האם שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן הוא מהפכן שהובס? מבקריו וחסידיו מסכמים עידן

 

פרופ' דניאל פרידמן נכנס למשרד המשפטים בסערה והבטיח רפורמות מרחיקות לכת. שנה וחצי אחרי, בדמדומים האחרונים של כהונתו, מסכימים יריביו המרים ואוהדיו המושבעים כאחד שגם בסיבוב הזה, הדרמטי והבוטה מכולם, יצא הממסד המשפטי כשידו על העליונה. למה נכשל? הוא היה לוחמני מדי, אומרים שופטי העליון בדימוס. הם מקווים שהשר הבא ילמד את הלקח. הוא לא היה רדיקלי מספיק, אומרים תומכיו של פרידמן. גם הם מקווים שהשר הבא ילמד את הלקח

בשיאן של מתקפות הקסאמים ביקרה שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר בשדרות כדי להזדהות עם התושבים. "הכירו אותי וסובבו אותי במרכז המסחרי", סיפרה השבוע. "בעלי החנויות והעסקים במקום הגישו באותם ימים עתירה לבג"ץ, וביקשו עזרה כמו זו שניתנה לבעלי העסקים בצפון בימי מלחמת לבנון השנייה. הם לא היו מרוצים מתגובת בג"ץ, שאמר כי רק יגשר בין בעלי העסקים לממשלה. היתה להם ביקורת לגיטימית על פסק הדין בעניינם, ובנימת ייאוש הם אמרו לי 'בעצם אין לנו מה לחפש סעד בבג"ץ, כי השופטים מפחדים משר המשפטים דניאל פרידמן'". זו, לפי דורנר, התוצאה של כהונת פרידמן כשר משפטים: אמון הציבור במערכת המשפטית התערער, והנפגע הישיר מכך הוא האזרח הקטן, שנזקק לאותה מערכת משפטית.

אילו נשאל פרידמן עם כניסתו לתפקיד כיצד תיראה המערכת המשפטית תחת שרביטו, הוא ודאי היה מצייר אותה בקווים שונים לגמרי מכפי שהיא היום. ב-21 באפריל 2006 פרסם מאמר ב'ידיעות אחרונות', שהפך לעיתון הבית שלו, תחת הכותרת "לטיפולך, שר המשפטים הבא". הוא הניח לפתחו של השר הנכנס לאחר הבחירות שורת נושאים הראויים לטיפול שורש, ובהם הצעה לבחירת נשיא בית המשפט העליון שלא על פי ותק הכהונה (סניוריטי); שינוי הרכבה של הוועדה לבחירת שופטים, כך שיישב בה נציג אחד בלבד מבית המשפט העליון, ולא שלושה; שינוי השיטה שבה ממונים נשיאים וסגניהם בבתי המשפט השונים; ביטול המינויים הזמניים בבית המשפט העליון ועוד. באותו מאמר, שדיבר על "הדרדרותו של בית המשפט העליון", הוצע ליטול מבג"ץ ומבתי המשפט האחרים את הסמכות לבטל חוקים, ובמקום זאת להקים בית משפט לחוקה. עוד טען פרידמן במאמר כי לנוכח כובד המשימות שבפני שר המשפטים, רצוי שהוא "ימונה מתוך הגרעין הקשה של מפלגת השלטון, ושייהנה מגיבוי של ראש הממשלה".

בעשרות מאמרים נוספים שפרסם ב'ידיעות אחרונות' – "מאמרי שטנה", כך על פי דורנר – תקף פרידמן את בית המשפט העליון ובמיוחד את הנשיאה הנוכחית, דורית ביניש. דא עקא, בעיצומן של מתקפותיו התמנה פרידמן עצמו לשר המשפטים. שר המשפטים החדש הציב לעצמו כמה מטרות, בהן מינוי עורכי דין מהמגזר הפרטי לבית המשפט העליון, חיזוק בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, רפורמה בוועדה למינוי היועץ המשפטי לממשלה והפרדת מוסד זה מהתביעה הכללית. מעל לכל אלו ניצבה שורת המשימות שפירט במאמרו הנזכר מפברואר 2006 – צמצום הביקורת השיפוטית על חוקיותם של חוקים באמצעות חוק יסוד, צמצום כוחו של בית המשפט העליון בוועדה לבחירת שופטים, וביטול מינויים זמניים של שופטים מחוזיים לעליון.

