משפטנים בכירים: משה דרורי הוא השופט האחרון שניתן להאשים אותו בגזענות

בניגוד לבון-טון התקשורתי סביב פסק דינו השנוי במחלוקת של השופט המחוזי משה דרורי, משפטנים בכירים סבורים כי מפסק דין השנוי במחלוקת עולה דווקא השקפת עולמו ההומניסטית, הדמוקרטית והשוויונית של השופט דרורי כחלק מהשקפת עולמו הדתית, וכהפך הגמור מהביטויים הקשים שהוטחו נגדו

השופט משה דרורי. "דווקא כבוד האדם והרצון להגן על הנפגעת הנחו אותי"

עולם המשפט כמרקחה: עם פרסום שמו של השופט משה דרורי מבית המשפט המחוזי בירושלים כמועמד לכהונה בבית המשפט העליון, הגיע לכותרות פסק דין שכתב בשנה שעברה – ובכך ניתן האות למסע רדיפה אישי ונזעם מצד ארגוני הנשים וגופי שמאל נגד מינויו. חבריו הקרובים של השופט מספרים כי נגרמה לו אי נעימות רבה, וכי הוא מתקשה להבין כיצד הצליחו מתנגדיו האינטרסנטיים להציג אותו כגזען וכתומך באפליית נשים.

לפני קרוב לשנה פסק דרורי, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, בעניינו של אברך חרדי שדרס קופאית ממוצא אתיופי. האברך עזב חנות מבלי ששילם, וכאשר הקופאית נעמדה מול מכוניתו בניסיון למנוע ממנו לברוח – הוא נסע לכיוונה ופגע בה בכוונה תחילה. בפסק הדין, שהשתרע על פני 321 עמודים, השית השופט דרורי על האברך 180 שעות שירות לתועלת הציבור וקנס ע"ס 10,000 שקל ללא הרשעה בעבירת דריסה והפקרה, והסביר כי הוא חזר בתשובה וביקש מחילה, כפי שדרש הרמב"ם. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון ונדון אתמול בנוכחות תקשורתית ויחצ"נים, נטען כי השופט דרורי זיכה את האברך מחשש שרישום פלילי יפגע בתקוותו להתמנות כדיין בבית דין רבני.

אף שעשרה חודשים עברו מאז ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, התגובות החריפות פורסמו בכלי התקשורת רק שעתיים לאחר שנודע כי דרורי מועמד לכהונה בבית המשפט העליון. דוברת הנהלת בתי המשפט הצביעה בתגובה על היעדרה של ביקורת עניינית: "הביקורת על פסק דינו של השופט דרורי חרגה באופן בלתי סביר ובלתי אחראי מהראוי, וכללה השתלחות אישית בוטה מאין כמוה כלפי השופט. מערכת בתי המשפט מצרה על כך", נכתב בהודעה נדירה למדי שהפיצה הדוברת, עו"ד איילת פילו. (בינתיים, השתפן השר גלעד ארדן, החבר בוועדה לבחירת שופטים, כשהוא נכנע מהר לחיצי  התקשורת, הסיר את תמיכתו בשופט דרורי כמועמד לעליון, ובכך נגנזה מועמדותו האפשרית).

השופט דרורי עצמו ביקש להבהיר את הדברים שצוטטו מפסק דינו. "פסק הדין דן ברובו בשאלת המשקל שיש לתת למי שמתחרט וחוזר בתשובה ומוכן לפצות את נפגע העבירה", אמר. "דווקא כבוד האדם והרצון להגן על הנפגעת הנחו אותי והובאו בחשבון בעניין אי הרשעת הנאשם, אשר הביע סליחה וצער, שהתקבלו על ידי המתלוננת! בפסק הדין הבאתי בחשבון, בין היתר, גם את המלצת שירות המבחן להימנע מהרשעת הנאשם, וכן הובאו תקדימים רבים מפסיקת בתי המשפט השונים, אשר בהם, בנסיבות חמורות יותר, לא הורשע הנאשם".

