דואגים לחיזוק המשפט העברי

במכללת שערי משפט הרגישו כי מעמדו של המשפט העברי בישראל הולך ונחלש. לשם כך הקימו בית מדרש שמטרתו להגביר את השימוש בו בקרב הסטודנטים – ומתוך כך גם בקרב המשפטנים

 

ד"ר אביעד הכהן. "לא עוד קישוט בשימוש הנעשה כיום במשפט העברי"

המחסור ההולך וגדל בידע בתחומי המשפט העברי, לפחות לדעת מומחים ישראלים, גורם למספר מהלכים להגברת המודעות בנושא, אחד מהם היא הקמתו של בית מדרש ראשון מסוגו במכללת "שערי משפט", והפך לסנונית הראשונה המבשרת את הקמתם של בתי מדרש במכללות האקדמיות. פתיחת בית המדרש נועדה לאפשר לסטודנטים לשלב בלימודי המשפטים לימודי תורה ולחזק את שליטתם במשפט העברי. המכללה אף תעניק מלגה בגובה של 19 אלף שקל לסטודנטים שישתתפו בתוכנית הייחודית המשלבת לימודים בבית המדרש לצד לימודי משפטים במכללה כדי שיהיו פחות טרודים בפרנסתם, לצד מתן פטורים מקורסים מסוימים שייקלו עליהם עוד יותר.

המטרה, כך מסתבר היא לאו דווקא להכשיר יותר משפטנים דתיים, כפי שניתן היה לצפות. "אין מחסור בשופטים ופרקליטים דתיים בישראל", מסביר ד"ר אביעד הכהן, דיקאן מכללת "שערי משפט". "תחושתי היא שהציבור הדתי אף מיוצג במערכת המשפט מלמעלה מאחוזם באוכלוסייה הכללית בארץ. הבעיה היא שאותם משפטנים שומרי מצוות, שחלקם הניכר נמצאים כיום בעמדות מפתח מרכזיות, לא תמיד נותנים ביטוי למקורות המשפט העברי בפעילותם המשפטית. הבעיה שלנו כיום היא לא בייצוג המשפטי, אלא עם אותם עורכי דין, למשל, הטוענים בפני שופטים רק על פי המשפט הישראלי המקובל, וכמובן האנגלי והאמריקני, מבלי להשתמש גם במקורות המשפט העברי כדרך לפתרון של בעיות משפטיות – דווקא מפני שלמשפט העברי יש הרבה מה לתרום בכך".

מחפשים את השילוב הרצוי

כבר הרבה שנים שראשי המכללה שואלים את עצמם כיצד לשלב בין עולם המשפט שהפך להיות דומיננטי בישראל לבין המורשת היהודית במובן הרחב שלה. ההתלבטות החלה עוד מהדיקאן הראשון שלה, המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס פרופ' מנחם אלון, מהחלוצים בהפצת המשפט העברי בישראל, שהביא לייסודו של דף פרשת השבוע על פי מקורות המשפט העברי המופץ כיום מטעם המכללה בשיתוף עם משרד המשפטים, והמשך בהקמה של ספרייה גדולה ביותר למשפט עברי בתוך הפקולטות הקיימות למשפטים, לצד מחקרים הנערכים בתחום. השלב החדש של המכללה, המונה כיום 1800 סטודנטים, הוא בהקמת בית המדרש שבראשו עומד הרב אביחי קצין, בוגר ישיבת "כרם ביבנה", שבמלחמת לבנון הראשונה איבד רגל, ולמרות זאת המשיך לתפקד כראש ישיבת "בני עקיבא" ברעננה והקים את בית המדרש הקהילתי הראשון "ראשית".

"תקוותנו היא שמוסדות אקדמיים נוספים יקחו על עצמם את האחריות להגדיל תורה ולהאדירה גם בתחומי הקמפוס", מסביר הרב קצין. "איננו חיים באשליות שנוציא גדולי תורה מלימוד של מספר שעות בשבוע", מוסיף ד"ר הכהן, "אבל הרעיון הוא לקחת את הסוגיות המשפטיות העומדות על סדר היום הציבורי-המשפטי ולחבר אותם לעולם של בית המדרש המסורתי שלו ייחוד תמידי משלו. עלינו ליצור חיבור בין העבר להווה, ולא לחשוב שנולדנו רק לפני 60 שנה, אלא שיש לנו עבר שצריך להתחבר אליו. במכללה למשפטים כבר יש כ-20 קורסים שבמסגרת כל אחד מהם לומדים משפט עברי לצד משפט כללי, וכעת נביא דמויות תורניות שישפרו את מצב הלימוד היישומי של המשפט העברי בבית המדרש". בין הדמויות האלה נמנים חוקרי משפט מן המעלה הראשונה, דוגמת פרופ' אליאב שוחטמן, פרופ' נחום רקובר (לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וחתן פרס ישראל), פרופ' יוסף ריבלין ואחרים.

