והמדף מתמלא והולך

שני ספרי מחקר חדשים תורמים כרכים למדף מתמלא והולך בשנים האחרונות בבחינת ההתמודדות של המנהיגות הרבנית בתקופת השואה

 

תנועה בחרבות – מנהיגות אגודת ישראל לנוכח השואה
ד"ר יוסף פונד
336 עמ' (כולל מפתח)
הוצאת ראובן מס
תשס"ח / 2008

בעשור וחצי האחרון החלו להתפרסם בחינות מחקריות של התמודדות המנהיגות הרבנית בתקופת השואה. בשנת תשס"ב התפרסם ספרה המונומנטלי של אסתר פרבשטיין, "בסתר רעם: הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה" (הוצאת מוסד הרב קוק, עברית/אנגלית), שזכה לתהודה רבה כמחקר אקדמי ראשון על השואה שנכתב בידי חוקרת מהעולם החרדי (מה עוד שהמחברת היא ממשפחת אדמו"רי גור ורעיית ראש ישיבת "חברון" הליטאית בירושלים). בשנת תשס"ה פרסמה פרבשטיין את הספר "ידי משה", שהוא אוסף כתבים מימי השואה של הרב משה קלנברג (בהוצאת המרכז לחקר השואה במכללת ירושלים). בשנת תשס"ז פרסם ד"ר חיים שלם את ספרו "עת לעשות להצלת ישראל: אגודת ישראל בארץ ישראל לנוכח השואה 1945-1942" (הוצאת מוסד ביאליק). בנוסף פורסמה במהלך השנים האחרונות סדרת ספרים על השואה מנקודת מבט דתית בשם "שנות ראינו רעה: פרקים בתולדות היהדות הדתית בתקופת השואה", 4 כרכים, הוצאת יד ושם). ולאחרונה הופיע בעברית ספרו של חוקר השואה ד"ר אפרים זורוף, כיום מנהל הסניף הירושלמי של מרכז ויזנטל, "תגובת היהדות האורתודוקסית בארצות הברית לשואה", העוסק בפעילות וועד ההצלה של הרבנים מארצות הברית שהופיע בארה"ב בשנת 2000 (יד ושם, תשס"ו).

כך שספרו של ד"ר פונד תורמים כרכים למדף מתמלא והולך בשנים האחרונות. הספר מתרכז בפעולות שעשתה מנהיגות "אגודת ישראל" החרדית בניסיון למצוא דרכי הצלה ועזרה ליהודי אירופה הכבושה, והדרכים שסללו לחברי התנועה כדי להתמודד נפשית ואידיאולוגית עם מוראות השואה עומדים במרכז עניינו של ספר זה.

ממחקרו של פונד עולה כי המנהיגים האגודאיים לא ההינו להביע ייאוש ולאבד את התקווה להציל יהודים מגיא ההריגה. הם דרשו בכל שנות המלחמה להציב את נושא ההצלה בראש סולם העדיפויות של העם היהודי ופעלו בדרכים מגוונות ובלתי שגרתיות לעזרת יהודי אירופה ולהצלתם. עיקר מאמציהם הופנו להצלת האליטה הרוחנית של התנועה – רבנים, ראשי ישיבות ותלמידיהן. במקביל יצרו המנהיגים אפיקים לביטוי המצוקה הנפשית של חברי התנועה וחפשו אחר דרכים לתמוך בהם, נוכח אובדן עולם הישיבות שבפולין והשאלות התיאולוגיות שהשואה הציבה בפניהם.

קהל יעד: סטודנטים, חובבי היסטוריה של השואה ומנהיגי ציבור.

דבר המבקר: בניגוד לספרי היסטוריה אחרים, הספר הזה מספר את סיפורה של אגודת ישראל בשואה בצורה מרתקת, כך שגם מי שאינו אמון על אורח החשיבה החרדי יזכה לחוויה אינטלקטואלית-היסטורית מרעננת.