בחלוף שנה וחצי, רק קומץ מהיעדים שהציב לעצמו פרידמן עם כניסתו לתפקיד הושגו, ולאו דווקא החשובים שבהם. הוא הקים בית משפט מחוזי נוסף, מינה 70 שופטים חדשים ב-2007 והוסיף תקנים שיאוישו ביותר מ-80 שופטים בשנים הקרובות. הוא גם העלה את רף התביעה בבתי המשפט לתביעות קטנות ל-30 אלף שקלים, מה שאמור להקל על העומס בבתי המשפט האחרים. אך את מטרות העל שלו – צמצום כוחו של בית המשפט העליון ושינוי סדרי בחירת השופטים – לא הצליח פרידמן לממש.

חמור מכך, מבחינתו של פרידמן, ההערכה במערכת הפוליטית היא שהחמצן של הרוח המהפכנית והלוחמנית שהביא איתו עומד לאזול. ימי גסיסתה של ממשלת אולמרט הם ככל הנראה גם ימיו האחרונים בתפקיד. במסדרונות הכנסת מסתובבים הרבה ניחושים מי יהיה שר המשפטים בממשלה הבאה, אך דבר אחד ברור: זה לא יהיה דניאל פרידמן.

בסיומה של קדנציה סוערת, שבה הצליח לגרור את בכירי בית המשפט העליון לשעבר למתקפה חזיתית חריפה עליו, פרידמן הוא מהפכן שהובס. "הוא הצליח לנענע את הסירה, אבל לא הצליח לתפוס את השליטה על המשוטים שלה", אומר חוקר המשפט הישראלי ד"ר יואש מייזלר, מחבר הספר 'ויהי בימי שלוט השופטים".

כוח ההרתעה
ערב כניסתו של פרידמן לתפקיד שר המשפטים עוד אמרה דליה דורנר כי מדובר בפרופסור מכובד שכתב את אשר כתב כאזרח, וכעת היא מאמינה שימלא את תפקידו. "ניתן לו צ'אנס, ומעשיו יעידו בו", אמרה. התגובה שלה היתה בהחלט מאופקת, אם משווים אותה לדבריו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס מישאל חשין, שהזדעק כי "יגדע את ידו" של פרידמן אם יפגע בבית המשפט העליון.

לימים התברר לדורנר כי היתה אופטימית מדי; כל יוזמותיו של השר החדש נועדו להחזרת מערכת המשפט בישראל למעמד שהיה לה בראשית ימי המדינה, טרם 'המהפכה השיפוטית' של אהרן ברק.

"צריך להבין שהאג'נדה של החזרת הגלגל אחורה, לראשית שנות המדינה, משמעותה חזרה ל'דמוקרטיה הפורמלית' שהיתה אז", מסבירה דורנר. "המדינה האזינה אז לאזרחים ללא צווי שופט. השב"כ האזין למפלגות מהאופוזיציה. יוצאי האצ"ל והלח"י התקשו לקבל עבודה. מפורסם המקרה של פרופ' ישראל אלדד, שלא יכול היה ללמד בבית הספר בגלל אפליה בוטה של מיעוטים פוליטיים, ובג"ץ סייע בידו".

את החזית היצרית והסוערת ביותר שלו מול מערכת המשפט פתח פרידמן ימים אחדים לפני שמונה לשר משפטים. הפעם לא דובר על עקרונות המשטר הדמוקרטי או על דמותו הרצויה של בית המשפט; הנושא היה מוגדר מאוד ואישי מאוד. במאמר ב'ידיעות', שכותרתו "משפח רמון" תקף פרידמן את העמדתו לדין של חיים רמון ואת פסק הדין שניתן בעניינו. הוא הציג את החלטת השופטים כמופרכת מיסודה, והצביע על מגמתיות ברורה נגד רמון. "הדמוקרטיה הישראלית פועלת רק למראית עין", כתב בסיום דבריו. "אנו עדים למעבר  הכוח והשלטון למקום אחר. זוהי המהפכה האנטי-דמוקרטית המתרחשת תחת דגל המשפט".

לפני כשבועיים הגיעה לשיאה המערכה שנפתחה באותם ימים, ופרידמן נחל בה מפלה, גם אם זו כונתה בשם המרוכך 'פשרה'. ניסיונו להקים ועדת בדיקה ממשלתית שתחקור את התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשת רמון ואת האזנות הסתר שבוצעו, כשל.

