"אם לא היה מדובר במתנחלים – התוצאה המשפטית היתה אחרת"

מאמר של השופט בדימוס אורי שטרוזמן נגד החלטת בג"ץ בנוגע ל"בית המריבה" בחברון, הביא לגל של ביקורת מצד משפטנים על הפסיקה וטענות על אפליה כלפי ציבור שלם

ד"ר חיים שיין (צילום: יח"צ)

החלטת בג"ץ מהשבוע שעבר, על פינוי המשפחות מהבית בחברון, שזכה לכינוי "בית המריבה", בטרם יסתיים הבירור המשפטי בשאלת הבעלות עליו (שעלול להיערך מספר שנים), מעוררת ביקורת משפטית נוקבת בקרב המשפטנים הבכירים.

את המתקפה הפעם מוביל השופט המחוזי בדימוס אורי שטרוזמן, שפרסם מאמר בימים האחרונים בו הגיע למסקנה כי "אין תמיהה בזעקת המתנחלים שלא משפט צדק הנחה את שיקולי בג"ץ, אלא השקפת עולם פוליטית". בשיחה עם 'מקור ראשון' הביע השופט שטרוזמן את תחושתו הקשה שבעתיים מהמצב. "אני מניח שאם לא היה מדובר במתנחלים, לא הייתה תוצאה משפטית כזאת", הוא אומר ומוסיף: "היו צריכים להורות לעותרים ללכת להישפט בבית המשפט המחוזי, שם נבדקות הראיות באופן מוסמך, ולא לעשות שום שינוי במצב הקיים". עם זאת, הוא סבור כי "אפילו פסק דין שבטעות יסודו צריך לכבד".

אמנם נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, שישבה בהרכב השופטים שקיבל את ההחלטה לפנות את בית השלום (לצד אילה פרוקצ'יה וסלים ג'ובראן) יכולה להמשיך ולספר לכולם בנאומיה האחרונים כי האמון במערכת המשפט קיים גם בקרב הדתיים-לאומיים המבקשים סעד מבג"ץ. אולם השופט שטרוזמן מייעץ לכל ידידיו, בכל נושא הקשור להתיישבות היהודית ביו"ש – לא לפנות לבית המשפט העליון, כי אין אמון בו. "האמון נפגע מאז פסק הדין המוטה שבו אישר בג"ץ את סגירת התיק היווני נגד ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, ממניעים לא משפטיים", הוא מנמק.

מיהו הקוזק הנגזל?

גם שופט ביהמ"ש העליון בדימוס, יעקב טירקל, ביקר את התנהלות שר הביטחון אהוד ברק, שנגרר לדבריו לפרשנות מוטעית לחלוטין של פסיקת בג"ץ. כשהוא מנתח את פסק הדין, קובע טירקל נחרצות כי בג"ץ לא הורה למדינה לפנות את תושבי המבנה, אלא החזיר את הסוגיה לשיקוליה של מערכת הביטחון, כאשר אין כל חובה לבצע פינוי במבנה. לדבריו, "פסק הדין, כפי שקיבל ביטוי בתקשורת, הוא פסק דין אחר ממה שהוחלט, וכתוצאה מכך נוצרה מהומה שלא היה צריך להגיע אליה. לא ניתנה הנחיה לפנות את אנשי הבית".

משפטן בכיר נוסף סיפר אתמול מה לדעתו הניע את בג"ץ לסתור בצורה מוחלטת את כל ההלכות המקובלות בנושא ולנסות לטשטש את העובדה הזאת באמצעות העמדה מסולפת של העובדות וכתוצאה מכך הצבה מסולפת של הדילמות המשפטיות. לדבריו, תוצאת פסק הדין נובעת מתדמית תקשורתית מכוונת ולפיה מוכר הבית הערבי, פאיז ראג'בי, הצטייר על ידי התקשורת כ"קוזק הנגזל" בסיפור ומכאן ברור לצד מי בחרו להתייצב שופטי בג"ץ. "אילו רק הצטיירו מתיישבי הבית בכלי התקשורת כקוזק הנגזל בסיפור, הם היו זוכים בעתירתם לבג"ץ", מסביר המשפטן הבכיר.

