הטעות כמשחק באש

ש"י עגנון. תשובה ניצחת

כאשר הסופר ש"י עגנון התאשפז בבית החולים "הדסה" בירושלים לאחר אירוע מוחי, דוד בן גוריון התעקש לבקרו. הרב יעקב רקובסקי, המשמש מזה יובל שנים כרב המרכזים הרפואיים "הדסה עין כרם" ו"הדסה הר הצופים", נתבקש להיות נוכח בחדר כדי שתתנהל שיחה נעימה.

"כעסתי על בן גוריון שבאותה תקופה דיבר בכנסת נגד דוד המלך", מספר הרב רקובסקי בראיון שהתקיים עמו בשבוע שעבר בשבועון החרדי "משפחה". "ליד מיטתו של עגנון שאלתיו כיצד הוא אומר שדוד חטא, כשחז"ל אומרים 'כל האומר דוד חטא, אינו אלא טועה'. בן גוריון אמר בהתרסה, 'בסדר, אז אני מעדיף להיות טועה'. ראיתי איך פניו של עגנון מאדימות כאש מרוב כעס, הוא הביט בי בתחנונים וסימן לי בידו כמי שאומר: 'תענה לו תשובה ניצחת'.

"פניתי אל בן גוריון ואמרתי לו, 'אנחנו נמצאים כאן בבית החולים. תאר לעצמך שרופא מנתח מוח יטעה טעות קטנה של מילימטר אחד. הוא ישלח את המנותח ישר לבית הקברות. הרי אתה ראש הממשלה ושר הביטחון, האם תסכים להוביל את הצבא למלחמה בטעות? ואת המדינה ואת העם? כאשר חז"ל אומרים 'אינו אלא טועה', אתה צריך לדעת שטעות כזאת היא סילוף ופגיעה בקודשי ישראל. זהו משחק באש, לא פחות מטעות מדינית או צבאית'.

"פניו הכועסות של עגנון השתנו. שמחה נסכה על פניו ועיניו צהלו", מספר הרב רקובסקי. "מכאן ואילך חדל בן גוריון לדבר כליל על הנושא שהרגיז את שומעיו"…

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בּשֵם אוֹמְרם. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על הטעות כמשחק באש

  1. גולדלבט משה הגיב:

    מעניין כיצד מסבירים חז"ל את פרשת אוריה החיתי
    להשקפתי החילונית לומר שדוד לא חטא משמעו להםסיד את ההיבט המוסרי של הסיפור

  2. קורינה הגיב:

    "בשנת 1963 פרסמה אישה בשם הדסה מור ספר בשם "דרכים לוהטות" שבו פירטה את יחסיה עם דיין. מור הייתה אשתו של דב ירמיה, סגן אלוף בצה"ל וידיד נעוריו של דיין עוד מימי נהלל. הבעל הנבגד פנה אל בן-גוריון בדרישה שינקוט צעדים כנגד דיין, ונענה שאף דוד המלך נשאר בתפקיד מלך ישראל לאחר שנחשפה פרשת האהבים עם בת שבע – -"
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F

  3. תומר הגיב:

    אבל תמיד מדהימה אותי הנכונות להלבין את חטאיו של דוד, כאשר המקרא עושה כל מאמץ לדאוג שאף אדם שמוזכר בו לא יהיה מושלם. כי מושלם יש רק אחד, והוא אינו אדם.

    והנה, הרי אחרי שנתן הנביא מוכיח את דוד המלך, אנו מוצאים את הפסוק הבא:
    "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-נָתָן, חָטָאתִי לַה'"
    (שמואל ב', י"ב, י"ג)
    שוב, כדי שלא יהיה ספק: "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-נָתָן, חָטָאתִי לַה'"
    מה יותר ברור מזה?

    וחז"ל, הם אומרים הרבה דברים. אבל הנה עוד אמירה שלהם שראוי להזכיר:
    "אין מקרא יוצא מידי פשוטו".

  4. אזרח. הגיב:

