סוף עידן חותמת הגומי?

במהלך שנתיים בלבד הביא שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן לרפורמות חשובות במערכת המשפט, כששם לו למטרה לטפל בעומס הבלתי נסבל בבתי המשפט, בקריסת מערכת ההוצאה לפועל ובירידה ברמת אמון הציבור. הציבור מחזיר לו אמון

בשנתיים האחרונות היינו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים מצד מי ששימש כ'שומר החומות' של מערכת המשפט להשבת אמון הציבור בה ולשיפור מעמדה בעיני הציבור הרחב. בחודש האחרון לכהונתו של שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, התבשרנו שנרשמה עלייה ברמת אמון הציבור כלפי מערכת המשפט בישראל, לראשונה מזה חמש שנים.

בסקר הרב-שנתי לבדיקת ביצועי המגזר הציבורי, שערכו פרופ' ערן ויגודה-גדות מאוניברסיטת חיפה וד"ר שלמה מזרחי מאוניברסיטת בן-גוריון, השתתפו השנה 561 משתתפים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הסקר בדק את רמת שביעות הרצון ואת רמת האמון של התושבים במגזר הציבורי. מהממצאים עולה כי מערכת המשפט זוכה לרמת אמון ממוצעת של 3.05 (מתוך 5), לעומת רמת אמון של 2.77 בשנה שעברה. למרות העלייה הגבוהה ועצירת מגמת הירידה, רמת האמון עדיין רחוקה מרמת השיא שנרשמה ב-2001 – אז נערך לראשונה הסקר – ועמדה על 3.24. עם זאת, שביעות הרצון ממערכת המשפט יציבה ואף יורדת מעט והיא נמצאת ברמה ממוצעת של 2.67, לעומת 2.7 בשנה שעברה.

הנבדקים אף נשאלו לגבי רמת האמון של המוסדות המרכיבים את מערכת המשפט ומתברר שהמערכת ככלל זוכה לאמון רב יותר מאשר כל מוסד בנפרד: בית המשפט העליון נהנה מרמת אמון בינונית של 3.02, ואחריו הערכאות הנמוכות יותר, הזוכות לרמת אמון של 2.91. רמת האמון של הציבור ביועץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה נמוכה עוד יותר, ונמצאת ברמות של 2.83 ו-2.82 בהתאמה.

אל מול המדדים של בתי המשפט והמערכת כולה, השופטים נהנים מרמת אמון גבוהה יותר של 3.18, כשגם כאן יש עלייה לעומת השנה שעברה – 3.12. גם במקרה זה השופטים עדיין רחוקים מרמת האמון הגבוהה ביותר שנרשמה ב-2001, אז נהנו מרמת אמון של 3.55.

הכול הפיך

"ייתכן שהמאבק המתוקשר על פניה של מערכת המשפט בישראל בין השר פרידמן לחלק מקהילת המשפט בארץ מביא דווקא לעלייה ברמת האמון", מסביר פרופ' ויגודה-גדות. "מאבק רציני זה על דמותה של מערכת המשפט ועל הרפורמות הדרושות בה מביאים לידיעת הציבור יוזמות ורעיונות לתיקון ומחדירים מימד של רצון לשינוי בכיוון זה או אחר. עם זאת, העלייה באמון לא באה לידי ביטוי בשביעות רצון גבוהה יותר מהשירותים שמערכת המשפט מספקת לציבור, והם נותרים יציבים ברמה בינונית עד נמוכה גם השנה. לכן, יתכן שהעלייה באמון היא תוצאה של ציפיות מקדימות של הציבור להצלחת השינויים המתוכננים, בבחינת מתן אשראי מוקדם על רפורמות שבדרך", הוא מסביר.

את העלייה בהשבת רמת אמון הציבור במערכת המשפט ניתן לזקוף גם לעבודתו הסיזיפית וכפויית הטובה של שר משפטים רפורמיסט, איכפתי ומעורה, שככל הנראה יפנה את כיסאו בשבועות הקרובים. אפשר רק לראות לאיזה שפל חסר תקדים צללו תדמיתה של מערכת המשפט והאמון שהציבור נתן בה בתקופת כהונתם של שרי משפטים קודמים, שהתנהלו בצלו של הנשיא אהרן ברק. מחקר שהתנהל באוניברסיטת חיפה בראשות פרופ' אריה רטנר, ראש המכון לחקר פשיעה, משפט וחברה, דיווח ש-56 אחוזים מהמשיבים בשנת 2000 אמרו שיש להם אמון רב בבתי המשפט, לעומת 33 אחוזים בלבד ב-2007. סקר אחר העלה שכאשר מונה ברק ב-1995 עמד שיעור האמון הציבורי בבית המשפט העליון על 85 אחוזים, ואילו בלכתו של ברק 27 אחוזים בלבד הביעו אמון מלא במעוז המערכת המשפטית (ד"ר מינה צמח, 'ידיעות אחרונות', 1.9.06).

למרות שהשר פרידמן הצליח רק בחלק מהיעדים שהציב לעצמו עם כניסתו לתפקיד, הוא השפיע בצורה מכרעת על דמותה המשפטית של ישראל בעשורים הבאים. בכל הרפורמות שהוביל בשנתיים האחרונות הושם דגש על הבעיות המרכזיות במערכת: העומס הבלתי נסבל בבתי המשפט, קריסת מערכת ההוצאה לפועל והירידה ברמת אמון הציבור. השר פרידמן חיזק את בתי משפט השלום והמחוזי, בהם מתנהלים מרבית המשפטים. הוא מינה 70 שופטים חדשים ב-2007, והוסיף תקנים חדשים למינוי של 85 שופטים בשנים הקרובות. הוא שהקים את בית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקווה להקלת העומס במרכז הארץ, ניתק את מערכת ההוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט וחולל רפורמה בהוצאה לפועל, מינה עורכי דין פרטיים לשפיטה והרחיב את הליך הבוררות. 'חוק הקדנציות' הנזקף לזכותו שידרג ונתן עצמאות פנים-מערכתית לבתי משפט השלום והמחוזי. הוא אף העלה את רף התביעה בבתי המשפט לתביעות קטנות ל-30 אלף שקל, מה שיקל על העומס בבתי משפט השלום.

כל השינויים הללו הונהגו במהלך שנתיים בלבד, מה שתרם באופן טבעי להחזרת אמון הציבור במערכת המשפט. האמון הזה רק ילך ויגדל בשנים הקרובות, בתנאי שמחליפו של פרידמן לא יחזיר אותנו לעידן השר המשמש חותמת גומי לגחמות ברוני המערכת המשפטית.

פורסם לראשונה במוסף "יומן" של העיתון "מקור ראשון", 6.2.09, י"ב בשבט תשס"ט

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טחנות הצדק. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s