פרופ' אברהם בירן ז"ל – האיש ששילב בין הארכיאולוגיה לתנ"ך

הארכיאולוג פרופ' אברהם בירן שהלך השבוע לעולמו והוא "רק" בן 99 האמין כי הדיסציפלינה הארכיאולוגית משלימה את הדיסציפלינה המקראית. גולת הכותרת של הישגיו הארכיאולוגיים, חשיפת מצבת ניצחון של מלך ארם בחפירות תל דן המזכירה את התואר "מלך ישראל" ואיזכור "בית דוד", היכתה את אסכולת החוקרים הספקנים מכה קשה

כתובת תל דן

שלשום הלך לעולמו פרופ' אברהם בירן, ארכיאולוג נודע וחתן פרס ישראל לשנת תשס"ב, והוא בן 99. בחייו הארוכים הספיק פרופ' בירן לשמש כמנהל המכון למקרא ועתיקות ע"ש נלסון גליק, מנהל רשות העתיקות במשך 13 שנה, יו"ר ועדת השמות הממשלתית, יו"ר החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ואפילו קונסול ישראל בלוס אנג'לס.

פרופ' בירן השתייך לאסכולת הארכיאולוגים האמריקנים הנודעת מראשית המאה ה-20, בראשות הפרופ' ויליאם פ' אולברייט ותלמידיו: ארנסט רייט, ג'ון ברייט, פרנק מור קרוס, ואחרים, שחקרו במזרח התיכון – ואיששו בממצאיהם הארכאולוגיים את אמיתות הטקסט המקראי בעדויות רבות מספור; והם שתבעו את המונח "ארכאולוגיה מקראית".

פרופ' בירן נמנה על תלמידיו של אולברייט, (למעשה היה הדוקטורנט הראשון של אולברייט), ממנו למד כי "אין הארכאולוגיה באה להוכיח את אמיתות המקרא. התנ"ך, שנכתב בהשראה א-להית, איננו זקוק להוכחה". תלמידו של אולברייט, נלסון גליק, ארכיאולוג ורב רפורמי, הוסיף שהמקרא המבטא את קיום הא-ל – א-לוהי ישראל, א-לוהי האנושות והתבל כולה – הוא גם המקור העיקרי לתולדות עם ישראל וארץ ישראל.

פרופ' בירן האמין כי "הרבה פסוקים מהמקרא שאינם מובנים מתבהרים לאור התגליות הארכאולוגיות, והרבה דברים שהארכיאולוגים מגלים מוסברים הודות למקרא. כללו של דבר, הדיסציפלינה הארכיאולוגית משלימה את הדיסציפלינה המקראית".

דוד מלך ישראל חי ו(הת)קיים

פרופ' אברהם בירן ז"ל (צילום באדיבות היברו יוניון קולג')

בקרב המבינים בארכיאולוגיה יש אימרה ידועה: "בארכאולוגיה היעדר ההוכחות אינו הוכחת ההיעדר". עד לפני עשור וחצי קבעו חוקרים מסוימים שהמלך דוד הוא דמות מיתולוגית, ולא אישיות היסטורית, כלומר שדוד לא היה קיים במציאות. והנה ב-1993 גילה פרופ' בירן בתל דן בחפירות ההיברו יוניון קולג' (שנערכו 25 שנות חפירה) מצבת ניצחון של מלך ארם (כנראה חזאל) ועליה כתובת חרוטה על אבן בזלת בת 13 שורות בכתב הכנעני הקדום, המזכירה את "הדד", שהוא קרוב לוודאי אחד ממלכי ארם, ואת התואר: "מלך ישראל". בכתובת מתפאר המלך הארמי בהריגת יורם בן אחאב מלך ישראל ואחזיה בן יהורם מלך יהודה.

חשוב ומעניין במיוחד הוא האיזכור "בית דוד", אך פרופ' בירן התרגש יותר מהמילים "מלך ישראל", מאשר מהמילים 'מלך בית דוד', כפי שנהג לספר. "תראו, מלך דמשק השאיר כתובת. נכון, הוא מתרברב שהוא ניצח, שהוא הכה, שהוא הרג את המלכים, אבל הוא מזכיר לי את מלך ישראל ומלך בית דוד כ-150 שנה לאחר מותו של דוד המלך".

מדובר במצבת ניצחון ממלכתית שהציב מלך ארם בעיר דן לאחר שכבשה. הכתובת, הכתובה ארמית, מאשרת את מצב המלחמה ואת המאבקים בין ישראל לארם. המלכים שאול, דוד ושלמה היו אפוא דמויות היסטוריות ופעולתם עולה בקנה אחד עם המסופר עליהם במקרא, שכן מצבת הניצחון מתל דן מוכיחה כי ממלכת "בית דוד" היתה מוכרת אף מחוץ לגבולות הארץ וייסדה שושלת שנתקיימה ברציפות מאות שנים.

