צדק מאוחר: גם יהודי לוב זכאים לפיצוים מהמדינה כנרדפי הנאצים

בית משפט השלום בתל אביב פסק אתמול תקדימית כי גם 110 יהודי לוב זכאים לפיצוים מהמדינה כנרדפי הנאצים * רק לאחר הגיעם למקומות מסתור גילו יהודי לוב כי נפלו מהפח אל הפחת, קבע השופט שלמה פרידלנדר בהסכמת כל חמישה חברי ועדת הערר שדנה שנים ארוכות בסוגיה הטעונה

 

צילום תערוכת האומנות המודרנית של יהודים יוצאי לוב "דור שלישי מצייר" של האומנים שלום פילוס ומלכה גליקס (באדיבות מרכז מורשת יהדות לוב)

צדק מאוחר: יהודי לוב זכאים לפיצוים מהמדינה כנרדפי הנאצים, למרות שלוב לא הייתה חלק מהרייך הגרמני אלא נוהלה על ידי השלטון הפשיסטי האיטלקי תחת השראתו של המשטר הנציונל-סוציאליסטי הגרמני. כך פסק אתמול בצעד תקדימי הרכב מורחב של שופטים שישבו על המדוכה הטעונה בבית משפט השלום בתל אביב. השופט שלמה פרידלנדר פסק, בהסכמת כל חמישה חברי ועדת העררים (פרופ' יוסף זהבי, ד"ר נעמי אפטר ועוה"ד יהודית ארבל, דן יערי ואראלה עפרן), כי אמנם עצם הגבלת חירותם של יהודי לוב (להבדיל משלילתה) לא מספיקה לראות בהם כמי שנרדפו כקבוצה אחת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, אולם עצם בריחתם של יהודי לוב מבתיהם בתקופת מלחמת העולם השנייה מכוננת עילת נרדפות לפי 'הלכת הפחד'. לכן, הפיצויים של 110 יהודי לוב שעתרו בעניין תלויים בנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה לגופו. בכך פירש בית המשפט את החוק במתווה של הפרשנות המרחיבה, בדומה לעניינם של יהודי בולגריה, יוגוסלביה, רומניה והונגריה המוגדלת, ודחה את עמדת המדינה.

נקבע תקדימית כי "מצבם של יהודי לוב הושפע לא רק מההפצצות ואימי המלחמה הכלליים – אלא גם מהיחשפותם לרדיפות בשל יהדותם, בהשראה נאצית, לרבות התנכלויות מצד חיילים של הרייך השלישי ושל גרורתו איטליה הפשיסטית. כפועל יוצא מכך נכיר, חרף הסטייה המסוימת הגלומה בכך מדעתן של הערכאות הקודמות, בכך שבמקרים לא-מעטים – נמנו גם הרדיפות וההתנכלויות הללו עם המניעים לבריחתם של יהודים לובים רבים לכפרים". ולכן באותם מקרים יש להכיר גם ביהודי לוב כ"נרדפים" לפי חוק הפיצויים הגרמני, וכזכאים לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

כבר לפני חמש שנים פסק בית המשפט העליון כי על חברי ועדת העררים מחויבות עמוקה לעשות ככל הניתן כדי לזכות את ניצולי השואה בתגמול לפי החוק. העוררים טענו באמצעות עו"ד ד"ר דוד עציון כי לוב הייתה נתונה למעשה תחת שלטון גרמני, ולכן חל בעניינה סעיף בחוק הפיצויים הגרמני המסתפק בהגבלת-חירות כתנאי לזכאות לפיצויים. לחלופין, טענו העוררים כי יהודי לוב שברחו לכפרים פעלו כך לא רק מאימת ההפצצות של בנות-הברית, אלא גם מאימת הרדיפות וההתנכלויות של הגרמנים ובעלי-בריתם האיטלקים שכוונו נגד היהודים.

המדינה טענה מנגד כי לוב הייתה נתונה תחת שלטון איטלקי, ולא הייתה חלק מהרייך השלישי. ולכן רק מי שהופעלה נגדם אלימות או נשללה חירותם מידי גורמים נציונל-סוציאליסטים ומסייעיהם זכאים לפיצויים. עוד טענה המדינה כי מהמקורות ההיסטוריים עולה שביסוד בריחת יהודי לוב לכפרים עמד הפחד מההפצצות, ולכן אין לראות בכך משום 'נרדפות'.

