ועדת טירקל לבדיקת אירועי המשט לעזה: הברירה של ישראל

שאלת השאלות עד כמה הקמתה של ועדת חקירה לאירועי המשט לעזה תועיל לתדמית של ישראל בעולם ונחיצותה לחקירת האירוע עצמו מפלגת משפטנים בכירים

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול להמשיך לעשות כל מאמץ עילאי סביב הקמת ועדת בדיקה לאירועי המשט לעזה, אך ספק אם מסקנות הוועדה ישנו לטובה את היחס העוין כלפי ישראל ברחבי העולם וישרתו את ההסברה הישראלית. כך סבורים משפטנים בכירים.

"אין קשר בין מהלך ישראלי להקמת ועדה מכל רמה שהיא ובין מי ומי יהיו חבריה לבין מה שיתחולל במועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נווה", טוען ד"ר אבי בקר, מומחה למשפט בינלאומי ודיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב ובקריה האקדמית אונו. "המשפט הבינלאומי נחטף לאור היום. מועצת זכויות האדם מינתה לאחרונה ועדת חקירה בינלאומית עצמאית לחקירה של הפרת החוק הבינלאומי בהתקפה הישראלית על המשט לעזה. שלא במפתיע, הצעת ההחלטה הוגשה על ידי פקיסטאן וסודאן יחד עם הנציגים הפלשתינים, האמונים על קביעת סדר היום וההחלטות במועצה. הגם שאלה מדינות שבינן לבין משפט והליך של צדק אין ולא כלום. כך שקשה לצפות כי מהלך ישראלי של חקירה עצמית יעמוד בקריטריונים של הפרשנות שלהם".

אמנם על פי המשפט הבינלאומי, כשיש טענות וחשדות לפשעי מלחמה כלפי מדינה – זכותה של המדינה עצמה לבדוק את עצמה על פי עיקרון 'הסמכות המשלימה'. אולם, ההחלטות במועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נווה נשלטות ומתקבלות בידי הקיצוניים שבמדינות הטרור האיסלאמי. לכן גם ארה"ב וישראל אינן חברות היום בבית הדין הפלילי בז'נבה ולא חתומות על אמנת רומא, משום שאינן מקבלות אותו כגוף לעשיית צדק ולאכיפת החוק.

"מה שקרה זה שז'נבה לקחה את כס המשפט הבינלאומי ממועצת הביטחון בניו-יורק, שכל סוגיות הביטחון והשלום של האו"ם אמורות להיות תחת סמכות מלאה שלה, ומועצת זכויות האדם הפכה את עצמה למרכז המשפט הבינלאומי למרות שמדובר בגוף פיקטיבי", מסביר ד"ר בקר. "ועדת חקירה ישראלית תוכל כן לסייע לנו בפני חוגי משפטנים בעולם התומכים בסיסית בקיומה של ישראל, אבל תמיד בודקים עד כמה אנחנו עומדים בקריטריונים של דיני מלחמה. אבל הפרשנות וההטעיה הפוליטית, שבמידה רבה לטעמי אלה צביעות ומוסר כפול, הן בעצם שמנחים היום את המשפט הבינלאומי, שאיבד כל תוקף מוסרי וצדק בינלאומי".

הברירה של ישראל

לאחרונה התברר כי בוועדת החקירה לבדיקת אירועי הדמים על ספינת המשט לעזה 'מרמרה', במהלכם נהרגו כזכור תשעה טורקים, תהיה גם מעורבות בינלאומית. הוועדה, שבראשה יעמוד שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל, כוללת את נשיא הטכניון לשעבר, עמוס חורב, והפרופ' למשפט בינלאומי, שבתאי רוזן. לצדם יישבו שני משקיפים זרים: וויליאם דיוויד טרימבל, המדינאי שהוביל להסכם שלום בצפון-אירלנד, וקן ווטקין, הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר בקנדה.
שגרירת ארה"ב לאו"ם, סוזן רייס, הצהירה לקראת הקמת הוועדה כי "איננו לוחצים על ישראל לשתף פעולה בחקירה שהיא אינה רוצה". רייס הבהירה כי בשלב זה אין החלטה של מזכ"ל האו"ם על חקירה בינלאומית. לדבריה, "החקירה הבלתי נמנעת היא חקירה ישראלית אמינה ובלתי תלויה. כמדינה דמוקרטית עם מסורת של צדק צבאי חזק, היא תנהל את החקירה בעצמה".