כתובת עתיקה זו היא שילוב מוצלח של ממצא ארכאולוגי הנושא על גביו טקסט. "אין מדובר כאן על מישהו ממלכי בית דוד שכביכול הנציח את עצמו, וניסה להצביע על אבותיו ההיסטוריים. כאן מדובר במלך ארם, אויבם של מלכי יהודה ומלכי ישראל, שהנציח את ניצחונו על בית מלוכה אמיתי ועל מלכים אמיתיים", מסביר הד"ר רוני רייך מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה ועורך החפירות בעיר דוד מטעם רשות העתיקות. והפרופ' עמיחי מזר אומר: "הזכרת 'בית דוד' במצבת דן וכן רמזים שניתן למצוא בממצא הארכיאולוגי – יש בהם כדי ללמדנו על קיומה של ממלכה זו".

גילוי כתובת "בית דוד" בדן היכה את אסכולת החוקרים הספקנים מכה קשה. הם, "הארכאולוגים וההיסטוריונים החדשים" עם "חוקרי מקרא" השותפים לדעתם, טוענים שדוד ושאר מלכי ישראל הם דמויות מיתולוגיות – בדיוניות, ולא היסטוריות. והנה צצה לה לפתע, לראשונה במקור שמחוץ למקרא, עדות מסייעת מאין כמוה לאמיתות קיומה של שושלת מלכים ביהודה, הנסמכת על ראש השושלת ששמו דוד.

על חשיבות הכתובת הזאת כותב פרופ' אמנון בן תור: "בכתובת זו, שתאריכה הוא סביב 800 לפנה"ס, נזכר מלך מבית דוד שהוכה בקרב כנגד הארמים. זוהי העדות היחידה עד כה, מחוץ למקרא, לקיומה של שושלת מלכי יהודה ולמעשה גם הוכחה חוץ-מקראית לקיומו של דוד המלך כדמות היסטורית. בשנים האחרונות פורסמו על ידי מספר חוקרים באנגליה ובסקנדינביה מחקרים המציעים שממלכת דוד ושלמה איננה מציאות היסטורית אלא ספרותית בלבד. גילוי הכתובת בתל דן השמיט מכל וכול את הבסיס מתחת לטיעונים אלו".

להלן קטעים נבחרים מתוך מאמרו של פרופ' בירן, "בין מקרא לארכיאולוגיה", המבוסס על הרצאתו בגוש עציון, שחושפים מעט מממצאיו והשקפת עולמו:

"כשכתוב שבני ישראל ראו ערים גדולות – בוודאי ראו. אותה יריחו שעליה אומרים שלא הייתה לה חומה, הייתה מוקפת סוללת עפר אדירה. אני מתאר לי את הנוודים הישראלים הבאים מן המדבר, ניצבים לרגלי הסוללה, רואים את השיפוע האדיר הזה של סוללת יריחו, ועבורם בוודאי זאת חומה. אולי הייתה חומה במעלה התל, וקיים ויכוח אם היו חומות או לא היו חומות בראש ערים אלה. מכל מקום לדן הייתה סוללת עפר אדירה. לא במקרה כתוב על תושביה בשופטים (י"ח, כז): 'עם שוקט ובוטח'. ודאי. הוא בטח בביצור האדיר הזה של התקופה הכנענית".

"נכון, אנחנו לא מצאנו את עגל הזהב. אז מה? אתם תגידו שלא היה עגל זהב?! או יגיד ידידי פרופ' זאב הרצוג שלא היה עגל זהב?! העובדה שהיה שם עגל הזהב היא מסורת אמונתית דתית כה חזקה, שלגבי דידי אין ספק בכך. ודבר מעניין נוסף – דבר שבשבילי על כל פנים יש לו משמעות מיוחדת לאור המקרא. מצאנו בדן שרידי עבודת מתכת: מצאנו את הכּוּרִיוֹת, מצאנו את צינורות החרס שליבו את האש ומצאנו כלי פולחן, והתאריך הוא התאריך שבו התיישב שבט דן באתר הזה. לתגלית זו משמעות מיוחדת כשקוראים את ספר דברי הימים.

"שלמה המלך, כידוע, בנה את המקדש וביקש מחירם מלך צור שישלח לו בעל מקצוע שיודע את המלאכה. חירם מלך צור אמר: כמה נבון המלך הזה שמבקש ממני מומחה, והוא שלח איש שהרעיף עליו תשבחות ואחר כך הוסיף ארבע מילים: 'בן אשה מן בנות דן' (דה"ב ב', יג). מה פתאום? מה הקשר של הפסוק הזה למומחה בעבודת מתכת? באות החפירות בדן ומוכיחות שהייתה מסורת של עבודת מתכת בדן, וחירם ניסה לומר לשלמה שאותו מומחה ששלח לו בא משבט דן, ממסורת עתיקה של בעלי מלאכה.