הממשלה החליטה בסופו של דבר כי הסוגיה תועבר לידיו של מבקר המדינה. דליה דורנר רואה בוועדה-שכמעט-היתה את שיאו של המהלך שהוביל פרידמן לשבירת הנורמות הציבוריות. "לא מדובר רק בהרתעת מערכת בתי המשפט", היא אומרת, "אלא בהרתעה של מערכת אכיפת החוק, המשטרה והפרקליטות".

דורנר מודה שבמערכת המשפטית יש מה לתקן, בעיקר בנושא עינויי הדין והתמשכות הטיפול בתיקים במשך שנים ארוכות. "בעניין הזה שר המשפטים צריך לטפל מיד. אחת הוועדות שעסקה בכך הציעה הקמת בית משפט לערעורים בין המחוזי לעליון. הצעה אחרת היתה לבנות מערכת שבה המשפטים יימשכו מיום ליום". אבל דרכו של פרופ' פרידמן, היא משוכנעת, פגעה באפשרות שהרפורמות הנחוצות ייצאו לדרך. "זה דורש שיתוף פעולה מערכתי בין שר המשפטים לנשיאת העליון, אבל מאז מינויו של פרידמן לא נגעו בבעיות האמיתיות של המערכת. שר המשפטים לא עשה כלום. הוא רק בא עם האג'נדה שיש לפגוע בכוחם ובעצמאותם של בתי המשפט. אילו מילא פרידמן נאמנה את תפקידו, הוא היה קודם כל מגן על המערכת המשפטית ועל רשויות האכיפה, ולא היה מבקש לחקור את התנהלותה. הרי עם מינויו של פרידמן, היועץ מזוז הכריז שזהו 'כבוד גדול למשרד המשפטים'. תראה איך הוא התקבל כמו מלך. אבל הגענו לסוף הדרך, והמערכת היא על הפנים מבחינה אדמיניסטרטיבית. רק עכשיו קיבלנו את הרחבת סמכותם של בתי המשפט לתביעות קטנות, במקום שזה ייעשה לפני שנה.

לא היו לו שום הישגים?
"בשנה וחצי האחרונות עינוי הדין רק הלך וגבר, ומצבה של המערכת המשפטית הרבה יותר גרוע. מינו שופטים, אבל אלה שופטים שהתקנים שלהם היו חסרים ממילא. פרידמן היה צריך להקדיש את כל מרצו לייעול המערכת, ואני מקווה שהשר שיבוא אחריו יעשה את זה. הוא יצטרך קודם כל לתקן את מה שקולקל. כאשר יש לשופט גישה ישירה לאישיות פוליטית כשר המשפטים, לא טוב הדבר. והדברים האלה קרו. חברה שרוצה משפט עצמאי מכניסה את שופטיה לבועה ואוסרת עליהם כל מגע עם פוליטיקאים. רק מנהלי בתי המשפט ונשיא בית המשפט העליון צריכים לבוא במגע עם שר המשפטים. ואילו כעת, אם שופט מעוניין להיות סגן-נשיא, הוא יודע למי לפנות.

"ברגע שיבוא שר אחר וישתף פעולה עם הנשיאה בייניש, אני מקווה שניתן יהיה לתקן את הפגמים. קודם כל, יהיה שקט במערכת. אי אפשר לנהל את המערכת ללא שיתוף פעולה וכבוד הדדי בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון. המערכת מצפה משר המשפטים שיגן עליה מהתקפות מבחוץ. וגם אם יש לו טענות כלפיה, יבוא פנימה ויגיד. השופט הרי לא מסוגל להגן על עצמו מול מטחי הביקורת המוטחת בו בציבור".

אולי הסיפור בעצם פשוט יותר: בא שר שרצה לעשות רפורמות, והממסד המשפטי הצליח להתגונן מפניו?

"המערכת המשפטית לא יכולה להגן על עצמה, כי עסקה הוא לשפוט ולא להתגונן. היא לא מערכת פוליטית. הגענו למצב ששר המשפטים לא רק שאינו מגן על המערכת, אלא הוא התוקף העיקרי. זהו מצב עצוב, ואני מקווה שנדע לתקן זאת בעתיד".

