בחירות, חקירות והדלפות

הדלפת פרטי החקירה נגד אביגדור ליברמן אולי לא תרמה לשמו הטוב של יו"ר מפלגת 'ישראל ביתנו', אבל היא בהחלט הוסיפה לו קולות מחאה. בפרקליטות שוב מסרבים לחקור את ההדלפות החדשות, בניגוד לצורך במערכת בחירות דמוקרטית תקינה וחופשית מהתערבות המשטרה והפרקליטות

את עלייתה המטאורית של מפלגת 'ישראל ביתנו' בבחירות השבוע למפלגה השלישית בגודלה ניתן לזקוף גם לזכותם של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז ופרקליט המדינה משה לדור. לאו דווקא בשל מעצרם המתוקשר של כל מקורביו דווקא לקראת הבחירות, אלא בעיקר על ש"ניאותו בטובם" להימנע מלחקור את ההדלפות שזרמו לתקשורת מחדרי החקירות הסודיות שנערכו לאביגדור ליברמן לקראת הבחירות השבוע.

ההדלפות מהמשטרה והפרקליטות לתקשורת הולכות ומתרבות לאחרונה עד שהפכו לנגע של ממש. "פרטים מוכמנים מחדרי חקירות נמסרים במהדורות הערב", אפיין לאחרונה השופט אדמונד לוי. "ראיות, שמקומן בתיקי חקירה, נחשפות בידי כתבים בשמם של 'מקורות יודעי דבר'… נגע זה, שפשה במקומותינו בפרט באחרונה… אפשר כי מוקדם, מוקדם מדי השלימו עימו הגורמים הממונים על אכיפת החוק".

לדור ומזוז מודעים לבעייתיות הרבה הכרוכה בתופעת הפרסומים מחדרי החקירות. לאחרונה מינה מזוז צוות משותף לפרקליטות ולמשטרה לבדיקת תופעת ההדלפות. הצוות בחן את נהלי העבודה בשני הגופים והצביע על נקיטת אמצעים שונים לצמצום הסיכון לדליפת מידע מתוך החקירות, בעיקר בתחום אבטחת המידע וצמצום מעגל הנגישות לחומרי החקירה. אך מתשובתו של רז נזרי, עוזרו הבכיר של היועץ מזוז, מהשבוע שעבר לליברמן מצטיירת תחושה שבעצם הקמת הצוות והמלצותיו, היועץ המשפטי רואה את עצמו פטור מלפתוח בדיעבד בחקירת המקורות הנגישים למידע שהודלף מחדרי החקירות.

במרץ 2008 עתר ליברמן לבג"ץ נגד פרקליט המדינה לדור בבקשה לפתוח חקירה פלילית נגד חוקרי המשטרה, לאחר שחומרי חקירה סודיים מחקירותיו הודלפו לתקשורת. מבלי שערך בדיקה מקדמית החליט לדור שלא לפתוח חקירה, למרות שסבר כי הדלפת חומרי החקירה מהווה פגיעה קשה ביכולת להגיע לחקר האמת ויש בה השפעה שלילית על הנחקר. בתשובה לבג"ץ טען לדור שתי טענות עיקריות: ראשית, "קיים קושי אינהרנטי גדול בחקירת פרסום מידע מחקירות, אשר נובע מכך שבדרך כלל מדובר במידע אליו היה חשוף מספר רב של גורמים הן במשטרה ולעתים גם בפרקליטות, והן בצוות ההגנה ובסביבתו הקרובה של החשוד". שנית, "בחקירת הדלפות נדרשת מידה רבה של זהירות. רגישותה ומורכבותה היא בצורך לחקור את גורמי התקשורת המעורבים והמעגל הרחב של מי שהמידע עמד בפניהם בשלב כלשהו, והכול תוך פגיעה אפשרית בעקרונות חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת".

פרקליטו של ליברמן, עו"ד ירון קוסטליץ ממשרד ד"ר יעקב וינרוט, עמד על שתי רגליו האחוריות וטען שמדובר בחומרי חקירה 'מוכמנים', כאלה שלא הגיעו מעולם לצוות ההגנה של ליברמן, כך שוודאי לא דלפו מהם לתקשורת. באשר לטענה השנייה, הרי שחקירה יעילה של ההדלפות לא מחייבת את חקירתו של העיתונאי. ניתן לחקור בראש ובראשונה את אנשי המשטרה שנחשפו למסמך, מבלי לחקור את העיתונאי. מה גם שעקרונות 'חופש העיתונות' ו'החיסיון העיתונאי' לא עומדים כחומת מגן בפני עבירות פליליות, והעיתונאי מחוייב לגלות את זהות מקורותיו אם מדובר בגילוי חיוני של פשעים.