הפסיקה מושפעת מתפיסת עולם

אל מבקרי החלטת בג"ץ מצטרף גם ד"ר חיים שיין, מומחה למשפט חוקתי ולפילוסופיה של המשפט במכללת "שערי משפט". לדבריו, "כאשר שופט ניגש לדון בפרשה מסוימת, במרבית מקרים הפסיקה שלו, במודע או שלא במודע, מושפעת מתפיסת עולמו. אנחנו יודעים זאת מתורת המשפט, שתפיסת העולם בוודאי משפיעה והרכבים אחרים של שופטים בוודאי יכולים להגיע לתוצאת פסיקה שונה והיו דברים מעולם. מתוך קריאת פסק הדין ומהנסיבות שסבבו את האירועים של בית השלום, אין לי ספק שניתן היה להגיע לתוצאה שונה. כרגע אנחנו נמצאים במצב שבו אנשים גרים במקום כבר תקופה ארוכה ולא מדובר בפלישה טריה. מבחינה משפטית, לא היתה כל בעיה שבג"ץ יקבע כי יש להשיב את המצב כמות שהוא ושבית המשפט המחוזי יברר את כל הסוגיות הקשורות לבעלות על הבית. לא היתה שום סיבה משפטית מובהקת לקבל החלטה שעליהם לפנות את הבית. המעיין היטב בפסק הדין בוודאי ישים לב גם שהחלטת בג"ץ לא מורה לפנות את הבית. מכל מיני סיבות אחרות הרשויות הביצועיות החליטו שבג"ץ הורה לפנות המתיישבים".

ד"ר שיין מדגים את טענתו המשפטית על רקע של פרשת חפציבה, שבה "המוני הדיירים נכנסו לתוך הבתים מבלי שהיתה מסירה של חזקה, חלקם אפילו לא שילמו את התשלומים עבור הבית. הבנקים כזכור ביקשו לפנות אותם מהדירות, משום ששווי הדירות במסגרת משא ומתן כשהן פנויות שונה מדירות תפוסות. אף בית משפט לא פסק שיש לפנות את הדיירים מהבית עד אשר בתי המשפט יקבעו למי שייכת הבעלות ואם היתה או לא היתה המסירה כדין. בית המשפט השאיר את המצב כתיקנו, ולדעתי זה מה שבסופו של דבר הוביל להסדר המהיר והיעיל שהגיעו בין הבנקים לדיירים. הנה נסיבות דומות מאוד בקירוב שבהן בית המשפט הגיע לתוצאה הפוכה".

ומה דעתך על דברי השופטת פורקצ'יה שקיים דמיון בין פרשת בית השלום לפרשת בית שפירא מלפני שנתיים, כש"נכנסו אנשים מטעמה של אותה עותרת לבנין בן שלוש קומות בחברון, וכתוצאה מכך הוצא צו פינוי. גם באותו מקרה טענה העותרת כי כניסתה למקום היא כדין מאחר שבוצעה עיסקה חוזית כשרה עם בעל הנכס… הדימיון בין אותה פרשה למקרה שלפנינו מעלה תהייה ודאגה כי מדובר בקו פעולה, שיש בו מסימניה של שיטה, שבה בעקבות עריכת חוזי מכר, נתפסת חזקה בממכר באופן חד-צדדי, תוך יצירת מצב חדש בשטח, וכאשר תלויה ועומדת בין הצדדים מחלוקת משפטית בשאלת זכויותיהם על פי ההסכם. מציאות זו אינה יכולה להתקיים ולקבל גושפנקה משפטית".

