ידה של מערכת המשפט על העליונה

כנגד שלוש נקודות חולשה ברורות של המערכת המשפטית יש בתקופה האחרונה חיזוק עצום למערכת שהצליחה להוריד ראש ממשלה נבחר מכיסאו, ו"ערפה את ראשו" של שר משפטים רפורמיסט שאיים על שלטונה הבלתי מעורער

הנשיאה דורית ביניש. חשש מפני מדרון חלקלק שיתבטא באי-כיבוד צווים שיפוטיים

הנה אמירה שצריכה להדיר שינה מעינינו. "גורם סיכון האורב לפתחנו הוא החשש מפני כרסום וזלזול של הרשויות בפסיקתו של בית המשפט העליון. לצערנו, אנו נתקלים ברטוריקה העלולה להוביל למחדלים בכל הנוגע לקיום צווים שיפוטיים; החשש הוא מפני יצירת דה-לגיטימציה מצד זרועות השלטון לפסיקתו של בית המשפט העליון".

דברים כדרבנות אלה נשאה לאחרונה לא אחרת מאשר נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בכנס הנשיא החמישי על "הדמוקרטיה הישראלית במבחן השעה". וביניש כנראה יודעת על מה היא מדברת. "אל לנו לשכוח כי הליכי האיזון והבלימה הדמוקרטיים באים לידי ביטוי בכיבוד ההדדי של הרשויות, וכי המחסום בפני אנרכיה הוא החוק והמשפט", היא הוסיפה בנאומה. "זלזול בדין שפסיקת בית המשפט היא חלק ממנו, עלול לכרסם באושיות המשטר הדמוקרטי. בעבר ידענו כי כיבוד צווים שיפוטיים הוא מובן מאליו, גם כאשר הפסיקה אינה לרוחה של הרשות. לצערי, אין היום ביטחון בכך שלא נעמוד בקרוב בפני מדרון חלקלק שעלול להתבטא חלילה באי כיבוד צווים שיפוטיים".

לא עבר שבוע מנבואת הזעם של ביניש ובא פסק דינה של חברתה, השופטת אילה פורקצ'ה, שבו הצביעה על המצב העגום המתרחש לנגד עיניה. "מדינה שבה רשות שלטונית נוטלת את החוק לידיה, ברצותה מקיימת צו שיפוטי שניתן נגדה וברצותה מתעלמת ממנו, היא מדינה שנזרעים בה זרעי פורענות ואנרכיה, ומתפתחת בה תרבות מסוכנת של שלטון כוח ושרירות", קבעה פרוקצ'יה בשבט הביקורת שמתחה על הממשלה שהתעלמה מהחלטת בג"ץ מ-2004 בכך שלא יישמה את תכנית הליבה בחינוך העל-יסודי החרדי כולו.

זהו ללא ספק רגע היסטורי מעניין לעריכת מאזן על כוחה וחולשתה של המערכת המשפטית בישראל 2008. המערכת כה חלשה עד שהיא כבר מציבה תמרורי סכנה האורבים לה במדרון התלול של אי-אכיפת צוויה השיפוטיים. לא ברור על מה מבוססים דברי הנשיאה ביניש, העומדת בראש הקודקוד של המערכת, אך עדותה משדרת חולשת מערכת שיש להתייחס אליה ברצינות, ואף לשאול כיצד המערכת המשפטית התדרדרה עד כדי כך?

החולשה הנוספת של המערכת המשפטית מתבטאת בתגובת נגד שהובילה אליה מדיניות האקטיביזם השיפוטי. מדיניות שלכאורה ציידה את בית המשפט בכוח רב והרחיבה את סמכויותיו, אבל בעצם גרמה להחלשתו ביצירת ניכור בינו לבין קבוצות חברתיות מסוימות והולידה תגובת נגד של המערכת הפוליטית שהגיבה בהצעות לפוליטיזציה של הוועדה למינוי שופטים ובהצעות להקמת בית משפט לחוקה. העובדה שההצעות קיימות ברקע צמצמה את יכולתו של בג"ץ לפסול חוקים של הכנסת, כפי שהדבר ניכר בעליל בשורה של החלטות בנושאים שעל סדר היום הציבורי בשנים האחרונות.

החולשה השלישית של המערכת נעוצה בנטילת כוחה להכריע בשאלת אשם וחפות, שהן השאלות הכי כבדות במשפט, על ידי העיתונות. ביניש כבר לא נשיאת בית המשפט העליון, כי אחרון כתבי החצר ירש את כס השיפוט הבכיר ביותר בהיררכיה המשפטית. מניין נובע הדבר? בשל חתרנות מבפנים של המשטרה והפרקליטות בהדלפות לעיתונות. השוטרים ופרקליטי המדינה ממליכים על הציבור הישראלי את העיתונאים האינטרסנטים כשופטים עליונים.

אולם, כנגד שלוש נקודות החולשה הברורות האלה, יש בתקופה האחרונה חיזוק עצום של המערכת. מערכת המשפט הצליחה להוריד ראש ממשלה נבחר מכיסאו, ו"ערפה את ראשו" של שר משפטים רפורמיסט שאיים על שלטונה הבלתי מעורער. יתרה מזו, כל ראש ממשלה ב-60 שנות קיומה הבאות של מדינת ישראל כבר למד את הלקח, שעם המערכת הזאת "לא מתחילים" ולא מעיזים יותר למנות שום שר משפטים שחלילה וחס לא ישמש כ"חותמת גומי" לגחמות ברוני המערכת המשפטית. הביטו על אהוד ברק, שמתנהג בימים אלה כמו חתלתול, עד כדי כך שסילוקו של פרידמן עומד בראש האג'נדה של מפלגת העבודה במו"מ הקואליציוני. חרף העובדה שכ-36% ממצביעי העבודה היו מעדיפים דווקא את פרידמן כשר המשפטים על פני אופיר פז-פינס (לפי סקר שערך מכון "שווקים פנורמה").

בצד זה של המאזן, יש למערכת ניצחון ענק. כפי שעקץ המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, מישאל חשין, את השר פרידמן בערב הצהרת אולמרט כי לא יתמודד בפריימריס: "יש שמחה מהולה בעצב והמבין יבין. אנו עוברים ימים קשים כיום. יכול להיות שלפני שנתיים זו הייתה שמחה אחרת. אלוהים גורם לספק לנו צרות כדי שנוכל להתגבר עליהן".

פורסם בשינויים בעמוד הדעות של "מקור ראשון", 13.8.08, יב באב תשס"ח

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טחנות הצדק. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על ידה של מערכת המשפט על העליונה

  1. דני בלוך הגיב:

    המצב נובע מהעדר חוקה ומערכת חוקים שתקבע בצורה ברורה את יחסי הגומלין בין הרשויות, עליונות החוקה, מי מוסמך לפרשה ומה הדרכים לשנותה. כל זאת בהליך ראשוני המתקבל בדרך של הכרעת רוב ברורה אך באווירה רגועה ולא מתלהמת. כל השאר הם שטויות. לא מערכת המשפט הורידה ראש ממשלה מכהן אלא השחיתות השלטונית הגואה שנמאסה על ציבור רחב ואני בטוח שגם על קוראי מקור ראשון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s