערבים – הוא האזרחות הישראלית, ולא הלאום. לדעתם, "הבקשה היא לעשות לאום אחד מהפיצול הלאומי האתנוגרפי והתרבותי הקיים כיום. ספק אם למשאלתם זו של המבקשים יש בסיס כלשהו, סוציולוגי, היסטורי או בסיס אובייקטיבי אחר, מלבד רצונם הסובייקטיבי של כל אחד מהמבקשים. עניין זה של קיבוץ לאומי וזיהויו אינו נתון לקביעה סובייקטיבית של יחידים".

המדינה הדגישה כי מדובר בשאלה בעלת השלכות רחבות ועקרוניות, הקשורות בטבורן לעניינים שיש לבררם במישור הציבורי, בכנסת ולא בבית המשפט. עוד טענה המדינה כי אם יינתן למבקשים מבוקשם, "תהיינה לכך השלכות מכריעות על דמותה של המדינה כמדינתו של העם היהודי, באופן שסותר את מגילת העצמאות, ואינו עולה בקנה אחד עם 'ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית'".

שאלת הלאום הישראלי הועלתה כבר ב-1970 על ידי גאורג רפאל טמרין, שנימק את בקשתו בתחושתו הסובייקטיבית שלפיה הגדיר את עצמו מבחינת השתייכותו הלאומית כישראלי. נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט שמעון אגרנט, דחה את טענתו של טמרין ושלל את קיומו של לאום ישראלי בנפרד מהלאום היהודי. אגרנט ביאר כי גם אם קיימים יהודים החשים בקרבם זהות לאומית ישראלית, ואף אם זהות זו היא דומיננטית עבורם, אין בכך כדי להוציאם מכלל הלאום היהודי, כל עוד קיימת אצלם הרגשת זיקה לגורל היהודים בכל מקום שהוא, והם חשים מחויבים לשאת באחריות להצלת יהודים הנתונים בצרה ובשביה במקומות שונים בעולם. בית המשפט העליון ציין אז כי אם יש בארץ מי שמבקשים להיבדל מהעם היהודי ולקנות לעצמם מעמד של אומה ישראלית נפרדת, "כי אז מגמה ספרטיסטית זו, אין לראותה כמגמה לגיטימית ומן הנמנע להכיר בה".

כב' השופט

נעם סולברג

השופט סולברג כתב בשבוע שעבר בפסק דינו, המשתרע לאורך 26 עמודים, כי:

"הנושא שפיט מבחינה נורמטיבית, אך איננו שפיט מבחינה מוסדית. לקביעה  כי קיים לאום ישראלי, ישנן השלכות מרחיקות לכת והרות גורל על דמותה של המדינה, על אופייה ועל עתידה. דעת לנבון נקל, כי אין צורך לנקוט עמדה בשאלה האם המדינה היא הבית הלאומי של העם היהודי, או שהיא מדינתם של אזרחיה, על מנת להשתכנע כי מדובר בנושא הנוגע לשורש הקיום של הישות הריבונית היהודית בארץ ישראל, נושא אשר מעסיק את הציבור על רבדיו וגווניו, בעיון, בדיון ובחיי המעשה.

"אף שהמבקשים באים בטענה של מימוש זכויות אדם ברמה האישית ושל מציאות עובדתית סובייקטיבית", הדגיש השופט סולברג, "הרי שלהצהרה בדבר קיום לאום ישראלי ישנן השלכות כבדות משקל על זהותה של מדינת ישראל; בעיני עצמה, בעיני אזרחיה ותושביה, בעיני העם היהודי בתפוצות, ובעיני אומות העולם.

"הצהרה כמבוקש, צפויה להפר את האיזון העדין שבין מרכיביה הלאומיים והתרבותיים של המדינה, המושתתים על זהויות לאומיות יהודיות ושאינן יהודיות, לבין האופן שבו באים לידי ביטוי המרכיבים הדתיים. ודוק: אדם אינו יכול להשתייך לשני לאומים. אם יוּכּר לאום ישראלי, יצטרכו בני הלאום היהודי בישראל לבחור בין שניים: האם הם ישראלים, ואז לא יהיו יהודים; או שיהיו יהודים, ואז לא יוכלו להיות ישראלים.

"עקב אכילס של הבקשה הנדונה כאן הוא שאין בנמצא, מבחינת החוק והמשפט, לאום ישראלי. הלכה למעשה מבקשים המבקשים לברוא בריאה שכזו, יש מאיִן. הדבר הוא מעבר לכוחותיו של בית המשפט. גם לגישת המרחיבים בנושא השפיטות, הרי שכאן המקום להצר בה.

"הפלטפורמה שמציעים המבקשים כבסיס להכרה בקיומו של לאום ישראלי, מרשם האוכלוסין, אין בכוחה לשאת בנטל. רישום טכני-סטטיסטי זה, לא יכול להיות תחליף לדיון אצל הרשות המבצעת, להליכי חקיקה בכנסת, לוויכוח מדעי-אקדמי ולשיג ושיח ציבורי.

"ולא בפורמליזם עסקינן, אלא במהות: מקור כוחן של אמונות ודעות לא בא להן מבית המשפט. מקורן באדם, ומשם עוצמתן. פרופ' עוזי אורנן, כמוהו כשאר המבקשים, מאמין בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו כי הוא בן הלאום הישראלי. אמונה זו ראויה לכיבוד ולהערכה על ידי השותפים לדעתו ועל ידי המתנגדים לה. אמונה זו אינה זקוקה לגושפנקא משפטית".

לקריאת מאמר פרשנות על פסק הדין, ראו רשימתי "זהות מסוכסכת עם עצמה"

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טחנות הצדק. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על קבורת חמור ללאום הישראלי?

  1. כתריאל הגיב:

    אמו פולניה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s