שופטי בג"ץ בביקורת חריפה על הרב הראשי יונה מצגר: התנהגותו קלוקלת ופסולה ציבורית

שופטי בג"ץ דחו אתמול את עתירתה של עמותת אומ"ץ למנוע מהרב הראשי יונה מצגר מלשמש כדיין בבית הדין הרבני הגדול בשל מעורבותו בפרשת המלונות. השופטים: "התנהגותו של הרב מצגר אינה פלילית, אך היא קלוקלת ופסולה מן הבחינה הציבורית" * היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, היה צריך להעמיד את הרב מצגר לדין משמעתי

 

הרב מצגר. תשובות סותרות, מתחמקות ורצופות התפתלויות (צילום: יח"צ)

הרב יונה מצגר ימשיך לכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול – כך קבעו אתמול שופטי בג"ץ אדמונד לוי, אליקים רובינשטיין ויורם דנציגר. בכך דחה בג"ץ את עתירתה של עמותת "אומץ" להפסקת כהונתו של הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, כדיין בבית הדין הרבני הגדול. השופטים קבעו כי "לא נפל פגם מהותי באופן ניהולו של ההליך בעניינו של הרב מצגר… הוועדה סברה כי דבר אינו מונע ממצגר לשפוט אחרים, ללמדם מוסר ונורמות התנהגות ראויות, ולצפות כי הכרעותיו יזכו לאמונם של המתדיינים ולאמון הציבור בכלל. זהו המנדט שניתן לה, וזוהי תוצאתה של ההחלטה להפקיד בידיה את כוח ההכרעה".

עם זאת, השופטים ביקרו בחריפות את התנהלותו של הרב מצגר בפרשיות המיוחסות לו. השופט לוי קבע כי "היבטים מרכזיים בגרסה שהציג הרב מצגר אינם יכולים לעמוד מול חומר הראיות המוצק שפרשׂ היועץ מזוז. חלק מן ההסברים שנמסרו מפיו של הרב ובשמו נראים בעיני, על פניהם, תמוהים ואף מופרכים". לדבריו, התנהגותו של הרב מצגר "אף אם אינה עולה כדי עשייה פלילית, היא קלוקלת ופסולה מן הבחינה הציבורית".

כזכור, הרב מצגר נבחר לתפקידו כרב הראשי באפריל 2003. הוא מונה לכהונת דיין בבית הדין הרבני הגדול, ואלמלא תוקן ב-2008 חוק הרבנות הראשית בעקבות הפרשה שבה נחשד, הוא היה מכהן היום גם כנשיאו של בית הדין הגדול חרף עננת החשדות נגדו בשלל פרשיות. ב-2005 נפתחה נגד הרב מצגר חקירה פלילית, בחשד כי שהותו עם בני משפחתו בחופשות החגים במלון "מצודת דוד" בירושלים על חשבון המדינה היתה בניגוד לחוק. המדינה מימנה כנהוג הוצאות שכר דירה של הרב מצגר בירושלים מתוך הכרה בכך שתפקידו יחייבו לשהות בבירה עם בני משפחתו בפסח ובסוכות. אך הוא העדיף לחגוג את החגים בבית המלון המפואר "מצודת דוד", וציפה שהמדינה תשלם גם על שהותו במלון וכך תשא בכפל הוצאות עבור מגוריו בבירה. בניגוד לרב, שבהוצאות האירוח שלו התבקשה המדינה לשאת, על שהייתם ב"מצודת דוד" של רעייתו וילדיו היה עליו לממן בעצמו. אך התברר שהמלון גבה מהמשפחה עבור אירוחם בחגי הסוכות והפסח ב-2004, בתנאי פנסיון מלא, תשלום נמוך במיוחד שלא עלה בקנה אחד עם תעריפיו המקובלים. המלון אף איפשר למצגר לשלם את חובו באיחור ניכר מהמקובל.

כשר אבל מסריח

במקרה נוסף התעקש הרב מצגר לחגוג את חג הפסח במלון, למרות שהדירה שהשכירה עבורו המדינה היתה פנויה חודש מראש. להגנתו טען כי לא עמד לרשותו די זמן לצורך הכשרתה של הדירה לפסח. בפועל, ערך בדירה את קבלת הפנים המסורתית לפסח, באירוח בן כשלוש שעות בו הגיש לאורחיו דברי מאכל ומשקה. "קשה מאוד להלום את ההסברים שניתנו", אפיין השופט רובינשטיין את הסבריו של הרב מצגר לפרשה. "ועוד קשה גם למהדר בהלכות פסח להלום, כי לא ניתן היה להשתמש בדירה בפסח לאחר שהיתה פנויה חודש ימים מראש, והיה צורך איפוא לילך למלון".