ועדת העררים הקודמת שדנה בסוגיה, בראשות השופט מוקי לנדמן, קבעה כי ככלל הבריחה הייתה מפחד ההפצצות, אך לא מן הנמנע כי בנסיבות פרטניות מסוימות הייתה בריחה מפחד הגרמנים. אתמול נפסק כי אין קביעה היסטורית מוסמכת כי לוב היתה חלק מהרייך הגרמני, אם כי דה-פקטו שלטו הגרמנים בעניינים הנוגעים ליהודים מאחורי הקלעים באמצעות הצווים של מושל האיטלקי. נפסק כי מצבם של יהודי לוב נכלל כחלק מהמקרים הטיפוסיים של הפעלת 'הלכת הפחד', לפיו נגרמו נזקים בשל "ניסיונות התאבדות מתוך פחד או בשל בריחה מאלימות או מחמת מתח מירבי וקיצוני שהיו מנת חלקו של הניצול עקב האלימות הנאצית".

לאחר פרישת התמונה ההיסטורית נפסק כי "סביר להניח שגזירות אלה הפחידו את יהודי לוב, וגרמו להם 'מתח מרבי וקיצוני'; כמו גם לניסיונות להימלט מהגזירות וההתנכלויות על ידי עזיבת הבתים, במקומות שבהם הייתה נוכחות נאצית מאיימת, אל הכפרים, ההרים והמערות, שנחזו, לפחות אותה עת, להיות רחוקים יותר מעינם הרעה וידם הקשה של עושי-דברו של המשטר הנאצי". המדינה מצידה לא הביאה עדות של היסטוריונים מומחים מטעמה ולא סתרה את עדותו של ההיסטוריון יעקב חג'ג'-לילוף, מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב, שהעיד לטובת העוררים.

"יהודים לובים רבים העידו לפנינו כי ברחו למקומות מרוחקים שבהם לא הייתה נוכחות גרמנית", ציין השופט פרידלנדר. "אחרים העידו כי ברחו למקומות שבהם הצליחו להשיג מסתור הודות לקשרים שונים; ורק לאחר הגיעם לשם גילו שנפלו מהפח אל הפחת. אחרים העידו כי רק במועד מאוחר להגעתם לאותם מקומות – הגיע לשם גם הצבא הגרמני… אמנם, החיילים הגרמנים שבהם נתקלו יהודי לוב, ככלל נמנו עם ה'וורמאכט' ולא עם ה-'אס-אס'. אולם שמענו עדויות רבות על התנכלויות ליהודים וליהודיות גם מצדם של חיילים אלה. החיילים הללו היו חלק ממשטר מסוים, שהאידיאולוגיה הרשמית שלו דגלה ברדיפת היהודים ובהתייחסות אליהם כאל תת-אדם. לא סביר לייחס לחיילי ה'וורמאכט', באופן גורף, התעלות מעל גישה זו".

השופט פרידלנדר סיכם כי "במקרים רבים הסקנו כי העוררים שלפנינו סבלו מתח מרבי וקיצוני, וברחו ממקומות מושבם, מפחד ההתנכלויות והרדיפות של החיילים הפשיסטים והנאצים; בין על רקע לקיחתם של גברים יהודים למחנות לעבודות-כפייה, בין על רקע התפרצויות לבתים יהודיים בחיפוש אחר נשים ומזון, ובין על רקע מעשי אלימות וביזה אחרים".

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפט שדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על צדק מאוחר: גם יהודי לוב זכאים לפיצוים מהמדינה כנרדפי הנאצים

  1. קורינה הגיב:

    משרד האוצר יודיע שהוא לומד את הפסיקה.
    וכיוון שללמוד לא קל למשרד האוצר, הרי שייקח זמן ויישאר כיתה ויחזור וינסה לשנן, ויצא לשחק בכדור בחצר המדינה ויבעט בכדור וימשוך זמן ובינתיים מאותם מאה ועשרה שהיו פעם אלפים ורבבות יישארו פחות ופחות.
    איך אני יודעת?
    כך נעשה במקרה מנוצלי השואה מרומניה, בולגריה וכהנה.
    אל דאגה, יישאר די כסף לטיסות ראש הממשלה ולפנסיה מוקדמת ונדיבה למחסלים את פסיקת הבג"ץ – הכל הכל לטובת המדינה.

  2. יעקבי תקווה הגיב:

    תשלום הרטרואקטיבי לניצולי שואה מלוב מתחיל מאפריל 2010. לפי הפסיקה התקדימית המפורטת אני בהחלט זכאית שאלתי : האם אקבל את המגיע לי מהאוצר לפני שאכנס לבית אבות בגיל 80 ? או שפשוט מחכים שאמות והאם אז יקבל בעלי את התשלומים . נא תשובתכם / ,תשובת האוצר בהקדם האפשרי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s