לפני ימים אחדים אמרת שהשר פרידמן חשוד בפלילים, כיוון שעבר לכאורה על עבירת הסוביודיצה בפרסום מאמר ההגנה על רמון לפני גזר הדין. עד כדי כך?

"פרסום מאמר שתוקף הכרעת דין, כאשר בית המשפט צריך עוד לשבת על המדוכה ולגזור את דינו של הנאשם – הוא הפעלת השפעה. יש לי הרושם שהמאמר שלו השפיע על השופטים מתוך מטרה מכוונת".

האם חלק מהקושי של פרופ' פרידמן לגייס תמיכה ברפורמות שלו קשור בטענות שהוא מנהל מסע נקם על רקע אישי, בשל אכזבתו מכך שחברתו הקרובה פרופ' נילי כהן לא מונתה לעליון?

"אין לי עניין להיכנס לרכילות. העיתון שלך הוא עיתון מכובד, אז עזוב את זה. אני מניחה לטובתו של פרידמן שיש לו אג'נדה, אבל אני חושבת שהיא לא טובה. לא ניכנס למניע אישי מצדו, כי 'החפץ חיים' אומר שהרכילות הזאת אסורה לגמרי בהלכה".

יועץ התקשורת של שר המשפטים, עו"ד גיל סלומון, מסר בעקבות הדברים כי "דברי השופטת בדימוס דליה דורנר אינם ראויים לתגובה". פרידמן עצמו לא הסכים להתראיין לכתבה זו.

שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' יצחק אנגלרד, שלפני חמש שנים פרש מכס המשפט, הוא ידידו של פרידמן, אך גם אחד מבכירי מבקריו. אנגלרד אומר שטעותו המרכזית של פרידמן היתה התעקשותו לקדם רפורמות מתוך התנגחות והתנצחות, במקום בדרך של הידברות. "הרפורמות של השר פרידמן פוגעות בבית המשפט העליון, גם אם הכוונות הן טובות", הוא אומר. "באווירה הציבורית של היום, צריך לבקר את בית המשפט ביתר זהירות. לדעתי היה רקע  ציבורי לרפורמות של פרידמן; שר אינו עובד לבד. הייתי אומר ששר המשפטים הוא מעין קטליזטור לאווירה ציבורית שהיתה קיימת כלפי המערכת המשפטית. ביקורת על בית המשפט היא לגיטימית, אך לא צריך לנהלה בצורה של התקפות הדדיות. היו צריכים לשתף פעולה במישור הענייני ולתקן את שדורש תיקון".

שר המשפטים מרבה לטעון כי הוועדה לבחירת שופטים פועלת בשיטת "חבר מביא חבר". אנגלרד דוחה זאת על הסף. "זהו כינוי גנאי שאין לקבלו. לפי ההלכה היהודית, אסור לשבת עם שונא בדין – 'שדבר זה גורם ליציאת משפט מעוקל. מפני השנאה שביניהן דעת כל אחד נוטה לסתור דברי חברו'. האם רוצים שעל כס השיפוט יישבו אנשים בעלי יחסים רעים ביניהם? ואם אני חבר של מישהו, זה אומר שאני מסכים עם דעותיו? 'חבר מביא חבר' היא סיסמה מסוכנת.

"צריך שיתוף פעולה בין שר המשפטים לנשיאת בית המשפט העליון, עם הרבה כבוד הדדי, כדי לשמור על המעמד של בית המשפט. ביקורת עניינית היא לא רק לגיטימית, אלא חיונית. אבל לשנות את הרכבי השופטים בעליון ולמנות שופטים מ'אנשי שלומנו' – זה הדבר הכי מסוכן שאתה יכול לעשות".

לא מספיק רדיקלי
סגנון הוויכוח הפומבי והאישי שנוצר בין פרידמן לבית המשפט העליון סופג ביקורת גם מצד תומכיו של שר המשפטים. "דברי חכמים בנחת נשמעים", אומר פרופ' יעקב נאמן, שר המשפטים בממשלת נתניהו, שהודח בעקבות החלטת הפרקליטות להגיש נגדו כתב אישום, ובמשפט עצמו זוכה מכל אשמה. "מן הראוי היה שהדיונים יתנהלו לגופו של עניין, ולא לגוף המדבר. יש צורך בהידברות בין העומדים בראש מערכת השפיטה לבין שר המשפטים, כאשר כל צד מנסה לשכנע את הצד האחר בדברי נועם ולא בהתקפות אישיות, בשער בת רבים".

