פסיקה תקדימית: קבלן כוח אדם לא יגלגל הפסדים על גב העובדים

בצעד תקדימי פסקו שופטי בית המשפט העליון כי חברה פרטית שזכתה במכרז של עיריית אשקלון לספק שירותי ניקיון למשרדיה ולמוסדות החינוך בעיר תפסיד את החוזה, משום שיפגעו קשות תנאי ההעסקה של המנקים

לפי תחשיב החברה הזוכה במכרז, עיריית אשקלון אף תפיק רווחים של יותר מ-2% משווי העיסקה. לוגו של עיריית אשקלון

עיריית אשקלון בחרה בחברה פרטית שתעניק שירותי ניקיון במשרדי העירייה ובמוסדות החינוך בעיר תוך פגיעה קשה בעלות העסקתם של עובדי הניקיון? שופטי בית המשפט העליון ביטלו אתמול בצעד תקדימי את המכרז והעלו בשבט הביקורת את פעילותה של העירייה כרשות ציבורית. שופטי בית המשפט העליון אדמונד לוי, עדנה ארבל וניל הנדל פסקו פה-אחד כי עיריית אשקלון זיכתה במכרז שפרסמה חברת 'רם', למרות שזו לא רק שלא עמדה בתנאי המכרז לתשלום של סכום המינימום בסך של 28.64 שקלים לשעת עבודתו של עובד ניקיון, אלא אף חישבה כיצד העירייה תוכל להרוויח מפגיעה בשכר עובדי הניקיון.

לפי החישוב של החשב הכללי במשרד האוצר, שכרו של עובד בעל ותק של למעלה משנה – לרבות שכר מינימום, תוספת ותק, חופשת מחלה, דמי הבראה, פיצויי פיטורים ועוד – נאמד על 28.64 שקל לשעה. התחשיב של חברת 'רם' הציע לעירייה לעקוף את חישובי החשב הכללי בפשטות: בעוד שמרכיבי התשלום לעובד התייחסו לעובדים בעלי ותק של למעלה משנה, בכוונתה להעסיק עובדים בעלי ותק קצר יותר, כך שעלותם תהיה נמוכה יותר. בחישוב ההפרשה לפנסיה, שבה מחויב מעסיק רק לאחר חצי שנת עבודה, לקחה חברת 'רם' בחשבון כי "20% מהעובדים צפויים לא לעבוד מעל חצי שנה", כהגדרתה בתמחור שהגישה לעיריית אשקלון. בתשלומי לפיצויי פיטורים ובתשלום תוספת הוותק, להם זכאי עובד שצבר ותק של שנה ומעלה, "נלקחו (בחשבון רק) 60% מהעובדים, הצפויים לעבוד מעל שנה". מה שמעיד על כוונת החברה לפטר 40% מעובדי הניקיון שתגייס בטרם הגיעם לשנת עבודתם הראשונה.

העלות בגין דמי מחלה חושבה כנמוכה יותר, היות ש"מנסיוננו ניצול ימי מחלה מלאים הוא 50%", כתבה החברה. מרכיב התשלומים לביטוח הלאומי הועמד גם הוא על שיעור נמוך מהקבוע בהוראות החשב הכללי, על בסיס ההנחה כי חיסכון בתשלומם של מרכיבי השכר שפורטו יחסוך גם את החובה לשלם בגינם את תשלומי הביטוח הלאומי. בהתבסס על החישוב המתוחכם שלה, טענה חברת 'רם' שהיא תוכל לשלם לעובדים את שכרם כדין, לשאת ביתר ההוצאות הכרוכות במתן השירות, ואף להפיק מההתקשרות עם עיריית אשקלון רווח, אם כי נמוך, של מעט יותר מ-2% משווי העיסקה.
אלא שלמרבה המזל, גם חברת 'שלג לבן' השתתפה במכרז והציעה לספק את השירות תמורת 29.34 שקל לשעת עבודתו של עובד ניקיון שיועסק. לתדהמתה, היא הפסידה במכרז למרות הסכום הגבוה יותר שהציעה לשלם.