"דפוס הפעולה של המתיישבים נובע מרפיסותה המוחלטת של המדינה בכל הנוגע לרכישת בתים וקרקעות ביו"ש. דפוס הפעולה הוכתב על ידי נסיבות שבהן יהודים המבקשים לרכוש בתים ביו"ש נאלצים להשתמש באנשי קש ואילו מוכרי הבתים נמצאים בסכנת מוות. אם ערבי מעוניין לרכוש דירה בישראל, אינו צריך לקבל הגנה של אף רשות ביטחונית. הוא יכול לקנות את הבית מבלי שאיש ימנע זאת בידו מכוח זכות קניינית. ואילו ביו"ש עקב המציאות המיוחדת התפתח דפוס הפעולה, שאיננו פועל לרעת הרוכשים אלא היא ביטוי של מציאות קימת שצריכה לפעול דווקא לטובת הרוכשים. כי הרי ברור לגמרי שאדם שמכר את הבית וקיבל את הכסף אף פעם לא יודה שבאמת מכר את הבית כי יהרגו אותו. כך שדפוס הפעולה פועל לכיוון ההפוך ממה שהשופטת פורקצ'ה התכוונה".

ומה לגבי עצימת העיניים נוכח עשרות אלפי פלישות לקרקעות המדינה ובניה בלתי חוקית מצד ערבים משני צידי הקו הירוק? מדוע המדינה בוחרתליצור עימות דווקא סביב הבית בחברון?

"הבעיה היא לא של הבג"ץ, אלא של המדינה, שלא אוכפת את החוק. הפלישות לקרקעות המדינה לא מגיעים לבג"ץ ולא מטופלים על ידו עד היום, כי למדינה אן שום ענין לאכוף את החוק בכל הקשור בפלישות, בחריגה ובעבירות בנייה של קבוצה מסוימת של אזרחיה הערבים המתגוררים ביו"ש. אכיפת החוק הסלקטיבית הזאת לא קשורה להחלטת בג"ץ. וכאשר מגיעה לדיון בבג"ץ סוגיה כזאת אינו יכול לבוא ולומר שבגלל קיומו של פושע מסוים נוציא זכאי את הפושע שלפנינו, משום שכלפי הקודם לא הפעילו את אכיפת החוק".

הלקח מרצח ארלוזורוב

מעבר להחלטת בג"ץ ובמישור המעשי, אין לד"ר שיין כל ספק בכך ש"אנחנו נמצאים כרגע בתקופת בחירות, שהיא תקופת מניפולציות ושל ניסיון ליצור פרובוקציות. יש עניין לממשלת ישראל היום ולחוגי השמאל להצביע על המתנחלים כפורעי חוק ואנשים אלימים. דווקא לעת הזאת, אני חושב שהמתיישבים הצודקים והצדיקים בחברון צריכים לגלות איפוק ולא להיגרר אחרי הפרובוקציה. מספיק שאיזה חמום מוח, ויש כאלה בקרית ארבע וחברון, ירה או יפגע בחייל של משמר הגבול – אני לא רוצה בכלל לחשוב מה יהיו התוצאות. אני חושב שדווקא כרגע צריכים לגלות איפוק.

"מעבר לכך, כמרצה למשפטים וכמומחה לפילוסופיה של המשפט, דבר אחד ברור לי: לפסקי דין של בית משפט צריך לציית, כי ברגע שלא מצייתים לפסק הדין של בית המשפט החברהמתפוררת והמדינה מתפוררת ואחריתה מי ישורנה. ברור לגמרי שהציבור שלנו אחרי הבחירות יצטרך לחשוב טוב מיהם השופטים, מה הם פוסקים וכיצד ממנים אותם – במטרה למנוע את החד-ממדיות של בית המשפט העליון. אבל עד אז, אני חושב שיש חובה לציית לחוק. משום שמכאן ועד להתפוררות החברה המרחק הוא די קטן. גם מהבחינה הערכית של חובת הציות לחוק וגם מהבחינה הפרגמטית והמעשית של הניסיון ליצור פרובוקציה ולגרום לימין לאבד את הבחירות – מה שעכשיו נראה כמעט כדבר המובן מאליו – צריך מאוד להיזהר בדבר הזה.

"עלינו לזכור שב-1933 היה ברור לגמרי שזאב ז'בוטינסקי הולך לנצח בבחירות בקונגרס הציוני. ואז מישהוי שעד היום איננו יודעים את זהותו בוודאות, פגע בחיים ארלוזורוב. השמאל הדביק לרביזיוניסטים הימנים את רצח ארלוזורוב ועד 1977 במהפך של מנחם בגין הימין לא הצליח להשתקם מאותה עלילת דם של 1933. לכן צריך מאוד מאוד להיזהר דווקא בימם אלה מפני פעולות העלולות להציג את הימין באופן רע מאוד".

