השופט שגזר את דינו של בעז יונה: המדינה לא התחשבה בסבל הכלכלי והנפשי שנגרם לרוכשי דירות חפציבה

"מתקבל הרושם כי הסדר הטיעון נעשה מבלי שניתן משקל למידת הסבל הכלכלי והנפשי שנגרם לנפגעי העבירות בהן הורשע בעז יונה, ובפרט לציבור רוכשי הדירות", פסק השופט משה רביד והכפיל את סכום הפיצוי המגיע לכ-100 משפחות מהגרעין הקשה של רוכשי הדירות שידם לא משגת לשלם כ-17 מיליון שקלים עבור קורת הגג הנכספת

בגזר הדין של השופט משה רביד התברר חד וחלק כי הסדר הטיעון שיזמה פרקליטות המדינה עם בעז יונה היה בטעות יסודו. "אלמלא הסדר הטיעון היה הנאשם צפוי לעונש מאסר ממושך יותר", כתב השופט רביד. "בשים לב לחומרה היתרה במעשיו, היקפם העצום, פרישׂתם על-פני תקופה ארוכה ביותר, סכומי העתק מושא העבירות, הנזקים הקשים שהסב בפרט לרוכשי הדירות, וההכרח בהרתעה משמעותית".

כזכור, שנה לאחר קריסת "חפציבה" אימץ בית המשפט המחוזי בירושלים באופן חלקי את הסדר הטיעון שהושג בין פרקליטות המדינה לקבלן יונה בכך שהשאיר על כנו את שבע שנות המאסר שירצה, אך הכפיל את סכום הפיצוי לנפגעים לשמונה מיליון שקל. בנוסף, יבוטל לצמיתות רישומו של יונה בפנקס הקבלנים.

השופט רביד אף לא חסך משבט ביקורתו מהתנהלות פרקליטות המדינה בפרשה החמורה ביותר של קריסת חברת הבנייה מהגדולות בישראל ביחס הקר שגילתה כלפי רוכשי הדירות העשוקים. הפרקליטות "לא נתנה משקל ראוי והולם לעניינם של נפגעי חפציבה והנזקים החמורים שהוסבו להם", פסק השופט רביד. "הפיצוי שהוסכם על הצדדים בסך של ארבעה מיליון שקלים מקל עם יונה במידה מופרזת", קבע. "מתקבל הרושם כי הסדר הטיעון נעשה מבלי שניתן משקל למידת הסבל הכלכלי והנפשי שנגרם לנפגעי העבירות בהן הורשע יונה, ובפרט לציבור רוכשי הדירות". כמו כן, הפרקליטות לא יידעה כלל את הנפגעים על זכותם למסור "הצהרת נפגע" על כל פגיעה ונזק שנגרמו להם בשל העבירות שביצע יונה, שתובא לבית המשפט בדיון על גזירת עונשו, כמתחייב בחוק.

ההסדר אליו הגיע כונס הנכסים הרשמי והבנקים במסגרת הליכי הפירוק של חפציבה, נתן פתרון למרבית 4,500 המשפחות שנדרשו לשלם תשלומים נוספים. על-פי ההסדר, המערכת הבנקאית שילמה 70% מהכספים החסרים להשלמת הפרויקטים הקבלניים ואילו רוכשי הדירות שילמו 30% מכספים אלה. עדיין נותר הגרעין הקשה של רוכשי הדירות, המוערך בכ-100 משפחות, לגביהן התשלומים הם גבוהים, המוערכים בכ-17 מיליון שקלים וידם אינה משגת לשלמם כלל.

השופט רביד עמד על "החובה המוטלת על המדינה, אשר על גופיה נמנית הפרקליטות, להבטיח לרוכשי הדירות הזכות לדיור נאות". ולדבריו, "בעריכת הסדר הטיעון התעלמה המדינה גם מחובתה הציבורית-החוקתית לדאוג לדיור נאות לרוכשי הדירות הנפגעים שרכשו דירות מחברות חפציבה ורומו על ידי יונה ועושי דברו". לטענתו, המדינה איננה "רשאית להתנער מחובתה הציבורית ועליה לדאוג לקיום הזכות החוקתית – הזכות לדיור. במסגרת הסדר הטיעון לא שקלה המדינה את עניינם של רוכשי הדירות גם בהיבט של מילוי חובה זו – דאגה לנפגעים מנכלוליו של הנאשם".

להמחשת האובדן הגדול של הנפגעים הסתפק השופט רביד בדברים ששמע מ"אחת הקורבנות שחייה וחיי משפחתה נהרסו עקב קריסת חפציבה, מתוך אלפי משפחות, כדי להסיק שהמדינה לא נתנה משקל לפגיעה החמורה בזכות לדיור וכך חדלה מלמלא את חובתה זו כלפי הנפגעים… במסגרת מילוי החובה לדאוג להבטחת הזכות לדיור נאות, על המדינה להבטיח כי הנאשם יביא מן הגורן ומן היקב פיצוי משמעותי יותר שיעזור לקורבנותיו, במיוחד אלה אשר מצבם הוא הקשה ביותר, ולמנוע מהם להישאר ללא קורת גג", פסק.

והראיה היא ש"גובה הפיצוי שהוסכם בהסדר הטיעון אינו מבטא כראוי את חומרת מעשיו של יונה, היקפם העצום, הצורך בהגנה על אינטרס הציבור ובפרט ציבור רוכשי הדירות, הצורך בגינויים של מעשים אלה, בהוקעתם ובהרתעה ממשית מביצועם על ידי אחרים, והעיקר – את הנזקים שנגרמו לרוכשי הדירות, היקפם ושיעורם". ולכן יש להעמיד גובה הפיצוי לרוכשי הדירות על סך של שמונה מיליון שקלים שישולם לרוכשי הדירות מ"הגרעין הקשה", אשר מצבם לקבלת הדירה שרכשו הוא הקשה מכל.

מהפרקליטות נמסר בתגובה לביקורת כי היא כללה בפיצוי בסך של ארבעה מיליון שקל את מירב הכספים שניתן היה להבנתה לקבל מיונה כפושט רגל. היתרון בהשגת הסכום טמון בכך שמדובר בכסף ביד, שמקורו בקרובי משפחתו של יונה. הכסף הופקד כבר בידי הפרקליטות עם מתן גזר הדין.

לקריאה נוספת, ראו:

* אורי פז, עסקת הטיעון עם בעז יונה לא מוסרית, פאזל

* ד"ר קרן שפירא-אטינגר, גזר דינו של בעז יונה – צודק או לא?, NEWS1

הדיירים חוששים מההסכם עם הקבלן יונה

אין חקירה, אין פיצויים, אין צדק – ד"ר יחיאל בהט, מקור ראשון, 19.6.08

קורטוב של קורבניות, בני ציפר על יחסה של התקשורת לשובו של בועז יונה לחיינו, הארץ, 20.6.08

לנפגעי חפציבה בפריפריה אין עורך דין, מקור ראשון, 02.07.08

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפט שדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s