בראיון לרשת 'פוקס' אמרה רייס כי "עמדתנו ברורה: לישראל יש את היכולת והרצון לנהל חקירה אמינה ובלתי תלויה. על זה אנחנו עובדים עם ישראל בשבועיים האחרונים ובזה אנחנו תומכים". לדבריה, מרכיב בינלאומי יחזק את החקירה ואת אמינותה בעיני הקהילה הבינלאומית. אבל זוהי הברירה של ישראל וזו זכותה. נחכה לראות מה בדיוק יקרה ואיך ישראל תרצה להמשיך".

ועדת בדיקה בתחתית מדרג הסמכויות?

בפועל, קיימות שתי וריאציות חוקיות בישראל. האחת, לפי חוק ועדות חקירה, ועדת חקירה ממלכתית היא בעלת סמכויות נרחבות ביותר בתחום החקירה וההמלצות. השנייה, התפתחה בשנים האחרונות כאשר עם הקמת הוועדה לחקירת מלחמת לבנון השנייה ב-2006, בראשות השופט המחוזי בדימוס אליהו וינוגרד, עתרה תנועת אומ"ץ לבג"ץ בטענה כי הממשלה בראשותו של אהוד אולמרט לא מוסמכת להקים ועדת חקירה שלא לפי חוק ועדות החקירה. שופטי בג"ץ פסקו, ברוב של ארבעה נגד שלושה, כי יש אפשרות בידי הממשלה שלא להקים ועדת חקירה או להקים ועדת חקירה ממשלתית, שאיננה ממלכתית, מכוח הסמכות השיורית שיש לממשלה בחוק יסוד: הממשלה. בג"ץ החזיר את השיקולים סביב מוסד 'ועדת חקירה' למגרש הטבעי, המגרש הפוליטי. כך שאם הממשלה מעוניינת להקים ועדת חקירה שלא תסיק מסקנות אישיות וכיו"ב, הדבר היה נמנע מבעדה בעצם הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, משום שאת חבריה ממנה נשיא/ת בית המשפט העליון ולא חברי הממשלה.

ראש הממשלה נתניהו יכול היה לאמץ את מסקנות בג"ץ בעניין אומ"ץ, ומכוח הסמכות השיורית שמקנה חוק יסוד הממשלה להקים ועדת חקירה ממשלתית, כאשר הממשלה היא זו שממנה את חברי הוועדה. אולם, נתניהו פסה צעד אחד אחורה והחליט להקים ועדת בדיקה, הנמצאת בתחתית המדרג של סמכויות חברי הוועדה – מבחינת חברי הרכב הוועדה והמלצותיה המצומצמות בהיקפן לא יחייבו מבחינה משפטית. כך למשל, המנדט של ועדת הבדיקה בראשות השופט טירקל לא יהיה לברר את המעמד המשפטי של הסגר על עזה, אלא רק מה קרה באירועי המשט מבחינה צבאית. כך ששאלת אימוץ ההמלצות של ועדת טירקל תישאר במסגרת שיקול דעתה של הממשלה בלבד.

אלא שבימים אלה חל שינוי במתווה הוועדה, לאחר שהשופט טירקל ביקש משר המשפטים פרופ' יעקב נאמן וראש הממשלה נתניהו להקנות לה מעמד של ועדת חקירה ממלכתית ולהוסיף לחברי הצוות שבה עוד שני חברים. המהלך נועד להרחיב את סמכויותיה של הוועדה ולמנוע משופטי בג"ץ להתערב בשיקולי הקמתה, לבקשת העותרים מארגון השמאל הקיצוני 'גוש שלום'. עם זאת, הרחבת סמכויות הוועדה אינה מתייחסת לחיילי צה"ל, ואלא לא יוזמנו לתחקירים. הוועדה תוכל להחליט בסוגיות משפטיות כמו נחיצות הטלת הסגר על עזה ומדיניות ההשתלטות על משטי המחאה.