פורסם לראשונה בשינויים בעיתון "מקור ראשון", 25.11.08, כ"ז בחשון תשס"ט, עמ' 10

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ראיונות עם משפטנים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על "אם לא היה מדובר במתנחלים – התוצאה המשפטית היתה אחרת"

  1. ע"י הגיב:

    מעניין גם שכאשר מפגינים משמאל מוחים נגד גדר ההפרדה, הם מקלים גז מדמיע, בואשנית ורעש מחריש אזניים (ולפעמים גם כדורי גומי), ואילו כאשר המון ימני פורע בחברון ומחלל בית קברות מוסלמי אדם אחד (!) לא נעצר, והמשטרה אפילו לא מגלה בהתנגדות.

  2. נמרוד הגיב:

    מפגינים משמאל פצעו כבר יותר מ40 חיילי מג"ב, מפגיני ימין לא.

    לא היה המון יהודי שחילל בית קברות, אלא בתוך הלילה התגנב נער או שניים ועשו זאת בסתר

  3. אורי פז הגיב:

    לע"י,

    מבלי לתפוס צד במתרס, נדמה לי שיש הבדל בין מצב שבו מפגינים לעיני שוטרי משמר הגבול מתפרעים וניתן לעצור אותם לבין מצב שבו אלמוני ריסס כתובת נאצה על קיר שכוח אל ולא נודעו לשוטרים עקבותיו.

    כך או כך, על רשויות אכיפת החוק למצות את הדין עם כל עבריין על החוק, ללא יוצאים מן הכלל.

  4. נעה הגיב:

    תודה על המאמר החשוב הזה.חשוב עוד יותר שרבים יעמיקו בו וירצו באמת ללמוד ממנו בשני המחנות -שמאל וימין .
    "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל "

  5. יהודי גרמני הגיב:

    בוא נדייק. מפגינים מהימין שברו ידיים ורגליים לשוטרים ולחיילים. אל תשקר.
    ובוא נדייק עוד יותר – מה שאתה קורא לו "מפגינים משמאל", ש"פצעו כבר יותר מ40 חיילי מג"ב" הוא הפלשתינים שמפגינים איתם. בכל הפגנות בילעין לא צולם מעולם "שמאלני" זורק אבנים, וטלוויזיה יש שם לא מעט.
    לעומת זאת, כשמפגין "שמאלני" נענע את גדר ההפרדה הוא חטף כדור חי בברך. כשהחברים שלך זיינו את הצורה לג'יפים צהליים ומשטרתיים, הם מקבלים נו נו נו גדול.

  6. אסתי הגיב:

    מג"ב, מפגיני ימין לא"?.

    אח אורוול אורוול, למה מטרידים אותך כל הזמן ממנוחתך, למה?

    נפלאות התגובות כאן, אין ספק. ונמרוד ידידי, עשית בדיקת עיניים ואוזניים לאחרונה?
    קראת עיתונים? שמעת רדיו? טלוויזיה אולי?
    שמעת על עיר האבות?

  7. אבידן הגיב:

    "אלמוני ריסס כתובת נאצה על קיר שכוח אל ולא נודעו לשוטרים עקבותיו"

    בחייך, אתה קורא את מה שאתה כותב? הלוואי שאלימות המתנחלים היתה מסתכמת בכתובות נאצה, אבל אפילו אלה מרוססות במרכזה של חברון ולא על "קיר שכוח אל". בכל אופן, נראה שהשוטרים בחברון לא טורחים במיוחד ללכת אחרי העקבות: גם כשמתנחלים מצולמים מכים אשה באלה, גם כאשר הם זורקים אבנים על ילדים בדרכם לבית הספר, עושים פוגרומים בכפרי האזור בעקבות פינוי מאחז לא חוקי, עוקרים עצים, או מחרימים-משתלטים על אדמות לא להם. איכשהו תמיד הם נשארים "אלמונים".

  8. אורי פז הגיב:

    ריסוס כתובת נאצה על קיר של בית קברות מהווה בעיני קיר שכוח אל מבחינת תדירות הבאים ויוצאים בבתי הקברות.

