"לשופטים אין זמן אפילו להרים את הראש" – כתבה שנייה בסדרה

השופט משה גל, מנהל בתי המשפט, מנסה למצוא פתרונות לבעיית העומס הקשה על השופטים בישראל – אך מצהיר כי מדובר בתהליך קשה. בלשכת עורכי הדין מציעים לחזור לניהול הדיונים בעל פה ולצמצם את נפח פסקי הדין

השופט משה גל. "אצלנו מפחדים משינויים" (צילום: באדיבות הנהלת בתי המשפט)

פורסם לראשונה בעיתון "מקור ראשון", ח' בחשון תשס"ט, 6.11.08, עמ' 10-11

תופעת העומס הקשה על מערכות השלטון, התגלתה בישראל של שנות השמונים בשתי מערכות מרכזיות המשרתות את האזרח: מערכת המשפט ומערכת הבריאות. בשביל לעבור ניתוח היה צורך להמתין כשנתיים, כי הרופא מסוגל לבצע עד עשרה ניתוחים ביום. מה עשו בתי החולים כדי להקל על העומס? הקימו בתי חולים חדשים. ומה עשתה מערכת המשפט מאז? בתי המשפט קלטו יותר ויותר תיקים, ועברו מעבודה של שלושה ימים בשבוע לחמישה ימים. בניגוד לבתי החולים, שקיבלו תוספות תקציביות והרחיבו את מערך כוח האדם שלהם, בתי המשפט בעיקר קלטו וקלטו יותר ויותר תיקים, ללא קבלת תוספות ולכן נוצר היום שבר במערכת המשפט.

הבוקר היתה אמורה להתכנס הוועדה לבחירת 32 שופטים חדשים, אך התכנסותה המתוכננת בוטלה בשל המחלוקת הטעונה שהתגלתה בין שלושת חבריה, השופטים מבית המשפט העליון לשר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן. כזכור, השופטים דורית בייניש, אדמונד לוי ואיילה פרוקצ'יה טענו כי אין למנות שופטים בתקופת ערב בחירות. "הנושא הוא בתחומה של הכנסת, שלא קיבלה את עמדתך בחוק יסוד הממשלה", כתב פרידמן לפרוקצ'יה. "העובדה שאת סוברת שאין למנות כיום לתפקידים ציבוריים אינה הופכת סברה שנויה-במחלוקת זו לחוק או לדין. עצירת הליכי המינויים בכל מערכי השלטון, תגרום שיבושים חמורים, תגביר את הבירוקרטיה ותגרור סחבת חמורה פי כמה מזו שאנו סובלים ממנה כבר היום". במכתב ליו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, טען שלשום השר פרידמן כי לא יכנס את הוועדה ללא שופטי העליון, משום שדווקא "העמדה הבלתי סבירה של שופטי בית המשפט העליון עלולה לגרום פגיעה נוספת במעמד בית המשפט העליון ובמעמד חוות הדעת של היועץ המשפטי", מני מזוז, שבעד כינוסה. הוועדה תתכנס רק ביוני 2009, לאחר הבחירות לכנסת והרכבת חברי ועדה חדשים.

ההישג של פרידמן: הסדרי ענישה חלופיים

 אך השר פרידמן רשם שלשום לזכותו הישג נוסף להפחתת העומס במערכת המשפט, כשוועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק שלו להסדרי ענישה חלופיים, שיהוו במקרים מסוימים אלטרנטיבה להליך הפלילי. לפי ההסדר, במקרים של עבירות קלות או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות, הפרקליטות תציע לחשוד סגירה של התיק הפלילי בתנאי שיעמוד בדרישות מסוימות, כמו: תשלום פיצוי לנפגע העבירה, תיקון הנזק, תרומה כספית למטרה ציבורית, השבת רווח כלכלי שהפיק מהעבירה, התחייבות להימנע מביצוע עבירה או עבודות שירות לתועלת הציבור. ההסדר מכונה "סגירת תיק מותנית", שבשונה מהסדר טיעון לא יהיה כרוך בהרשעה פלילית או ברישום פלילי. פרידמן סבור שהחוק יצמצם את מספר כתבי האישום המוגשים לבית המשפט, יקל את העומס על בתי המשפט וימנע את הצורך בהרשעה פלילית בעבירות קלות או במקרה של מעידה חד-פעמית.