יצוין כי במהלך המשפט, לאחר שהאברך התנצל במילים "חטאתי, פשעתי, עוויתי", אמרה הנפגעת עצמה כי היא מוחלת על מעשיו: "אני סולחת לו, באמת. אני מאמינה לך, באמת, אתה אומר את האמת. אתה אומר את זה מכל הלב. אני מאמינה לך, ואני סולחת לך". היא גם אמרה: "אין יותר גדול מאלוקים, גם אלוקים סולח". המתלוננת אף חזרה על קבלת ההתנצלות ועל סליחתה לאחר הפסקה שיזם השופט דרורי, כדי לוודא כי זו עמדתה.

השופט דרורי גם חייב את האברך לשלם למתלוננת פיצויים בסך 10,000 שקל – ענישה לא שגרתית בהליך מעין זה. "כוונת פסק הדין והמסר העולה ממנו היא ההיפך המוחלט מכפי שזו פורשה בכלי התקשורת", הסביר השופט דרורי. "בכל מקרה, אין בפסק הדין רמז ולא צל צילו של רמז לגזענות כלשהי או לרשעות. נהפוך הוא, כל קורא סביר של פסק הדין יחוש כי נהגתי בסימפטיה וביחס חיובי במיוחד כלפי המתלוננת".

מטרה חינוכית

משפטנים בכירים התגייסו מיד להביע תמיכה בשופט דרורי. "הוא משפטן מצוין ואיש טוב", מעיד עליו ידידו, עו"ד ד"ר אביעד הכהן. "המשפט העברי מאוד יקר בעיניו. לאחר מלחמת ששת הימים, דרורי נחשב לאחד המומחים הגדולים ביותר בנושאי המשפט ביהודה ושומרון. בתחום דיני המשפחה – שמו הולך לפניו ובמשך עשרות שנים שעסק בתחום כעו"ד, נחשב לאחד הטובים בו".

"העובדה שדווקא ארגוני הנשים הן שפנו בדרישה להדחתך מקוממת כל מי שמכיר את עבודת הקודש שאותה עשית כעו"ד וכשופט לטובת נשים כך שאיני יכול שלא להגיב על כך", כתב לו במכתב מרגש פרופ' שחר ליפשיץ מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. "כבר כעו"ד היית אחראי לפסק הדין קנובלר-יעקובי ששיקם את חזקת השיתוף ואת השיתוף הזוגי ופתח את הפתח להחלת עקרונות השיתוף בישראל (…) כשופט במחוזי כתבת פסקי דין רבים שהרחיבו בתחומים רבים את זכויותיהם של נשים מעבר לפרשנות המקובלת בפסיקה והכול מתוך השקפת עולם פמיניסטית וליברלית", אפיין פרופ' ליפשיץ, מומחה לדיני משפחה, והוסיף כי "באופן אישי ידוע לי על מקרים שבהם באופן לא פורמלי השקעת ימים כלילות בשעות עבודה לא מקובלות כדי להציל נשים מעגינותן. פעלת בתחומים הללו בשיטות לא קונבנציונליות ותוך הפעלת רגישות אישית ואנושית הרבה מעבר לכישורים המשפטיים הרגילים, כאשר הגנה על נשים וחילוצן ממצוקת העגינות הייתה נר לרגלך".

בנימה אישית הוסיף פרופ' ליפשיץ כי "כחוקר ואיש אקדמיה אינני מוסמך להביע עמדות פרסונליות לגבי אנשים במערכת המשפט ולעולם לא עשיתי זאת בעבר, אבל המצב שבו דווקא ארגוני נשים יקראו להדחת שופט שפעל ופועל באופן שיטתי ועקבי לטובת נשים היא מקוממת במיוחד ולא יכולתי להחריש".