החברה עתרה נגד עיריית אשקלון לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע, אבל הנשיא החדש של בית המשפט, יוסף אלון, דחה בנובמבר אשתקד את טענתה לביטול המכרז ופסילת ההצעה הזוכה. "התחשיב שערכה חברת 'רם' לגבי תמהיל הוותק של העובדים שישובצו על ידה לביצוע העבודות כמפחית משולי העלות המוצעת שבתמחיר, אינו מופרך והוא מתקבל על הדעת", פסק הנשיא אלון, ולא ידע עד כמה יתרגזו עליו שופטי בית המשפט העליון שהערעור על פסיקתו מצד חברת 'שלג לבן' נחת על שולחנם. "פשיטא בעיני כי יש לקבלו", כתב השופט לוי בפתח פסק דינו, ואף לעג על הנשיא אלון וכינה אותו "הנשיא המלומד", כדרכם של שופטים המבטלים הכרעות שיפוטיות בהליכי ערעור.

יצוין כי עד לאחרונה השופט יוסף אלון היה מועמד מוביל לבית המשפט העליון, אך מינויו סוכל בוועדה כנראה לדרישת ארגוני זכויות האדם שהתרעמו על קידומו של שופט שדן בבת-אחת בעניינם של עשרות בני נוער שהפגינו בקיץ 2005 נגד תוכנית ההתנתקות וחרץ את גורל כולם ללא בחינה פרטנית כנדרש. וחברי הוועדה למינוי שופטים פיצו את בנו של השופט בדימוס, פרופ' מנחם אלון, בקידומו לנשיא בית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

בפסק הדין העקרוני פסקו שופטי בית המשפט העליון כי על עורכי מכרז לשירותי כוח אדם לא להסתפק רק בתחרות החברות על המחיר הכי זול, אלא לזכות ללא קיפוח עתידי של שכר העובדים. כל רשות ציבורית העורכת מכרזים לקבלת שירותים מחברות כוח אדם חייבת מעתה להראות אומדן המגלם עלות אמיתית של עוגנים, הכולל רווח של החברות, כך שלא ניתן יהיה "לגלגל" את ההפסדים על גבם של העובדים ולקפח אותם.

בעוד שהנשיא אלון הסתפק בכך שהחברה הפרטית נתנה תג מחיר להצעת המכרז ולטענתה היא מרוויחה מהעיסקה מול הרשות הציבורית – שופטי ביהמ"ש העליון פסקו כי קבלן כוח אדם לא מתנדב להפסיד כסף, והוא עלול "לגלגל" את ההפסדים שיגרמו לו על העובדים, שהם כידוע ציבור חלש. החידוש בפסיקה הוא שחובת הרשות במסגרת שיקוליה במכרז לדאוג גם לזכויות העובדים, ומהיום לא ההצעה הכי זולה תזכה אלא רק ההצעה המגלמת שמירה על זכויות העובדים.

השלכה נוספת של פסק הדין התקדימי היא שעורכי המכרזים לקבלת שירותים מחברות כוח אדם חייבים לכלול אומדן המשמש כקנה מידה להשוואת ההצעות, והאומדן חייב לכלול גילום מלא של זכויות העובדים. ובמכרזים עתירי כוח אדם ניתן לבדוק את תמחור העובדים ועיקר ההוצאה של המעסיק היא עלות שכר העובדים (זאת בשונה ממכרזים מסוגים אחרים).

עו"ד רות ברק, שייצגה את חברת 'שלג לבן', בירכה בתגובתה ל'מקור ראשון' על הפסיקה התקדימית, וציינה כי מהיום "עורכי המכרזים בשירות המדינה ייקחו ברצינות את חובתם לא רק לקבל את ההצעה הכי זולה, אלא לשקול שיקולים חברתיים רחבים יותר, מסוג שמירה על זכויות עובדים ומניעת קיפוח של אוכלוסיות חלשות כדוגמת עובדי חברת כוח אדם".

פורסם לראשונה בשינויים בעיתון "מקור ראשון", כ"ז בתמוז תש"ע, 9.7.2010

לפסק הדין

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפט שדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על פסיקה תקדימית: קבלן כוח אדם לא יגלגל הפסדים על גב העובדים

  1. שוק העבדים הזה מדרדר את המדינה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s