הירי בנעלין: כשל מוסרי חמור או ‏"שקשוק" ‏שהתפקשש?

הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אביחי מנדלבליט, בתשובתו לבג"ץ בדבר נימוקיו להעמדה לדין בגין "התנהגות ‏בלתי הולמת"‏ את המג"ד סא"ל עמרי בורברג, והחייל היורה בפלשתיני הכפות בנעלין, סמ"ר ל'‏: "האינטרסים והשיקולים המנחים את העותרים, אינם שקולים בכלל לאינטרסים עליהם אני מופקד, ‏ולמכלול השלם של השיקולים אותם אני מחויב לשקול, שעה שאני מפעיל את סמכויותי"

הירי באשרף אבו רחמה בנעלין. לדברי המג"ד, אבו רחמה נטל חלק מרכזי בהפגנה נגד בניית בית כנסת ביישוב מודיעין עילית, הפגנה שבמהלכה התבצר אבו רחמה על גבי מנוף במשך שעות ארוכות, ושבעקבותיה אף נעצר (צילום: בצלם)

הדיון בבג"ץ בפרשת הירי בנעלין רשם אתמול (28.9.08) שיאים חדשים. בעוד העותרים מהשמאל הקיצוני מבקשים לרשום תקדים על שמם בהתערבות ראשונית של שופטי בג"ץ בהחלטת הפרקליט הצבאי הראשי, שופטי בג"ץ עצמם לא הניחו לעו"ד שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה, לנשום לרגע בהטחת האשמות שונות ומשונות נגד החלטת הפצ"ר, תת-אלוף אביחי מנדלבליט, להעמדה לדין בגין "התנהגות בלתי הולמת"‏ את המג"ד סא"ל עמרי בורברג, והחייל היורה בפלשתיני הכפות בנעלין, סמ"ר ל'.

עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח טען בדיון הארוך כי "התקדימים מחפשים אותנו, וחוששני שזה המקרה, ואם יש מקרה שבו אי סבירות קיצונית – זה המקרה". מנגד טען השופט חנן מלצר כי "דווקא בגלל שאתם האגודה לזכויות האזרח, תמיד צריך לתת קרדיט שיש משהו שאולי אינכם יודעים…". ואילו השופט רובינשטיין טען כי מדובר ב"סיטואציה כאובה, אבל לצבא יש יחוד שמצפים ממנו בגלל מעמדו".

כזכור, את העתירה הגיש אשרף אבו רחמה, שנורה בידי חייל צה"ל, בסיועם של ארבעה ארגוני שמאל קיצוני בדרישה לשנות את סעיפי האישום שנקבעו על ידי הפצ"ר כך שיהלמו את חומרת המעשים שנעשו לכאורה באירוע הירי. בתשובתו לעתירה, פירט הפצ"ר לאורך 80 עמודים את נימוקיו (ראו בהמשך), מהם עולה כי ביום האירוע התקיימה הפרת סדר אלימה במיוחד, במהלכה התפתחו שני "מוקדים" של התפרעות. במהלך הטיפול בהפגנה עוכבו מספר מפגינים, ביניהם אשרף אבו רחמה, שירו לעברו. לדברי המג"ד, אבו רחמה מוכר כאחד המפגינים המרכזיים והבולטים, הנוטלים חלק בהפגנות נגד בניית גדר הביטחון בכפר הסמוך בילעין והמג"ד אף זיהה אותו כמי שנטל חלק מרכזי בהפגנה נגד בניית בית כנסת ביישוב מודיעין עילית, הפגנה שבמהלכה התבצר אבו רחמה על גבי מנוף במשך שעות ארוכות, ושבעקבותיה אף נעצר.