"אני רואה לנגד עיני מטרה לייעל את הניהול המשפטי", מסביר בשיחה עם 'מקור ראשון' השופט משה גל, מנהל בתי המשפט. "זה חלק מהעומס, שבו אין לך זמן להרים את הראש ולהסתכל איפה אתה נמצא מרוב שאתה עמוס. לשופטים אין זמן, ולכן גם פסקי הדין מתפרסמים ארוכים, כי לכתוב פסק דין קצר לוקח יותר זמן".

אחת הטענות של השר פרידמן כלפי השופטים היא שהם כותבים פסקי דין ארוכים והדבר מוסיף לעומס במערכת.

"זה נכון, אבל לוקח יותר זמן כדי לתמצת אחרי שכותבים בצורה ארוכה. אהרן ברק כתב פעם כשהיה צריך לכתוב משהו דחוף, שהוא מתנצל שלא היה לו זמן לכתוב באופן קצר. ומי שהתנסה בכתיבה, יודע זאת. לכן מה שיקרה לדעתי זה שכותבים באופן ארוך כדי להאדיר תורה משפטית בתחום מסוים. אבל זה מישור אחר ואני מדבר על מצבי שגרה של כתיבת פסק דין. אינני מדבר על בית המשפט העליון, שפסקי הדין שלו מנחים. כששופט בבית משפט השלום דן בתיק צ'קים, עולה השאלה של כתיבת פסקי דין ארוכים. העומס במערכת בתי המשפט הוא לא בערכאות הגבוהות דווקא. נכון שבית המשפט העליון עמוס, אבל כשאנחנו מדברים על האזרח הפשוט שבשביל לפדות צ'קים צריך לחכות שלוש שנים, שם המענה הדחוף יותר לאזרחים מהשורה".

מהי הדרך הטובה ביותר בעיניך לטפל בעומס?

 "טרם פותחה תורת מנהלה שיפוטית. רשם בית המשפט העליון, השופט יגאל מרזל, חזר מכנס בברצלונה שבו נבחנה האפשרות להעביר לשופטים קורס בהכתבת פסקי דין בעל פה באולם בתום הדיון המשפטי, במקום לגרור את הכתיבה אחר כך במשך חודשים ושנים. בהשתלמות נוספת שעבר בקנדה, למד השופט מרזל כיצד לכתוב פסקי דין בצורה התכליתית ביותר וכיצד לומר את אותו הדבר בצורה קצרה. זה קשור להכתבה במקום. בהשתלמות הופיעו שופטים שאין להם פסקי דין ואת הכול הם מכתיבים בו-במקום באולם. יש מדינות שבהם הדבר מקובל ואילו אצלנו קצת מפחדים מזה".

איך להערכתך הדבר יועיל להורדת העומס?

 "אינני אומר שבכל מקרה השיטה הזאת מועילה להפחתת העומס, אבל אם ניקח תיק צ'קים פשוט, שבו על השופט להכריע האם היתה תמורה או לא – שומע השופט את העד הזה ואת העד הבא וברורה לו התשובה. במקום לכתוב פסק דין של חמש שורות או 20 שורות או של שני עמודים במקום, אתה תגיש סיכומים בכתב תוך 40 יום וגם אתה תגיש סיכומים בתוך 40 יום ואתה תגיש תשובה בעוד חודש. לאחר שמונה חודשים חזר התיק והוא מבקש עוד הארכה ונותנים לו. אחרי שנה, התיק נפתח מחדש וצריכים לקרוא את הכול מהתחלה והסיכומים בכתב הם כאלה, התיק שוכב בצד ועוד ארבעה חודשים לא כותבים פסק דין. זאת ההתנהלות שצריך להתמודד איתה. ואין פתרונות קסם לפתרון בעיית העומס, אבל צריך לחשוב בחשיבה ניהולית ואנחנו כבר עובדים על זה באמצעות דו"ח ועדת רונן".