"מבחינה משפטית אין כל עניין להקים בעקבות אירועי המשט ועדת חקירה ממלכתית", טוען ד"ר יעקב בן-שמש, מומחה למשפט חוקתי ומרצה בכיר בקריה האקדמית אונו. "וכי על כל דבר נקים כל שבוע ועדות חקירה ממלכתיות?! לדעתי, אפילו בוועדת בדיקה ראשונית אין צורך. חשיבות העניין ברמה המשפטית הישראלית אין לכך שום משמעות, והממשלה מקימה ועדת בדיקה משיקולים פוליטיים. מבחינה משפטית ישראלית, די לנו בחקירה מבצעית פנימית של צה"ל סביב שאלת ההחמצה בשרשרת הפיקוד ופעילות חיילי השייטת לפי נוהל קרב. אם במלחמת לבנון אמרו שלא צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית, למרות המחדלים שהיו בסדרי גודל פי כמה וכמה מאירועי המשט לעזה, אז בוודאי שכעת אין להקים ועדת חקירה".

נזכיר כי מספר ועדות חקירה ממלכתיות בודדות הוקמו בארץ. ועדת אגרנט בדקה ב-1973 את המידע שקדם למלחמת יום הכיפורים, היערכות והחלטות של הגורמים הצבאיים והאזרחיים והיערכות צה"ל למלחמה. ועדת כהן בדקה את אירועי סברה ושתילה ב-1982. ועדת בייסקי חקרה ב-1985 את משבר מניות הבנקים והמליצה להדיח ארבעה מבכירי הבנקים. ועדת לנדוי בדקה ב-1987 את שיטות החקירה של השב"כ בנושא פעילות חבלנית עוינת. ועדת זוסמן בדקה את נסיבות השריפה שאירעה במסגד אל-אקצה ב-1969. ועדת שמגר הוקמה לבדיקת הטבח שאירע במערת המכפלה בחברון בפברואר 1994, וועדת אור הוקמה לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחי ישראל הערבים באוקטובר 2000.

"אי אפשר לעשות צחוק ממוסד 'ועדת חקירה ממלכתית' בכך שנקים ועדה כל שני וחמישי ונוזיל את המוסד הזה", טוען ד"ר בן-שמש. "אם ועדת חקירה ממלכתית היא מוסד כה הרה משמעות, שמפיל ממשלות ומחליף שרים – כמו שהיה בסברה ושתילה ובמלחמת יום כיפור – אז לא ניתן לעשות במוסד הזה שימוש פוליטי כשמשהו לא התרחש מספיק טוב לפי דעתו של מישהו. הדבר רק יגרום לזילות המוסד ויפעל לרעתנו כחברה, שהרי אם לא נשמור את השימוש בו למקרים החמורים באמת ישחק גם מעמד ההמלצות של ועדת החקירה הממלכתית".

מנגד, סבור פרופ' מרדכי קרמניצר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית, כי "מבחינת אזרחי ישראל, הקמת ועדת בדיקה מטעם הממשלה, במקום הקמת ועדת חקירה ממלכתית, היא פחות אמינה". לדעתו, "יש להקים ועדת חקירה ממלכתית, כך שהממשלה לא תוכל להימנע ממצב שבו לא יינתנו מסקנות אישיות. מה גם שמבחינת האמינות בעולם, העובדה שמי שממנה את חברי הוועדה היא נשיאת בית המשפט העליון, ויש סיכוי גדול שבראש הוועדה הזאת תעמוד אישיות משפטית מוכרת בעולם – והשופט טירקל הוא לאו דווקא כזה – מבחינת האינטרסים הלאומיים של ישראל להבטיח חקירה שתהיה אמינה בעיני העולם ותוריד מאיתנו את הסיכול של ועדת חקירה בינלאומית ושחלק מהעולם המתקדם יקבל את המסקנות שלה – אז זו צריכה להיות ועדת חקירה ממלכתית. ועדה כזאת תוכל לחקור את מי שהיא שתראה לנכון".

פרופ' קרמניצר סבור כי "הרעיון להגביל את החקירות ולקבוע את מי רשאים ואת מי לא רשאים לחקור חברי הוועדה – זה מתכון בטוח להטלת דופי אחר כך במסקנות. כשאתה ממנה גוף חוקר – אינך אומר לו את מי לא לחקור. הוא יחקור את כל מי שהוא חושב שצריך לחקור. כל הרעיון להוציא כל מיני גורמים מתחום החקירה נראה לי רעיון חסר היגיון שיפעל נגדנו".

פורסם לראשונה בשינויים בעיתון "מקור ראשון"

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מלחמה בטרור העולמי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s