    => "פוגרומים בכפרי האזור בעקבות פינוי מאחז לא חוקי".

    בחייך, ואתה קורא את מה שאתה כותב כאילו היית מאחרוני האנטישמים מעלילי הדם בעולם נגד היהודים?

  9. ערדי הגיב:

    אנשים כמו אבידן (ומקביליו הרבים בימין) לא מכירים שיח אחר מהיהודי-קורבני: אין "התפרעות", יש "פוגרום", אין "ימני" יש "פשיסט", אין "פנוי" יש "גרוש" (וכמובן אין "בקורת", יש או "הסתה" או "בגידה")

    מופרעי שמאל פצעו שוטרים. מופרעי ימין פצעו שוטרים. יש מספיק שוטרים פצועים לכולם, לא צריך לריב (וודאי לא לערב את אורוול, שרוב התוכן ברשימות הוא בדיוק סוג הקלישאות ששנא כל חייו)

  10. יהודי גרמני הגיב:

    אלא על המצבות עצמן. כש"נער או שניים" "מתגנבים" לבית קברות יהודי כאן בשכונה ועושים מה שעושים, מייד זועקות כל כותרות צהובוני ישראל על החילול הנוראי, ומייד מצווחים כל ח"כי המפד"ל גוועלד.
    אבל כשיהודים עושים את הדבר הזה, זה לא כל כך נורא, סתם מעשה משובה של "נערים".

    וערדי – איפה "מופרעי שמאל פצעו שוטרים"? (עד כמה שאני זוכר בישראל זה עוד לא קרה).

  11. ערדי הגיב:

    ולא ברור מאיפה אתה לוקח את התאור של צהובוני, ח"כי וטוקבקיסטי ישראל מתרגשים כ"כ מחלול קברים בגרמניה. מקסימום איזו ידיעה בעמוד אחורי. אני חושב שיש כאן הרבה יותר רעש על מה שקורה בחברון.

  12. יהודי גרמני הגיב:

    "עמוד אחורי"?? בכל פעם שבאיזו עיירה נידחת מחולל איזה קבר יהודי, בכל פעם שאיזה אידיוט מקשקש משהו על הקוביות של אנדרטת השואה – זה מייד מופיע בעיתונים הישראלים בדף הפתיחה (אני מדבר על האינטרנט, לזה יש לי גישה).

    ובלינק שהבאת כתוב "מאבן שיידו פלשתינאים".
    תמשיך לחפש.

  13. ערדי הגיב:

    הלינק מדבר על הארועים בבלעין, שמצד אחד שלהם יש את צה"ל ומהצד השני פלשתינאים ופעילי שמאל קיצוני. אני לא יודע מי בדיוק זרק את האבן (ואני מנחש שגם העתון לא יודע) אבל ההפגנות שם הם ארוע קבוע, זה לא שהאנרכיסטים באו להפגנת שלום ופתאום הופתעו שזורקים אבנים.

    אפשר לומר שההבדל הוא שהמופרעים של הימין אכן נתפסים כמופרעים. המופרעים של השמאל יושבים בחיק הקונצנזוס – יש טלי פחימה מיני סלב, אודי אדיב מרצה באוניברסיטה וכשמתגלה שעמוס קינן נסה לחסל שר דתי (שמת אח"כ מהתקף לב) זה עובר כאנקדוטה פיקנטית.

    לגבי חלול הקברים, לא ברור מה אתה רוצה. אם קורה דבר כזה בחברון, אין ספק שהוא מקבל הרבה יותר תקשורת. אני לא רואה חלול קברים בארופה בתור משהו שמעסיק במיוחד את הצבור הישראלי. אתה מעדיף שלא ידווחו על חלול קברים בארופה בכלל?

  14. יהודי גרמני הגיב:

    אתה חסר אינטגריטי.
    אתה מביא לינק שאומר שפלסטינים זרקו אבן והוציאו לחייל מסכן את העין, ואתה מביא את זה בתור הוכחה לכך ששמאלנים ישראלים (ואתה מתכוון ישראלים יהודים, אם אני לא טועה) הם אלימים.
    פשוט חסר אינטגריטי.

