מני מזוז: השר פרידמן מרסק את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה

כנס משפטנים בכירים שדן בפיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה שנערך אתמול באוניברסיטה העברית בירושלים הפך לעימות פומבי ראשון בין מציע החוק, שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן, ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. מרבית המשפטנים בכנס תמכו בבחינה מחודשת של תפקיד היועמ"ש

היועמ"ש מני מזוז

 

עם פורסמה הרשמי של הצעת החוק של שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, להפרדת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה – בין תפקידו כיועץ לממשלה לבין תפקידו כראש התביעה הכללית, התקיים אתמול ערב עיון באוניברסיטה העברית שעסק בהצעה. בכינוס השתתפו שר המשפטים, השופט בעליון אליקים רובינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, אנשי אקדמיה כמו פרופ' שלמה אבינרי, ברק מדינה, סטיב גולדשטיין ואחרים, חברי הכנסת גדעון סער, מנחם בן ששון, אופיר פינס ומיכאל איתן. "מסמר הערב" היתה פרופ' רות גביזון, לשעבר חברת ועדת שמגר שהגישה את המלצותיה בנושא ב-1997.

פרופ' שמעון שטרית, שתמך עד כה ברוב ההצעות של השר פרידמן, הביע הפעם התנגדות נחרצת להצעה לפיצול הסמכויות. בפתח הדברים שאמר בערב טען שטרית ש"לא השאירו ליועמ"ש מתחם של גמישות שלא הוסדר בחקיקה וקבעו לו כיצד להתנהג בכל פינה וזווית". הוא הביע חשש מקריסת המרקם החברתי אם תתקבל הצעת שר המשפטים לפיצול סמכויות היועמ"ש, שלא יוכל "לעכל את הארוחה" ויביא לקריסת מערכות משפטיות וחברתיות. לדבריו, "יישום ההצעה יכניסו את המוסד למיטת סדום וייצרו דינמיקה שלילית לשלטון החוק". לכן לדעתו, התיקון צריך להיות ב"התמקדות על סוגיות ספציפיות ולהפריד אותן מאמביציה יומרנית לנסות להסדיר את סמכויות התפקיד".

שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, התייחס בהרצאתו למצב הבעייתי שבו היועץ יושב בישיבות הממשלה בעודו מחזיק ביד אחת את תיקי החקירה של ראש הממשלה ושרים נוספים ומלבד לכך משתתף בדיונים כאילו הוא היועץ המשפטי שלהם, הגם שמחזיק בידיו תיקי חקירה הקשורים לגורלם הפוליטי. אני לא רואה איך אפשר לחיות במצב יוצא דופן כזה. המצב עצמו הוא בלתי אפשרי וברור שלא ניתן להמשיך איתו".

לגבי עיתוי ההצעה לנוכח חקירות ראש הממשלה אהוד אולמרט, טען פרידמן ש"עוד לא ראיתי עיתוי טוב. החוק ייכנס לתוקף רק לאחר תקופת כהונתו של היועץ מזוז כשנה וחצי מתום התקופה".

"האם אני מחליש את שלטון החוק?", השיב בשאלה רטורית השר פרידמן למבקריו. "אני מחזק את שלטון החוק בחלוקה נכונה, כי זהו הסיכוי שלי להגיע לחקר האמת. בהצעת החוק, מעמד התובע חוזק מאוד, כי נלקח מהממשלה הכוח לפטרו אלא בהסכמה של ועדה אובייקטיבית. הצעת החוק מחזקת את עצמאות התביעה הכללית. המציאות היום היא שליועץ אין כל ספק והוא כותב פסק דין. לממשלה יש בעיה קשה מאוד להתדיין על החלטתו. היועץ לא מציג בהחלטותיו שני צדדים למטבע, אלא נותן פסק דין ומשמש מפקד של הממשלה. במקרים שהיועץ פוסל החלטות ממשלתיות, למדינה יש סיכון כפול במקרים של ספיקות. היועץ אמור להתריע בפני סיכון משפטי והממשלה תכריע האם לקחת בחשבון את הסיכון או לא".