ד"ר יואש מייזלר, אף הוא מבקר חריף של הממסד המשפטי, סבור כי שורשי כישלונו של פרידמן נעוצים בחולשתו הפוליטית. "הוא ניסה לעשות משהו נכון, אבל מלכתחילה חסר לו כוח פוליטי לעשות את זה, והכוח הזה עוד הלך ונחלש עם הסתבכותו של אולמרט. בתוך הקואליציה, לפרידמן אין תמיכה של מפלגת העבודה – לא כל כך בגלל ברק עצמו, שאני רוצה לתת לו את הקרדיט שהעמדה שהוא מציג בשאלה הזו אינה באמת שלו, אלא בגלל מחויבויות בתוך הסיעה. לפרידמן אין גם תמיכה אפקטיבית מחוץ לקואליציה. גם אם המפלגות הדתיות ורבים מאנשי הליכוד וליברמן תומכים בו בסתר לבם, הם עדיין אינם מעוניינים לעזור לו, כי בכך יעזרו בעקיפין לממשלה שהם חפצים במפלתה. בתנאים של הצלחה ופופולריות של ראש הממשלה, הדינמיקה היתה פועלת בכיוון ההפוך. כך שנכון להיום, לפרידמן אין כוח להשיג את המטרות שהציב לעצמו".

גם לפי פרופ' נאמן, הנסיבות הפוליטיות אינן מאפשרות לשר פרידמן להגשים את מטרותיו. "הוא נמצא במערכת קשה ומורכבת. נגד ראש הממשלה ושרים אחרים מתנהלות חקירות והדלפות, ובמצב כזה ברור שהממשלה איננה מסוגלת לתפקד ולבצע את הרפורמות החיוניות הדרושות במערכת המשפט".

"יש רפורמות שאינני יודע עד כמה פרידמן צדק כשיזם אותן", מוסיף ד"ר מייזלר. "מה שמעניין הוא היחסים בין המערכת הפוליטית ומערכת המשפט. בנקודה הזאת היו לפרידמן כוונות משמעותיות וטובות בעיניי, אך הוא ניסח אותן בצורה לא נכונה ולא מספיק רדיקלית. כך, למשל, בעניין ניסיונו להוביל חקיקה שמאפשרת לכנסת התגברות על פסיקות בג"ץ. גם פרידמן וגם אחרים לפניו צמצמו את ה'התגברות' הרצויה של הכנסת על בית המשפט לפסיקה הפוסלת חוקים, או חלקי חוקים. זה אולי חשוב, אבל משני ומחטיא את העיקר. הממשלה, כגוף היגוי המדיניות הראשי, היא הגורם המרכזי במערכת השלטונית, ומדיניות שלה היא בעלת מעמד גבוה יותר מן החקיקה. לדעתי אין לבג"ץ שום סמכות לדון בהחלטות ממשלה – ואני מדגיש 'לדון', ולא רק 'לפסול'. שנית, בג"ץ אמנם פסל חוקים מעטים, אך רוקן חוקים אחרים מתוכנם באמצעות 'פרשנות' השותלת בחוק דברים זרים לו, ובעיקר באמצעות גיבוב של 'ערכים' ו'עקרונות' של 'שיטתנו המשפטית' מעל לחוק גופא. זו אינה פסילת חוק, כך שלפי הצעת ההתגברות של פרידמן לכנסת אין עילה לבקר את ההחלטה".

האם כישלונו של פרידמן קשור בכוחה של 'כנופיית שלטון החוק', כמנגנון מובנה המונע רפורמות?

"ברור לגמרי שיש במערך השלטוני קבוצות בעלות כוח, וברור גם שה'לגאלוקראטיה' מעוניינת לשמור ולחזק את כוחה".

והקבוצה הזו פעלה נגד החוק, או שלא על פי רוח החוק, כדי לשמור על מעמדה?

"לגבי דברים ספציפיים, יש לי חשדות כאלה. עם זאת, ברגע שנזהה את מערכת המשפט והאכיפה כ'כנופיית שלטון החוק' אך ורק משום שהיא פועלת להרחבת סמכויותיה ולחיזוק מעמדה, נצטרך לזהות את הפיקוד של צה"ל כ'חונטה צבאית', ואת פקידות האוצר כ'קליקה של שלטון ההון' וכן הלאה. זאת אומרת, אפילו אם היו יושבים שם אנשים חפים ממניעים כוחניים, המנגנון של שמירת הכוח והגברתו היה פועל. במקרה שלנו, הלגאלוקראטיה על ענפיה השונים אכן עשתה כמה דברים שמעוררים חשד כבד מאוד".