    דווקא בבלעין יש יחסית הרבה תיעוד, של התקשורת, של המפגינים וגם של המשטרה, ואין שום תיעוד ועדות לכך ששמאלנים ישראלים או אנרכיסטים ישראלים (שזה בהגדרה לא אותו הדבר) נקטו באלימות.

    למרות זאת, כדורי "גומי" נכנסו למפגינים לא אלימים למוח, הוציאו להם עינים, ריסקו להם את הברכיים, וזה עוד לפני שמתחילים להתייחס לשלל אמצעי פיזור ההפגנות שכוחות "הבטחון" מנסים עליהם.

    שום דבר מהדברים האלה לא נעשה כלפי מפגיני ימין פשיסטים, גם לא בהתפרעויות אלימות שלהם, וגם לא כלפי חרדים משליכי אבנים.

  15. ערדי הגיב:

    השמאל והפלשתינאים מפגינים ביחד בבלעין, באותו צד. כמו שכתבתי, אף אחד לא יודע מי זרק את האבן. מה זה משנה? האבן נזרקה מצד אחד לשני. אם חייל יורה כדור גומי על מפגין, מבחינתך זו אחריות של החיל, או הפלוגה שלו, או הצבא?

    אלימות מופעלת גם כלפי מפגיני ימין – ראה עמונה, ומקרים אחרים. וזה בסדר גמור, אם שאין ברירה אחרת.

  16. יהודי גרמני הגיב:

    אתה הבאת את הלינק הזה בשביל להוכיח משהו, והוא מוכיח בדיוק את ההיפך. מה אתה רוצה?

    מה זה משנה?? – פשוט מאוד – אין שום הוכחה לכך שמפגיני שמאל פגעו בשוטרים ובחיילים. הם אפילו לא צועקים להם "נאצים".

    ולגבי עמונה – אתה עושה צחוק??? שוטרים וחיילים חטפו בלוקים, בזנטי"ם וחומצה, ולא ירו לא אש חיה ולא כדורי גומי. אבל כשמפגין אנרכיסט (גיל נעמתי) נענע שער, ירו בו וריסקו לו את הברך.

  17. יהודי גרמני הגיב:

    הנה עוד לינק, בו תוכל לקרוא על הפרובוקציות הבוטות והאלימות של צה"ל.
    http://www.news1.co.il/Archive/001-D-83240-00.html?tag=02-17-57
    לפי ההגיון שלך, את האבן שפגעה בעינו של החייל, למרות מה שכתוב בלינק שהבאת, השליך או פלסטיני, או שמאלני, או לוחם מסתערב של יחידת מצדה.

    לפי ההגיון שלי את השמאלני אפשר להוציא מההנחה הנ"ל, בהתאם למה שכתבתי קודם, וכך אנחנו נשארים עם היחידים שלגביהם יש עדויות שזרקו אבנים על חיילי צה"ל – פלסטינים, והפרובוקטורים המסתערבים של יחידת מצדה.

  18. אסתי הגיב:

    בהפגנת שלום בה לא רק שלא היו זריקות אבנים ואלימות אלא גם לא נשמעו צעקות רמות מדי, אני יכולה להעיד על אלימות המשטרה ומג,ב לגבי מפגינים מהשמאל, בעיקר כשההפגנה נעשית שומו שמיים יחד עם פלסטינאים.
    ואני יכולה לחזור ולהגיד, היד קלה מאוד על ההדק כשמול המשטרה עומדים אנשי שלום עכשיו + פלסטינאים וכשמה שקרוי "כוחות הבטחון" רואים שיש בה (בהפגנה) כמות גדולה של אנשים והיא נחושה והיא מאורגנת ומסודרת. ברגעים כאלו יעשה הכל כדי לפוצץ את העניין. גם גז מדמיע, גם כדורי גומי, גם אלות. ואני לא מדברת על הסוסים שאיתם עולים על הקהל…

    ממש דמיון אדיר בין התנהלות הפגנות השמאל להתנהלות השתוללות הימין וכמובן דמיון אדיר בטיפול המשטרה במקרים האלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s