כשכיכר העיר מכריעה משפטים…

סגנון תגובתו של עוה"ד רונאל פישר לא אתי ואין לכנות הכרעה שיפוטית כ'מעשה מגונה' בשום מצב. אך המחאה של הנהלת בתי המשפט רק במקרה שבו הביקורת מוטחת מכיוונו של סנגור פרטי ושתיקתה הרועמת בכל אותם מקרים שבהם השופטים נתונים למשיסת התקשורת בחרבות התביעה המשטרתית והפרקליטות – ראויה לביקורת פומבית

עו"ד רונאל פישר. "עצוב על המשפט" (צילום: יח"צ)

שנת מאסר בפועל וחצי שנה על תנאי השית שופט בית משפט השלום בתל אביב, חנן אפרתי, על העיתונאי והסופר יעקב העליון באשמת בעילה אסורה בהסכמה של ילדה בת 14 ובמעשה מגונה באחותה בת ה-21. לא הייתי נדרש לגזר הדין אלמלא תגובת סנגורו של העליון, עו"ד רונאל פישר, שהתבטא בתום הקראת גזר הדין כי "הכרעת הדין היא המעשה המגונה היחיד בכל הדבר הזה. הכרעת הדין פסולה ציבורית, כי היא הכרעת דין של 'כיכר העיר', ולא של דיני ראיות או של דין מהותי. אני עצוב על העליון, אך יותר על המשפט. לכן טוב שיש ערכאת ערעור עם שופטים ראויים".

דברים כדרבנות אלה של הסנגור פישר לא נשאו חן בעיני הנהלת בתי המשפט. בצעד נדיר שיגרה לכתבים הדוברת עוה"ד אילת פילוא תגובה על דבריו אלה. התגובה הופצה כנראה הישר משולחנה של נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, העומדת בראש הקודקוד של מערכת המשפט ומגינה עליה מכל משמר. לדבריה, "יש להצטער על סגנונו של עוה"ד פישר. בנוסח דבריו ישנה זילות כלפי בית המשפט, שפסק דינו ניתן על פי מיטב שיקול הדעת המקצועי", היא מוחה נמרצות. "הדרך הנכונה להביע ביקורת על גזר דינו של בית המשפט אינה באמצעות השתלחות בכלי התקשורת, אלא באמצעות ההליכים המשפטיים העומדים לזכות הנאשם על פי דין". עם הקביעה האחרונה של פילוא, אגב, גם פישר מסכים בתגובתו כי "טוב שיש ערכאת ערעור".

בעקבות התגובה הנדירה של הנהלת בתי המשפט, עמותת אומ"ץ הגישה נגד עוה"ד פישר תלונה ללשכת עורכי הדין בדרישה להעמידו לדין משמעתי. באומ"ץ אפילו אזרו אומץ להתלונן עליו במשטרה, כדי שזו תיפתח נגדו בהליכים פליליים ומי יודע, אולי לימים גם תביא להשעייתו ממקצועו כסנגור ותסלקו משערי בית המשפט.

גם אני חולק על סגנון תגובתו של עוה"ד פישר, שעליו להתנהג כ'קצין בית המשפט'. ברור שהתנהגותו לא אתית ואין לכנות הכרעה שיפוטית כ'מעשה מגונה' בשום מצב. פישר הוא גם עיתונאי, למי ששכח. הוא מכיר מקרוב את ביב השופכין של התקשורת הישראלית, הצהובה והרדודה, המחפשת דם וצבע. כעיתונאי, פרסומיו היו נתונים לבחינה שיפוטית בפרשיות עסיסיות במיוחד, שלא פעם הביכו את ברוני התקשורת כשחשפו טפח מפעילותם מול המפרסמים. מי כמוהו יודע עד כמה התקשורת מזינה צפי ציבורי מהשופטים להחמיר בענישה, גם אם זו אינה עולה בקנה אחד עם ממצאי הראיות. מצער כיצד דווקא מערכת המשפט, האמונה על חשיפת האמת לאור השמש המחטא בכל פרשה, סותמת פיות המבקרות עניינית הכרעה שיפוטית שמושפעת לכאורה מציפיות התקשורת לענישה מחמירה. כשהתקשורת מתלהמת, ופרסומיה המצפצפים על הסוביודיצה משפיעים על הכרעה שיפוטית, בל נצפה מהסנגור להסיר את כפפות האגרוף ולהתנהג כבלרינה בכפפות של משי. כשכיכר העיר מכריעה משפטים וקובעת כללי משחק חדשים, מה נותר לסנגור לעשות?!