ציטוט למזכרת: "הנהגת אגודת ישראל הגיבה למלחמה בתחילתה בתחושת תבוסה ואין אונים נוכח הרס המרכז האגודאי הגדול ביותר. רק באמצע המלחמה, לאחר שנודע דבר ההשמדה השיטתית של יהודי אירופה ולאחר שהתבהרה תמונת המצב הנורא של שארית הפליטה, פתחה ההנהגה – הפוליטית והרוחנית – במסע עידוד ובקריאה שלא להתייאש. היתה זו פעילות של מנהיגים שראו עצמם אחראים לגורל המחנה האגודאי – מחנה שנותר לפליטה בעולם החופשי והתקשה להתמודד נפשית עם השואה, מחנה של מאמינים שלא יכלו ליישב את ההתרחשויות באירופה עם אמונתם בהשגחה הפרטית – והמנהיגות נדרשה להנחות את המחנה הזה כיצד אפשר להמשיך לחיות ולהאמין. היא ניסתה לשוות לשואה אופי משיחי – החורבן שלפני ימות המשיח. חברי אגודת ישראל הועמדו על חובתם כיהודים מאמינים לא ליפול ברוחם ולהגביר את העשייה הדתית מול הניסיון שאמונתם הועמדה בו, וכל אלה בד-בבד עם פעילות מתמדת למען יהודי אירופה והזדהות יום-יומית עמם" (עמ' 245).
 

זיכרון בספר – קורות השואה במבואות לספרות הרבנית
אסף ידידיה, ד"ר נתן כהן ואסתר פרבשטיין (עורכים)
320 עמ' (כולל מפתחות)
הוצאת ראובן מס
תשס"ח / 2008

הצורך לתעד את השואה מצא לו אפיקים שונים, וביניהם סיפוריהם של רבנים ניצולי שואה, אשר העלו את זיכרונותיהם והגותם על השואה לא כיצירה בפני עצמה, אלא כמבוא לספרי קודש שכתבו (ספרי הלכה, דרוש, מחשבה ופרשנות).

מטבע הדברים, הזיכרונות בספרות המבואות שונים זה מזה בעושרם ובערכם ההיסטוריוגרפי, אולם הם ניחנו במאפיינים משותפים בולטים במבנה, בתוכן ובסגנון. בכל אחד מאלו יש ביטוי מיוחד לקרקע גידולם החברתי והתרבותי של המחברים, הניכר בסגנון הכתיבה, המרובה בדרך כלל בפסוקים, בדרשות ובאסוציאציות מן המקורות.

רוב הכותבים באים מרובד חברתי דומה, מקרב העילית הרוחנית של החברה האורתודוקסית, רבנים, תלמידי חכמים ומנהיגים, שזכו להוציא לאור ספר תורני מפרי הגותם. משום כך יש לראות ביצירתם קורפוס מיוחד בתוך ספרות הזיכרונות המגוונת המצויה בידינו כיום, ונוצרת אפשרות להשוות בין סוגי הכתיבה שהם מייצגים.

קהל יעד: כל מי שהעיסוק בהיסטוריה היהודית של תקופת השואה מדבר אל ליבו.

דבר המבקר: אוצר בלום של מחשבה יהודית על השואה ולקחיה, המציב פן חדש לבחינה היסטורית.

ציטוט למזכרת: "חוקרים מספר קבעו כי זיכרון השואה החרדי הוא זיכרון נגדי המתעמת כל העת, בין במודע ובין שלא במודע, עם זיכרון השואה הציוני החילוני. אף שיש טענה בחיבורים חרדיים כאילו העיסוק בשאלה האם הלכו הקרבנות 'כצאן לטבח' הוא עיסוק ציוני ושאלה זו לא התעוררה בחברה החרדית, עיון בחיבורים שנתפרסמו בחברה החרדית בישראל החל מן המחצית השנייה של שנות הארבעים ובמחקר עליהם מעלה כי העיסוק בשאלה מהי 'גבורה' ומיהו 'גיבור' בהקשר של השואה, תוך התעמתות ישירה או עקיפה עם שאלת הליכת הקורבנות אל מותם 'כצאן לטבח', היה אחד הנושאים הבולטים ביותר בשנים אלו בשיח הציבורי בחברה החרדית, כמו גם בחברה הישראלית הכללית. מול הגבורה הכוחנית שהעמידו הציונים הציבה החברה החרדית גבורה נגדית – גבורה רוחנית, והכוונה היא, בדרך כלל, לקיום מצוות ולאומנה בא-ל למרות תנאי השואה" (עמ' 43-42, מתוך מאמרה של הדוקטורנטית מיכל שאול).

לקריאה נוספת, ראו רשימותיי:

היסטוריוגרפיה לא תמימה

שומו שמים: הצלת האדמו"רים בשואה ברכבת ציונית

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אלוהים בשואה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s