סגנון של סתימת פיות
ח"כ מיכאל איתן, לשעבר יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, תומך במרבית הרפורמות של השר פרידמן ומסייע בעיגונן בחקיקה. רק השבוע אישרה הכנסת הצעת חוק שיזם איתן, המחייבת את כל בתי המשפט לנהל פרוטוקולים לדיוניהם. החוק החדש מחייב גם את בית המשפט העליון ובתי הדין הרבניים, שעד כה לא הקפידו על הנוהל.

"כשר המשפטים, פרידמן יכול לעשות את מה שהטפתי במשך שנים", הוא אומר. "עם זאת, אינני חושב שהצבת שופטים מחוזיים בדימוס בוועדה לבחירת שופטים היא צעד מועיל. הייתי מעדיף שינוי הרבה יותר משמעותי, על מנת שבית המשפט העליון ישקף טוב יותר את מגוון האוכלוסיות והדעות בציבור. היום אינני רואה מצב שבו מתנחל יוכל להתמנות כשופט בעליון, שלא לדבר על ליכודניק או בעל השקפות ציוניות – ומקרה רות גביזון יוכיח".

מדוע להערכתך השר פרידמן לא הצליח לממש את הרפורמות שלו?

"הוא לא הצליח לממש את חלקן, כי לא היה לו מספיק זמן. אלה לא דברים שנעשים מהיום למחר. הקרבות הם ארוכים, מייגעים ומתישים. הוא צריך להילחם נגד עוצמות אדירות שבמשך שנים שלטו במערכת המשפטית. יש בלוק חוסם מצד כל השמאל, שאוטומטית מתנגד לפרידמן. כנ"ל בקרב האקדמיה וחלקים מהתקשורת. כל המדינה ראתה כיצד איימו עליו כי 'יגדעו את ידו' ופגעו בו באופן אישי בדברים שכלל לא קשורים לרפורמות שהציע. ניסו לייחס לו כל מיני דברים וחיפשו אותו בכל מקום. למזלנו, הוא משפטן בעל שם, אחרת היו אומרים שהוא בור וקוטלים אותו לגמרי. תוסיף לכך את העובדה שקשה לו לקבל גיבוי מהממשלה, שחלקה הגדול נמצא תחת חקירות והיא אינה נהנית מיוקרה גם בתחומים אחרים. בתנאים האלה קשה לבוא אליו בטענות".

האם יש במדינה מנגנון שמונע את יישום הרפורמות?

"ההתייצבות החד-משמעית של בית המשפט העליון נגד השר פרידמן זה דבר שלא ייעשה. השופטים לא נבחרו על ידי הציבור, אין להם שום חובה לתת דין וחשבון על החלטותיהם, ולכן היכולת שלהם לקטול מדיניות של נציג רשות המבצעת, המקבל את אמונו מהכנסת, היא דבר שלא מקובל.

"במרבית העולם הדמוקרטי יש בתי משפט לחוקה, שמי שממנה בהם את השופטים הם הפוליטיקאים. ניתן לחלוק על כך, אבל מדוע כשמישהו מציע רעיון כזה, מיד מטיחים נגדו שהוא מעלה הצעות המזכירות את הנאצים? למה כשהכנסת מעבירה חוק ברוח זו, הנשיא ברק אומר ש'את הג'וק הזה צריך להרוג'? זה לא סגנון של ויכוח אמיתי, אלא של סתימת פיות. אם אינך הולך לפי הקונצנזוס של בית המשפט העליון, אתה מיד מצויר כמי שמתנגד למערכת. הם מעדיפים שר שיהיה חותמת גומי, על פני שר עצמאי וישר-דרך שצריך להתמודד איתו אינטלקטואלית".

עו"ד יראון פסטינגר, חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, סבור שפרידמן הוא שר מוצלח מאין כמוהו. "איש מקצוע מהשורה הראשונה ועילוי משפטי שלא ניתן למכור לא לוקשים".