משנשאל הרב מצגר על כל אלה בחקירותיו, היו תשובותיו סותרות, מתחמקות ורצופות התפתלויות – אפיינו שופטי בג"ץ. הוא הטיל את האחריות על עוזריו, שלטענתו טיפלו בכל הסוגיות ללא מעורבותו. בסופה של החקירה, היועץ מזוז קבע שאין די ראיות להרשעה בפלילים של הרב מצגר, אך בדו"ח ציבורי חריף שפירסם המליץ לשר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, כמי שיושב בראש ועדת המינויים לדיינים, לכנס את הוועדה לדון בהמשך כהונתו של הרב מצגר כדיין. אמנם בין חברי הוועדה היו מי שסברו שמעשים מסויימים של הרב מצגר אף אם הם לא פליליים הרי שהם "חרגו מהראוי" (כך סבר השר פרידמן ולדעתו הצטרף עו"ד שמואליאן). אולם רוב חברי הוועדה החליטו להמשיך את כהונתו של הרב מצגר כדיין.

בתגובה עתרה עמותת אומ"ץ לבג"ץ בדרישה להפסקת כהונתו של הרב מצגר, בין השאר בטענה כי "החלטת הוועדה שלא להדיח את מצגר פוגעת באמון הציבור בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים", שכן "מצגר הוכיח, במעשיו, שהוא רודף כבוד ונטול כל רגישות לטוהר המידות ולהיותו דמות הצריכה לשמש מופת לציבור. לכן פסול הוא מכהונה בכל מישרה שיפוטית". היועץ מזוז השיב אז לעתירה כי הראוי להפסיק את כהונתו של הרב מצגר לאור אופיו ומהותו של תפקיד הדיין ונורמות ההתנהגות המצופות ממנו. לטענת מזוז לבג"ץ, גם בנושאים אחרים מתעוררים סימני שאלה רבים באשר להתאמתו של הרב מצגר לכהן בתפקיד רב ראשי ודיין בבית הדין הגדול.

עם זאת, מזוז הודה כי על פי החוק הסמכות להחליט על הפסקת כהונתו של הרב מצגר ניתנה לוועדה לבחירת דיינים, ומאחר שזו לא קיבלה את עמדתו ולא החליטה על הפסקת כהונתו – הרי שהוא איננו סבור כי על בג"ץ להתערב בהחלטה. מה גם שלוועדה שיקול דעת נרחב הנובע מהרכבה של הוועדה הכוללת את נציגי הכנסת, הרבנות וביה"ד הגדול, וגם שני נציגים מלשכת עורכי הדין. וכך נותרה אומ"ץ בודדה במערכה.

איפה זלמן הצנוע

השופט לוי נזכר בנוסטלגיה למנהיגי ציבור בעבר שאינם עוד במחיצתנו. "עודי נדרש לעובדותיה המצערות של הפרשה ובעיני רוחי עלו, כמו מאליהן, דמויותיהם של פרנסי ציבור שלימים עברו ובהם, דרך משל, שר החינוך לשעבר, זלמן ארן, שהיה ידוע בצניעותו המופלגת וביושר התנהלותו. סופר עליו שאם נדרש ללון בתל אביב, הוא מעולם לא לן בבית מלון. לאחר שובו לממשלה, כבר הפך מלון 'דן' לאכסניה של האח"מים. אבל ארן היה מאוהב בקיטון הדל ובמיטת הסוכנות העלובה שלא עלו פרוטה לאיש, שעמדו לרשותו מימי קדם בבית פעילי ההסתדרות הסמוך לבית הוועד הפועל. בימינו, גם פשוטי עם היו בורחים משם, אפילו אם היו משלמים להם. דומה כי כך נוהג שליח הציבור, שגדולתו אינה בתואר המשרה או בהידור הנלווה לה, כאז כן היום, כי אם באישיותו ובאופן בו בוחר הוא לנהל את אורחותיו".

