במדינה ה"מתוקנת" של היועץ מזוז תולים שרים בראשי חוצות

תפקידו של היועץ מזוז לשמש כמשפטן המייעץ לשרי הממשלה, אך מי שמו לממונה על המוסר הציבורי? ראוי לו למי שכינה את הנשיא קצב בפריים-טיים כ"אנס סדרתי", ואחר כך חזר בו ואפילו לא התנצל עד היום – מידה של ענווה

היועמ"ש מני מזוז. עיוור להתנקשויות פוליטיות?

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הלין אתמול בכנס לשכת עורכי הדין באילת על חשודים בפלילים המתמנים לשרים. בפאנל שכותרתו "יושר ויושרה בחיים הציבוריים – תפקיד המשפט", נשאל מזוז על ידי אילנה דיין: "לו היה נשמע קולך, ליברמן לא היה צריך להיות ממונה לשר החוץ?". מזוז השיב: "אני חושב שבמדינה מתוקנת לא היה צריך להגיע למצב כזה". אך הדגיש כי דבריו מכוונים לפן הציבורי בלבד. "אילו סברתי שמערכת המשפט צריכה למנוע מינוי כזה, הייתי אומר זאת, כפי שעשיתי בסיטואציות אחרות… מינויו של ליברמן מדגים את הפער בין המצב הרצוי לבין מה שראוי שהמערכת המשפטית תתערב בו".

היועץ מזוז העלה בדבריו על נס את המושג המכובס "מדינה מתוקנת" בגרון נטוי. אך במדינה מתוקנת, כבוד היועץ מזוז, לא ראוי לחקור מועמד לכהונת שר במשך 13 שנים, ולהוציא מהבוידעם של מרתפי הפרקליטות והמשטרה חומרי חקירה מחודשים דווקא בתקופת בחירות. במדינה מתוקנת, כבוד היועמ"ש, לא רומסים רשויות אכיפת החוק את "חזקת החפות" של ראשי הרשות המחוקקת בראשי חוצות. במדינה מתוקנת, עובד ציבור כיועץ משפטי לממשלה, יודע לשמור על דיסטאנס מפני שרי הממשלה. אפילו הרשות השופטת התנהגה אחרת, כאשר שופטי בג"ץ קבעו שיש להדיח את הניצב משה מזרחי על האזנות סתר שביצע לא כדין לשר ליברמן.

תפקידו של פרקליט המדינה להעמיד לדין פוליטיקאים שסרחו, ותפקידו של היועמ"ש לשמש כמשפטן המייעץ לשרי הממשלה, אך  מי שמו לממונה על המוסר הציבורי-האישי? הלוא גם היועץ מזוז מודה בחריקת שיניים שמבחינה משפטית, אין כל פגם במינויו של אביגדור ליברמן לשר החוץ של ישראל.

מבחינה ציבורית, בהחלט מוסרי למנות אדם שעננת החקירות מתנוססת מעל ראשו לתפקיד של שר בממשלה, אחרת הרגת את "חזקת החפות" המקודשת במדינה דמוקרטית מתוקנת. אם כל חקירה תימנע כהונה של אדם לתפקיד ציבורי – ייווצר מצב לא תקין מבחינה דמוקרטית: "התנקשות פוליטית". חשוב שהמשטרה תחקור תלונות, אבל אסור שכל חקירה תימנע מהנחקר – במקרה הזה נבחר על ידי רבע מיליון מצביעים בבחירות דמוקרטיות חרף עננת החקירות – קידום ציבורי.

מבחינה ציבורית, בהחלט מוסרי למנות אדם שעננת החקירות מתנוססת מעל ראשו לתפקיד של שר בממשלה, אחרת הרגת את "חזקת החפות" המקודשת במדינה דמוקרטית מתוקנת. אם כל חקירה תימנע כהונה של אדם לתפקיד ציבורי – ייווצר מצב לא תקין מבחינה דמוקרטית: "התנקשות פוליטית". חשוב שהמשטרה תחקור תלונות, אבל אסור שכל חקירה תימנע מהנחקר – במקרה הזה נבחר על ידי רבע מיליון מצביעים בבחירות דמוקרטיות חרף עננת החקירות – קידום ציבורי.

אזכיר גם ליועץ מזוז שעל פי חוק יסוד הממשלה, מותר להדיח שר רק כשזה הורשע בבית המשפט. שופטי בג"ץ בפרשת דרעי ופנחסי הרחיבו את קו הגבול למצב של הגשת כתב אישום נגד שר מכהן, כשהשופטת דליה דורנר הדגישה שאין להרחיב את קו הגבול אחורנית לכדי מצב של חקירות המשטרה. ההרחבה הזאת שנויה במחלוקת בקרב המשפטנים, והשופט אדמונד לוי אמר לאחרונה בפרשת קצב שלא ראוי שכבר בחדרי החקירות מפיצים דברים, בשעה שאיש הציבור הנחקר מנוע מלהגיב מחשש לאיסור המוטל עליו של שיבוש החקירה.