האם במצב כזה לא תרד איכות ההכרעה השיפוטית של השופט?

"לא, כי הוא מקדיש את אותו זמן שיפוטי לתיק, ורק במקום שהזמן יימרח על פני שלוש שנים, הוא יימרח מיד. אגב, לכאורה זה לא מייעל את הזמן, כי התיקים האחרים בינתיים ממתינים, אבל התפיסה שהשופט שומע בקצב מהיר, מקילה על כתיבת פסק הדין כשזוכרים אותו בצורה טרייה. בסופו של דבר נוצר חיסכון גדול בזמן".

אחת הטענות נגד המערכת היא שיש בה שופטים רבים שנשחקו וחרף מעלותיהם אינם מסוגלים לעמוד בקצב העבודה הנדרש. האם לא נדרשת רפורמה של הוצאה לגמלאות שופטים שלא מתאימים, שכן הם מטילים עומס רב מדי על האחרים והחלפתם תשפר את תפקוד המערכת? השופט גל מסכים כי ישנם מעט שופטים שנשחקו, אבל "במסה הכללית אינני רואה תופעה של שופטים נשחקים. יש עומס גדול והוא מטיש, אבל עדיין אני חושב שהשחיקה איננה כזאת שפוגעת בשופטים".

ואכן, כיום יש בישראל 570 שופטים והמערכת גדלה. מאז שהשתנו תנאי הפנסיה של השופטים, שאוחדו כחלק מתנאי הפנסיה של העובדים המנהליים הרגילים, האופציה לפרוש הפכה פחות אטרקטיבית. השינוי לרעה, בהחלט יכול להוביל לתופעה שבה שופט שנשחק היה במצב רגיל פורש לפנסיה, כיום הוא לא יפרוש כי תנאיו קופחו. גל סבור כי "שינוי הפנסיה של השופטים בהחלט יכול להוביל לתוצאות ששופט שבעבר היה פורש אחרי שמיצה את עצמו, לא יפרוש כעת לנוכח הרעת תנאי פרישתו".

בעיית הטיפול המשפטי במשפחות הפשע

 בשנים האחרונות גם הולך ומתפתח בארץ עולם הפשע המאורגן, שמערכת המשפט טרם צברה ניסיון טיפול הולם ונעזרת ברשויות החוק האמריקניות. הטיפול המשפטי בפשע המאורגן דורש התמסרות אינטנסיבית של שלושה שופטים מחוזיים שבמשך שנים בוחנים במשקפיים משפטיות כל תיק כזה. "נכנס תיק של עולם הפשע המאורגן לבית משפט מחוזי – מיד פורשים שלושה שופטים כדי לטפל בו במשך שנים", מספר השופט גל על המצב האיום.

גל טוען כי "בסופו של דבר, אנחנו מסתובבים סביב תהליכים שיכולים לעזור בהורדת העומס פה ושם, אבל אם לא תהיה תוספת של מסה של שופטים אז המערכת תגיש רק 'עזרה ראשונה' במקומות שצרך לבצע ניתוחים. השמיכה קצרה ואיננו יכולים להמשך לעבוד בשיטת 'כיבוי השריפות' בלבד, ויש להוסיף כמות שופטים".

בעוד שבהנהלת בתי המשפט שוקדים ליישום דו"ח ועדת רונן, שהמליצה שורה של הצעות שהתקבלו מהשופטים לשינויים בתקנות סדרי הדין, בלשכת עורכי הדין שוקדים מזה שנה על דו"ח משלהם. ד"ר משה וינברג, משנה לראש לשכת עורכי הדין, העומד בראש הוועדה, טוען בשיחה עם 'מקור ראשון' כי "מערכת בתי המשפט חולה, יש אקמול ויש טיפול שורש. הבעיה האמיתית היא בפתרון עברי ובפתרון עתידי. בפתרון עברי, המערכת גוררת על גבה כ-590 אלף תיקים. אם נחלק את מספר התיקים לפי כמות של 570 השופטים המכהנים, שעל כל אחד מהם לטפל בסביבות אלף תיקים – בחשבון ממוצע של הקדשת יום בשבוע לא נפתור את הבעיה לאורך 18 שנה".

