העליון בהחלטה תקדימית: תוטל אחריות אישית על דירקטורים גם כשהחברה בהליכי שיקום

השופט אשר גרוניס קבע שניתן להטיל אחריות אישית על דירקטורים מחברת פויכטוונגר השקעות, המצויה בהסדר נושים, גם כשהחברה בהליכי שיקום והבראה. ההסדר בסעיף 374 לפקודת החברות קובע מסלול דיוני מקוצר וייחודי שמתאים לא רק בהליכי פירוק

השופט אשר גרוניס. תכלית החוק להרתיע את נושאי המשרה מפני התנהלות לא ראויה, באמצעות הצבתם בפני הסיכון שיידרשו לכסות מכספם הפרטי את חובות החברה

שלושה שופטי בית המשפט העליון קבעו לאחרונה "חקיקה שיפוטית" חדשה, לפיה סעיף 374 לפקודת החברות חל גם לגבי הליך של הסדר נושים שאין בו צו פירוק. השופט אשר גרוניס, לדעתו הצטרפו השופטים סלים ג'ובראן ומרים נאור, קבע בעניינם של דירקטורים מחברת פויכטוונגר השקעות, המצויה בהסדר נושים, כי ניתן להטיל אחריות אישית עליהם, גם כשהחברה בהליכי שיקום והבראה. לדעתו, יש להחיל את ההסדר הדיוני הקבוע בסעיף 374 לפקודה, המתייחס לחברות המצויות בהליכי פירוק, אף ביחס לחברות המצויות בהליכי שיקום והבראה.

סעיף 374 מפקודת החברות מורה לבית המשפט במצבים שבהם גילה כונס נכסים או מפרק של החברה שימוש לא הוגן בכסף או בנכס של החברה בידי הדירקטורים שלא פעלו כשורה או שלא כדין במשא ומתן הנוגע לחברה – לחקור את התנהגותו לבקשת הכונס הרשמי או המפרק, לכפות עליו את החזרת הכסף או הנכס בצירוף ריבית, ואף "לכפות עליו תשלום כסף לזכות החברה ככל שייראה לבית המשפט כפיצוי על מעשיו, ואין נפקא מינה אם העבריין עלול להיתבע עליהם בפלילים".

למרות שמניסוח הסעיף עולה כי התנאי לתחולתו הוא כשהחברה נמצאת בהליכי פירוק, קבע השופט גרוניס כי "ראוי לילך אחר הפרקטיקה שאומצה במקרים דומים בעבר, ולהשלים את החֶסֶר הקיים בגדר דיני השיקום וההבראה על דרך החלת הוראת סעיף 374 לפקודה אף במקרים בהם מצויה החברה בהליכי שיקום והבראה, מבלי שניתן נגדה צו פירוק". ולדבריו יש לאמץ את הוראת הסעיף בכל הנוגע להיבט הדיוני של הליך ההבראה והשיקום.

השופט גרוניס ביסס את קביעתו החדשנית על מספר טיעונים משפטיים. ראשית, סעיף הפקודה מתווה מסלול מהיר ויעיל, המאפשר הטלת אחריות אישית על בעלי תפקידים מסוימים בשל פעולותיהם בניהול החברה. בכך מועדף האינטרס הציבורי בהחשת הליכי הפירוק על פני האינטרס האישי של נושאי המשרה הנתבעים, שהתובענה נגדם תתברר בדיונים הרגילים. "מדובר בהוראה דיונית במהותה, שלא נועדה להוסיף על עילות התביעה הקיימות על פי הדין הכללי אלא ליצור הליך ייחודי למימוש העילות הקיימות", הסביר גרוניס. תכלית נוספת של הסעיף היא להרתיע את נושאי המשרה מפני התנהלות לא ראויה, באמצעות הצבתם בפני הסיכון שיידרשו לכסות מכספם הפרטי את חובות החברה.

גרוניס סבור כי היעדרו של מסלול דיוני ייחודי להטלת אחריות אישית על נושאי משרה בהליכי השיקום וההבראה של החברות עלול ליצור תמריצים בלתי ראויים, כשבחלק ניכר מהמקרים היוזמה לעתור להקפאת הליכים ולקדם מהלך של הסדר נושים היא דווקא זו של מנהלי החברה. לדבריו, "ברי כי אם ייקבע שלא ניתן לנקוט הליך דיוני מקוצר לפי סעיף 374 לפקודה נגד המנהלים, כאשר מצויה החברה בהליכי שיקום והבראה, יהווה הדבר תמריץ ממשי עבור מנהלי החברה להביא לאישורו של הסדר נושים אך על מנת לחמוק מנקיטת הליך האמור נגדם".