נדמה כי שוב היועץ מזוז חצה קו אדום שהוא עומד להתחרט עליו. ראוי לו למי שכינה את נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, בפריים-טיים כ"אנס סדרתי", ואחר כך חזר בו ואפילו לא התנצל עד היום – מידה של ענווה. ראוי לו למי שהחליט לסגור את פרשת האי היווני של אריאל שרון ובניו מחשש לסיכול תכנית ההתנתקות מעזה וצפון השומרון, בניגוד לעמדת פרקליטת המדינה לשעבר עדנה ארבל, לכבוש פניו מבושה ולא להתהדר כאביר הנלחם בשחיתות הציבורית. לו אילנה דיין נהגה בקורטוב של אתיקה עיתונאית לא מוטה פוליטית ולכיוונם של חסידי שלטון החוק והאקטיביזם השיפוטי – היה עליה לשאול את היועץ מזוז לא על מינוי השרים ליברמן וחיים רמון (בממשלת אולמרט) כמו על התנהלותו המתרפסת של היועץ מזוז בפרשיות שרון וקצב.

היועץ מזוז אף הגדיל לעשות כאשר השווה בין המצב הישראלי "המקולקל" למצב האמריקאי "המתוקן", כפי שאנחנו אוהבים לחקות את "האידיליה" שמעבר לים. " אנחנו יכולים ללכת מספר שבועות אחורה, לכינון הממשלה של אובמה, ונראה על איזה פגמים קטנים וקלים, שאצלנו היו מקבלים שורה אחת בעמוד 17 בעיתון, נדחו מועמדים לכהונה", הוסיף מזוז.

אולם בדבריו אלה כשל היועץ מזוז במה שמשפטנים אמורים לעשות היטב – להבחין בין מצבים עובדתיים ונורמטיביים שונים. ראשית, הוא דיבר על פסילת שרים בממשל אובמה, אבל שם המדובר במינוי של אדם על ידי הנשיא לחבר הקבינט שלו ואילו אצלנו מדובר על תביעה מראש הממשלה ושרים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות להתפטר (רק משום שהמשטרה חושבת שיש להעמיד אותם לדין). שנית, במצבים האמריקאים לא הייתה מחלוקת על העובדות ועל המשמעות של העובדות – אי תשלום המס לא הוכחש. אצלנו גם ליברמן וגם אולמרט כופרים באשמתם. אגב, טים גייתנר, שר האוצר, לא שילם חבות מס במשך כחמש שנים, בהיקף של 42,000$, ובכל זאת מונה לשר, ואפילו לשר הממונה על רשות מס ההכנסה. כל זה מראה, אגב, שצריך להיות מאוד זהיר בייבוא דוגמאות.

פורסם לראשונה בשינויים בעיתון "מקור ראשון", 2.5.09
כעת מסתבר שכיוונתי לדעת גדולים: שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן בתגובה לדברי מזוז: "התבטאותך אינה ראויה".

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טחנות הצדק. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על במדינה ה"מתוקנת" של היועץ מזוז תולים שרים בראשי חוצות

  1. אהרן הגיב:

    בכנות-
    מה היתה דעתך כאשר נחשפו חשדות נגד אולמרט ושרון?
    האם דעתך בעניין לא תלויה בנטייתו הפוליטית ימין ושמאל של החשוד ?
    אצלי זה בדרך כלל ככה. מגן על החביבים עלי בלי קשר להאשמות- כאילו אני אשתם או יועץ התקשורת שלהם בשכר מלא. והאויבים שלי ???? הו הו. גם גרביים שאינם תואמים לעניבה יוכיחו את העדר חפותם.

  2. אורי פז הגיב:

    למגיב הראשון, יפה כתבת.

    לאהרן, גילוי נאות: אינני מכיר אישית את אביגדור ליברמן ומעולם לא הצבעתי למפלגתו.

    כך למשל, כתבתי נגד נגע ההדלפות מהמשטרה והפרקליטות בפרשיות ליברמן ואולמרט באותה נשימה (והדברים נכונים שבעתיים כעת בפרשת קצב, שסנגוריו עתרו לבג"ץ נגד ההדלפות של הפרקליטות לתקשורת).

    ראה נא דברי על ליברמן:

    http://www.notes.co.il/uripaz/52879.asp

    וראה נא דברי על אולמרט:

    http://www.notes.co.il/uripaz/46561.asp

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s