מהתשובה מתגלה מה באמת אירע מאחורי הקלעים של צילום הווידאו של האירוע על ידי מצלמת ארגון השמאל הקיצוני "בצלם". המג"ד החליט, "בהחלטה לא חכמה" כדבריו, להפחיד את אבו רחמה על מנת לגרום לו לדבר עימו בעברית ולהשיב על שאלותיו. לטענתו, ממפגשים קודמים הוא ידע שאבו רחמה מבין ודובר עברית והפעם התחמק לשווא. המג"ד פנה לחייל שעמד בקרבת מקום ואמר לו שינסה להפחיד את אבו רחמה באמצעות שקשוק הנשק שבידיו, כדי שיטעה לחשוב שעומד להתבצע ירי כדור גומי. לטענת המג"ד, החייל הבין כי כוונתו היא אך להפחיד את אבו רחמה. לאחר שיחתו עם החייל, העמיד המג"ד את אבו רחמה הכפות על רגליו וצעק לעבר החייל "ל' תשקשק" או רק ל' (בעגה הצבאית, מבהיר הפצ"ר, הביטוי "שקשוק" מכוון, על פי רוב, לפעולת דריכה בנשק, שעה שאין בו מחסנית. הואיל ופעולת הדריכה מלווה בצליל ברור ומובחן, פעולת השקשוק מיועדת ליצור אצל השומעים את הרושם כאילו כלי הנשק נדרך לקראת הירי). אלא שבאותם הרגעים לא היה החייל בקו הראייה של המג"ד, לפתע נשמע קול ירי ואבו רחמה צעק. מיד לאחר הישמע קול הירי רץ המג"ד לעבר החייל וצעק עליו: "מה אתה עושה? למה ירית? מי אמר לך לירות? מה אתה מפגר?". החייל השיב "חשבתי שאמרת לי לירות", ומג"ד השיב "אני אמרתי לך לירות על בן אדם קשור וכפות?! אמרתי לך רק לשקשק את הנשק".

בסיום תשובתו נטען כי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אישר את ההחלטה, וכי מדובר במג"ד שנשלח לתפקיד של טיפול בהפרות סדר קשות בנעלין כאשר חודש וחצי לפני האירוע היו 50 הפרות סדר קשות, נפצעו 38 חיילים ונפצעו פלשתינים רבים. הוטל עוצר שהופר ללא הפסק. היה שטח צבאי סגור.

אך במהלך הדיון מתחו השופטים ביקורת נוקבת על החלטת הפצ"ר, וציינו כי אינה מעבירה את המסר הערכי ההולם. עו"ד ניצן טען נמנגד כי "דווקא בצבא, שהוא המקום שצריך להעביר מסר – מסר של הדחה כל אחד מבין טוב מאוד שזה מסר מיידי ששולחים לתפקיד אחר ולא סוגרים את התיק ומתעקשים לקחת למשפט".
בדיון טעון מאוד שנערך אתמול בבג"ץ בפרשת הירי בנעלין התווכחו השופטים אילה פורקצ'ה, אליקים רובינשטיין וחנן מלצר עם עו"ד שי ניצן במגוון רחב של שאלות העולות מהפרשה המסעירה. השופטים התדיינו עם עו"ד ניצן בשאלות כמו: כיצד נותנים הוראה צבאית לירות, מהי הוראת דריכת הכדור, מדוע בצבא אין מענישים בעבירות פליליות, האם מדובר בהתעללות העצור או בהפחדה ללא אכזריות, האם המג"ד התכוון לבזות את העצור, מהו המסר לצבא כולו על הלקחים שצריך להפיק מהאירוע, ועוד.

השופטת פרוקצ'יה טענה שהשאלה המרכזית היא מדוע מתוך החלופות האפשריות נכון היה לבחור בעבירה הקלה ביותר מבין כל העבירות האפשריות שגם לטעם הפצ"ר ניתן היה להאשים עליהם. "מדוע בנסיבות האלה צריך היה מתוך כל האפשרויות לבחור בעבירה קלה ביותר?". אך עו"ד ניצן טען כי מעולם לא היה פסק דין של בג"ץ שהתערב בשיקול דעתו של הפצ"ר, והשאלה היא האם לשופטי בג"ץ יש בכלל סמכות להתערב בהחלטה.