פסטינגר משוכנע שגם במבט לאחור אולמרט ראוי להערכה על המינוי. "כל ראשי הממשלה הקודמים שהיו בבעיות קשות עם מנגנון התביעה נכנעו למערכת המשפט באופן טוטלי. לעומתם, אולמרט גילה אומץ ציבורי בלתי רגיל. לא הצבעתי בשבילו ולא תמכתי בו, אבל את האמת יש להגיד". ספק אם אולמרט – וגם פרידמן – יוכלו להתנחם בדברים האלה.

פורסם במוסף "דיוקן" של העיתון "מקור ראשון", 18.07.08

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפט שדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על האם שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן הוא מהפכן שהובס? מבקריו וחסידיו מסכמים עידן

  1. גולדלבט משה הגיב:

    מעניין שכבר התחילו לסכם מפעל של שר לאחר שנה וחצי בתפקיד. אף אחד לא מוכן להעניק קדנציה שלמה-בנמיאות פוליטית זו מעט מאש שינויים ייתכנו.
    מעבר למה שעשה פרידמן-ואי אפשר לבטל זאת -הוא חשף לציבור את עוצמתה ודרכי פעולותיה של האוליגרכיה השיפוטית. דורנר המצוטטת חשין,ברק ואח' עשו ככל יכולתם לקעקע את הלגיטימיות שלו וכך גם אחרים. מפלגת העבודה עשתה כל שביכולה להכשיל אותו ובכך חשפה את העובדה החברתית הידועה והיא שמפלגה זו שקיפחה את הבסיס הציבורי שלה נסוגה לזרוע השיפוטית כדי לבסס ערכים של ציבור שאיבד את ההגמוניה המוסרית והפוליטית שלו.
    מדובר במאבק ממושך ורב שנים והוא יימשך גם לאחר לכתו של פרידמן. לא על כל כשלון של השר אני מצר. התנגדתי למודל ההתגברות ביחס לפסילת חוקים שכן מודל כזה היה מקבע בחוק את סמכות העליון לפסול חוקים סמכות שלטעמי לא קיימת. אנחנו חייבים להמשיך ולפעול נגד האוליגרכיה המשפטית למרות עוצמתה כי בדרכי פעולותיה היא
    מהווה סיכון קיומי ממשי למדינת ישראל
    המשבר הנוכחי שיעלה למדינה ביוקר רב כלכלי ,מדיני ובטחוני לא היה נגרם אלמלא פקיד-פרקליט המדינה-שכור כוח- פעל כפי שפעל להתחיל דיון משפטי ולהכניס את המדינה למערבולת ללא מוצא. מאה מחבלים מתאבדים לא גרמו לישראל נזק כפי שעשה משה לדור אחד והוא רק סימטום לנזק העצום שחוללה האוליגרכיה המשפטית בארץ המעונה הזאת.

  2. דני בלוך הגיב:

    התגובה הנאותה והשקולה לגבי כהונתו הכושלת של פרידמן היא בראיון עם פרופ' אנגלרד. יש גם בגלובס מאמר מצויין של יורי גיא-רון, יו"ר לשכת עורכי הדין. פרידמן נכשל גם בגלל סגנונו וגם בגלל גישתו.

  3. יוסי הגיב:

    אלמלא התערבותו הלא ראוייה בעניין חיים רמון, היית כותב על פרידמן מאמר הלל – למרות שלא לכל צעדיו אני מסכים.

    בדיעבד, מינויו של פרידמן היה דבר טוב, ולו כדי לחזות בתגובות של הברקים, הזמירים, הדורנרים, והחשינים לצעדיו.
    כשהם הגיבו כפי שהגיבו התחזקתי בדעתי שהשחיתות של חלק מהאנשים הללו מקוממת אותי פחות מהצביעות שלהם.

  4. צריך כמובן להיות במציאות פוליטית זו מעט מאד שינויים ייתכנו

    מעבר לכך-אי אפשר לשפוט הצלחה או כשלון במונחים עכשווים רעיונות והצעות שגובשו ולא יושמו היום יישומו מחר.

    שותפי עו"ד שטרס ז"ל ואנוכי יזמנו את משוב השופטים ב1996. רק בשנת 2000 הוחל לבצע את הרעיון-לוקח זמן לרעיונות והצעות לתסוס. חלק נכר מרעיונות פרידמן ייושמו לאחר לכתו.

  5. דני בלוך הגיב:

    הרעיונות המוצלחים היו מתבצעים גם בלעדיו והוא אולי הזיק דווקא להם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s