ארגוני נשים אחרים הביעו תמיכה במועמדותו של השופט דרורי לשפיטה בעליון. "כאישה וכפעילה למען זכויות האישה, וכמי שהיתה שותפה לחקיקה להקמת הרשות למעמד האישה והחוק למניעת הטרדה מינית, נדהמתי לקרוא בעיתונות את פנייתכם נגד השופט דרורי. מהיכרותי האישית והמקצועית עם השופט דרורי, הוא אחד מהתורמים החשובים לחיזוק מעמד האישה בישראל", כתבה עו"ד לאה דקל-גרינבלט לארגוני הנשים מהשמאל. עוד ציינה כי מפסק דין השנוי במחלוקת עולה דווקא השקפת עולמו ההומניסטית, הדמוקרטית והשוויונית של השופט דרורי כחלק מהשקפת עולמו הדתית, וכהפך הגמור מהביטויים הקשים שהוטחו נגדו. "אני מתקשה להבין כיצד יכולתם לפרש את פסק הדין באופן האמור, שכן עולה ממנו כי רגשותיה של הנפגעת היו חשובים ביותר לשופט, והוא שם לנגד עיניו מטרה חינוכית חשובה נוספת מעבר לכתיבת פסק הדין המקצועי, והיא לתרום להעצמתה של הנפגעת השייכת לעדה האתיופית, הסובלת מקיפוח וגזענות בחברה הישראלית. בעדינותו הרבה מתאר השופט דרורי כיצד הנפגעת נכנסה לאולם הדיונים כאישה חבוטה ומוכה תרתי משמע, ויצאה ממנו כשראשה מורם".

עוה"ד דקל-גרינבלט מזכירה לזכותו של דרורי כי בתקופת עבודתו כעו"ד והופיע בפני בתי הדין הרבניים, היה מהבודדים שהסכימו ללמד ולהיות שותפים למפעל של הכשרת טוענות רבניות. זאת בתקופה שבה חוגי הממסד הרבני סירבו להכיר בטוענות וללמד במוסדות המכשירים אותן. לדבריה, "השופט דרורי הוא שמקדם ויקדם את המאבק למען זכויות האישה וזכויות המיעוטים ולא להפך. התקפות נגדו כמוהן כגדיעת הענף עליו אנו נשענות".

שיאן המשפט העברי

"השופט דרורי הוא משפטן מהזן הנדיר", מספר עו"ד אשר אקסלרד, יו"ר ועד מחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין. "מבלי לנקוט עמדה לעצם מועמדותו של השופט דרורי לבית המשפט העליון, אדגיש כי במשך שנים רבות הוא נודע במחוז ירושלים כעו"ד ישר והגון, ומאז בחירתו לכהן כשופט יצאו תחת ידיו מאות פסקי דין מלומדים, שיש בהם ללמד על הגינותו הרבה, חריפותו ומקצועיותו. הביקורת הפופוליסטית על פסק הדין המסוים, לא יכולה להאפיל על דרך ארוכה של עשייה שיפוטית, שבה בלטה יושרתו ומקצועיותו של השופט דרורי. ודאי שאין בכך להצדיק את פרסומם של כינויי גנאי משולחי רסן כלפי השופט בכתבות בעיתונות, כינויים שהם הכפשה פוגענית וחסרת כל בסיס בשמו הטוב של השופט ובמפעל חייו, הראוי לכל שבח".

השופט דרורי ידוע בקרב המשפטנים כמי שכותב פסקי דין ארוכים בני מאות עמודים, הכוללים התייחסות מעמיקה למורשת ישראל. במחקר שפרסם לאחרונה המרכז ליישומי משפט עברי (ישמ"ע), בראשות ד"ר יובל סיני, על מידת השימוש במשפט העברי בבתי המשפט בשנים 2006-1994, בולטת במיוחד תרומתו הרבה של השופט דרורי. ב-78 פסקי דין נעזר דרורי במקורות המשפט העברי – כ-22% מכלל פסקי הדין וההחלטות שלו בשנים שנבחנו. נתון זה הפך אותו לשיאן השופטים המחוזיים שעושים שימוש איכותי במשפט העברי. הנתון בולט במיוחד לנוכח העובדה שנתמנה לבית המשפט המחוזי רק ב-2002, ובכל זאת הירבה בשימוש איכותי ואינטנסיבי במשפט העברי יותר משופטים ותיקים ממנו בבתי המשפט המחוזיים, ולא לחינם. יצוין כי במשך שנים רבות עבד דרורי במכון לחקר המשפט העברי עם המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' מנחם אלון, שהמימד של המשפט העברי היה אצלו דרמטי ומשמעותי.