שופטי בג"ץ המליצו לבסוף לפצ"ר לשקול מחדש את עמדתו והקצו לו לשם כך ארבעים יום.

         פורסם בקצרה במקור ראשון, 29.9.08

—————-
"הכפר נעלין הפך בחודשים האחרונים לאחת הזירות המרכזיות במאבקם של הפלשתינים וארגונים שונים נגד הקמת גדר הביטחון. במקום מתרחשות מדי יום ביומו הפרות סדר אלימות ומסוכנות המלוות ביידוי מסיבי של אבנים ובקבוקי תבערה, ובהבערת צמיגים. בהפרות הסדר משתתפים בממוצע בין 150 ל-200 איש, והן זוכות לסיקור תקשורתי נרחב. בתוך שלושה חודשים אירעו בנעלין למעלה מ-50 הפגנות והפרות סדר חמורות. הפרות הסדר נמשכות לעתים שעות ארוכות על ידי הפלשתינים המבקשים בכל מחיר למנוע את העבודות להקמת גדר הביטחון במקום. מנגד, נדרשים כוחות צה"ל ומג"ב הפועלים במקום להפעיל בעיקר אמצעים לפיזור הפגנות, לשם התמודדות עם ארועים אלו ולאפשר את העבודות להקמת הגדר. הפרות הסדר גבו מחיר בחיי אדם: שני נערים פלשתינים נהרגו, ונפצעו שני אזרחים ישראלים ו-38 מאנשי כוחות הביטחון".

כך מגולל הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אביחי מנדלבליט, את נימוקיו להעמדה לדין בגין "התנהגות בלתי הולמת"‏ את המג"ד סא"ל עמרי בורברג, והחייל היורה בפלשתיני הכפות בנעלין, סמ"ר ל'.‏ מתשובת הפצ"ר עולה כי ביום האירוע התקיימה הפרת סדר אלימה במיוחד, במהלכה התפתחו שני "מוקדים" של התפרעות. במהלך הטיפול בהפגנה עוכבו מספר מפגינים, ביניהם אשרף אבו רחמה, שירו לעברו. לדברי המג"ד, אבו רחמה מוכר כאחד המפגינים המרכזיים והבולטים, הנוטלים חלק בהפגנות נגד בניית גדר הביטחון בכפר הסמוך בילעין והמג"ד אף זיהה אותו כמי שנטל חלק מרכזי בהפגנה נגד בניית בית כנסת ביישוב מודיעין עילית, הפגנה שבמהלכה התבצר אבו רחמה על גבי מנוף במשך שעות ארוכות, ושבעקבותיה אף נעצר.

מהתשובה מתגלה מה באמת אירע מאחורי הקלעים של צילום הווידאו של האירוע על ידי מצלמת ארגון השמאל הקיצוני "בצלם". המג"ד החליט, "בהחלטה לא חכמה" כדבריו, להפחיד את אבו רחמה על מנת לגרום לו לדבר עימו בעברית ולהשיב על שאלותיו. לטענתו, ממפגשים קודמים הוא ידע שאבו רחמה מבין ודובר עברית והפעם התחמק לשווא. המג"ד פנה לחייל שעמד בקרבת מקום ואמר לו שינסה להפחיד את אבו רחמה באמצעות שקשוק הנשק שבידיו, כדי שיטעה לחשוב שעומד להתבצע ירי כדור גומי. לטענת המג"ד, החייל הבין כי כוונתו היא אך להפחיד את אבו רחמה. לאחר שיחתו עם החייל, העמיד המג"ד את אבו רחמה הכפות על רגליו וצעק לעבר החייל "ל' תשקשק" או רק ל' (בעגה הצבאית, מבהיר הפצ"ר, הביטוי "שקשוק" מכוון, על פי רוב, לפעולת דריכה בנשק, שעה שאין בו מחסנית. הואיל ופעולת הדריכה מלווה בצליל ברור ומובחן, פעולת השקשוק מיועדת ליצור אצל השומעים את הרושם כאילו כלי הנשק נדרך לקראת הירי). אלא שבאותם הרגעים לא היה החייל בקו הראייה של המג"ד, לפתע נשמע קול ירי ואבו רחמה צעק. מיד לאחר הישמע קול הירי רץ המג"ד לעבר החייל וצעק עליו: "מה אתה עושה? למה ירית? מי אמר לך לירות? מה אתה מפגר?". החייל השיב "חשבתי שאמרת לי לירות", ומג"ד השיב "אני אמרתי לך לירות על בן אדם קשור וכפות?! אמרתי לך רק לשקשק את הנשק".