בדיון טעון שנערך בבג"ץ בנובמבר אשתקד הודתה הפרקליטות שהודלף מידע מחקירתו של ליברמן במשטרה, והודתה גם בקושי של "מכת הדלפות", כהגדרתה, שהיא מחפשת לו פתרון מערכתי. לבסוף, לדור נכנע. בארבעה בינואר האחרון פתחה מח"ש בחקירת התלונות נגד השוטרים המדליפים. אבל הוא נכנע רק לאחר שהשופטים אדמונד לוי, מרים נאור ויורם דנציגר הורו להעמיק את החקירה בדליפות מחקירתו של ליברמן. השופטים קבעו שאין חולק שפרטים מוכמנים מהחקירה הודלפו לתקשורת, ולפיכך על המדינה להעמיק את החקירה בנסיבות המקרה. במהלך הדיון העיר השופט לוי כי "תגובת המדינה שלא לחקור מביאה לתוצאה קשה, וכי אסור ששוטרים מדליפים יישנו בשקט בלילה. להדלפה יש תוצאה, יש לכך מחיר". בעקבות הערת השופט דנציגר שלא ייתכן שליברמן נחקר במשך זמן שיא של למעלה מ-10 שנים, וכשהוא מתלונן לאחרונה על הדלפה מחקירתו, הדבר לא נחקר – התנצלה עו"ד דנה בריקסמן כלפי ההגנה של ליברמן על הטחת הטענה שיתכן והחומר הודלף מפרקליטיו, משום שמדובר בסיכום חקירה שלא יכל להגיע לידיהם (שכן לא הוגש כתב אישום).

ליברמן טען בעתירתו כי המשטרה הדליפה חומרי חקירה סודיים לכלי התקשורת, וכי בפברואר השנה פורסמו שתי כתבות של יואב יצחק באתר Nfc, שבהן מצוטטים קטעים שלמים מתוך דיווח סודי של צוות החקירה בראשות שאול גולמן למפכ"ל המשטרה לשעבר, משה קראדי. בפרסום אחר, במוסף "הארץ" מינואר 2008, סיפרו גידי וייץ ואורי בלאו על חומרי החקירה נגד ליברמן שהגיעו לידיהם מהיחידה הארצית לחקירות הונאה.

לא עבר חודש מפתיחת החקירה במח"ש נגד מדליפיו של ליברמן, ובשלושה בפברואר הטיח ליברמן שוב ביועץ מזוז ובמפכ"ל המשטרה, דודי כהן, ש"כאשר המדובר בי ובמפלגתי אין דין ואין דיין, ומכת ההדלפות נמשכת". את ליברמן קומם הפרסום בערוץ 10 ב-30 לינואר, לפיו גורם במשטרה אומר כי בתוך חודשיים תמליץ המשטרה על הגשת כתב אישום נגדו, בעוד שרק שבוע קודם לפרסום מסר היועץ מזוז לבג"ץ כי "לא ניתן להעריך מתי תסתיים החקירה". "מקנן בלבי חשש כבד", כתב ליברמן למזוז וכהן, "כי ההדלפות נעשות בימים אלו של ערב בחירות מתוך כוונה ואינטרס פוליטי של פגיעה בי ובמפלגתי".

אולם כעבור יומיים הסביר מזוז פעם נוספת מדוע אין לחקור את ההדלפות. "לצערנו תופעה זו אינה נחלתה של חקירת 'פרשת ליברמן' בלבד, ואנו נתקלים בה גם בחקירת פרשות ציבוריות אחרות", השיב רז נזרי, עוזרו הבכיר של היועץ מזוז. באשר לבקשת ליברמן כי תיפתח חקירת הפרסום בערוץ 10, חזרו ונטענו אותן שתי הטענות המוכרות, אלה שכאמור נידחו על ידי שופטי בג"ץ שהורו על פתיחת חקירת מח"ש.

החלטת היועץ מזוז שלא לפתוח בחקירת הפרסום בערוץ 10 יותר מתמוהה, הן לאור העובדה שכאמור המדינה כבר התנצלה כלפי ההגנה של ליברמן במקרים של הדלפות ל'הארץ' ו-Nfc, וחוזרת כעת על הטעות שלה פעם נוספת, והן בשל סוג ההדלפות הדומה למדי בין שלושת הפרסומים המצביעים מפורשות על מקור ההדלפה ממסדרונות המשטרה.