השר פרידמן סיים את דבריו בהערה לפסיקת בג"ץ הטרייה שקבעה "אוביטר" שהיועץ המשפטי לממשלה רשאי להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, בניגוד למשתמע מחוקי המדינה. פרידמן התייחס לאחריות הציבורית שמוטלת על כתפי הממשלה הנבחרת לעומת היעדר כל אחריות כזו מצד היועץ המשפטי לממשלה, והאשים את שופטי בג"ץ בדה-לגיטימציה של ההליך הדמוקרטי וביצירת דה-לגיטימציה לנבחרי הציבור.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לא נשאר חייב, והקדים ואמר ש"אין פה מאבק אישי ביני לבין שר המשפטים. שכן הצעתו לא תחול עלי וגם אם כן תחול עלי, לא מדובר בעניין אישי". בהתייחסותו להצעת החוק, טען מזוז בתוקף כי "אין זו הצעת חוק לפיצול התפקיד, אלא לריסוק התפקיד ולריקונו מכל משמעות. ההצעה מבקשת למעשה לייצר שני תפקידים בכפיפות לשר, מעין שני 'לבררים משפטיים' ללא כל סמכות אמיתית. ההצעה פוגעת בשלושת מוקדי העצמאות המקצועית של היועץ ומותירה אותו ללא סמכות או מעמד. גם בתפקידו של התובע הכללי ישנה החלשה ממשית. בהצעת החוק מוצע שהיועץ יומנה לתפקידו בניגוד למקובל היום בחוסר תלות באמצעות ועדה מקצועית בהרכב מאוזן פנימי שלממשלה אין בו רוב, אלא יתמנה כחזרה למודל 'נמנה מישהו בראש שלנו שלא יפריע לנו לעשות את מה שאנחנו מבינים לנכון'. מדובר במינוי בעל זיקה פוליטית. הממשלה גם יכולה לפטר את היועץ במקרה של חילוקי דעות המקשים על שיתוף פעולה יעיל ביניהם, דבר יום ביומו. אם היועץ לא יגיד אמן ויהיו חילוקי דעות בממשלה, הוא יפוטר. ניתן בהצעה כוח רב מדי לשר המשפטים והוא כפוף לו בכל עניין. המשמעות היא שהיועמ"ש הוא עוזר משפטי בלשכת שר המשפטים ולא מעבר לכך".

לדברי מזוז, "הצעת החוק היא אסון, שאם תתקבל, תרסק לחלוטין את כל מערך היעוצי שנבנה בעשרות שנים בעבודה קשה להבטחת תקינות הרשויות השונות". לדעתו, אין גם ביסוס לטענה שהתפקיד נגוע בניגוד עניינים, אלא זהו המצב הרגיל והנוהג גם בתחומים אחרים: במערכת המשפט הצבאית, שהפצ"ר הוא גם התובע וגם היועץ של הרמטכ"ל, במערכת המוניציפאלית ועוד. שני התפקידים הם אותה מטבע להבטחת שלטון החוק וחוקיות פעילות גורמי הממשל".

למה חשוב דווקא החיבור בסמכויות היועץ? מזוז הביא לדוגמא מינוים פוליטיים, ש"אם לא הייתי מצרף להחלטתי השלילית לגביהם סקנציה פלילית – אפשר היה לזרוק אותה לפח".

מזוז לא שולל בדיקה מחודשת של התפקיד, עם זאת הוא "רציני מדי לעשותו בשליפה של תהליך עבודה לא תקין בלי לשתף את משרד היועמ"ש, והדבר חסר תקדים בהכנת הצעת חוק כה דרמטית ללא שיתוף המשרד ומיד לפרסמה. זאת כאשר יש עמדה של ועדה שקבעה עמדה ברורה בנושא הזה". ולכן, לדעתו ניתן להקים ועדה מקצועית שתבחן את התפקיד.

בסיום דבריו, מזוז האשים את שר המשפטים כמי ש"עוסק מעט מאוד בעבודה המקצועית של משרדו".

גם ח"כ אופיר פז-פינס לא מצא היגיון ברצון לפצל את תפקיד היועמ"ש, שהוא בעיניו התפקיד הקשה ביותר אחרי ראש הממשלה. למרות התסכולים, הוא סבור שישראל היתה יותר מושחתת אילו פוצל תפקיד היועמ"ש. לדבריו, ברגע שחברי הממשלה יקבלו החלטות שקולות וראויות – לא יהיה צורך להגיע למצב של התראות מהיועץ שלהם. "בא נאמר את האמת, מה זה יעוץ משפטי? הרי ניתן לפנות לארבעה יועצים ולקבל כמה חוות דעת. תגיד לי מי אתה ומה אתה מזמין, ואת זה תקבל. ולכן אני רוצה יועמ"ש בלתי תלוי, לא מרוסן, ועצמאי", אמר פינס. "דווקא החיכוך וההתמודדות עם היועמ"ש מול חברי הממשלה היא שתוביל להחלטות שקולות ולא חפוזות". לדבריו, מעמד שלטון החוק בנסיגה גדולה מאוד ו"יצרנו דה-לגיטימציה מאוד קשה גם בעצם הוויכוח על סוגיות משפטיות מצד ציבורים נרחבים. מפלגת העבודה לא תתמוך בממשלה בהצעת החוק".