תשובת הפצ"ר מנדבליט באה בעקבות ההוראה של שופטת בג"ץ, אילה פורקצ'יה, לפני כחודש להקפיא את ההליכים הפליליים בפרשה. פורקצ'יה הוציאה צו ביניים לעיכוב ההליכים הפליליים בבית הדין הצבאי המיוחד עד להחלטה אחרת של בג"ץ, וצו על תנאי, המקצה לפצ"ר מנדלבליט לנמק את החלטתו מדוע לא יתוקן כתב האישום המקל לכאורה שהוגש נגד המג"ד והחייל.

החלטת בג"ץ ניתנה בעקבות העתירה שהוגשה על ידי אבו רחמה וארבעה ארגוני שמאל קיצוני בדרישה להחמיר את האישומים שהוגשו נגד המג"ד והחייל. בעתירה נטען כי יש לשנות את כתב האישום, מאחר שלטענתם הוא אינו משקף את חומרת העבירה. שכן, העונש הקבוע בחוק לעבירת התעללות בעצור בנסיבות מחמירות הוא שבע שנות מאסר. העותרים מתחו ביקורת נוקבת על שיקול דעתו של הפצ"ר.

בתשובה לבג"ץ מתאר עו"ד מנדבליט את התשתית העובדתית של האירוע בנעלין כפי שהיא עולה מחומר הראיות, עומד על השיקולים שהנחו את התביעה הצבאית בבואה לבור את העובדות שלגביהן תטען בבית הדין, מצביע על משמעותה של החלטתו להעמיד לדין את המג"ד והחייל בפני בית דין צבאי, ועל מלוא השלכותיה של החלטה זו. הפצ"ר עומד על מרחב העבירות החלופיות ששקל כפועל יוצא מהתשתית העובדתית ומבאר את מידת התאמתה של כל עבירה ועבירה לעובדות המקרה. בנוסף, מנתח הפצ"ר את מהותה של עבירת התנהגות שאינה הולמת, ומצביע על התאמתה למעשיהם של המג"ד והחייל באירוע נעלין.

לדבריו, העותרים המתקוממים על החלטתו "אינם עומדים במקומי – הם לא נחשפו למכלול שיקולי, ואף לא לכלל חומר הראיות בתיק. יתרה מזו, האינטרסים והשיקולים המנחים את העותרים, אינם שקולים בכלל לאינטרסים עליהם אני מופקד, ולמכלול השלם של השיקולים אותם אני מחויב לשקול, שעה שאני מפעיל את סמכויותי".

בנוסף, הפצ"ר דוחה את הטענות על היעדר אכיפת הפרות דיני מלחמה וחושף כי הוקם לצורך הטיפול בנושא "קומנדו פרקליטות לעניינים מבצעיים". לדבריו, החוליה מרכזת את הטיפול בתיקים הנוגעים לזירה הפלשתינית והיא "מבטאת את הרצינות אותה מייחסת הפרקליטות הצבאית לטיפול המשפטי בעבירות נגד פלשתינים ורכושם. החוליה מטפלת, בין היתר, בתיקים הנוגעים לעבירות שבוצעו אגב פעילות מבצעית לעבירות של אלימות כלפי פלשתינים ולעבירות של פגיעה ברכוש, לרבות ביזה, גניבה ועוד".