פורסם לראשונה בשינויים בעיתון 'מקור ראשון', ד' בתמוז תשס"ט, 26.6.09

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טחנות הצדק. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על משפטנים בכירים: משה דרורי הוא השופט האחרון שניתן להאשים אותו בגזענות

  1. יריב מ הגיב:

    לא חייבים להגן על כ תפוח רקוב ע מנת "לטהר" את שמו הטוב של המגזר הדתי. חלאות ישנם בכל מגזר וקבוצה בחברה

  2. עמנואל הגיב:

    גם אתה יכול לכתוב 400 עמודים. זה לא ישנה תא העובדות ש:

    א. הוא מנותק ומתנשא. הוא מן הסתם חשב שהוא מביע אהדה לקורבן הדריסה, אבל יצאה לו התבטאות בלתי נסבלת באדנותיותה.

    ב. בסופו של דבר, הבן אדם עשה פליק פלקים של מאות עמודים על מנת להטות משפט, בשביל שהאברך יוכל להיות דיין. במקום לדאוג שרק האנשים שאין בהם רבב יהיו דיינים, הוא יצא מגידרו להכשיר את השרץ שהיה צריך לדאוג שלעולם לא יוכל להתקרב לאיזושהי משרה ציבורית, ובפרט שיפוטית.

    כל אחד מהדברים לכשעצמו צריך להביא לסילוקו, ובוודאי לאי קידומו. ועל אחת כמה וכמה כשהם באים ביחד.

  3. חייש הגיב:

    הנאשם הודה שדרס בכוונה אישה ואז השאיר אותה לגורלה וברח. על העובדה הזאת אין כל מחלוקת. העובדה שאין הרשעה בתיק הזה מקוממת ברמות בלתי נתפסות.

    היית רוצה לגור במדינה בה בן אדם יכול לעשות כזה דבר לאמא שלך ולצאת בלי הרשאה?

  4. השופט דרורי צריך להגיש את מועמדותו לספר השיאים של גינס – הוא שבר את כל השיאים האפשריים בנפיחות והתנשאות.

    כאילו פסק הדין עצמו אינו הוכחה מספיקה לאיך השופט דרורי אנס את הנדרסת לסלוח לנאשם, ועוד הייתה לו את גודל היהירות, הנפיחות והחוצפה לתאר את מסכת ההתעללות שהעביר אותה כחוויה מעצימה, בא השופט ומגיב
    על העובדה שהנדרסת אמרה שהוא התנשא עליה במהלך המשפט במשפט הלא ייאמן הבא:

    "אני כבר לא יודע מי אמר לה להגיד את זה".

    אם זאת לא התנשאות, אז אני לא יודע מה היא התנשאות.

    וכן, אני כן טרחתי לקרוא את פסק הדין.

  5. חייש הגיב:

    כתבתי הרשאה עם א במקום הרשעה. שוין.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אמיתי,
    יהירות, נפיחות וחוצפה הן עברה על החוק???

  7. אבל נראה שהשופט אדמונד לוי מסכים איתי לגבי סבירותו של פסק הדין של דרורי.

  8. עמרם נאווי הגיב:

    השופט דרורי אוהב בעלי חיים וילדים! הוא מוריד את הזבל! הוא צמחוני! אנחנו מכירים את הסגנון הזה

    ברצינות: צריך הרבה חוצפה כדי לבטל את הביקורת המפורטת, הממוסמכת, והעניינים שמתחו מכל קצוי ההשקפות על פסק הדין, ולטהר את השרץ על ידי אוסף ציטוטים של מלחכי פנכה בעניין אישיותו הנעימה של ה"שופט". אולי שמישהו יגיב גם לאופן שתפס וכתב על בת העדה האתיופית?

    וגרוע מכל – דרורי הבאיש את ריחו של האמבם. אין שום עקרון יהודי שפוטר מאשמה את מי שביקש סליחה והתחרט, בודאי לא בעבירות שבין אדם וחברו, בודאי כאשר המתלוננת הודיעה שלא סךחה לו (ומהפרוטוקוךל ברור בהופעל עליה מכבש לחצים ומניפוציות לקבל את הסליחה בשפה רפה)

    פשוט מאוד: ראשית, הזכות לסליחה נתונה רק לקורבן, ולא לשופט. שתיים, הליחה עצמה אינה פוטרת מאחריות. אלו עקרונות יהודיים. דרורי אינו יהודי