ח"כ גדעון סער אמר בכינוס כי הוא מתנגד לדה-לגיטימציה למחשבה ביקורתית במערכת המשפט. "חייבים לדון בנושא באופן משוחרר מחשד למוטיבציות זרות כהחלשת מערכת החוק או נקמנות על חקירות כאלה או אחרות. צריך לדון בנושא בפתיחות, כי כל טעות תהיה קריטית לדורות. כשנוגעים בשינויים כה יסודיים במערכת המשטר שלנו, צריך לנקוט מידה של שמרנות. כל יומיים רוצים לשנות את שיטת המשטר, מבלי שיודעים באמת למה".

לדבריו, "יש מקום לבחון את ההצעה לפיצול תפקיד היועמ"ש, כך שאלה תהיינה בידי פרקליט המדינה כתובע. ההצעה שקראתי קיצונית ורחבה מדי שלא עוסקת רק בנושא הזה ויש בה החלשה של המוסד מעבר להיבט הזה. לדעתי יש זיקה וקשר הדוקים בין היועמ"ש לבין האנשים שאיתם הוא עובד בקשרי עבודה שוטפים. וגם אם נניח שיש אדם שהוא לא מושפע בשום מקרה ובשום נסיבות וגם לא במקרה קצה, אז מראית עין בוודאי תהיה. ולא כדאי לזלזל בה כי היא פוגעת במוסד היועמ"ש".

עו"ד דן אבי-יצחק הגן על הצעת החוק שגיבש לשר המשפטים, על פי החלטת ועדת אגרנט לפני 46 שנה, שלטענתו שכחו מה היא אומרת בכלל, ועל פי הדין האמריקאי. לדבריו, המערכת בכללה מתחזקת על ידי פיצול תפקידי היועמ"ש, שכן יש לו כעת יותר מדי סמכויות מתנגשות.

שופט בית המשפט העליון ויועץ משפטי לשעבר, פרופ' אליקים רובינשטיין, אמר כי חסרונות הפיצול עולים על יתרונותיהם. "בעקבות מסורת של 60 שנה שהוכיחה את עצמה ובתקופה פוליטית רגישה, המדינה טרם התבגרה בתחומים שונים ויש הבדל בין מי שחי את המציאות עם החיכוך של המערכות הפוליטיות לבין מי שרואה את הדברים בתקופה קצרה של אקדמיה ותקופה קצרה בכהונה ציבורית", עקץ רובינשטיין את פרידמן. "הפוליטיזציה מחלחלת לעניינים ציבוריים ויש צורך באי-תלות גבוהה של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה".

לדבריו, היועצים המשפטיים שהכיר את כולם, לא עשו שימושים מוגזמים בכוחם. "היועץ הוא אחד שלא פועל בעריצות ורוב החלטותיו מתקבלות בהתייעצות עם הגורמים השונים", אמר רובינשטיין. "היועץ הוא עו"ד של המדינה ולא של הממשלה, ויעוצו כרוך באינטרס הציבורי". ולדעתו הצעת החוק תסרס את תפקידיו הקיימים של היועמ"ש, ויש לשקול את ההצעה מאינטרס המדינה והציבור.

ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון, יו"ר ועדת החוקה, דיבר על המשבר הרובץ בפתח החקיקה בישראל ועל מצב העומס במערכת המשפט. "החקיקה הפרטית מבקשת לרשת את החקיקה הממלכתית. מחר בבוקר נעמוד בפני קריסת המערכות והמשברים ביחסי הכוחות בין הרשות המחוקקת למערכת המשפטית". הוא הציע לחוקק את הצעת החוק של השר פרידמן כ"חוק יסוד" שיגדיר לראשונה את משרת המשפטן העליון של המדינה, הרבה לפני שההצעה תקבל אישור ממתנגדיה.