הפצ"ר מנדבליט אף מדגיש כי הפרקליטות נוקטת מדיניות "בלתי מתפשרת בכל הנוגע לעבירות אלימות של חיילים כלפי פלשתינים". לדבריו, מתחילת 2008 התקבלו בקומנדו פרקליטות כ-62 תלונות שעניינן "אלימות חיילים נגד פלשתינים, וניתנה הוראה על פתיחה בחקירת מצ"ח ביחס ל-50 אירועים, כששבעה אירועים נוספים מצויים בהשלמות בדיקה מהותיות מול ארגוני זכויות אדם וגופים נוספים, וחמישה אירועים נוספים עודם בטיפול הפרקליטות לעניינים מבצעיים". כמו כן, הוגשו השנה 10 כתבי אישום נגד 14 נאשמים בעבירות של פגיעה בעצורים".

הפצ"ר מסיים את נימוקיו, המשתרעים על כ-80 עמודים, בכך שנועץ ביועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ש"סמך ידו על החלטתי להעמיד לדין את המג"ד והחייל לדין בעבירה של התנהגות שאינה הולמת, על נימוקיה, מהטעמים שפורטו".

העותרים לבג"ץ – האגודה לזכויות האזרח, יש דין, בצלם והוועד נגד עינויים – מסרו בתגובה כי "המג"ד אשר נתן את הפקודה והחייל היורה כשלו כשל מוסרי חמור, המחייב תגובה חריפה. בניגוד לטענת הצבא, עבירה של התנהגות שאינה הולמת היא בסך הכל עבירה משמעתית, ולא פלילית. העובדה שהצעד הפיקודי היחיד, שננקט כלפי המג"ד האחראי לאירוע, היא העברה לתפקיד בכיר אחר באותה דרגה ובאותו חיל, ואפילו מבלי שקידומו בצבא ייעצר, מדברת בזכות עצמה והיא העדות הכואבת ביותר לפשיטת הרגל המוסרית של הפיקוד הבכיר בצה"ל".

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפט שדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על הירי בנעלין: כשל מוסרי חמור או ‏"שקשוק" ‏שהתפקשש?

  1. כלב הגיב:

    בצלם מביא את העובדות (מתועדות, מצולמות), ולכן הוא שמאל קיצוני. מי שמכסה על העובדות הוא כנראה פטריוט. אולי מי שמשקר ביודעין הוא ימין.

  2. ודייק הגיב:

    חצי אמת היא השקר המוצלח מכולם, כידוע.

    ארגונים כמו "בצלם" מתמחים בסוג הזה של אמת. בועיות של עובדות מסוננות ונטולות הקשר. מי שמתשתמש בנתונים של בצלם לצרכי תעמולה והסתה, הוא בעצמו מאוד לא תמים ונקי-כפיים. ההתמחות של המשתמשים היא בניית מצג שווא על בסיס "עובדות" שעברו סלקציה קפדנית, וניצולן ליצירת מניפולציה רגשית.

    באמת לא משנה אם קוראים לזה ימין, שמאל או תפוח-אדמה.

    מעבר לכך, דעתי האישית היא שהמעשה היה מיותר, לא מועיל (גם אם לא היה מתפרסם), ומעיד על שיקול דעת לקוי ונורמות פסולות גם אצל המפקד וגם אצל החייל.
    גרוע מכך, הוא מעיד על חוסר אונים בטיפול בבעיה, שגרם לאובדן שליטה.

    זא לא רק נראה לא טוב, זה באמת לא טוב.

  3. אליענה הגיב:

    מי שמביא חצאי אמיתות או בדרך כלל שקרים מוחלטים הוא הצבא ונציגיו.
    בצלם, שהוא ארגון זכויות אדם (ולהזכירכם זכויות אדם זה משהו טוב לא משהו רע) מביא את העובדות שכל השאר מנסים להסתיר.
    כמי שנמצאת במקומות הללו אני רואה את האמת, ואני יכולה להבטיח לך שהצבא משקר.
    האמת מובאת על ידי ארגונים כמו בצלם שבמקום להודות לאל על כך שהם קיימים ממשיכים להכפיש אותם ולהציג אותם כאגוני שמאל הזוי ומעוות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s