הוא מזכיר כי למנהלים יש בדרך כלל "יתרון אינפורמטיבי" על פני הנושים לסוגיהם, והיעדרו של הליך דיוני מקוצר בחברה בהליכי שיקום והבראה רק "תעצים את חוסר השוויון ותעניק דחף נוסף וחוסר צידוק לפנות למסלול של הסדר נושים בלא פירוק… ומשזיהינו כי קיים חֶסֶר ממשי בגדר דיני השיקום וההבראה בכל הנוגע לקיומו של הליך דיוני מהיר ויעיל להטלת אחריות אישית על נושאי משרה, דומה כי ראוי להשלימו על דרך פנייה להסדר המקביל הקיים בגדר דיני הפירוק".

את הצידוק לחקיקה השיפוטית שלו מוצא השופט גרוניס בסעיף 350 לחוק החברות, המסדיר את הסוגיה של הסדר נושים והקפאת הליכים. "הואיל וההסדרה שנקבעה בסעיף רזה ביותר, וכוללת הוראות ספורות בלבד, ממילא נותר מרחב גדול לשיקול דעת שיפוטי", נימק גרוניס את קביעתו התקדימית. לטעמו מדובר בכלל ב"מרחב גדול יתר על המידה", שרצוי כי יוסדר בצורה מפורטת ומקיפה על ידי המחוקק.

עם זאת, הסכים השופט גרוניס כי עשויים להיות מקרים מסוימים שבהם מאפייניו של ההליך יובילו למסקנה שאיננו מתאים להתדיינות במסגרת ההליך המהיר. למשל, בנסיבות שבהן מתעוררות שאלות עובדתיות רבות ומורכבות באופן מיוחד. אולם, לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב ביותר בנוגע לדרך הדיונית שבה תתברר המחלוקת, האם בהליך המהיר או בתובענה רגילה. וערכאת הערעור לרוב לא תתערב בהחלטתו בסוגיה זו, בפרט כאשר החליט בית המשפט כי אין להעביר את ההליך למסלול של תובענה רגילה. בדיוק לכן, החליט השופט גרוניס שלא להתערב בהחלטתה של השופטת ורדה אלשיך מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שעל החלטתה הוגש הערעור.

כזכור, ב-2004 הגיש נאמן פויכטוונגר השקעות, עו"ד שלמה נס, תביעה על סך כ-250 מיליון שקל נגד שמונה דירקטורים של החברה ונגד חברת הביטוח כלל, שביטחה את אחריות הדירקטורים בחברה, בטענה שהדירקטורים גרמו לקריסתה בפעילותם הרשלנית כאשר אישרו עסקאות ענק ללא בדיקות בסיסיות. ב-2006 קבעה השופטת אלשיך כי אין לפקפק בקשר הסיבתי ההדוק שבין התממשות הסיכונים הגלומים בעסקאות שאושרו לבין קריסתה הכלכלית של החברה, וכי המחלוקת בתביעה נסובה רק על היקף המידע ששימש כבסיס להחלטת הדירקטורים לאישור העסקאות. לכן אישרה אלשיך לדירקטורים להתייחס בתצהיריהם המתוקנים רק למחלוקת זו.

הדירקטורים טענו בעירעור כי השופטת אלשיך קבעה בהחלטתה קביעות עובדתיות שונות טרם זמנן, שיש בהן כדי לקפח את זכויותיהם הדיוניות. "סבורני כי בקביעותיה הנזכרות נתפסה הערכאה הדיונית לכלל טעות", קבע השופט גרוניס. והוסיף כי בית המשפט המחוזי לא רשאי למנוע מבעלי הדין "העלאת טענות עובדתיות רלוונטיות אשר עשויות לתמוך בעמדתם, מתוך מטרה לצמצם את גדר המחלוקת". בנוסף לכך ש"בשלב מקדמי בו טרם נשמעו ההוכחות, אין באפשרותו של בית המשפט להכריע באופן סופי ביחס למחלוקות העובדתיות שבין בעלי הדין". מכאן החליט השופט גרוניס לבטל את החלטת השופטת אלשיך ולאפשר לדירקטורים להגיש תצהיר מתוקן שבו יועלו טענותיהם העובדתיות, משום שלא היה מקום למנוע מהם לטעון במסגרת תצהירם כי תנאי העסקאות שאושרו היו סבירים וכי אין קשר סיבתי בין אישורן לקריסת החברה.

חברת הביטוח כלל ערערה עוד לעליון בנוגע למחלוקות העובדתיות בסוגיית תחולתה של פוליסת הביטוח מטעמה. והשופט גרוניס קיבל גם את טענת הערעור הזאת, וקבע כי "ככל שביקשה הערכאה הדיונית לסטות מסדר הדברים הרגיל ולהכריע בסוגיה מסוימת כבר בשלב המקדמי, היה עליה להבהיר את כוונתה לבעלי הדין ולאפשר להם לנקוט צעדים דיוניים מתאימים. דבר שלא נעשה במקרה שלפנינו". על בית המשפט המחוזי הוטלה הכרעה מחודשת בסוגיה, לאחר שתינתן הזדמנות לדירקטורים להעלות את טיעוניהם.

(רע"א 9983/06, 10142/06, 10226/06)

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפט שדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s