פרופ' שלמה אבינרי, איש מדע המדינה וחתן פרס ישראל, טען בהרצאתו כי ישראל היא אחת הדמוקרטיות החזקות בעולם, שיש לה המון בעיות דמוקרטיות. לדבריו, מצב של שלטון בלתי מרוסן בדמוקרטיה לא מקובל עליו. יש בכך פגם חמור מבחינה דמוקרטית. "אין ספק שבהצעה הנוכחית עצם הצורך לפיצול הסמכויות הוא חיוני לדמוקרטיה הישראלית", אמר אבינרי. "בין השאר, כדי שלא יהיה פתוח לכל אותן התקפות שהוא פתוח אליהם בתקופה אחרונה. לא יכול להיות ניגוד אינטרסים מובנה יותר של אדם יועץ לממשלה ותובע את חבריה, שבמצבים אחרים וקלים מכך פי עשר אנחנו אומרים שהדבר לא מידתי", עקץ אבינרי את מתנגדיו של פרידמן מבית המשפט העליון. "יכול להיות שעם הפרדת הסמכויות יווצרו בעיות, שכבר כעת אנו מזהים אותן, אבל ריכוז סמכויות ביד אחת וניגוד האינטרסים המובנה לא מתיישב עם עקרונות חובה דמוקרטיים בסיסיים ביותר. יצירת דה-לגיטימציה בעצם הוויכוח על הנושא, מהווה בעיני פגם בתפיסת הדמוקרטיה הישראלית".

פרופ' רות גביזון

הכינוס נחתם בהרצאתה של פרופ' רות גביזון, שהודתה לשר המשפטים על הנחת הצעתו על שולחן הדיונים. לדבריה, "חלק מהבעיה בדיון הזה היא לא הפרטים, אלא התפיסה הכללית מה תפקידו של היועמ"ש ותפקידים אחרים בתוך מערכת קבלת החלטות דמוקרטית. אבל זהו דו-שיח של חירשים, שהתעצם בגלל המאבק הפוליטי החריף סביב שר המשפטים". לדבריה, מתנגדי ההצעה מחד מצדדים בהמלצות ועדת שמגר ומנגד מתעלמים מפרטים מהותיים שהוועדה אמרה, וזאת מחוסר נוחות והשלמה עם העובדות.

לטענת פרופ' גביזון נוצר מצב שבשם הצורך של היועץ המשפטי לבקר את הממשלה נמנע מהממשלה ייצוג משפטי טוב. "אחריות היציאה למלחמה, למשל, היא על הדרג המדיני ולא על הדרג המקצועי שמייעץ להם. הרשות המבצעת אחראית על אכיפת החוק. ויש עיקרון שאין סמכות בלי אחריות. היועץ המשפטי לא אחראי בפני שר המשפטים ולא בפני הכנסת, כי לא בחרה אותו, ולא בפני הציבור, שלא בחר בו. וכשהוא לא הולך עם הממשלה, הוא פשוט יושב שם ומשרת את החוק. בוודאי שכותבי ההצעה רוצים ששלטון החוק יהיה עליון. ועלה כאן פחד נוראי שאם ניתן לנבחרי הציבור לעשות את שלהם, תהיה קטסטרופה. אמת, ככל שאני מתקרבת לפוליטיקאים אני פחות סומכת עליהם, אבל מהי האלטרנטיבה שלי? מה אני עושה כדי שהם יהיו יותר טובים?

"מקפידים פה מאוד על כך שהיועץ מופקד על חוקיות פעילות המדינה, אבל שוכחים את העובדה שממשלת ישראל היא גוף ענקי שצריך לקבל יעוץ משפטי נורמטיבי. חמור יותר בעיני שאין כל דיון בין היועצים המשפטיים לבין חברי הממשלה בשאלות קרדינליות הנתבעות בבג"ץ. הלא מדובר בשאלות משפטיות, אך לא היא, אלה שאלות מדיניות מהמעלה הראשונה. לא ניתן לטעון בבית המשפט מבלי שהטוען מזדהה עם הטענות, אלא סומך על הפרקליטות שתטען במקומו בסוגיות השנויות במחלוקת ציבורית נוקבת".

פורסם בתמציתיות בעיתון "מקור ראשון", 14.8.08, יג באב תשס"ח

לקריאה נוספת, ראו: "תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מצדיק בדיקה יסודית מחדש"

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפט שדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על מני מזוז: השר פרידמן מרסק את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה

  1. דני בלוך הגיב:

    סוף סוף הבנתי מה היה בדיון כי כל הדיווחים הביאו רק את הפיקנטריה בהתנגשות בין מזוז לפרידמן.

  2. גולדלבט משה הגיב:

    וטוב שיתקיימו דיונים מעמקים נוספים
    אני לא כולל את לשכת עורכי הדין כי שם יחליטו בלי דיון שמתנגדים לכל הצעה של פרידמן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s