באמצעי התקשורת לא פעם מובעת על הכרעות שיפוטיות ביקורת משתלחת שאינה במקומה. כותרת בעמוד הראשון של עיתון 'הארץ' זועקת חמס: "לידיעת התושבים: מדריך ה'קונג פו' שהורשע באינוס תלמידתו מסתובב חופשי; שופט העליון שלח את עבריין המין הביתה, במקום לבית הכלא" (זה הסדר שבו הופיעו הכותרות בעיתון המודפס). והאמת היא שהשופט אדמונד לוי הורה לעכב את שליחתו למאסר של משה גורליק מראש העין, שהורשע באינוס ובמעשה מגונה בקטינות, וערער על גזר דינו לבית המשפט העליון. ההוראה ניתנה משום שעומס התיקים על בית המשפט העליון עלול להביא לכך שעד שיידון הערעור, גורליק ירצה את רוב תקופת מאסרו ובכך יתייתר ערעורו. מה לא נכון משפטית בהחלטת השופט לוי (המומחה במשפט הפלילי)? כחברה מתוקנת עלינו לשאוף למצב שבו "מוטב שעשרה אשמים יימלטו מעונש מאשר חף מפשע אחד יסבול". הרי אם גורליק יזוכה בערעור, נמצאנו כחברה מושיבים אותו מאחורי סורג ובריח על לא עוול בכפו. ואם לשמחתה של הפרקליטות הוא יואשם, תמיד נוכל להושיבו במאסר. ברור למי מהצדדים הניצים בפרשה יש עניין בפרסום כזה בעיתון, אך מהנהלת בתי המשפט לא נשמע כל ציוץ.

במקרה אחר זעקה הכותרת ב'הארץ' כי "במשטרה זועמים על שופט השלום דוד גדול: נוהג להקל עם מתנחלים עצורים". השופט גדול ביקר את החלטת המשטרה להציב מלכודת לדיירי המאחז 'חוות גלעד' בדמות שני שוטרים מחופשים לפלשתינים שישבו ברכב, ושיחרר למעצר בית את ארבעת העצורים שנחשדו ביידוי אבנים לעבר הרכב. "במשטרה טוענים כי השופט גדול ביקש לזכות באהדת ציבור המתנחלים בהחלטתו לשחרר את ארבעת העצורים, החלטה שלדבריהם נושאת גוון פוליטי מובהק", נכתב בידיעה. ביחס לדברים כדרבנות אלה צפויים היינו לקבל מחאה נמרצת של הנהלת בתי המשפט, לפחות ברוח דבריה ביחס לדברי פישר, אך הדוברת הסתפקה בתגובה לאקונית: "מדובר בטענות כלליות ולפיכך אין באפשרותנו להגיב עליהן".

האם באמת דמו של השופט אפרתי סמוק יותר מדמם של השופטים לוי וגדול? ביחס לביקורת שמקורה בהשפעת התביעה המשטרתית והפרקליטות – אין פוצה פה ומצפצף מלשכתה של הנשיאה ביניש. רק כאשר סנגור מגן על חפותו של חשוד מפני השפעה חיצונית פסולה על הכרעת השופטים, ביניש מתעוררת למחות נמרצות. נניח לרגע לעצם המחשבה שמחאה על ביקורת של סנגור, הסבור כי גזר הדין ניתן בעקבות לינץ' תקשורתי של שטיפת מוח מתמדת בפרשה, מקרבת אותנו לחשכת ימי הביניים. עוה"ד פישר מוזמן לטעון בערעור לבית המשפט המחוזי ל'הגנה מן הצדק'. כן נראה לי שהיא יותר מדרדרת את רמת האמון הציבורי במערכת המשפט. היתה זו דווקא הנשיאה ביניש עצמה שהתבטאה לאחרונה כי "אמון הציבור בבית המשפט אינו נמדד בתשואות". אך מסתבר שאמון הציבור בבתי המשפט דווקא נמדד במידה שבה הם מתנהלים ללא אפליות צורמות בדרכם לחשיפת אמת וצדק.

פרסום תגובת הנהלת בתי המשפט נגד ההתבטאות של הסנגור פישר לא היתה מעלה גבות אילו רק חדלה הנשיאה ביניש מלמלא פיה מים כשכותרות העיתונים מושפעים מהתביעה המשטרתית והפרקליטות, המבקרים נוקבות הכרעות גורל שיפוטיות שלא לטעמן, ואין פוצה פה ומצפצף. מדוע זה שותקת הנהלת בתי המשפט לנוכח תגובתם המתלהמת ב"כיכר העיר" התקשורתית של רשויות התביעה נגד הכרעות שיפוטיות מקצועיות, אך מתקוממת כנגד הטחת הביקורת מכיוונו של סנגור פרטי? האם בהיותה של הנשיאה ביניש פרקליטת המדינה לשעבר במשך שבע שנים טמון סוד האפליה?!