קיים אמנם קושי לחקור מקרה שבו מספר רב של חשודים אפשריים, כמספרם של מי שהיו חשופים למידע. מדובר בקביעה עובדתית שקשה לסתור והיא מתקבלת על הדעת. אבל לעובדה שהחקירה איננה פשוטה, אסור להרתיע מביצוע החקירה. "קשיי הוכחה אינם עילה להימנעות מחקירה", כבר קבע בזמנו השופט יעקב קדמי. והדבר תלוי במידת החומרה המיוחסת לעבירה. לרוב, עבירה חמורה נחקרת גם כשיש מספר רב של חשודים.

הטענה השנייה המועלית בתשובת מזוז בכלל לא מתקבלת על הדעת. שכן, כמעט בכל מקרה של הדלפה לא תתבצע חקירה כי הצורך בפגיעה בחופש העיתונות קיים ברוב ההדלפות המתבצעות דרך כלי התקשורת. אי אפשר להימנע מהתנגשות בין הערכים השונים הנפגעים כאן – חופש העיתונות מחד, והצורך בשמירה על חסיונה של חקירה פלילית, במניעת פגיעה בנאשם וכבודו, ובשיוויון כלפי החוק מצד הרשויות החוקרות, מאידך. דווקא במקרים בהם מדובר בהדלפות לקראת בחירות, כלפי מועמדים העומדים לבחירות, גוברים האינטרסים האחרים, על פני חופש העיתונות. יש לזכור כי לאינטרסים הרגילים מצטרף גם הצורך במערכת בחירות דמוקרטית תקינה וחופשית מהתערבות והתפרעות מצד הרשות המבצעת (המשטרה והפרקליטות), והיא מכריעה את הכף לטובת חקירת ההדלפות.

היה זה השופט אלפרד ויתקון שהצביע על "חובתם של עובדי ציבור, כולל אנשי צבא ומשטרה, שלא לגלות מידע סודי שהגיע אליהם עקב תפקידם. מאז ומתמיד ראיתי בה חובה אלמנטרית, שהפרתה פירושה מעילה באמון. מינהל תקין דורש יחסי אמון בין האזרח והשלטון ובין אנשי המנגנון לבין עצמם… כה יסודית היא חובה זו שאף 'זכות הציבור לדעת' אינה מצדיקה את ביטולה".

הרי גם היועץ המשפטי הודה בפני שופטי בג"ץ כי נגע ההדלפות הוא עבירה מספיק חמורה כדי שלא יזהרו בשמירה על החיסיון העיתונאי, במקרים שבהם הנפגע הוא אריאל שרון או השב"כ. העיתונאי ברוך קרא נחקר בפרשת הדלפת מסמכים מחקירתו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, והדבר הביא לחשיפת המדליפה – עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ', להעמדתה לדין פלילי ולהרשעתה. ב-1995 נחקר הפרשן אמנון אברמוביץ', בעניין הפרסום שאבישי רביב היה מקור של השב"כ והקוד המבצעי להפעלתו הוא 'שמפניה'.

ואילו במקרה של ליברמן נראה שהכול פרוץ והכול מותר. כך למשל, באותם הפרסומים ב-Nfc וב'הארץ' נטען כי ליברמן קיבל, לכאורה, שוחד מאנשי העסקים האוסטרים – מרטין שלאף ורוברט נוביקובסקי –  במסגרת הערבות הבנקאית שקיבלה מהם 'ישראל ביתנו' בבחירות 1999, בעוד שבפועל צוות החקירה הגיע למסקנה שאין הוכחות לעבירות שוחד ויש רק תמיהות על פעולות שבוצעו ומהותן עדיין "לוט בערפל", כהגדרת החוקרים. ההדלפות האלה אולי לא תורמות לתדמיתו התקשורתית ולשמו הטוב של ליברמן, אבל הן בהחלט תרמו להצבעת מחאה בעדו.

פורסם לראשונה בשינויים במוסף "יומן" של העיתון "מקור ראשון", 13.2.09, י"ט בשבט תשס"ט.
גילוי נאות: הכותב לא מכיר אישית את אביגדור ליברמן ומעולם לא הצביע למפלגת 'ישראל ביתנו'.
לקריאה נוספת, ראו רשימתי על החובה לחקור את ההדלפות מהחקירות של ראש הממשלה אהוד אולמרט: "על ראש החווקר בוער הכובע".

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טחנות הצדק. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על בחירות, חקירות והדלפות

  1. דני בלוך הגיב:

    ליברמן עלה ב- 3 ח"כים מ-12 ל-15. העליה המטאורית היחידה בבחירות היא של הליכוד מ- 12 ל-27.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s