    דוד לקח את בת שבע לפני הזמן שנקבע משמים.אוריה החיתי היה חייב מיתה, מכיוון שמרד במלכות,ובכלל ,אוריה כתב גט לאישתו לפני המלחמה, כך שאין כאן מקרה בו דוד בא על אשת איש.למעשה,לפי תורת הקבלה,הגורל של אוריה החיתי היה שאוריה יפול בקרב.הגיעה שעתו,ודוד היה רק השליח שדחף אותו לגורל שנקבע לו מראש .
    מבחינה הלכתית,חז"ל מפרשים זאת כך:
    לפי פשט הפסוקים המספרים על מעשה דוד ובת שבע, נראה כי דוד בא על אשת איש . אשתו של אוריה החיתי. חז"ל מבארים, שכל מי שהיה יוצא למלחמות בית דוד, היה כותב לאשתו, מראש, גט על תנאי. שאם הוא ימות ,היא מגורשת למפרע ,משעת נתינת הגט. כך שיוצא, שהלכתית ,דוד המלך לא בא על אשת איש .שמכיוון שאוריה החיתי מת, למפרע, התברר שדוד לא בא על אשת איש.עד כאן הלכתית.
    אבל קשה להבין זאת מוסרית.אז איך מפרשים חז"ל ?
    לדעת חז"ל,גם מבחינה מוסרית לא היה במעשים אלו שום חטא .הזוהר הקדוש (ח"ב קז:) מבאר, כי למעשה דוד המלך לא עשה את מעשהו מצד התאווה שהייתה לו. שכן על דוד המלך נאמר: "וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי" (תהלים קט, כב). וביארו חז"ל, כי משמעות פסוק זה היא, שדוד ביטל את יצר הרע, וליבו היה בלי יצר הרע. אבל דוד המלך חטא בכוונה, כדי שכל האנשים הצריכים לחזור בתשובה לא יתייאשו, באומרם, דוד המלך חטא וחזר בתשובה, והקב"ה מחל לו. כל שכן שה' ימחל לנו, אם נחזור בתשובה.בגמרא כתוב:"אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה…דִּכְתִיב, "וְלִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי"…אֶלָּא, לָמָּה עָשׂאוּ? לוֹמַר לָךָ, שֶׁאִם חָטָא יָחִיד (אדם מסוים), אוֹמְרִים לוֹ, לֵךְ אֵצֶל יָחִיד (דוד המלך) שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. אַף אַתָּה , עֲשֵׂה תְּשׁוּבָה" (ע"ז, ה.).
    ובמסכת סנהדרין מובא הסבר בכיוון דומה. שם נאמר, כי ה' אמר לדוד שאין אומרים בתפלה "אלוהי דוד", כמו שאומרים "אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב", כיוון שאת האבות, ה' ניסה, ואותו, ה' לא ניסה. ביקש דוד מה' שינסה גם אותו, וה' אמר לו מראש כי הוא ינסה אותו בענייני ערווה, והוא לא יעמוד בניסיון. ואחר כך אמר דוד לקב"ה שהוא חטא, רק כדי שלא לבייש כביכול את הקב"ה, שאמר לו שהוא יצליח להחטיא אותו."דרש רבא…"למען תצדק בדברך, תזכה בשפטך". אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא:" גליא וידיעא קמך, דאי בעיא למכפייה ליצרי, הוה כייפינא. אלא, אמינא דלא לימרו ,עבדא זכי למריה" (סנהדרין קז.).אמר דוד לפני הקב"ה: גלוי וידוע לפניך ,שאם הייתי רוצה לכפות את יצרי, הייתי כופה אותו. אלא אמרתי, שלא יאמרו: העבד ניצח את אדונו.לפי מאמרי חז"ל אלו, משמע שגם מבחינה מוסרית לא היה לדוד כל חטא.
    פוליטיקאי הלומד את התנ"ך, בדרך כלל ינתח את סיפורי התנ"ך בעין פוליטית. הוא יחפש מה היה האינטרס של כל אחד מהדמויות ,במעשיו ובמחדליו. לעומתו, פילוסוף שילמד את אותם סיפורים ,ייתן פרשנות פילוסופית לאותו מעשה. אדם שהוא בעל תאוות ,וכל ימיו רודף אחריהם לממשם, ייתן פרשנות מסוימת לסיפורים הקשורים בחטאי עריות. ואילו אדם שהוא פרוש לגמרי מתאוות ,וכל מעשיו הם מלאי משמעות ותוכן, ייתן פרשנות אחרת לגמרי לאותם מעשים.
    לכן,כאשר לומדים את סיפורי התנ"ך, אנו למעשה לומדים את עצמנו באותם סיפורים. שכן באופן טבעי, תוך כדי הלימוד, אנו חושבים על עצמנו. אם אנו היינו עושים את אותם מעשים עליהם אנו קוראים, ובאיזו צורה.הדבר בולט במיוחד כאשר לומדים את מגילת שיר השירים, בה נמצאים פסוקים עם בטויי אהבה עזים. אדם המנותק מאמונת חכמים, וכל ימיו רודף אחרי תאוות, יראה בשיר זה דברים מאוד מסוימים. ואילו חז"ל ,יפרשו את אותו שיר במשמעות אחרת לגמרי. ולכן נראה ,שכאשר חז"ל באו לעסוק בדברי אבותיהם ,למדו את התורה דרך האישיות שלהם. וחז"ל ידעו שאין כל הסתברות שהם (חז"ל) יכשלו בחטאים פשוטים שכאלו. וכל שכן החכמים בדורות הקודמים להם. ולכן הם פרשו את הדברים באופן שהם פרשו.

    אפשר לקבל,או לא לקבל.אבל זה מה שהמגיב הראשון רצה לדעת.כיצד מסבירים חז"ל את פרשת אוריה החיתי .

    • איציק הגיב:

      אזרח, עליך נאמר בא לתקן ונמצא מקלקל…
      כי כדי לבאר את דברי חז"ל צריך ראשית ליישר את דעת הקורא בהנחות קודמות: כיצד יש להתייחס למדרשי חז"ל, מהו היחס הנכון שיש לייחס לביטויים שונים בתנ"ך, והחשוב מכל, הבנת יחסי הגומלין שבין תורה שבכתב לתורה שבעל פה.
      כל זמן שאתה מדבר לאנשים שלא 'זורמים' איתך בהנחות אלו – כל דבר שתפלוט מקלדתך יהא לך לרועץ.
      וחבל.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s