לקריאה נוספת, ראו:

נאומו הטרי של ד"ר יעקב וינרוט בפרשת הירשזון

עו"ד משה גולדבלט, "כיכר העיר וכבוד מערכת המשפט"

"יש לנו מורא גם מדעת הקהל" – השופט שלי טימן בראיון פרישה

שיחת נפש עם רונאל פישר, פרופ' יורם יובל, Ynet

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טחנות הצדק. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על כשכיכר העיר מכריעה משפטים…

  1. צבי הגיב:

    בצדק אתה מצביע על יחס דו-ערכי של הנהלת בתי המשפט [הדוברות, נשיאת בית המשפט העליון] כלפי ביקורות הנמתחות על הכרעות בתי המשפט ועל שופטיה. ביקורות מצד התביעה/משטרה, או בשם האינטרסים של אלו, מתקבלות בסלחנות, שלא לומר בהבנה ולעיתים קרובות בשתיקה מעודדת.
    מערכת המשפט בישראל אינה נטולת פניות. המגמות התביעתיות שולטות בה.
    ועדיין, התבטאותו של עו"ש פישר – ובמיוחד כינוי הכרעת דין כ"מעשה מגונה" – היא פסולה מיסודה. זו איננה ביקורת, כי אם השתלחות פופוליסטית, חד-צדדית, כל שכןמשהיא באה מפיו של בעל עניין; כל שכן כלפי שופט המנוע מלהשיב לה. נזקה של התבטאות שכזו [שבינה לבין ביקורת אין דבר וחצי דבר] רב – למערכת המשפט, החיונית לנו, לנו, צרכניה.
    אני סבור שראוי שעו"ד פישר יתן את הדין על התבטאותו.
    בד בבד, יתר ביקורתך כלפי המערכת, ובעיקר על מגמותיה המוטות, הן ביקורות הראויות להישמע, ובקול צלול.

  2. יוסי דר הגיב:

    עורך הדין המופיע במשפט אינו "ידיד בית המשפט", אלא "קצין בית המשפט" -officer of the court.
    )"ידיד בית המשפט" הוא דבר אחר שאינו שייך לכאן).

    לגופו של עניין, לדעתי יש להבחין, בהקשר להתבטאויות וביקורת של עורך דין, בין עורך דין שמופיע במשפט לבין עורך דין שאינו קשור לתיק.
    נוסף לכך גם תלוי היכן אומרים מה.
    כאשר עורך דין המופיע בתיק – ולא סתם תיק, אלא תיק העוסק בעבירות מין – מגדיר את פסק הדין בתור "המעשה המגונה היחיד בכל הדבר הזה" – הוא הולך צעד אחד רחוק מדיי.

    אבל אל דאגה: פישר אינו עורך דין אלמוני. כידוע הוא גם עיתונאי – כולל נגישות לטלוויזיה. בלשכה ובבית המשפט – אם יחליטו לנהל נגדו הליכים – יחשבו פעמיים לפני שיעזו לטפס עליו. להערכתי, זה יגמר ב"נו נו נו" חסר משמעות.

  3. גולדלבט משה הגיב:

    קראתי את הכרעת הדין ולא מצאתי כל רמז לכניעה לדעת הקהל. מדובר בתיק של מתן אמון בגרסת מתלוננות מול היעדר אמון בגרסת הנאשם. על פני הדברים הכרעת הדין נראית סבירה אם כי ברור שייתכן שמי שיקרא את העדויות עצמן יחשוב אחרת.
    אם ההרשעה תקפה העונש אינו בלתי סביר ובלתי מידתי
    על נושא יחסי עורכי דין ותקשורת -לכך ראוי הקדיש רשימה נפרדת

  4. אורי פז הגיב:

    בעקבות הביקורת הבונה מצד כמה מגיבים הגונים, שיניתי את דעתי. אני סבור כי אכן, התנהגותו לא אתית ואין לכנות הכרעה שיפוטית כ'מעשה מגונה'. עם זאת, המחאה של הנהלת בתי המשפט רק במקרה שבו הביקורת מוטחת מכיוונו של סנגור פרטי ושתיקתה הרועמת בכל אותם מקרים שהשופטים נתונים למשיסת חרבות התביעה המשטרתית והפרקליטות – ראויה להוקעה פומבית.

    תוכן הרשימה שונה כעת בהתאם לכך.

  5. דני בלוך הגיב:

    ומסכים עם כל מילה שכתבת בטוקבק האחרון

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s