"אם אנחנו דנים כיצד משלימה דיסציפלינה אחת את השנייה, הנה מצאנו, לדעתי לפחות, את המתחם הפולחני שבו היה עגל הזהב. מימיו של ירבעם בן נבט מצאנו שרידים ממבנה וכלים רבים ששימשו לפולחן. מפתיע ומרשים ביותר היה השלב השני של מתחם הפולחן, מהמחצית הראשונה של המאה התשיעית לפנה"ס, בו מצאנו אבני גזית כשהן נטויות. לא הבינונו מדוע הן נטויות, בצורה כזאת, ואז הבחנו שבטור שמתחת לטור האבנים הנטויות טור האבנים מסותת במיוחד ובו שקערוריות לאורך כל הטור. מה פירוש? אמרנו: בוודאי הייתה פה קורת עץ, העץ נרקב והאבנים נטו. חזרנו לעיין במקרא. איך בנה שלמה את חצר בית המקדש? שלושה טורים גזית וטור אחד ארזי לבנון (מל"א ז', יב). הנה כאן, כמאה שנה אחרי בניין המקדש, דוגמה לכתוב. אינני בא להוכיח כיצד שלמה בנה את המקדש ואינני בא להוכיח ששלמה בנה את המקדש, אבל נפלא לראות, מאה שנה אחרי שלמה, שיטת בנייה במתחם פולחני בדן הזהה למתואר במקרא בספר מלכים לגבי בניין המקדש.

"אין זה מקרה. מה אמר כורש מלך פרס לגולים החוזרים לירושלים, כשבאו לבנות את המקדש? תבנו את בית הא-לוהים בירושלים 'נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת' (עזרא ו', ד). זאת אומרת, יש לנו עדות ארכיאולוגית כמאה שנה אחרי שלמה ופסוק בעזרא, שלוש מאות שנה יותר מאוחר".

"רבותיי, אני רוצה להגיד עוד משהו על הדרך בה מחקר אחד משלים את השני. במלחמות בין ארם ובין ישראל, פעם ניצח מלך ארם, פעם ניצח מלך ישראל. באחד הניצחונות של אחאב מלך ישראל, אמר לו בן הדד: 'הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב וחֻצות תשים לך בדמשק כאשר שם אבי בשומרון' (מל"א כ', לד). כנראה שהיה זה המנהג: המנצח יכול לבנות חוצות. מה פירוש 'חוצות'? האם מישהו ראה 'חוצות' מימיו? בואו לדן, אני מזמין אתכם לבקר בדן, ותראו את מבני החוצות אשר נבנו מחוץ ('חוצות') לשער, חוץ לחומת העיר".

"אני למדתי בבית ספר בשנות העשרים. אינני יודע מה היה בית הספר הראלי בחיפה, אם היה חילוני או דתי, אבל אנחנו למדנו יום-יום את התנ"ך, טיילנו בארץ כשתנ"ך בידינו והסתכלנו באתרים שראינו תוך כדי קריאה בתנ"ך. אל יבואו ויגידו שדוד בן-גוריון, מפני שלא היה דתי, המציא את התנ"ך. הוא לא המציא את התנ"ך, התנ"ך קיים. הלוואי שהדור הצעיר של ימינו ילמד את התנ"ך ויסייר בארץ כשהתנ"ך בידו".

 יהי זכרו ברוך.

———–

לקריאה נוספת, ראו:

* קורות חייו של פרופ' אברהם בירן

* ספרו של פרופ' בירן, "דן – 25 שנות חפירות בתל דן", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992

* ראיון מעניין עם פרופ' אברהם בירן (באנגלית)

* אורי דרומי, הוכיח את קיום בית דוד, הארץ, 28.9.08

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה התנ\"ך האבוד. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על פרופ' אברהם בירן ז"ל – האיש ששילב בין הארכיאולוגיה לתנ"ך

  1. עמנואל הגיב:

    הארכיאולוגים הקודמים לא חיפשו במקום הנכון והצהירו שאיננה. היה זה ד"ר בריאנט ווד שמצא את מה שנשאר מהחומה, והתאריך יותר קרוב ליהושע המסורתי.

    אני עכשיו קורא את ספרו של פרופ' ג'יימס הופמייר אשר מסביר את העניין בצורה אובייקטיבית (יותר) ומקצועית (Ancient Israel in Sinai, Oxford University Press, USA 2005). אנשים כמו פינקלשטיין וסילברמן פשוט משתמשים בתמימות ואי-יכולת הבירור של האנשים ומטעים אותם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s