ואולי לא מדובר כלל בתקדים, לאור פעילותו הענפה של "המכון הגבוה לתורה" באוניברסיטת בר-אילן. ואכן, "המכון המפואר בבר-אילן הוא כמובן דוגמא מצוינת עבורנו", מסביר ד"ר הכהן. "אך ההבדל הוא שרוב הסטודנטים הלומדים במסגרתו לא באים מהפקולטה למשפטים ואילו אצלנו כל הסטודנטים לומדים רק משפטים ולכן גם מוקד העיסוק בסוגיות הרלוואנטיות לתחום המשפטי. זאת בנוסף למסגרת המצומצמת של בית המדרש שלנו בשלב זה. היתרון הגדול של בית המדרש על פני בתי מדרש אחרים הוא שהסטודנטים למשפטים, המכירים את הצדדים המשפטיים של "עסקת טיעון", למשל, יוכלו מעתה להוסיף אליה את הפן הערכי-התורני. זהו יתרון של אדם השולט בשני התחומים בצורה מקצועית ולא חובבנית, העושה בהם שימוש מועיל ונאות. נזמין גם דמות מרכזית, כמו דיין בבית הדין הרבני הגדול, שימסור הרצאות לתלמידי בית המדרש, שתיפתחנה גם בפני כלל הסטודנטים במכללה. כמובן שמדובר בהתחלה של תהליך ארוך שבאמצעותו ניתן להניע גלגל שלם שאנו מקווים כי יצור שינוי משמעותי, ולא עוד קישוט בשימוש הנעשה כיום במשפט העברי".

תרגום לאקטואליה

לצד לימוד הגמרא, התנ"ך והמחשבה, מתכוון בית המדרש ליצור את החיבור בין המקורות לבין סדר היום הנוכחי. דוגמאות לא חסרות. כך, למשל, סוגיות עתיקות יומין בתחום החברתי דוגמת "העסקה פוגענית" של עובדים תוך פגיעה בזכויותיהם; השבתת מערכת החינוך; יחס שוויוני לאנשים עם מוגבלות; קביעת קו העוני ותמיכה במשפחות נצרכות, וכיוצא בהן. כל אלה, לצד סוגיות ביטחוניות וציבוריות דוגמת ענישה קולקטיבית, האם יש להדיח מנהיג שחשוד בעבירות חמורות אף שאשמתו טרם נתבררה (כמו במקרה של ראש הממשלה אהוד אולמרט), מה דינו של אדם שריצה את עונשו בכלא בעבירות שוחד ומעוניין לשוב לתפקיד ציבורי (כמו בפרשת דרעי החדשה) ועוד. לדברי ד"ר הכהן, דוגמאות לא חסרות. "אפשר להראות את הרלוונטיות של המשפט העברי ומקורות ההלכה ומחשבת ישראל לכל סוגיה עכשווית, למן הלכות מסים ומשפט פלילי, ועד המשפט הבינלאומי. בית המדרש יבקש ליצור חיבור זה, על מנת להטמיע את לימוד המקורות והשימוש בהם לא רק במערכות המשפט אלא גם בשיח הציבורי הכללי", מוסיף ד"ר הכהן.

מהי כמות הסטודנטים המוקצבת לשלב הראשוני וכיצד ממיינים אותם? "בתהליך המיון התייחסנו לרקע האישי של כל תלמיד, אבל לא לקחנו רק תלמידים בעלי רקע ישיבתי אלא שילבנו ביניהם לבין תלמידים בעלי רמה אינטלקטואלית גבוהה שאינם בעלי רקע ישיבתי, מה שמעניק בידם כעת את האפשרות לשבת וללמוד". בנוסף, יש כבר תכניות לפתוח בית מדרש דומה לבנות המכללה.

ד"ר הכהן לא רואה בהקמת בית המדרש המשולב חלק מהטרנד החדש של בתי מדרש חילוניים ללימודי יהדות. "אני מזהה היום רצון אמיתי בקרב שופטים ופרקליטים ללמוד משפט עברי, לאו דווקא מתוך רצון לשמור מצוות. אחת התופעות המדהימות בעיני בהשתלמויות חד-שנתיות לשופטים ולפרקליטים משירות המדינה, היא שאם בדרך כלל היו מועברות השתלמויות המכילות 20 הרצאות בתחום מסוים רק אחת הוקדשה למשפט העברי הרי שבשנים האחרונות נערכות השתלמויות שלמות רק במשפט העברי. מדהים לראות גם כיצד להשתלמויות הללו מגיעים כ-200 שופטים או פרקליטי המדינה, כשחלקם הגדול רחוק משמירת מצוות. יש כאן התעוררות של משפטנים המרגישים כי חסר להם משהו חשוב בהוויה המשפטית. כך שאינני יודע אם אנחנו חלק מהטרנד, כי התהליך נמשך מזה שנים ובוודאי שיש כיום צימאון גדול, כאשר אחת הבעיות היא לתרגם את המקורות לשפת האקטואליה. המטרה של בית המדרש להרגיל את הסטודנטים להשתמש במשפט העברי, כי 'לא בשמים היא', ואין שום מניעה לכך. על המשפט העברי להיות חלק טבעי המוטמע במערכת המשפט בארץ. ובשנים האחרונות אני שומע מעורכי הדין שמשתמשים בטיעונים מהמשפט העברי שהשופטים דווקא מאוד קשובים אליהם".

פורסם ב"מקור ראשון", 20.10.08, כ"א בתשרי תשס"ט

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפט שדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s