המערכת סובלת מ'עומס שיוצר עומס', כדברי השופט גל. הלשכה מציעה למנות 4,000 עורכי דין ותיקים כ"שופטים לרגע", בדומה לנהוג בארצות העולם, כדי להגיע לתוצאה שבתוך כארבע שנים ניפתר מהעומס. ואילו "בפתרון עתידי, המצב הרבה יותר מורכב ונדרש טיפול שורש", מסביר ד"ר ויינברג. לדבריו, "המערכת עוסקת כיום בכתיבה ובכך מטביעה את עצמה לדעת. אין שופט שמסוגל לקרוא כל כך הרבה. המצב כיום הוא ששופט צריך לקרוא כ-400 עמודים ביום. והתוצאה היא איכות גרועה של תוצאה משפטית. כשהשופטים לא מסוגלים להקיף את החומר הם מחפשים תמיד להגיע לפשרה בין המתדיינים. לא מנהלים את התיק, אלא מנסים ללחוץ על הצדדים להתפשר. בעוד שבמצב תקין השאיפה היא שכשאתה בא לבית המשפט אתה צריך לדעת שפה זה מתנהל מקצועית ואתה ממצה את הדין – מה שלא קורה כיום. תוסיף לכך את כמות עורכי הדין המציפים את בתי המשפט בתביעות סרק. והנה הקומבינציה הזאת גורמת לעומס בלתי נלאה".

בנוסף, "היום הכול שפיט ונזיל. ניהול המשפט הפך לדייסה אחת גדולה. אתה יכול להיות עורך דין טוב בתחומך שנותן עצה משפטית טובה ללקוח, ולמחרת כשבאים לבית המשפט מתנהלים דיונים במישורים אחרים שלא שייכים לפרשה. כל הדברים האלה ביחד יצרו מצב בלתי נסבל, שבו אין שירות משפטי בישראל. נוצר פה קשר גורדי שקשה לפתור אותו, ולא באשמת השופטים.

הפיתרון לעתיד שמציעה הלשכה ויוגש בחודש הבא לוועד המרכזי שלה באמצעות דו"ח מורכב ומעמיק, הוא להחזיר עטרה ליושנה ולנהל משפטים בעל-פה. "צריכים לנהל גם משפט פשוט", אומר ויינברג. "עו"ד צריך לדבר, כי מלכתוב לשופט לא יוצא לו כלום. כמה השופט מסוגל לקרוא?".

ניסיון לניהול המשפט בעל-פה החל לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בנשיאות השופטת מוסיה ארד. מדובר בפיילוט של שמיעת תיקים מהיום להיום, בשילוב עם יועצים ארגוניים, נשמעים המשפטים בתדירות גבוהה יותר. "שופט שלום במקום לשמוע 200 תיקי הוכחות ביום אחד, מוטב שישמע 15 תיקי הוכחות בבת אחת ויכריע בהם", מנמק השופט גל את מטרת הפיילוט.

"אנו בדעה שצריך לחזור לדיון הקלאסי, המתנהל בעל-פה", מטעים מצידו ד"ר ויינברג בשם הלשכה המשתתפת בפיילוט. "לא צריך גם לכתוב 400 עמודי פסק דין. חברה מתוקנת לא יכולה לחיות כך יותר. יש לנו מערכת חולה שצריך לתקן אותה במאמץ משותף בין עורכי הדין והשופטים, ולהחזיר חזרה את המערכת להעניק שירות משפטי לאזרח כמקובל בעולם". לדבריו, באוסטרליה היה עומס משפטי בדומה לישראל, והם החזירו בחזרה את הדיונים בעל-פה וכיום כבר אין תיק משפטי המתנהל יותר משנה.

 

פורסם לראשונה בעיתון "מקור ראשון", ח' בחשון תשס"ט, 6.11.08, עמ' 10-11

פורסם בשנית ביוזמת האתר Nfc, שהפך ל-News1, ח' בחשון תשס"ט, 6.11.08

הקישו לכתבה הראשונה בסדרה ב"פאזל" או ב"מקור ראשון"

הקישו לכתבה שלישית בסדרה ב"פאזל"

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפט שדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s