גם החלטת היועץ מזוז שלא להגיש נגד הרב מצגר כתב אישום נידונה ברותחין על ידי השופט לוי. לדעתו, היה על מזוז להעמיד את מצגר לדין משמעתי. "גרסת הרב מצגר מתקשה הייתה לצלוח את מבחנה של חקירה נגדית, לוּ הועמדה למבחן כזה… אינני שותף כלל ועיקר לעמדתו של היועץ ולפיה בעייתי הוא להעמיד אדם לדין משמעתי מקום בו עומד הוא בראש המערכת שבה נהוגים כללי המשמעת". לו הוגש כתב אישום, לדעת השופט לוי, "אפשר בהחלט שהתמונה העובדתית שהיה בכוחה של ערכאה שיפוטית לשרטט, הייתה שונה מזו שעליה הסתמכה ועדת המינויים. אפשר שיסודותיה היו מוצקים יותר וירידתה לפרטים – מדויקת יותר. אפשר שבעקבות כך הייתה המסקנה המצטיירת, והיא פרי עיון מדוקדק בעצים לעצמם וביער כולו כאחד, הייתה שונה".

השופט רובינשטיין הצטרף אמנם לפסיקתו של השופט לוי, אך תמה יחד עם השופט דנציגר על שהוועדה לא נימקה עד היום את החלטתה. "גם אם דיוני הוועדה חסויים, ברי כי ישנם סוגי החלטות המחייבים הנמקה פומבית, מטעמים ציבוריים ולאור השמש המחטא. בהיעדר הנמקה, אין זה נהיר אם שאלה הוועדה את עצמה מה השלכות החלטתה כלפי אמון הציבור; האם נתנה דעתה לתכונות הנדרשות מדיין, מדין תורה, ומכוח ההלכה והמשפט העברי… היתכן כי יובאו לפני הוועדה דברים כדרבנות על פרשת הדירה, על כל היבטיה והסתעפויותיה, והחלטת רוב הוועדה לא תידרש לכך? חוששני, בסופו של יום, כי דעת הרוב עשתה מלאכתה כמי שכפאה שד, כמי שמבקש לנער מעליו מטרד – כאומרת, הניחו לי, על מה ולמה קפץ עלי רוגזו של היועץ המשפטי לממשלה". לדעת רובינשטיין, "יתכן כי אילו נימקה הוועדה את דבריה היינו מוצאים בהכרעתה הפקת לקחים והנחיות לעתיד, כדי להסיר מכשול, וזאת גם אם ההכרעה היתה שאין מקום להעברת הרב מדיינותו; 'אם בארזים נפלה שלהבת…' ".

פורסם לראשונה כידיעה בעיתון "מקור ראשון", 6.2.09, י"ב בשבט תשס"ט, עמ' 16

לקריאת פסק הדין

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפט שדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על שופטי בג"ץ בביקורת חריפה על הרב הראשי יונה מצגר: התנהגותו קלוקלת ופסולה ציבורית

  1. צבי הגיב:

    אם יונה מצגר עודנו מאמין בעקרונות אתיים בסיסיים, אם יש בליבו מקום לערכי דת ומוסר, אם הציבור חשוב לו – עליו לגשת ללא דיחויללשכתו, לארוז את חפציו ולהתפטר ממשרתו. בכך הוא ימנע ביזוי של מוסד הרבנות הראשית, ביזוי של הרבים שנפשם נקעה ממעשים פסולים של ראשי המדינה, ושהדת והרבנות הראשית יקרה לליבם.
    פסק הדין דאתמול הינו, למעשה, כתב הרשעה חמור כלפי מצגר. הוא איננו יכול לכהן כרב ראשי עם קביעות כה חמורות בדבר אופיו האישי

  2. יוסי הגיב:

    כדאי אולי להוסיף רקע:
    בעבר, בעת שכיהן כרב אחת השכונות בתל אביב, הוגשו נגד מצגר תלונות על התנהגות לא נאותה בחתונות, איחורים, דבל בוקינג של חופות ושאר מעשים שאדם מן היישוב יסור מהם.
    האיש הועמד לדין משמעתי (ולצורך כך, אגב, שכר את עו"ד ליבאי שייצג אותו גם בהליך הנוכחי).
    אחד הדיינים בבית הדין, אולי אב בית הדין, היה הרב בקשי דורון.
    התנהגותו של מצגר בבית הדין הייתה בעייתית (אם אני לא טועה הוא שמר על זכות השתיקה).
    בכל אופן, סוכם על עיסקה שבמסגרתה התיק ייסגר, ומצגר מצידו הבטיח שבעתיד לא יציג את מועמדותו לרב הראשי של תל אביב יפו.

    מצגר עמד בדיבורו בדרך מקורית: הוא הציג את מועמדותו לרב הראשי – לא של תל אביב, אלא של המדינה כולה.
    הרב בקשי דורון, שכאמור מכיר את הקליינט הזה מההליך המשמעתי בעבר, אמר שבחירת מצגר לרב הראשי היא חילול השם.

    ועוד לא דיברנו על סיפורים עקשניים אחרים שכבשו בעבר את התקשורת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s